אשכול גליונות המעין להורדה

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ג' יוני 26, 2018 10:29 pm

יקר כתב:האם גליון תמוז ראה אור?

לא

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ג' יוני 26, 2018 10:42 pm

בדפוס, סליחה על האיחור...

תל אביבי · הודעהעל ידי **תל אביבי** » ה' יולי 05, 2018 10:27 am

'המעין' גל' 262 תמוז תשע"ח. נשלח באימייל, ולבינתיים לא עלה באתר של 'מכון שלמה אומן'.

תל אביבי · הודעהעל ידי **תל אביבי** » ה' יולי 05, 2018 10:29 am

אגב, מאמרו של הרב אליהו סולובייציק כבר נדפס בעבר ב'הפעמון', ומעניין מה גרם לו להוציאו שוב. אטו חסרים לו נושאים חדשים כדי להביע את השקפת עולמו? אם כן זה כבר מעורר תמיהה על כל האג'נדה שלו...

נוטר הכרמים

אקוה שדבריי הבאים לא יישמעו קנטרניים, בעקבות היסטוריית העבר.

בגליון האחרון של 'המעין' מתפרסם מאמר של הרב יהושע עינבל שכולו עיסוק בספר 'חוט שני' על טבילת כלים, על כרעיו ועל קרבו. דיוקים, ניתוחים, ואפילו סתירות(!) בדברים. מאמר קצת דומה מהרב עינבל התפרסם בעבר על אחד מספרי הגר"מ שטרנבוך. מוזרה בעיני ההתעסקות המרוכזת בספרי אחרוני זמנינו, ועוד יותר מכך הבחירה בספרים אלו. ספרי חוט שני הם ספרי ליקוט פסקים לכל דבר. זהו אינו ספר שיטתי שיוצא מן המחבר בעצמו, וכך הוא היחס אליו בסביבתו של הגרנ"ק שליט"א, כולל הקרובים אליו ביותר. אם הדברים מתפרסמים כמדור 'ביקורת ספרים' משודרג ניחא, אך מאמר עיוני?? נו, נו.

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ש' יולי 07, 2018 10:28 pm

תמהני, הרי המאמר הזה של הרב ענבל מופיע במדור 'על סופרים וסופריהם', שהוא מדור שעיסוקו הוא דיון וסקירה וביקורת על ספרים ומחברים [ובלי קשר למדור ה'פרטי' שלי 'נתקבלו במערכת'], אז מה הטענה? שבוע טוב, הק' יואל

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' יולי 08, 2018 9:46 pm

כרגיל יפה מאד!!!
חילכם לאורייתא!
(כמובן הכל ענין של טעם אישי, וכמו שכתב הגר"מ שטרנבוך בהקדמתו, בשם הדובב מישרים, שכל ספר נכתב אך ורק לאנשים שהוא בסגנון שלהם, וכנ"ל למאמרים שבגליון)

הערה קטנה:

: vnghi.JPG (37.59 KiB) נצפה 17588 פעמים

: כתובות.JPG (26.99 KiB) נצפה 17588 פעמים

תל אביבי · הודעהעל ידי **תל אביבי** » ד' ספטמבר 12, 2018 10:21 am

'המעין' גל' 227 תשרי תשע"ט. נשלח באימייל, ולבינתיים לא עלה באתר של 'מכון שלמה אומן'.

אחד מעיר · הודעהעל ידי **אחד מעיר** » ג' דצמבר 11, 2018 8:16 pm

יצא גליון טבת עט
אבל אינני יודע אם ניתן להורדה

הצעיר באלפי

אחד מעיר כתב:יצא גליון טבת עט
אבל אינני יודע אם ניתן להורדה

הרי שלך לפניך
http://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=52

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » א' אפריל 14, 2019 1:41 am

קישור ל'המעין' גיליון 229 ניסן תשע"ט
http://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=53

נוטר הכרמים

הקיק כתב:קישור ל'המעין' גיליון 229 ניסן תשע"ט
http://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=53

נא להתחשב בחסומים ולהעלות כאן את הגליון החדש.

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ב' אפריל 15, 2019 10:45 pm

רצ"ב. הק' יואל

נוטר הכרמים

הקיק כתב:רצ"ב. הק' יואל

יישר כח, ר' יואל על הגליון ועל הנגשתו. עברתי על כל הגליון ויש בו הרבה דברי חפץ. יראת ד' החופפת על ה'בכל דרכיך דעהו' של ר' עמיחי ידידינו מפעימה ומעוררת בכל פעם מחדש. 'טהר ידים יוסיף אומץ'.

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ב' יולי 08, 2019 1:58 pm

רצ"ב גיליון 230 תמוז תשע"ט

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' יולי 08, 2019 7:59 pm

הקיק כתב:רצ"ב גיליון 230 תמוז תשע"ט

יישר כח.

ואם זה מעניין את מישהו, ה'פורום' שלנו מוזכר פעמיים לאורך הגליון.

הרוצה להחכים

מישהו יכול להעלות את תוכן העניינים של הגליון החגיגי של חודש תשרי?

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ג' אוקטובר 08, 2019 11:12 am

רצ"ב גיליון 231 המורחב והחגיגי. שנה טובה

אומר אני · הודעהעל ידי **אומר אני** » ג' אוקטובר 08, 2019 3:59 pm

הערה קטנה- עמ 315- הרב חיים אלעזר שפירא בעל דרכי תשובה

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ג' אוקטובר 08, 2019 4:11 pm

לא הבנתי מה ההערה. הק' יואל

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' אוקטובר 09, 2019 8:53 pm

הקיק כתב:לא הבנתי מה ההערה. הק' יואל

שרבי חיים אלעזר שפירא איננו בעל דרכי תשובה אלא בנו (הגם שהשלים כרך אחד מהדרכ"ת).

עושה חדשות

באחד הגיליונות לעיל יש סקירה של הר"י ענבל על ספר חוט שני להגרנ"ק זצ"ל,

ובתו"ד העיר -

: המעין על חוט שני.png (41.82 KiB) נצפה 15827 פעמים

ואין כאן הערה, כי דין 'דבר שיש לו מתירים' ודאי לא בא לקבוע הלכה לחומרא בתורת ודאי, אלא דבדשיל"מ אין הולכים אחר הרוב, והדר דינא דהוי כספק מחצה על מחצה, ואזלי' לחומרא. אבל מהיכ"ת לברך על טבילה זו.

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » א' ינואר 05, 2020 1:15 am

רצ"ב גיל' 232 טבת תש"פ

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » א' ינואר 05, 2020 1:47 am

https://www.machonso.org/uploads/images/232_print.pdf

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » א' ינואר 05, 2020 8:31 am

[attachment=0]232.pdf]

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' ינואר 05, 2020 9:35 pm

בעה"י

הגליון בהחלט נפלא, ולא אוכל למנות כל מה שנהניתי ממנו לרוב טובו ויקרתו, ורק אעיר מקצת בין הבתרים.

המאמר של רבי דוד סופר מאיר עינים מרתק ומחכים כאחד. נחוץ ובסיסי להבנת ענין ההנהגה המעשית של הלוחות בדבר זמני השקיעה והיחס בינם לבין השמשות וצאת הכוכבים. ומבאר באופן נפלא ומבהיק בפשטותו את הוראות הגרש"ס בענייני מילה לנולד סמוך לשקיעה, ועוד כמה דברים יקרים. מומלץ.

זה שלא מברכים על נרות חנוכה שהדליק 'בן נח' (=גוי) הוא לכאורה מילתא דפשיטא טובא, ולא מפני 'שהוא לא מברך על ההדלקה' אלא מפני שאין כאן הדלקת מצוה כלל וכלל. ועכ"פ, למאי דסבר הרה"כ נר"ו שיש מה לדון בדבר אליבא דהלכתא, אבקש להאיר עיניו בלשון רש"י הקדוש (בסוכה מ"ו א') 'הרואה נר חנוכה - קאי על שלא הדליק בביתו ועובר ברה"ר ורואה אותה בפתחי ישראל' [וכבר דנו רבותינו ז"ל מאי אתא למעוטי, ואם בא למעט נרות ביהכנ"ס, ויוכל הרוצה לומר שממעט נר גוי]. והערה נוספת, הכותב מביא (בשלהי דבריו, עמ' ל"ג) 'שאין מברכין [על הדלקת נר חשד, בחצר שיש לה שני פתחים] מפני ספק ברכות כפי שמובא בחידושי הר"ן מסכת שבת דף כג עמוד א'', לא מצאתי את זה בחידושי הר"ן והייתי שמח מאד לראות את המקור.

מאד נהניתי מהמחקר המרתק של הרבנים סטרוק ושץ, על הרגשות בימינו. הנה בקובץ תשובות כותב מרן הגרי"ש זיע"א שבגלל שהיום נשים לא מרגישות, לכן מדאורייתא הם טמאות גם בלי הרגשה, ולכן יצא להחמיר טובא בדיני כתמים. ועיין בדברי יעקב להגר"י עדס שליט"א (בתשובות הגרי"ש, עמ' תצ"ג) שאומר שזו 'כנראה התשובה המחודשת ביותר בעניני הלכה למעשה החמורים שבכל ספרי מרן הגריש"א הנדפסים עד היום'! ומביא שם דבר פלא שביום בו נפטר הרב אלישיב אחזו בדף היומי בנדה דף נ"ח (והזכיר שם מעשה פלא ממה שהיה עמו שליט"א בשיעור של הרב זיכרמן בכותל המערבי באותו יום שבו נפטר הגריש"א, עיין עלה). ובאמת שיש לזה הרבה השלכות למעשה.
והנה כותבי המאמר כותבים את הדבר הפשוט, כי ככל הנראה רוב גדול מאד של הנשים בימינו אכן מרגישות! ואדרבה דוקא נשים שלימדו אותם שהיום אין הרגשה הם הם שבאמת פחות מרגישות - ומהסיבה הפשוטה שמונח להם בתת מודע שלא מרגישים! צריך באמת לבדוק את הנתונים בצורה יסודית, ועכ"פ אם כן הוא - הדרינן לעיקר דיני כתמים, ונוגע זה כמובן הרבה לחידושו הגדול הנ"ל של הגריש"א.
וכמו כן יש ליתן את הדעת על העובדה שהתבררה בסקר הנ"ל, כי קרוב לחמשים אחוז (!) מהנשאלות השיבו כי הן מרגישות 'פתיחה בפתח הנרתיק', וכאן ציינו הכותבים כי הרגשת פתיחה כזו (שאינה בצואר הרחם) לא מצאנו שאחד הפוסקים התייחס אליה. ובאמת שזה פלא, אם באמת חצי מהנשים מרגישים זאת - אם כן הדבר אומר דרשני. ויש לדון שמא 'פתיחת מקורה' שבתרומת הדשן כולל גם פתיחת הנרתיק [שמצאנו בחז"ל שנקרא מקור - 'הדור מי רגלים למקור']. וא"כ הרגשה זו שכיחה בהחלט. קצרו של דבר יש ליתן את הדעת לנתונים שהוצגו במאמר, וכמובן לברר את הדברים בצורה יסודית [וכמראה מקום בעלמא, הנה במאמר הנפלא 'בניינה של אשה' הראה יפה הרב ג"ח ולדנברג ביאורים יסודיים בהחלט בדבר ביאור מקומם של החדר העליה והפרוזדור שנזכרו במשנה, ובאו באותו המאמר כמה דברים חדשים בביאורי הסוגיות, עיין עליו (וקיצורו נמצא ב'אסיא' קי"א-קי"ב). וכפי המצויין בתוכן - הרי שבעמ' 38 הוא עוסק בנ"מ ההלכתית לענין הרגשה. בידי נמצא המאמר הנ"ל, אלא שכל סעיף ט' העוסק בענייני הלכה (עמודים 35-41) נחסר ממנו, ויש ליתן את הדעת על האמור שם].

הרב ספראי הוכיח שאין לחוש על דבר הסתרת הטבילה מפני יחידים, מהא דרבי יוחנן דהוה יתיב על שערי טבילה. והיה לו להוכיח ביתר פשיטות, מהנשים הנמצאות בבית הטבילה גופיה [ואין חילוק בדבר זה בין אנשים לנשים, שהרי חובת ההסתרה היא גם מנשים, וכדיעו"ש]. ומרבי יוחנן לכאורה אין כל הוכחה, שהרי בודאי לא היה מסתכל בהם כלל אלא היה יושב ושונה, וממילא אין כאן כל פרסום לגביו [ולא הוצרך רב גידל בברכות כ' א' לומר דדמיין באפיה כי קאקי חיורי רק כלפי החשש דיצר הרע בהרהור, אך ודאי לא היה מסתכל בהם כלל, ואין פרסום לגביה כאשר אינו רואה אותה ועוד דאינה ידועה לו בשם].

בעמ' 98 באו שתי תגובות קצרות על המאמר על התכלת. כזכור טען הכותב שביציאת מצרים לא היה לעם ישראל חלזון והם צבעו באבן ספיר שטחנו אותה ('מחצב לפיס לזולי'). המגיבים הנכבדים מתפלאים מאד על הכותב - ומדברי חז"ל. באמת היה מתאים שמאמר כזה, בעל הנחות יסוד כל כך מחודשות ומפליאות, יהיה מגובה באי אלו מקורות, ולא כיושב ודורש מפי הגבורה. והתגובות מצטרפות למה שכבר נתפלאו החברים כאן.

אחר שכבר חשבנו להעביר את הילולת רחל אמנו לי"א באייר, על פי מאמר יקר של הרב משה צוריאל, בא המגיב וכותב יפה, וצריך עדיין עיון ובדיקה. הרב צוריאל הוכיח יפה מכמה מקומות בחז"ל שרחל נפטרה בין פסח לעצרת, וכלפי מה שכתב רבינו בחיי שהיא"צ בי"א חשון כתב שהמקור הוא במדרש תדשא, ושם הגירסא המקורית היא 'בחדש השני' ורק בהעתקות המאוחרות (שהיו לפני רבינו בחיי) החליפו את זה ל'חדש חשון' בשעה שהיו צריכים להעתיק זאת לחודש אייר. כעת מעיר הרב המגיב כי הגירסא המקורית יותר (שממנה מביא המדרש תדשא) היא בספר היובלים, ושם באמת איתא 'בחדש השמיני', וא"כ זה אכן בי"א חשון ולא בי"א אייר. וצריך עיון לעת הפנאי. רק מה שהתפלא איך נהגו ישראל קדושים לעלות לציון רחל אמנו על פי ספר היובלים שהיא חיצוני והרחיקוהו חז"ל, פלא הוא בעיני שהרי המנהג נתייסד על פי דבריו הקדושים של רבינו בחיי, וא"כ אדרבה יפה עושים ישראל על פי רבותינו הראשונים, שהביאו מהמדרש תדשא (ומה לי אם המקור הוא מספר היובלים או לאו, ואדרבה אם הם ראו זה כמקור אמין א"כ אדרבה ואדרבה).

איך לא הוזכר הפורום דידן במאמר על רש"י דואני בבאי מפדן, האומנם לא נזקק הכותב לדברים שבכאן?

ונחתום בברכה שנזכה תמיד לטעום מהפירות המתוקים

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ב' ינואר 06, 2020 8:48 am

בסקירת הספרים,
במקום הרב אלון בן דוד,
צ"ל הרב איל בן דוד

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' ינואר 09, 2020 2:48 pm

לענין כתב:מאד נהניתי מהמחקר המרתק של הרבנים סטרוק ושץ, על הרגשות בימינו. הנה בקובץ תשובות כותב מרן הגרי"ש זיע"א שבגלל שהיום נשים לא מרגישות, לכן מדאורייתא הם טמאות גם בלי הרגשה, ולכן יצא להחמיר טובא בדיני כתמים. ועיין בדברי יעקב להגר"י עדס שליט"א (בתשובות הגרי"ש, עמ' תצ"ג) שאומר שזו 'כנראה התשובה המחודשת ביותר בעניני הלכה למעשה החמורים שבכל ספרי מרן הגריש"א הנדפסים עד היום'! ומביא שם דבר פלא שביום בו נפטר הרב אלישיב אחזו בדף היומי בנדה דף נ"ח (והזכיר שם מעשה פלא ממה שהיה עמו שליט"א בשיעור של הרב זיכרמן בכותל המערבי באותו יום שבו נפטר הגריש"א, עיין עלה). ובאמת שיש לזה הרבה השלכות למעשה.

והנה כותבי המאמר כותבים את הדבר הפשוט, כי ככל הנראה רוב גדול מאד של הנשים בימינו אכן מרגישות! ואדרבה דוקא נשים שלימדו אותם שהיום אין הרגשה הם הם שבאמת פחות מרגישות - ומהסיבה הפשוטה שמונח להם בתת מודע שלא מרגישים! צריך באמת לבדוק את הנתונים בצורה יסודית, ועכ"פ אם כן הוא - הדרינן לעיקר דיני כתמים, ונוגע זה כמובן הרבה לחידושו הגדול הנ"ל של הגריש"א.

וכמו כן יש ליתן את הדעת על העובדה שהתבררה בסקר הנ"ל, כי קרוב לחמשים אחוז (!) מהנשאלות השיבו כי הן מרגישות 'פתיחה בפתח הנרתיק', וכאן ציינו הכותבים כי הרגשת פתיחה כזו (שאינה בצואר הרחם) לא מצאנו שאחד הפוסקים התייחס אליה. ובאמת שזה פלא, אם באמת חצי מהנשים מרגישים זאת - אם כן הדבר אומר דרשני. ויש לדון שמא 'פתיחת מקורה' שבתרומת הדשן כולל גם פתיחת הנרתיק [שמצאנו בחז"ל שנקרא מקור - 'הדור מי רגלים למקור']. וא"כ הרגשה זו שכיחה בהחלט. קצרו של דבר יש ליתן את הדעת לנתונים שהוצגו במאמר, וכמובן לברר את הדברים בצורה יסודית [וכמראה מקום בעלמא, הנה במאמר הנפלא 'בניינה של אשה' הראה יפה הרב ג"ח ולדנברג ביאורים יסודיים בהחלט בדבר ביאור מקומם של החדר העליה והפרוזדור שנזכרו במשנה, ובאו באותו המאמר כמה דברים חדשים בביאורי הסוגיות, עיין עליו (וקיצורו נמצא ב'אסיא' קי"א-קי"ב). וכפי המצויין בתוכן - הרי שבעמ' 38 הוא עוסק בנ"מ ההלכתית לענין הרגשה. בידי נמצא המאמר הנ"ל, אלא שכל סעיף ט' העוסק בענייני הלכה (עמודים 35-41) נחסר ממנו, ויש ליתן את הדעת על האמור שם].

שלחו אלי המחברים:

לכבוד לענין היקר,

שמחנו לקבל תגובתך בעניין 'הרגשות הנידה בימינו'.

אכן, גם אותנו הנתונים הנ"ל הפתיעו, ובאמת שישנן השלכות רבות ומגוונות לנתונים העולים. ובעיקר, דומה שיש כאן קריאת כיוון להעמקה במציאות ימינו על ידי בחינת המציאות לאשורה. נראה לענ"ד שלשם כך יש ללמד נשים מהן ההרגשות השונות ולבקש מהן לעקוב אחריהן ולנסות לתארן בשפתן, ולא חלילה להמשיך ללמד ש'נשים אינן מרגישות בימינו'.

יישר כוח ותודה על הדברים המחזקים,

שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה,

ידידיה סטרוק ודוד שץ.

לנוחות המעיינים, להלן המאמר: ידידיה סטרוק ודוד שץ, 'הרגשות הנידה בימינו, תוצאות מחקר, סטטיסטיקה ופרשנות', המעין 232, טבת תש"פ [ס, ב], עמ' 34-42, בקישור ובקובץ להורדה.

ייתכן שהמאמר ומסקנותיו ראויים לדיון באשכול בפני עצמו.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ו' ינואר 10, 2020 11:25 am

תודה על התגובה.

המלצה למי שמעוניין לבדוק זאת באופן יסודי - לפנות לאותם המלמדות את שיטת המודעות [עוברים אצלן מאות נשים, המאזינות לתחושות הגוף].

אוהב עמו · הודעהעל ידי **אוהב עמו** » א' ינואר 12, 2020 1:05 am

לענין כתב:הרב ספראי הוכיח שאין לחוש על דבר הסתרת הטבילה מפני יחידים, מהא דרבי יוחנן דהוה יתיב על שערי טבילה. והיה לו להוכיח ביתר פשיטות, מהנשים הנמצאות בבית הטבילה גופיה [ואין חילוק בדבר זה בין אנשים לנשים, שהרי חובת ההסתרה היא גם מנשים, וכדיעו"ש]. ומרבי יוחנן לכאורה אין כל הוכחה, שהרי בודאי לא היה מסתכל בהם כלל אלא היה יושב ושונה, וממילא אין כאן כל פרסום לגביו [ולא הוצרך רב גידל בברכות כ' א' לומר דדמיין באפיה כי קאקי חיורי רק כלפי החשש דיצר הרע בהרהור, אך ודאי לא היה מסתכל בהם כלל, ואין פרסום לגביה כאשר אינו רואה אותה ועוד דאינה ידועה לו בשם].

תגובת הכותב

ייש"כ לכת"ר ששם עינ הבדולח בקטני מילי דידי, וזה חלקי בכל עמלי.
בשעת כתיבת הדברים היה פשו ל שר' יוחנן היה רואה לפחות חלק מהנשים בראייה בעלמא ולכן אמר על זה דדמו עליה כקאקי חיורי
לגבי הנשים העומדות בבית הטבילה, אודה ולא אבוש שלא חשבתי על זה כלל.
אך אולי יש מקום לומר שכיוון שכך היא התקנה לטבול כאשר עומד מישהו על גבה על כרחך באחת שרואה כן לא חשיב כפירסום, אלא ביותר מזה.
ולענין שאר הנשים הממתינות איתה בבית הטבילה במקוואות שיש בהם אולם המתנה אחד גדול, באמת אינני יודע עד כמה יהיה כשר הדבר לדברי הר"ד מורגנשטרן.
ואחתום מעין הפתיחה בהודאה מרובה

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' ינואר 12, 2020 9:16 am

אין שום אפשרות בעולם שיש בעיה בשאר הממתינות - ולו מפני שבכל הפוסקים רואים ברור שהיו כולם טובלות בחדר אחד ולא היו חדר לכל אחת בפני עצמה.

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ג' מרץ 31, 2020 2:21 pm

רצ"ב גיליון 233 החדש, ניסן תש"פ. בשורות טובות לכלל ולפרט. הק' יואל

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ג' מרץ 31, 2020 3:30 pm

יישר כח.

מעניין במיוחד.

ראוי לציון מאמרו של הגר"ש דייכובסקי שליט"א המשליך על תשלומי נזיקין רבים,
ומלבן בעומק וברוחב את סוגיית שומת נזיקין.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ג' מרץ 31, 2020 4:28 pm

באתר "המעין" ניתן להוריד ו/או לצפות גם במאמרים נפרדים, כאן.

אלו המאמרים בגיליון הנוכחי.

'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ'... / דבר העורך
שיטת החיד"א בקבוע ופריש / פרופ' יהונתן אומן, פרופ' ישראל אומן ושהם בריס
"ובִער בשדה אחר" – שומת נזיקין בימינו / הרב רפאל שלמה דיכובסקי
האיסור או החובה לברוח מן העיר בשעת המגפה / משה דוד צ’צ’יק
אילן, אילן, מה אברך בראייתך? / הרב אוריאל פרנק
הגבלת גיל לכהונת חכמי הסנהדרין / הרב יצחק ברוך רוזנבלום
שם ה' בתרגום הסידור לאמהרית / הרב יהודה הלוי עמיחי
'דרך התורה לפרוט ולכלול': עיון בשיטת הרמב"ן במצות 'קדושים תהיו' / הרב ד"ר אבי ליפשיץ
מצבת רבי ברוך, אבי מהר"ם מרוטנבורג / אברהם פרנקל
פרשת ה'עניים' שהצטרפו לעליית החסידים בשנת תקל"ז / אברהם אביש שור
תגובות והערות
האם הקונטרס 'יגעתי ומצאתי' מעולם לא נדפס? / הרב דניאל יוסף רקח
נתקבלו במערכת

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ו' יולי 10, 2020 5:06 pm

מה עם גליון תמוז?

מה שנכון נכון

המעין תמוז תשפ.pdf: (2.94 MiB) הורד 749 פעמים

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ג' יולי 14, 2020 7:53 pm

מרתק ומלא ענין כתמיד. תשו"ח.

אני מרשה לעצמי לבקש את העלאת המבוא לספרים של ר' שלמה חעלמא בעל מרכבת המשנה...

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ב' ספטמבר 14, 2020 12:37 am

גיליון תשרי תשפ"א 235

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ב' ספטמבר 14, 2020 10:16 am

מיוחד לראות כיצד סוקר הרב יואל קטן ספר שאחד הסימנים שם מוקדש כדי לדחות את דבריו שלו, בענווה ובאהבה.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ה' אוקטובר 29, 2020 10:32 pm

מה שנכון נכון כתב:
המעין תמוז תשפ.pdf

א.
במאמרו הנפלא של הרב ענבל על דרכו של הגר"ש וואזנר בלימוד ביאור הגר"א, מוזכר בירור גירסא שערך בעל שבט הלוי בדברי הרמב"ם, וכלשונו 'בדקנו בכל ספרי דפוס וכ"י הישנים' (ח"ט סי' צ"ח). ר"י ענבל מציין (בהערה 12) כי 'הרב וואזנר עסק לפרנסתו בעריכה תורנית... מן הסתם בדרך זו באו לפניו העתקי דפוסים וכת"י של משנה תורה'.

• אשמח להביא כאן את אשר סח לי [לפני שנים הרבה] תלמיד חכם חשוב מהעוסקים במלאכת הקודש אצל הרב שבתי פרנקל זצ"ל, כי באחת האסיפות סיפר רבי שבתי על כך שהרב וואזנר בכבודו ובעצמו צלצל אליו בכדי לברר גירסא מסויימת בדברי הרמב"ם, והפליא לשבח את ילקוט שינויי נוסחאות שברמב"ם פרנקל [ואגב, ילקוט זה היה חשוב בעיניו של רבי שבתי יותר מספר המפתח!].
כך שסביר יותר להניח כי אותה גירסא בדברי הרמב"ם, התבררה לרב וואזנר דרך מפעלו הגדול של הרב שבתי פרנקל [ואולי על ידי בנו, ששימש אז כעורך ילקוט שנו"ס], והלשון 'בדקנו בכל ספרי דפוס וכ"י הישנים', מסייעת זאת. רק במסגרת מפעל זה יכל הגרש"ו להיות בטוח כי אכן כל הספרים וכתבי היד נבדקו כראוי.

ב.
במאמרו של הרב שלזינגר על חיבת הארץ, הוא מספר כי ראש ישיבת קול תורה, הגרי"מ שלזינגר זצ"ל, היסה בחורים שהתלוננו על החום, באומרו 'זה לשון הרע על ארץ ישראל'.
• אבקש להזכיר כי יסוד הענין הוא בגמרא בשלהי כתובות (בדף קי"ב) 'רבי אמי ורבי אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא', ופירש רש"י 'כשהשמש הגיע למקום שהן יושבין וגורסין, וחמה מקדרת עליהן, עומדין משם לישב בצל, ובימי הצנה עומדין מן הצל ויושבין בחמה, כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל'.

• עוד כתב שם בשם הגר"ש ישראלי זצ"ל, 'שהביטוי ארץ הקודש אינו ביטוי יהודי, אינו מוזכר בתנ"ך'. אמירה זו עוררה אותי לעקוב אחר מקורו של כינוי זה לארץ ישראל, חפשתי בפרוייקט השו"ת, והופתעתי לראות כי אכן הכינויים 'ארץ הקדש' או 'הארץ הקדושה' - השגורים פעמים אין ספור בדברי רבותינו ז"ל - אינם מופיעים בתנ"ך, אינם מוזכרים בדברי חז"ל, וגם לא בכתבי הגאונים .
המעניין הוא כי תחילת השימוש בכינוי 'ארץ הקודש', הוא בכתבי הראשונים ז"ל שבראשית האלף הששי, וכגון רבינו בחיי, כפתור ופרח, תורת המנחה, ר"י אבן שועיב. הצד השוה בכולם הוא שהם חיו בתקופה שבה הפציע אורו של הזוהר הקדוש - שאכן מזכיר את ארץ ישראל מאות (!) פעמים בכינוי 'ארעא קדישא'. עולה אפוא, כי מקורו של הכינוי 'ארץ הקודש' הוא ודאי טהור וקדוש, ממדרשו של רשב"י, ומאותה השעה שהתגלה הזוה"ק נתקבלה מטבע לשון זו בקרב כל ישראל, גאוניו וחכמיו [ובכללם, גם בכתבי הגר"ש ישראלי זצ"ל].

ג.
בנוגע למאמרו של פרופ' זהר עמר, אודות שיעורו של האגוז. הרב הכותב שיחיה מסיק כי גודל האגוז שבזמן חז"ל היה כ-15.5 16 סמ"ק. הה"כ נר"ו גם מציין כי 'במדרג שיעורי תורה, האגוז הבינוני גדול מהזית וקטן מכביצה', וזה כמו שהוכיח בתחילת המאמר מההיא דשבת פ"א א', 'אבנים של בית הכסא שיעורן בכמה, אמרו לו כזית כאגוז וכביצה'.

• מעתה תקשי לך טובא מה שכתב השלחן ערוך (סי' תפ"ו ס"א) 'שיעור כזית, יש אומרים דהוי כחצי ביצה', והמכוון בזה הוא לשיטת התוספות בחולין (ק"ג ב'), שהביא בבית יוסף. הן אמנם שמרן הביא זאת רק בשם יש אומרים מפני שהמושכל הפשוט הוא לומר ששיעור כזית הוא בגודל של הזית המוכר לנו, אך מכל מקום שיטת התו' וסיעתם צריכה תלמוד, כיצד יתכן לומר שהזית הוא חצי ביצה, דהיינו כ-25 סמ"ק, בשעה שהאגוז - הגדול מן הזית שיעורו הוא כ-15.5 סמ"ק, שאינם אלא כשתי שליש מחצי ביצה.

אך תשובה לדבר למדנו מדברי הרוקח, שהביא הבית יוסף בהלכות ברכת המזון (סי' קצ"ז). הרוקח כותב (בסי' שכ"ט) 'זית קטן מאגוז. כדמשמע במסכת שבת בשילהי המוציא יין, אבל נראה דכזית גדול בעינן כדאמרינן בפרק כיצד מברכין, גבי ר' יוחנן אכל כזית מליח. וכן משמע בכריתות בפרק אמרו לו', ע"כ. היינו, למרות שאמרו חז"ל כי הזית קטן מן האגוז, אין זה אלא בזית הקטן, אבל זית בינוני - שדברו בו חכמים בכל מקום, הוא 'כזית גדול', וזית זה הוא גדול מן האגוז. פירוש זה לדברי הרוקח מתבאר מדברי המגן אברהם (בהקדמה לסימן תפ"ו) .
דהיינו, הרוקח עומד בשיטת התוספות, שהזית הוא חצי ביצה (וכמו שכתב בספר השם עמ' ר"י), ומשכך התקשה טובא היאך אמרינן שהזית קטן מהאגוז, בשעה שאדרבה האגוז (-אותו הכיר הרוקח) אינו אלא כשתי שליש מן הזית . ועל זה מתרץ שלא אמרו בשבת 'כזית כאגוז וכביצה' רק משום ששם מדובר בכזית הקטן , אבל כזית דעלמא הוא הבינוני וכמו שאמרו בברכות שם, והוא בגודל של חצי ביצה - גדול בשליש משיעור האגוז.

• את עצם הנידון שהזכיר הרב הכותב (ליד הערה 10, ובהערה 30) אם האגוז גדול מן הגרוגרת, יש להוכיח מדברי ההלכות קצובות (הלכות עירובין), 'ושיעור העירוב של מבואות ושל חצירות, מן כזית עד כאגוז, אם מוסיף מוסיף בקודש'. והואיל והשיעור הנצרך שם הוא גרוגרת וכמ"ש בעירובין פ' ב', מתפרשים דברי ההלכות כשיעור אמצעי בין זית לאגוז - חזינן שהגרוגרת קטנה מן האגוז.

ד.
הרב ד"ר משה פינצ'וק עומד על חידושם של גאוני אשכנז שלא לומר בתשעה באב תחינות וסליחות משום ד'תשעה באב איקרי מועד', ותולה זאת בצורך העמוק לנחמה ועידוד מחמת מסעי הצלב והצרות שארעו בתקופתם.
• לו תינתן הרשות, אנסה להציע בהקדם דברי הראבי"ה (סי' תת"צ) 'ורב עמרם כתב בסדורו שגם נהגו שמתפללין סליחות בשתי ישיבות, ואנן נהגינן להתפלל אאביך ביום מבך'. היינו, בבל היה המנהג לומר סליחות כמו בשאר תעניות ציבור (וכדהביא הרב הכותב בהערה 8), אך מנהג אשכנז היה שלא לומר סליחות אלא קינות. מסתבר לומר, כי מכח מנהג קדום זה, ששרשיו בימי הפייטנים שבארץ ישראל [וגם הוכיחו הראבי"ה מהירושלמי בתענית], למדו חכמי אשכנז כי תשעה באב הוא יום שאינו ראוי לתחנונים וסליחות - ויהבו בה טעמא משום דאיקרי מועד.
• ואגב, פירושו הנאה של הרב הכותב כי הסיבה לקביעת תשעה באב כמועד, היא משום שהקב"ה שפך חמתו על עצים ואבנים, ובכך הציל את עם ישראל מכליה, בית אב חשוב לו - בתורתו של רבינו החתם סופר - 'מכיון ששפך חמתו על עצים ואבנים, היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך, תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך, מש"ה ט"ב אקרי מועד' (תורת משה, הפטרת מטות).

ה.
הרב משה אריאל פוס, מביא את מכתבו של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי לרב קלמן כהנא, 'שהרבנים... הסכימו לשבות בשנה זו כהלכתה' (אגרת תתי"ד), ומציין הרב פוס כי 'שוב כרגיל השומטו ע"י המולים שמות הרבנים שהסכימו לשבות'.
• ובאמת הדבר פלא, הרי הרב קלמן כהנא בעצמו פרסם את המכתב הזה, הן מעל גבי במה חשובה זו - 'המעין' (גליון ג' עמ' 29), והן בספרו 'האיש וחזונו' (עמ' ס"ב), וגם שם מופיעים שלשת הנקודות אחרי תבת 'שהרבנים'! כך שההשמטה קודמת הרבה למו"ל האגרות, ונעשתה על ידי רק"כ בעצמו, מטעם הכמוס עמו.

ו.
הערת הרב זכריה הולצר (עמ' 84 הע' 2) על כך 'שבחלק מהתבות יש שינוי קל בין ניקודו של הרוקח לעומת הניקוד שלנו בתורה, כמו שאצל דבר כתב הרוקח בציר"י, ואולי כך נהגו לקרוא באשכנז בזמנו'.
• על תופעה זו, של שינוי הסגול לצירי (בתבת דבר), והקמץ לפתח (בתבת דם), עמדו עליו חכמים, וביארוהו בכך שבהגייה האשכנזית הקדומה היו הקמץ והפתח שוים, וכן הצירי והסגול. עיין במאמרו של רבי יעקב לויפר 'גלגולי הקמץ האשכנזי' (חצי גבורים י"א, עמ' תל"ה) שעמד על כך באריכות. במאמרו מבואר כי כן אנו למדים מדברי הרוקח גופיה [ולא רק מדברי מעתיקים], שבפירושו ל'אשרי' שבפסוקי דזמרא, על הפסוק 'כבוד מלכותך יאמרו', כותב הרוקח כי בסדר האותיות האלף בית, ישנם "י' פתחין אה" - מה שמלמד כי אכן גם הרוקח מנה את הקמצים והפתחים תחת כותרת אחת.

בכל כבוד ויקר

פורום אוצר החכמה

מי מחובר