אשכול אביעה חידות

[חגי פאהן]

איך יתכן יום טוב שיש שצמים בו ולא מסיבת תענית חלום וכדו' [וכמובן לא יוה"כ]

א. ראש השנה.
ב. יג אדר הוא יו"ט במגילת תענית.
ג. ערב פסח.

תשובה ב'מתקרב

ח וט אדר הם ימים טובים במגילת תענית, וט' הוא תענית צדיקים כמובא בשו"ע

א"כ כבר היה לך לומר א' בניסן. האם השואל לא התכוון ליו"ט ממש?

[חגי פאהן]

חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

בינתיים מצאתי שתים: תרומה - 28/96, ויקהל - 33/121.

וכמובן מסעי - 42/132

[הפשטן]

חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

למה כתבת "חמישית" ולא "רבע"?

[גלאגוזים]

תזריע 16/67

[לבנון]

חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

למה כתבת "חמישית" ולא "רבע"?

בגלל תזריע
ואולי גם בגלל הפרשה החמישית שטרם נמצאה...

[הפשטן]

חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

למה כתבת "חמישית" ולא "רבע"?

בגלל תזריע
ואולי גם בגלל הפרשה החמישית שטרם נמצאה...

אם כתבת "חמישית" בגלל וכו' ואולי גם בגלל עוד פרשה חמישית שטרם נמצאה, אז יכולת לכתוב "שישית" בגלל וכו' ואולי גם בגלל פרשה שישית שטרם נמצאה...

[לבנון]

חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

למה כתבת "חמישית" ולא "רבע"?

בגלל תזריע
ואולי גם בגלל הפרשה החמישית שטרם נמצאה...

אם כתבת "חמישית" בגלל תזריע ואולי גם בגלל עוד פרשה חמישית שטרם נמצאה, אז יכולת לכתוב "שישית" בגלל פרשה שישית שטרם נמצאה...

כשאתה תשאל את השאלה, תשאלנה כרצונך, ואני אשאל את שאלותי כרצוני.

ואכן אתה מוזמן להעלות בזה שאלה בנוסח זה:
היכן יש בתורה פרשה שלפחות שליש מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה שתי פרשיות שלפחות רבע מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה שתי פרשיות שלפחות חמישית מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה X פרשיות שלפחות שישית מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה X פרשיות שלפחות שביעית מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
וכן הלאה על זו הדרך

[חגי פאהן]

בלק! 'ויאמר' - 21 מתוך 105, חמישית בדיוק.

[לבנון]

בלק! 'ויאמר' - 21 מתוך 105, חמישית בדיוק.

תפסת אותי בפרשה שלא חשבתי עליה
ישנה פרשה נוספת העונה על שאלה זו

[הפשטן]

חמש מפרשיות התורה, שלפחות חמישית מהפסוקים שבכל אחת מהן, מתחילים באותה התיבה.
>>אותה התיבה ממש באותיותיה ובנקודותיה (לא כולל דגשים), ללא תוספות של וא"ו החיבור וכד'<<

למה כתבת "חמישית" ולא "רבע"?

בגלל תזריע
ואולי גם בגלל הפרשה החמישית שטרם נמצאה...

אם כתבת "חמישית" בגלל תזריע ואולי גם בגלל עוד פרשה חמישית שטרם נמצאה, אז יכולת לכתוב "שישית" בגלל פרשה שישית שטרם נמצאה...

כשאתה תשאל את השאלה, תשאלנה כרצונך, ואני אשאל את שאלותי כרצוני.

ואכן אתה מוזמן להעלות בזה שאלה בנוסח זה:
היכן יש בתורה פרשה שלפחות שליש מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה שתי פרשיות שלפחות רבע מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה שתי פרשיות שלפחות חמישית מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה שתי פרשיות שלפחות רבע מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה X פרשיות שלפחות שישית מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
היכן יש בתורה X פרשיות שלפחות שביעית מהפסוקים בה מתחילים באותה התיבה.
וכן הלאה על זו הדרך

יש יותר מ-5 פרשיות - שבכל אחת מהן - לפחות 1/5 מהפסוקים וכו', ויש יותר מ-50 פרשיות - שבכל אחת מהן - לפחות 1/50 מהפסוקים וכו'.

[חגי פאהן]

בלק! 'ויאמר' - 21 מתוך 105, חמישית בדיוק.

תפסת אותי בפרשה שלא חשבתי עליה
ישנה פרשה נוספת העונה על שאלה זו

סליחה, טעות שלי, 21 מתוך 104, לא חמישית בדיוק.

[חגי פאהן]

שמות - 'ויאמר' 30 פעם מתוך 124.
בחוקותי - 'ואם' 22 מתוך 78.
כי תצא - 'כי' 28 מתוך 110.
כי תצא - 'לא' 25 מתוך 110.

תזריע 16/67

בתזריע גם 'ואם' 16, וגם 'וראה' 16, מתוך 67.

[גלאגוזים]

.

[הפשטן]

בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על קיום מצות ברכת המזון ("וברכת את ד' אלוקיך") או - על ברכת התורה ("הבו גדל לאלוקינו"), וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

[בן ראובן]

בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

ברכת כהנים כמובן.

[הפשטן]

בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

ברכת כהנים כמובן.

כמובן.

[לבנון]

שמות - 'ויאמר' 30 פעם מתוך 124.
בחוקותי - 'ואם' 22 מתוך 78.
כי תצא - 'כי' 28 מתוך 110.
כי תצא - 'לא' 25 מתוך 110.

תזריע 16/67

בתזריע גם 'ואם' 16, וגם 'וראה' 16, מתוך 67.

יפה מאוד!
עם שיטות החיפוש שלך אני לא מתמודד

[לבנון]

בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

ברכת כהנים כמובן.

כמובן.

זה לא יוצא מהכלל. כי הכלל הוא שעל מצוה שענינה ברכה לה' לא תיקנו ברכה, כי המצוה גופא היא ברכה לה'. אבל מצוה שהיא ברכה לעם ישראל, אינה נכללת בכלל הזה, וממילא ברכת כהנים אינה יוצאת מהכלל.

[בן ראובן]

בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

ברכת כהנים כמובן.

כמובן.

זה לא יוצא מהכלל. כי הכלל הוא שעל מצוה שענינה ברכה לה' לא תיקנו ברכה, כי המצוה גופא היא ברכה לה'. אבל מצוה שהיא ברכה לעם ישראל, אינה נכללת בכלל הזה, וממילא ברכת כהנים אינה יוצאת מהכלל.

זה יוצא מהכלל שכלל הפשטן - "אין ברכה על ברכה". אתה מדבר על כלל אחר.

[הפשטן]

בדרך כלל - אין ברכה על ברכה, למשל אין ברכה - על ברכת המזון או - על ברכת התורה, וכדומה.
מהו היוצא מן הכלל?

ברכת כהנים כמובן.

כמובן.

זה לא יוצא מהכלל. כי הכלל הוא שעל מצוה שענינה ברכה לה' לא תיקנו ברכה, כי המצוה גופא היא ברכה לה'. אבל מצוה שהיא ברכה לעם ישראל, אינה נכללת בכלל הזה, וממילא ברכת כהנים אינה יוצאת מהכלל.

זה יוצא מהכלל שכלל הפשטן - "אין ברכה על ברכה". אתה מדבר על כלל אחר.

כמובן.

למעשה, כשבנוסח החידה כתבתי "יוצא מן הכלל" - בכוונה הישחרתי את המילה "הכלל" - כדי להורות שבמילה הזאת אני מתכוון למילה "כלל" שאותה הישחרתי כשכתבתי שורה קודם לכן: "בדרך כלל", והלא כשכתבתי "בדרך כלל" - לא כתבתי "בדרך כלל אין ברכה לפני שמברכים את השם" - אלא כתבתי: "בדרך כלל אין ברכה על ברכה" (נקודה), משמע שבמילה (בדרך) "כלל" התכוונתי - לא רק למי שמברך את השם - אלא למי שמברך כללית. אמור מעתה: כשם שכשכתבתי "בדרך כלל" - התכוונתי במילה "כלל" למי שמברך כללית, כך כשכתבתי "יוצא מן הכלל" - התכוונתי במילה "הכלל" למי שמברך כללית, כפי שציין בן ראובן.

[ביקורת תהיה]

א. בדרך כלל אין ברכה על ברכה.
ב. היוצא מן הכלל - ברכת כהנים.

א. נוסח הכלל הוא: לא ניתקנה ברכה על מצוה שענינה אמירה בפה, כגון ודוי מעשר ומקרא ביכורים, קריאת שמע וסיפור יציאת מצרים, מלבד קריאת המגילה וקריאת ההלל.
ב. הברכה על נשיאות כפים – סלסול הוא שנהגו הכהנים בעצמם, כמשתמע מתשובתו של רבי אלעזר בן שמוע לשאלת תלמידיו 'במה הארכת ימים': 'מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַפַּי בְּלֹא בְרָכָה'.

[הפשטן]

....היוצא מן הכלל - ברכת כהנים.

כיצד עלה על דעתך, לצטט מתוך פי נוסח שמעולם לא יצא ממני?
אילו הייתי במקומך, הייתי מצטט את דברי הפשטן מילה במילה כפי שיצאו מפיו, ואח"כ הייתי כותב: "עולה אפוא, שלדעת הפשטן - היוצא מן הכלל הוא ברכת כהנים".

א. בדרך כלל אין ברכה על ברכה...

א. נוסח הכלל הוא: לא ניתקנה ברכה על מצוה שענינה אמירה בפה, כגון ודוי מעשר ומקרא ביכורים, קריאת שמע וסיפור יציאת מצרים, מלבד קריאת המגילה וקריאת ההלל.

תגובת בן ראובן לדברי לבנון, כוחה יפה גם לדבריך.

הברכה על נשיאות כפים – סלסול הוא שנהגו הכהנים בעצמם, כמשתמע מתשובתו של רבי אלעזר בן שמוע לשאלת תלמידיו 'במה הארכת ימים': 'מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַפַּי בְּלֹא בְרָכָה'.

לענ"ד, חידוש גדול חידשת, להגיד שהברכה בשם ומלכות על ברכת כהנים - לא תוקנה ע"י חז"ל אלא - היא סילסול בעלמא, ועל כן דבריך טעונים - אישור מפורש מאת הפוסקים - לאפוקי רמיזה שאותה אתה לומד מהם בעקיפין. ומכ"מ, גם אם אתה צודק (מה שטרם הוכח סופית), אין זה סותר את פתרון חידתי שניתן ע"י בן ראובן - כפי שביארתי בהודעתי שמעל הודעתך.

[ביקורת תהיה]

כיצד עלה על דעתך, לצטט מתוך פי נוסח שמעולם לא יצא ממני?

'משנה תורה', ספר 'הפלאה', הלכות נדרים, פרק שני, הלכה א:

אֶחָד הַנּוֹדֵר מִפִּי עַצְמוֹ אוֹ שֶׁהִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר אָמֵן אוֹ דָּבָר שֶׁעִנְיָנוֹ כְּעִנְיַן אָמֵן שֶׁהוּא קַבָּלַת דְּבָרִים.

[הפשטן]

כיצד עלה על דעתך, לצטט מתוך פי נוסח שמעולם לא יצא ממני?

'משנה תורה', ספר 'הפלאה', הלכות נדרים, פרק שני, הלכה א:

אֶחָד הַנּוֹדֵר מִפִּי עַצְמוֹ אוֹ שֶׁהִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר אָמֵן אוֹ דָּבָר שֶׁעִנְיָנוֹ כְּעִנְיַן אָמֵן שֶׁהוּא קַבָּלַת דְּבָרִים.

ציטוט מנדר קא גמרת? ציטוט שָאני.

[סליחות]

חידתי הראשונה באשכול זה:

1. בניין א': משפחה אחת קטנה שגרה בבית פרטי שלהם בן חמש קומות עם עשרים חדרים, צריכים להדליק נר חנוכה אחד, למרות המספר הרב של החדרים והקומות.
2. בניין ב': בבניין אחר זהה לבניין א' גרות חמש משפחות כל אחת בקומה אחרת, הן צריכות להדליק חמש נרות חנוכה (כל אחת לכל משפחה).
3. בניין ג': בבניין אחר זהה לבניינים א' וב' גרות ונמצאות חמש משפחות גם כן, וצריכות להדליק נר אחד בלבד (לכל המשפחות יחדיו!).


התשובה הידועה לי לחידה זו שהומצאה על ידי - מבוססת על השערה, ואני מאוד מקווה שאיני טועה ומטעה.

[ביקורת תהיה]

בני זוג שנתגיירו והם אסורים זה בזה (לחד מאן דאמר).

זוג עמוני, לדעת רבי יהודה דקהל גרים איקרי קהל.

[עזריאל ברגר]

בני זוג שנתגיירו והם אסורים זה בזה (לחד מאן דאמר).

זוג עמוני, לדעת רבי יהודה דקהל גרים איקרי קהל.

יפה מאוד!

[יוסף חיים אוהב ציון]

אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

[ביקורת תהיה]

מעניינא דיומא: אילו יהודים נתלו בששה עשר בניסן?

[שש ושמח]

בני שאול

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת קידושין פרק ד הלכה א
מתחלת הקציר עד נתך מים עליהם. מלמד שהיו תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון

[כתוב בלוח ...]

[עזריאל ברגר]

אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

ילמדנו רבינו?

[דמשק]

אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

ילמדנו רבינו?

הראשון בן אדם בריא, השני חולה קורונה.

[חגי פאהן]

אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

ילמדנו רבינו?

הראשון בן אדם בריא, השני חולה קורונה.

א"כ איזה איסור עבר הראשון בתחילה?

[באר בשדה]

אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

ילמדנו רבינו?

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=50017&p=611482&hilip611482#p611482

[יוסף חיים אוהב ציון]

אדם עמד במקום ולא עשה דבר עבר איסור תורה.
בא אדם אחר עמד לידו, השני עבר איסור, הראשון לא עבר היכי משכח"ל? [לא בשבת]

ילמדנו רבינו?

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=50017&p=611482&hilip611482#p611482

פיקח אתה.

[עזריאל ברגר]

איזה איסור עבר השני?

[יוסף חיים אוהב ציון]

חידה. מי כשר לעשות את המצוה, אפילו שבכל המצוות מעשה שלו לא חשוב כלל
מעשה ומדוע?

[עני בן פחמא]

חידה. מי כשר לעשות את המצוה, אפילו שבכל המצוות מעשה שלו לא חשוב כלל
מעשה ומדוע?

קוף לנטילת ידים לדעת היש מכשירין (קנט,ב).

[יוסף חיים אוהב ציון]

ומדוע?

[באר בשדה]

איזה איסור עבר השני?

בששניהם כהנים.