קובץ 'בית אהרן וישראל' | גליון חדש להורדה

אריה מרדכי · הודעהעל ידי **אריה מרדכי** » ו' מאי 04, 2018 5:33 pm

ישכ"ח

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' מאי 17, 2018 2:19 pm

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' יולי 15, 2018 7:51 am

קובץ בית אהרן וישראל קצ''ח - אב אלול תשע''ח.pdf: (3.15 MiB) הורד 747 פעמים

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' יולי 15, 2018 8:58 am

חידוש גדול יש בדברי הרס"ג [מיצירתו של הרה"ג יהודה זייבלד שליט"א, ע' יב], דמה שאמרו חז"ל אחד מבני החבורה שמת תדאג כל החבורה כולה, הכוונה היא גם לניהוגי אבלות, ועיי"ש בהערה.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' יולי 15, 2018 11:24 pm

מה הפשר בכך שחלק מהרבנים כתוב זצ"ל ולאחרים זלה"ה? תלוי אם היה אשכנזי או ספרדי?...

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ו' ספטמבר 07, 2018 8:11 am

מנקיי הדעת שבירושלים

האם הגליון של חדשי כסלו טבת כבר יצא לאור?

הוגה ומעיין

הוא התעכב במעט בשל נפחו - כ-800 עמודים. אמור לצאת לאור בשבוע הקרוב בס"ד.

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » ג' נובמבר 27, 2018 12:29 am

ב"ה
מוקטר מוגש לשמי... אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום (מנחות קי.)

זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, תרננה שפתינו קול תודה להשי"ת על רוב טובו וחסדיו עד הלום וכי הגיענו לגליון המאתיים של קובץ בית אהרן וישראל.
מצורף בזה לכלל לומדי וקוראי הקובץ המתענג תמיד על טובו, גליון מוגדל ועשיר מזן אל זן בגנוזות מרבותינו מתקופת הגאונים, ומרבותינו הראשונים וגדולי האחרונים. כן התכבדנו במאמרים מגדולי הרבנים כמפורט להלן, בצירוף ברכתם. בגליון זה משתתפים מורי הוראה, דיינים יושבי על מדין, ראשי כוללים ורמי"ם מאנ"ש חסידי סטאלין קארלין.
בגליון זה שולבו עניני קידושין ונישואין לרגל שמחת נישואי בן כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פע"ח הרב אברהם אלימלך שליט"א בראש חודש כסלו תשע"ט, ועניני והלכות חנוכה.
שיגרו דברי תורתם ומכתבי ברכה לרגל הופעת הגליון, הרבנים הגאונים רבי זלמן נחמיה גולדברג, רבי משה גרין, רבי יצחק יוסף, רבי יעקב מאיר שטרן, רבי שאול אלתר, רבי זאב פעלדמאן, רבי שריאל רוזנברג, רבי נפתלי נוסבוים, רבי אברהם רובין, יאריך ה' ימיהם ושנותיהם בטוב ובנעימים.
מעל שמונים עניינים נידונו בקובץ, ותקצר הירעה מלהקיפם, אך פטור בלא כלום אי אפשר, ותן לחכם ויחכם עוד, ישוטטו רבים ותרבה הדעת.
במדור גנוזות:
• קובץ בהלכות שבין אדם לחברו מרבינו סעדיה גאון זלה"ה. כולל קטעי חיבורים שונים שלוקטו יחדיו על ידי מלקט קדמון, כשהמשותף לכולם הוא היותם עוסקים ברובם בהלכות שבין אדם לחבירו. דפי ליקוט זה התפזרו בגניזה הקהירית, וזוהו וצורפו לפנינו לאחד. בקובץ זה חידושים רבים להלכה, מהם כי באונאה פחות משתות אין איסור כלל, ושאין מחילה מועלת ברבית ועוד.
בדבריו הוא דן בדיני וטעמי הלכות אונאה, ריבית, מקח וממכר, הפרשת תרו"מ, מעשרות, מצוות היראה, לפני עור, קימה והידור לפני חכם, לא תרדה בו בפרך, דיני עריות ופרעון היתומים לערב. בקובץ זה מפורטים בארוכה המצוות שבין אדם לחבירו והן נסמכות למקראות בדברי אגדה.
• תוספות מתלמיד ר"י הזקן לריש בבא קמא. ובו מלבד כמה דיבורים בשינוי או באריכות לשון משאר התוספות שלפנינו, גם מספר דיבורים חדשים. כן נמצאת בו העתקה ארוכה מתשובת ר"ת שהובאה בכמה ראשונים בקצרה וכאן לראשונה אנו מוצאים את לשונה. גם יש בו שבעה חידושים בשם ר"י שחלקם חדשים לגמרי וחלקם הובאו בקבצי תוס' שונים אך בסתמא.
• תוספות חדשים לב"ב פרק גט פשוט. עם מבוא נרחב לזיהויו, ויתכן שהוא ליקוט מתוס' שאנץ. נראה שהחיבור הנדפס לפנינו (או קובץ הדומה לו מאד) הוא אבן היסוד להרבה דברים שהובאו בקצרה בפסקי הרא"ש ובמרדכי ואגודה, ומכאן חשיבותו הרבה.
• קובץ הלכות קידושין לאחד מרבותינו מראשית תקופת הראשונים. שריד מחיבור שנכתב בערבית יהודית שנמצא בגניזת קהיר, ובו כמה חידושים בהלכות אלו. בין דבריו הוא מצטט תשובה בענין קידושין בכסף ובשטר מרס"ג שלא הגיעה לידינו ממקומות אחרים.
• קונטרס בדיקת הריאה מרבי יעקב בן חביב זלה"ה בעל העין יעקב, על פי שני כתבי יד, ונלווה לו מבוא נרחב המפרט אודות שני הפולמוסים שמקורם בקונטרס זה, על הרקע לנידונים ההלכתיים הנובעים מחיי המגורשים לפני ואחרי הגירוש, והשפעתם על פוסקי ההלכה המפורסמים. קונטרס זה שלא נדפס בשלמותו עד כה, [כשליש נדפס באופן לקוי לפני מספר שנים] היה גם לפני עיניו של רבינו יוסף קארו המביא מדבריו בבית יוסף ליורה דעה סי' לט, וכן היה לפני רבי חיים בנבנשת ומביא ממנו בספרו כנסת הגדולה שם. נכללו גם תולדותיו של רבי יעקב כפי שעולים מקונטרס זה ומקורות אחרים, ולהם נוסף בירור חדש בתולדות מהר"ם אלאשקר זלה"ה.
• תשובה בענין תלמיד שקבע ישיבה במקום רבו, ונשבעו לו תלמידי הרב ללמוד אצלו, ותובעם לקיים שבועתם, מאת רבי שלמה ברוך זלה"ה מחכמי יוון בתחילת שנות הש'. יחד אתו בא על החתום רבי יוסף פורמון זלה"ה מענקי אותו הדור ורבו של המהרש"ך. בתשובה זו מובאים דבריהם של רבותינו מרן הבית יוסף ומהר"י בן לב זלה"ה ומוזכרים בברכת החיים.
• הערות על טור אבן העזר שרשם רבי יהודה רוזאניס זלה"ה בעל ה'משנה למלך', מועתקים מעצם כתיבת ידי קדשו. ספר משנה למלך נערך ונסדר כידוע ע"י רבי יעקב כולי זלה"ה (בעל המעם לועז) מתוך הגהות על גליונות ספריו, ומלבד הערות רבות שנסדרו ובאו על ידו בספר 'משנה למלך', לפנינו גם מעל 40 הערות חדשות הרואים עתה אור לראשונה חלקן ארוכות וחלקן קצרות.

שפתי ישנים, מאת:
• רבי שלמה סלאווין זצ"ל הי"ד, ראש ישיבת 'בית ישראל' שיסד בעיר סטולין מרן אדמו"ר רבי משה מסטאלין זיע"א הי"ד, ותלמיד חביב לרבי ברוך בער לייבאוויץ מקמניץ זצ"ל. הערות קצרות ומו"מ בדברי הרמב"ן בכתובות יט: דלא אמרינן מיגו בעדים.
• רבי משה צבי הולצברג זצ"ל מראש פינה - ירושלים, ראש ישיבת 'בית אהרן וישראל' סטאלין קארלין ירושת"ו, ר"מ בישיבת תומכי תמימים חב"ד בלוד, וראש ישיבת באבוב בבת ים. בענין חולין בעזרה.
• רבי משה דוד שטיינווארצל זצ"ל חותן כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, רב דקהל 'בית אפרים' בפלעטבוש, וראש ישיבת 'עץ חיים' דבאבוב. בגדר קידושי אשה בשטר מתוך חידושיו על הש"ס הנמצאים בעריכה לקראת הוצאה לאור ע"י המכון.
• רבי חיים ברוך וואלפין זצ"ל, ראש ישיבת 'קארלין סטאלין - בית אהרן וישראל' בורו פארק שנלב"ע זה עתה לדאבונינו בי"ז חשון האי שתא. בענין קידושין במחובר לקרקע.

קידושין ונישואין ואבן העזר
בגדר קידושי אשה בשטר | בענין קידושין במחובר לקרקע | בענין שוה כסף ככסף | בענין חופה קונה | מקדש במלוה קודם שהוציאה הממון | תוקף ההתחייבות בשטר תנאים מדין נדרי צדקה. ועוד.
חנוכה
לא בירך שהחיינו בליל א' של חנוכה אם יברך בביהכ"נ בליל ב' | בדין הדלקת נר חנוכה מפני החשד | בענין חובת הלל בחנוכה ופורים | גדר חיוב נר חנוכה | ענין מוקצה למצותו בנרות חנוכה | בענין חלוקת השמן למנורה בנס חנוכה לשמונה ימים | דין אכסנאי בנר חנוכה | דין מדליקין עליו בביתו בחנוכה.
קדשים
בסוגיא דחולין בעזרה | גדר מצות שחיטה בקדשים ובחולין | גדר דין ידות בקרבנות | איסור שריפת תרומה מן התורה או מדרבנן.
אורח חיים
האיך ינהג בן חו"ל שגמר בדעתו באמצע יו"ט שני לעבור לגור בארץ ישראל | האם שתיית מיץ ענבים פוטרת שאר משקין | האם יש לחוש למלאכת כותב במשחקים / לוחות מגנטיים / משחקי הרכבה | עניית זימון קודם גמר הסעודה | האם מותר להניח חפץ על האילן בערב שבת | האם יש איסור שהיה וחזרה בפלטה חשמלית שאפשר לבשל על גביה | גדר עוסק במצוה פטור מן המצוה | מה מברכים על פרוסות פת מטוגנות בשמן וביצים.
יורה דעה
האם חייב אדם לחזר על הפתחים / לצאת לעבוד / ליטול הלוואות כדי לפרוע חובותיו / לזון את אשתו / לקיים מצוות | בירור מקיף בדין ביצים שנתערב בהם דם | כשרות התרופות וויטמינים בזמנינו | הגדרת דין איסור משום מראית העין | נאמנות נכרי לגבי טריפות | השימוש במי ים מותפלים.
חושן משפט
משכנתא שנלקחה מבנק בבעלות יהודית והבנק מכרה לחברה נכרית לענין ריבית | דין אומן אם נחשב כשכירות פועל או כמקח | מאמר מקיף על לשון 'סילוק' אם הוי מחילת חוב | האיך יעשה אחד שרוצה שרכוש שיזכה בו לאחר מיתה יתחלק ליורשים לפי תנאי הירושה שרשם בצוואתו | ערב שהתחייב להביא את הלוה לדין האם נחשב כקנין דברים | אחד שבונה ונהנה מהבניה ששכנו בנה מקודם, האם חייב לשלם לו | פרטי דין בניה בחלל הנמצא בבית משותף.
ועוד הרבה מאמרים מגוונים וחשובים בעניינים שונים כפי שעיניכם תחזינה מישרים.
מנהגי ישראל
על מנהגי מרן אדמו"ר הזקן בעל 'בית אהרן' שנדפסו בסידור 'בית אהרן' בשנת תרפ"ב בפיעטרקוב שבפולין ע"י החסיד ר' נפתלי ציילנגולד ז"ל, מקוריותם, דרך כתיבתם, והשוואתם עם כתבי ורשימות מנהגים נוספים.
כתבים
עיון בחשיבות ובמרכזיות עבודת הנגינה ונעימת נוסח התפילה בנתיבם של רבותינו הקוה"ט מסטאלין קארלין זיע"א.
בברכת התורה
מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז מוסדות קארלין סטאלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ג' ינואר 08, 2019 10:14 pm

קובץ בית אהרן וישראל ר''א - שבט אדר תשע''ט.pdf: (2.61 MiB) הורד 832 פעמים

נוטר הכרמים

קובץ מלא וגדוש כתמיד.

ברצוני להסב תשומת לב להערה מענינת בענין ברכת האורח, בעמ' קע.

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ד' ינואר 09, 2019 1:47 am

יישר כוחך על ההפניה.
אכן דברים של טעם, בפרט כשלפי מנהג זמננו כל החפץ בונה במה לעצמו ותורתו בידו ומי יאמר לו כו', והדברים שכתב שם הם נכוחים למבין.

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ד' ינואר 09, 2019 10:54 pm

[לכאורה אי"ז כ"כ מקומו, אבל כבר הותחל כאן אז נמשיך]

הדברים שם יפים - אבל לא נתנה תשובה לדבר הפשוט, הרי למ"ב ג"כ הוקשה דבר זה - כלומר הנחת היסוד [סליחה על הלשון האקדמי] של המ"ב הייתה שכן צריך לומר את נוסח היה"ר - וא"א לתרץ כפי שנכתב, שהדוחף לומר את היה"ר לא אומר הרחמן, שהרי במ"ב שם [סי' ר"א שעה"צ ס"ק יד] כתוב להדיא שכיום כולם אומרים "הרחמן הוא יברך את בעה"ב", כלומר היה פשוט למ"ב שצריך לומר את שניהם!!!

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ה' ינואר 10, 2019 8:28 am

כותב המאמר כותב שהתועמלן הגדול לטובת היה"ר מזלזל מאמירת הרחמן הוא יברך את בעה"ב הזה.
לתומו ולצדקותו סבור שכולם יודעים את שהוא יודע וא"כ היתכן לפרסם על אמירת היה"ר בעוד שהמנהג לא לאמרו מכל הטעמים שפירט במאמר.
אולם נראה שמדביק המודעות שמצטט מהרב אברמסקי והאדמו"ר מגור, הבאבא סאלי ורבי חיים נאה, הינו יהודי פשוט ותמים המעורר בסה"כ על מה שנכתב בסידור...

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ו' אפריל 05, 2019 7:34 am

קובץ בית אהרן וישראל ר''ב - ניסן אייר תשע''ט.pdf: (3.06 MiB) הורד 794 פעמים

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' יוני 05, 2019 11:31 am

קובץ בית אהרן וישראל ר''ג - סיון תמוז תשע''ט.pdf: (2.77 MiB) הורד 746 פעמים

מעט מים · הודעהעל ידי **מעט מים** » א' אוגוסט 04, 2019 9:23 pm

עדיין לא יצא גלין אב אלול?

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » א' אוגוסט 04, 2019 9:48 pm

גליון אב אלול יצא ונשלח למיילים ביום שישי,
אני לא מצליח להעלות לכאן משום מה

מנקיי הדעת שבירושלים

מצ"ב

יוצא פוניבז'

למה נותנים שם במה לדברי בורות ושטות
ראה במאמר על כשרות העירובין בזמנינו
לדוגמא

: עירוב 1.JPG (63.16 KiB) נצפה 21567 פעמים

: עירוב 2.JPG (20.01 KiB) נצפה 21567 פעמים

הכל סברות כרס טפשיות ולא נכונות
זאת מלבד ההתעלמות מהשאלה היותר גדולה איפה בכלל יש לו היום שכירות מכל המומרים שאין לזה שום תשובה ברורה

גם בכל המאמר לא הזכיר בכלל את התקלות המרובות וכו'

אליעזר בלוי

יוצא פוניבז' כתב:למה נותנים שם במה לדברי בורות ושטות
ראה במאמר על כשרות העירובין בזמנינו
לדוגמא
עירוב 1.JPG

עירוב 2.JPG

הכל סברות כרס טפשיות ולא נכונות
זאת מלבד ההתעלמות מהשאלה היותר גדולה איפה בכלל יש לו היום שכירות מכל המומרים שאין לזה שום תשובה ברורה

גם בכל המאמר לא הזכיר בכלל את התקלות המרובות וכו'

אפשר פירוט של הבעיות במאמר בבקשה ?

שומע ומשמיע

הקפת בית בגדר פוטרת מעירוב חצרות?????????

עתניאל בן קנז

שומע ומשמיע כתב:הקפת בית בגדר פוטרת מעירוב חצרות?????????

זה פוטר את הבעיה, של רשות האסורה הפרוצה למקום המעורב.
הערוב אכן אינו כולל את השגרירות והוא מחוץ לתחום המעורב.

שומע ומשמיע

זה לא פוטר שום בעיה, כל בית בעולם מוקף בגדר, ויש לשגרירות דריסת רגל ברחוב כמו כל בית, אין לשגרירות רחוב נפרד.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ב' אוגוסט 05, 2019 8:44 pm

הלימוד באות ה' מריבית לגוי, כמדומני מקורה בשואל ומשיב

שומע ומשמיע

פלוריש כתב:הלימוד באות ה' מריבית לגוי, כמדומני מקורה בשואל ומשיב

בשו"ת גינת ורדים כתב כעי"ז (לא זוכר אם מביא מריבית).

יואל שילה · הודעהעל ידי **יואל שילה** » ו' אוגוסט 09, 2019 1:10 pm

אכן כל מה שנכתב לעיל הן סברות לא נכונות, שהרי להלכה נפסק שרגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה - היכן שיש לה דריסת הרגל, ובעברית לעם - אם הרגל האסורה [נכרי, או מומר, או שני ישראלים שגרים עם נכרי או מומר] צריכה לצאת ממקומה דרך חצר מסויימת - היא אוסרת על החצר, אפילו שחצר זו עירבה לעצמה. וממילא בניין השגרירות אוסר, אם לא שכרו מהם.
השכירות מהעיריה לא מועילה כלפי זה, מאחר ויש להם רשות לפנות את האשפה, אך אין להם רשות להשתמש שם, ואם ראש העיריה בכבודו ובעצמו ידרוש להניח שם תמונה של נשיא המדינה - תושבי השגרירות רשאים להתנגד, וממילא אין שם דין שכירו ולקיטו. ומה שלעיריה יש זכות שימוש ברחובות [שיש לדון על זה מה הדין כשיש להם רשות להניח חפצים רק לרווחת התושבים, ולא רק על פי גחמות ראש העיר] - יכול לעזור רק במקום שאין רגל האסורה במקומה.
אות ד' היא המצאה חמודה, אלא שלפ"ז יצטרך להעמיד את המשנה של הדר עם הנכרי רק בחו"ל, ומה נעשה והמשך המשנה הוא 'אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים...'.
מה שכתב באות ה' לקוח מתוס', והרא"ש לומד מכאן לעניין מסויים מענייני עירובין, והמהר"ח או"ז [שמובא בבשמים רא"ש, ויש לדון האם מזוייף ואין כאן מקומו] אכן כותב מה שכתב כאן באות ה', וכן הגינת ורדים ושו"מ ובית מאיר, וכו', והיה ראוי להסתמך על זה להלכה בעירוב דרבנן, ואכן הגרי"ש זצ"ל לעתים הסתמך על זה למעשה להתיר לילדים לטלטל. אלא שכנגד זה טענו הטוענים שהתינח בחו"ל שאין ברירה, אבל בארץ ישראל הרי יכול לעבור למקום שיש בו רק שומרי מצוות, ובטל טעם ההיתר. ואת זה יש לדחות ולפלפל, ראה בספרי 'היקף השבת'.

עמקן · הודעהעל ידי **עמקן** » ו' אוגוסט 09, 2019 2:37 pm

יואל שילה כתב:אכן כל מה שנכתב לעיל הן סברות לא נכונות, שהרי להלכה נפסק שרגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה - היכן שיש לה דריסת הרגל, ובעברית לעם - אם הרגל האסורה [נכרי, או מומר, או שני ישראלים שגרים עם נכרי או מומר] צריכה לצאת ממקומה דרך חצר מסויימת - היא אוסרת על החצר, אפילו שחצר זו עירבה לעצמה. וממילא בניין השגרירות אוסר, אם לא שכרו מהם.
השכירות מהעיריה לא מועילה כלפי זה, מאחר ויש להם רשות לפנות את האשפה, אך אין להם רשות להשתמש שם, ואם ראש העיריה בכבודו ובעצמו ידרוש להניח שם תמונה של נשיא המדינה - תושבי השגרירות רשאים להתנגד, וממילא אין שם דין שכירו ולקיטו. ומה שלעיריה יש זכות שימוש ברחובות [שיש לדון על זה מה הדין כשיש להם רשות להניח חפצים רק לרווחת התושבים, ולא רק על פי גחמות ראש העיר] - יכול לעזור רק במקום שאין רגל האסורה במקומה.
אות ד' היא המצאה חמודה, אלא שלפ"ז יצטרך להעמיד את המשנה של הדר עם הנכרי רק בחו"ל, ומה נעשה והמשך המשנה הוא 'אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים...'.
מה שכתב באות ה' לקוח מתוס', והרא"ש לומד מכאן לעניין מסויים מענייני עירובין, והמהר"ח או"ז [שמובא בבשמים רא"ש, ויש לדון האם מזוייף ואין כאן מקומו] אכן כותב מה שכתב כאן באות ה', וכן הגינת ורדים ושו"מ ובית מאיר, וכו', והיה ראוי להסתמך על זה להלכה בעירוב דרבנן, ואכן הגרי"ש זצ"ל לעתים הסתמך על זה למעשה להתיר לילדים לטלטל. אלא שכנגד זה טענו הטוענים שהתינח בחו"ל שאין ברירה, אבל בארץ ישראל הרי יכול לעבור למקום שיש בו רק שומרי מצוות, ובטל טעם ההיתר. ואת זה יש לדחות ולפלפל, ראה בספרי 'היקף השבת'.

כל שיכרות רשות מהרשויות בזה"ז קלוש ביותר. שלא כבזמנים שעברו, אין לרשויות זכויות להשתמש בבתי האזרחים. לכל היותר יש להם חיובים כלפי האזרחים, והם צריכים לכנס מפעם לפעם למלא חיובם. ומזמן היו אחרונים שפקפקו על השכירות. אבל למעשה כמעט כל אלו שעושים עירוב עירוני סומכים על זה.
לגבי שכירות בא"י, זו לא סברא חדשה, וכבר נדחית בהסבא קדישא.
לא ידעתי שיש עוד מקום לדון על בשמים ראש.

יואל שילה · הודעהעל ידי **יואל שילה** » ו' אוגוסט 09, 2019 4:59 pm

המלמד להועיל מאד החזיק מבשמים רא"ש, וחלק על חת"ם סופר שנקט שהוא מזוייף
ומ"מ הדיון הוא האם דברים אלו יצאו מהרא"ש, אבל זה שהמחבר היה כשרוני לית מאן דפליג
ומדוע להניח שכל מה שכתוב שם הוא לא נכון?
אם לא היינו מוצאים את סברא זו בשום מקום - היה מקום לומר לו אל תמציא דברים תמוהים, אולם כמה וכמה אחרונים נקטו כך למעשה, וציינתי שגם הגרי"ש היה מוכן לצרף זאת למעשה עכ"פ כלפי טלטול ילדים [כך אמר לי הגר"מ רוזנר שליט"א], וממילא אם הבשמים רא"ש טוען שכך גם דעת המהר"ח או"ז - מדוע לא לקבל זאת?
לגבי שכירות ציבורית, אם אכן צריכים שיהא לאותו שול"ק תוקף חוקי, כדעת החכ"צ - אזי יש רק מעט מאד גופים ציבוריים שמתאימים להגדרה זו: העיריה כלפי הרחובות, חברת החשמל כלפי מקומות המונים, תאגידי המים כלפי מקומות המונים, חברות התקשורת כלפי הראוטרים שיש להם בבתים [שמזמן רציתי לשכור מהם, אבל עדיין לא אסתייעא מילתא], שר האוצר כלפי כל המקומות שיש לו רשות להפקיע כשחושב שיש שם מחצבים, מפקד מל"ח כלפי כל המקומות שבשעת חרום יש לו סמכות מלאה עליהם.
אולם, יש מקום לא קטן לומר שמרן הב"י חלק על התנאי של החכ"צ, ולא הצריך שדוקא כשיש לו תוקף חוקי בשימוש זה, ואם כנים הדברים - אזי מי שבפועל עושה ברשות הציבור כבתוך שלו - די לשכור ממנו, כגון משטרה שב"כ ועוד.
אם הבנתי נכון את דברי הסבא קדישא - הדחיה שלו לסברא זו היא רק מעין לא פלוג, כלומר שאין לדון מתוך הטעם - אימתי לבטל את התקנה, וכעין זה גם כתב החת"ם סופר שכתב שי"ל שכל תקנת השכירות מעכו"מ היתה רק בזמן שיד ישראל היתה תקיפה והשכירו בתים לנכרים ולא בזמן הזה שיד העכו"ם תקיפה, אך מ"מ י"ל דלא פלוג. ומ"מ זו מחלוקת אחרונים, ולא מעט נקטו למעשה כהגינת ורדים, ויתכן שראוי לצרף זאת למש"כ שדעת הב"י דלא כהחכ"צ, וכ"ש כשכך מנהג העולם לסמוך על זה, וכל זאת בעירובין שמדינא ספיקו לקולא. אלא שעדיין י"ל שסברא זו לא נאמרה במציאות שלנו שניתן להפרד מהגויים, וציינתי שפלפלתי בזה בספרי היקף השבת.

יואל שילה · הודעהעל ידי **יואל שילה** » א' ספטמבר 01, 2019 2:06 am

בית אהרן וישראל - תגובה
יישר כח לרב יהודה לייב שיינר על העלאת דברים חשובים הנוגעים לכל אחד בענייני עירובין בימינו.
אמנם, ישנן כמה הערות והארות על דבריו.
א'- במה שהעלה להקל מעיקר הדין בעמוד עקום - יפה כתב, וציין שהיחיד שכתב לאסור היא המהרש"ק, וגם הוא כתב כן מסברת עצמו, כמבואר בדבריו; יש להוסיף שגם מרן הקה"י כתב במכתב שהחזו"א החמיר להם בזה, אך צדק במה שלא נמצא פסול זה בדברי האחרונים, וכל שפסלו הפוסלים הוא מסברא שיש לחוט להיות מעל הי' טפחים התחתונים של העמוד, שאיננה סברא עם מקור מוחלט, ועדיין י"ל שדי שהחוט יהא מונח על ראש העמוד, כלשון הגמ' 'קנה על גביהם'.

ב'- חוט עקום - יפה כתב שדעת המ"ב ועוד להכשיר, ודעת רעק"א להסתפק בזה; ויש להעיר שמקור האי דין הוא בתשובת רא"ם שהכשיר חוט ישר כשתחתיו לחי אחת נמוכה ואחת גבוהה, וטען שרואים את הלחיים כעולים לחוט ולא את החוט כיורד ללחיים, ועל זאת יש להסתפק האם היה פוסל אם באמת החוט היה אלכסוני, או שנתן טעם אחד להיתר בנדון שלו, וה"ה שהיה מכשיר גם בהכ"ג; ויש להוסיף שגם דעת חו"ב להחמיר בזה, ומאידך דעת החזו"א להכשיר.

ג'- במה שטען שכשמותחים את החוט אי אפשר שיצא יותר מדי מבין רוחב העמודים בעת שמתנדנד; כאחד שמתעסק בזה שנים רבות - יכולני להעיד שכל חוט גמיש מתנדנד, ואפילו ימתח בחזקה, וממילא בעמודים דקים של כארבעה ס"מ רדיוס - לא שייך שבמרחק של שלשים וארבעים מטר החוט לא יצא מבין הקנים אפילו במתיחה חזקה, אא"כ מדובר בקורה קשיחה, או בחוט פלדה שנמתח במותחן, והוא תפוס בעמוד מספיק יציב כדי לעמוד במתיחה; אמנם, כפי שביארתי בספרי 'היקף השבת' המשכנ"י אכן החמיר בנדנוד החוט, ובין טענותיו הוא גם שבכך נחשב שאינו עומד ברוח מצויה, וע"ז טענו האחרונים (מחה"ש ומ"ב) שמאחר ומבואר בחז"ל שמשתמשים בגמי לצוה"פ ולא יתכן שאינה נדה - הרי שי"ל שנדנוד החוט לא פוסל אלא רק נדנוד העמוד; אמנם, עיקר חומרא זו שהחוט לא יצא מבין העמודים נובעת מלשון החזו"א שדימה זאת לפסול של צוה"פ מן הצד; אמנם בספרי ביארתי והוכחתי שמרן החזו"א לא התכוון לאופן שבו החוט יוצא מעט מבין הטווח שבין העמודים, כפי שביארו חכמי זמננו, אלא כונתו לאופן שהחוט רפוי ביותר, והרוח מנידה אותו כך שיצא מצד ראש העמוד ולא מלפניו, ובכך דומה לצוה"פ מן הצד שבה החוט יוצא מצידי העמוד, ונמצא שאין שום מקור אמיתי לפסול בחוט מתנדנד, פרט לחומרת המשכנ"י, ואדרבה לעתים יש בחומרא זו נזק לכשרות העירוב, כמש"כ בספרי.

ד'- במה שהקיל בגינות ופארקים שבתוך העיר אף שיש בהם ב"ס ואינם מוקפים לדירה - לדבריו פארק העשוי לשימוש התושבים דומה לנחל, שנחשב כחלק מהעיר בהל' תחומין, ובחוף הים יש אנשים שגרים, אך ב"ס של פרחים שאסור לדרוך עליהם פוסלים; אמנם, אף שצדק במה שהתיר לטלטל בעיר שיש בה פארק, אך לא מטעמו, שאין לדמות דין נחל לגבי תחומין לנידון של אינו מוקף לדירה של עירובין, שלגבי תחומין הנקודה הקובעת הוא מה נחשב כעיר, ואילו לגבי עירובין די שלא יסיחו דעת ממקום זה; לגבי עירובין יש לאסור לטלטל בשטח ב"ס שהוקף שלא לדירה, מאחר ומחיצות שאינן עשויות לדירה לא מתירות את הטלטול, אך אם שטח כזה בלוע בתוך היקף העיר - עפי"ר הוא מתבטל אליה, מאחר ומשמש את אנשי העיר, ונמצא בתוך שטח שהוקף לדירה, כלומר בעיר; לגבי חוף הים לא הבנתי כיצד יש מחיצות בצדו של הים, ומ"מ אם המציאות היא שיש שם דירה קבועה שאח"כ הקיפוה - אכן המקום הותר; לגבי פרחים - מאחר ופרחים הם נוי העיר - מקובל שלא נחשבים כזרעים האוסרים.

ו'- לגבי מ"ש שיש בתוך חלק מהערים שגרירויות זרות שלא נשכרה רשותן, כתב שכששוכרים מהם ומפרסמים זאת - מתקיימת תקנת חז"ל שלא ירצו לגור עמם, ומאחר ובנייני השגרירויות מוקפים בגדר - אינם אוסרים על העיר, ושנחשב שיש לעיריה שימוש בחצרם מאחר ותפקיד העיריה לפנות את האשפה, ואם מאחרים לפנותו הרי בעצם משתמשים בחצרם - והוי כדין שכירו ולקיטו, וי"ל שמה שנכרי אוסר איננו בא"י שיש מצוה לדור בה, ושאין חובת לשכור מהם כי אי אפשר לדור בנפרד מהם, כפי שכיום התירו להלוות לנכרי בריבית כי אי אפשר לנו להתפרנס ללא המסחר עמם. וי"ל שחלק מסברותיו לא נכונות, שהרי להלכה נפסק שרגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה - היכן שיש לה דריסת הרגל, כלומר, אם הרגל האסורה [נכרי, או מומר, או שני ישראלים שגרים עם נכרי או מומר] צריכה לצאת ממקומה דרך חצר מסויימת - היא אוסרת על החצר, אפילו שחצר זו עירבה לעצמה, וממילא בניין השגרירות אוסר, אא"כ שכרו מהם; השכירות מהעיריה לא מועילה כלפי זה, מאחר ויש להם רשות לפנות את האשפה, אך אין להם רשות להשתמש שם לצורך העיריה, וגם אם ראש העיריה עצמו ידרוש להניח שם תמונה של נשיא המדינה - תושבי השגרירות רשאים להתנגד, וממילא אין שם דין שכירו ולקיטו, ומה שלעיריה יש זכות שימוש ברחובות [שיש לדון על זה מה הדין כשיש להם רשות להניח חפצים רק לרווחת התושבים, ולא רק על פי רצונו הפרטי של ראש העיר] - יכול לעזור רק במקום שאין רגל האסורה במקומה; ומ"ש שחיוב השכירות הוא רק בא"י - נכון שכך חידש הסבא קדישא, אך לפ"ז יצטרך להעמיד את המשנה של הדר עם הנכרי רק בחו"ל, ומה נעשה והמשך המשנה הוא 'אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים...', ולחלק בין צדוקי לנכרי הוא לא חילוק אמיתי, שהרי גזרו עליהם להיות כנכרים [ולכרעת החזו"א - אף לקולא, כגון לשכור משכירו ולקיטו - שהיא קולא המפורשת בגמ' רק לגבי נכרי]; ומה שכתב באות ה' לקוח מתוס', והרא"ש לומד מכאן לעניין מסויים מענייני עירובין, והמהר"ח או"ז [שמובא בבשמים רא"ש, ויש לדון האם מזוייף ואין כאן מקומו] אכן כותב מה שכתב כאן באות ה', וכן הגינת ורדים ושו"מ ובית מאיר, וכו', והיה ראוי להסתמך על זה להלכה בעירוב דרבנן, ואכן הגרי"ש זצ"ל לעתים הסתמך על זה למעשה להתיר לילדים לטלטל. אלא שכנגד זה טענו הטוענים שהתינח בחו"ל שאין ברירה, אבל בארץ ישראל הרי יכול לעבור למקום שיש בו רק שומרי מצוות, ובטל טעם ההיתר. ואת זה יש לדחות ולפלפל, ראה בספרי 'היקף השבת'.

ז'- במה שהקיל בכבישים ראשיים העוברים בהיקף העיר, כתב להתיר כרוב הראשונים המקילים כשאין ס' ריבוא שעוברים שם, ולא ברור שיש בא"י כזה כביש, ומ"מ ניתן להתירו לאור העובדה שבד"כ הוא מחולק לשני נתיבים מחולקים במחיצה מפרידה שבכל אחד משני צדדיה לא עוברים ס' ריבוא, והוסיף סברא שהתנאי של עוברים בו אולי לא מתקיים כשעוברים רק בכיוון אחד ולא בכיוון ההפוך מחמת הסכנה, ויש ערים שבהן רשויות אלו עוברות רק מחוץ לעיר, ושיש להקל נגד הסוברים שכל כביש בין עירוני הוא רה"ר שהרי הרמ"א היקל שאין לנו רה"ר. לסיכום, עיקר דבריו להקל מחמת הראשונים שהקילו כשאין ס' ריבוא, וי"ל שמלבד שהיא מחלוקת ראשונים שקולה, הרי הרמב"ן נקט שגם רש"י המיקל מודה בדרך בין עירונית, כלומר שבזה אין מי שמיקל, וכיצד ניתן לסמוך על המיקל כשיאן מי שמיקל? אמנם יש להעיר שיש שחלקו על הרמב"ן בזה, אך לטעון נגד הרמב"ן מכל הכרעת הרמ"א כשיטת רש"י - פירושו להתעלם מדברי הרמב"ן שבזה רש"י מודה לאסור; במציאות שלנו בודאי שיש ערים רבות שעובר דרכן כביש שמיועד לשימוש של ס' ריבוא אנשים, והכביש עובר בתוך השטח המוקף; וגם אם הכביש היה עובר לחוץ - הרי העיר מפולשת לסרטיא זו, ודין הרחוב המפולש לסרטיא כדין 'מבואות המפולשין' שגם צריכים דלתות ננעלות בלילה כדי שלא יחשבו כרה"ר האסורה; כמובן שיש עוד הרבה מה להאריך בזה.

ח'- במה שהיקל ללכת בכל חלקי העיר שהרי כל העיר מוקפת בצוה"פ, וגם אם יש כבישים באמצע - שני צדדיהם מחוברים ע"י גשרים, ויש לבדוק עד כמה מצוי שתהיה הפרדה בין שכונות, ומ"ש החזו"א שעירוב של צוה"פ לא מועיל לקומה גבוהה - היינו שצוה"פ שברחוב לא מועילה לדרים בקומה שניה. המציאות היא שהן בערים הגדולות והן בערים הקטנות לעתים יש איסור תחומין ללכת בכל העיר, אא"כ היקף העירוב תקין ולא נפסל מחמת סיבות עקרוניות או טכניות [שדי נדיר שהיקף עירוב עירוני יהיה תקין לגמרי, ושיועיל לטלטול בכל רחבי העיר (פרט לבעיית מחללי השבת והנכרים - שמהוים פסול כלפי טלטול אך לא כלפי תחומין), כידוע], כגון האיילון שמפריד בין שני חלקי תל אביב, שכונות רמות והר נוף מופרדות מרכס שלמה ומעיקר ירושלים, בת גלים מופרדת מעיקר חיפה [אילו נווה שאנן והדר הכרמל כמעט ומופרדות, והוצרכתי לתוואי מסובך כדי לחבר אותן], וכן ברכסים יש יותר מארבע אזורים מופרדים. גשר על הכבישים המפרידים לא יכול לחבר שכונות מופרדות, אא"כ כוונתו שהיקף העיר תקין, ומחמת הכבישים הראשיים עשו היקף נפרד לשני חלקי העיר שמשני צידי הכביש, וחיברו בין הצדדים בצוה"פ המגיעות לגשר המחבר ביניהן - והיכן יש מציאות כזו [חושבני שכך הוא בחיבור בני ברק לגבעת שמואל על גשר גבעת שמואל, אך זה די נדיר לענ"ד]. וכוונת החזו"א שבתים הבנויים על עמודים לא נחשבים כבתים למניין ששה בתים וחצרות, וממילא אין כאן גדר 'עיר' המחברת את הבתים להחשב כמקום גדול אחד שהדר בקצה זה מודד אלפיים אמות מהקצה האחר.

ט'- במה שכתב לחוש לשיטת הרמב"ם שלא מועיל היקף צה"פ המרוחקים יותר מי' אמות - כתב שלעתים השתמשו בהיקף המבוסס על מחיצות. אכן, יש מקומות שבהם התבססו על מחיצות גמורות, ובפרט בישובים קטנים המוקפים מחיצות, אך בערים גדולות זה כמעט ולא מציאותי מאחר ובשל התרחבויות העיר משתדלים להציב את העמודים רחוק כדי לאפשר לעיר להתפתח בלי שיצטרכו כל הזמן להרחיק את העמודים, ובמציאות כמעט ואין בנמצא עיר שיש בה רוב מחיצות משני כיוונים, אלא שעיקר ההלכה היא כשיטת הרא"ש שמועיל היקף עירוני שכולו צוה"פ, כמפורש בשו"ע שס"ב י'.

יש להוסיף שכותב המאמר לא נכנס לבאר מה עושים עם חובת השכירות מהנכרים ומחללי השבת, והסתפק לציין לסברת הגינת ורדים, שיתכן שאיננה רלוונטית בא"י שבה אכן ניתן להפרד מהנכרים ולדור במקומות נפרדים [יש מקום להאריך בזה, כמ"ש בספרי], ולא נכנס למציאות החמורה שהיקפי הערים מתוחזקים במקרים רבים באופן גרוע, אמנם בעשרים השנה האחרונות הוקמו כמה אירגונים של מומחי עירובין המספקים שירות בדיקה ותיקון עירובין לערים רבות, וזה תחליף מצויין למה שנהגו להטיל את תחזוקת העירובין על איש המועצה הדתית שכלל איננו מתמחה בנושא, וכיום בערים רבות הנושא מסור למומחים, אם כי כמובן שתקלות יש ויש.

מכון בית אהרן וישראל

אל ידידינו המחכים להופעת הקובץ הע"י, שלום וברכה
רצו"ב גליון ר"ה - תשרי חשון תש"פ אשר ראה אור בעז"ה בימים אלו. עם גליון זה אנו מתחילים בעזרת השי"ת את שנתו הל"ה של 'קובץ בית אהרן וישראל', יתן ה' ונוכל להמשיך לזכות בהפצת התורה ביתר שאת וביתר עז.
בגליון זה תמצאו בין היתר:
גנוזות. דרשה ליום הכיפורים לרבינו מצליח גאון זלה"ה. שיעור בפרטי מלאכות שבת מאת הנשר הגדול הרמב"ם זלה"ה שנרשם ע"י תלמידו, והדברים מאירים באור חדש את משנתו בי"ד החזקה, כמבואר בעיונים המצורפים. ליקוטי הלכה ומנהג בעניני הימים הנוראים מאת רבותינו חכמי אשכנז הראשונים זלה"ה.
חידושי תורה. הלכות תשובה מלוקטים מספרי רבי חיים פלאג'י זלה"ה בתוספת הערות וביאורים. בענין רחיצה ביום הכיפורים. בטעם פסול סוכה למטה מעשרה. בענין נויי סוכה הממעטים משיעור סוכה.
בירורי הלכה. פתרון מחודש להעמדת הסכך שלא יעוף ברוח ללא חשש מעמיד. המשך המאמר בענין חומרות הנפוצות בארבעת המינים. בירור מקיף ומסודר בשיטת השו"ע ונו"כ באם איסור מלאכת חוה"מ הוי דאורייתא או דרבנן. ענין הכאה על הלב בשעת וידוי, ועוד.
לשון חכמים. פרק אחרון בסדרת המאמרים בזמני אמירת קדיש, סוגיו וטעמיו. היכן ישבו ישראל במדבר, בסוכות או באהלים. אמירת כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים בקידוש. משמעות 'ספר זכרון' ו'ספר זכרונות' טרם המצאת הדפוס.
הערות. על הדף מסדר ברכות שפורסם בגליון ר"ד. בענין טלטול חפצים שבעליהם שובתים מחוץ לתחום שנתפרסם בגליונות הקודמים. בענין בצל שנחתך בסכין בשרי וטיגנו במחבת חלבי שאינו בן יומו. על זהות המתגרשת בפרשת הגט בבראד, ועוד.

בברכת שבתא טבא, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה - תחל שנה וברכותיה

מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז מוסדות קארלין סטאלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

יואל שילה

במה שהציעו בגליון האחרון של 'בית אהרן וישראל' פטנט למניעת העפת הסכך, ע"י הנחת פסי מתכת עומדים החודרים את הסכך ותחובים במשהו יציב שתחת הסכך, ומעל הסכך להוסיף קשירה בין הפסים, ובכך גם הסכך שעולה - לא יעוף, ואין זה אלא 'מונע' ולא 'מעמיד'.
אפתח במעשה שהיה ברכסים במי שגגו חשוף לרוח חזקה, ומאחר והוא למוד בסכך מתעופף - הוא סגר היטב את כל הדפנות הפונות לכיוון הרוח כדי שהרוח לא תכנס לסוכה ותגביה מלמטה את הסכך, וגם מיסמר את דפנות הסוכה ואת הסכך לסוכה במאות ברגים חזקים. והנה, ברוח החזקה שהיתה - כל הסוכה בבת אחת התרוממה, עם הסכך, ועפה מעל גג ביתו לרחוב הנמצא כשלש קומות מתחת, וככל הזכור לי פגעה או כמעט פגעה במכונית, והוא נותר המום, ללא סוכה וללא הבנה כיצד זה קרה.
הסברתי לו שהטעות שלו היתה שלא הבין את ה'פסיכולוגיה' של הרוח.
הרוח לא מרימה את הסכך מלמטה למעלה, אלא שואבת את הסכך מלמעלה, וזאת עפ"י המכונה 'חוק ברנולי', כלומר, שלמים או אויר הנעים במהירות - יש לחץ פחות, וממילא יש להם יכולת שאיבה כדי להשוות את הלחץ, ועל זאת מבוסס עקרון העילוי של כנף המטוס ושאיבת האויר שיש בארובות, וכל כיו"ב.
וממילא זה שמנע מהרוח להגיע גם מתחת הסכך - הרי שהגביר את הרוח מעל הסכך, וגרם לכח יניקה אדיר שהרים את כל הסוכה הממוסמרת היטב קרש לקרש - והעיף אותה למרחק.
אשר על כן אמרתי לו שבסוכה הבאה יניח את ההגנה מפני הרוח - מגובה הסכך ולמעלה, ולא מהסכך ולמטה, ובכך מעל הסכך יהיה אויר יחסית רגוע, ולא יהיה ואקום.
והוכחתי לו זאת כששמתי ספר ליד מאוורר, וחסמתי את כניסת האויר לדפי הספר - והרוח שבאה מעל הדפים שאבה אותם, וכשחסמתי את הרוח מעל הדפים ואיפשרתי לה לנשב רק מול הדפים - הדפים לא התעופפו.
בברכה - יואל שילה

יואל שילה

העירו לי שההסבר שכתבתי על פי עקרון ברנולי, שאכן היה מקובל שנים רבות כסיבת עילוי המטוסים ועוד, התברר בינתיים כשגוי. אם אני מבין נכון, לפי הסבר זה הסוכה עפה כיון שהופעל עליה כוח חזק מלמעלה ולכן היא הפעילה כוח זהה בעוצמתו והפוך בכיוונו, כלפי מעלה, וכך היא עפה.
הערה נוספת: העצה שלך לעשות דופן בכיוון הרוח מעל הסכך לא תעזור להכשיר את הסוכה לפי דעת המג"א סי' תרל ס"ק מח. לדעתו "סוכה העומדת ברוח מצויה" אינה נחשבת ככזו אלא אם כן היא מצד עצמה חזקה, וזהו שיעור בחוזק הסוכה, אבל אם חוסמים את הרוח על ידי דפנות – אין הסוכה כשרה בכך.

והשבתי:
החזו"א הרי חלק על המג"א, וז"ל החזו"א נ"ב י"ד ['נראה דאם חוצץ ביתו בסדין - א"צ לקשור למטה, דהרי בביתו אין הרוח מצויה שכותלי הבית חוצצין בפני הרוח, ואין רפיון המחיצה פוסלתה אלא תנועתה ונדנודה פוסלתה... דמה לי קושרה ומה לי העמיד כותל להגן בפני הרוח שלא תניע את המחיצה, מיהו י"ל דאין דרך בני אדם לעשות קבע באופן רפוי כל כך שרוח מצוי מבטלתו, ורפוי כזה אינו נחשב למחיצה אלא לשימוש עראי'], ולגבי עירובין הוספתי בספרי שלענ"ד כל הדיון הוא כשמחיצות הבית מונעות את הרוח - שאז הוא רק כחסימת הרוח, אולם אם בכל אותו מקום אין רוח מחמת צפיפות הבניינים [ואלמלא הבניינים - היתה רוח] - המחיצה נחשבת שעומדת ברוח המצויה שם.
אמנם, לא צריך להגיע לזה, מאחר וסוכה זו אמורה לעמוד ברוח מצויה, ועפה כנראה רק עם רוח שאינה מצויה.
הסוכה שהיתה כבדה ביותר עפה כמו טיל לגבהים, מעל גג הבית [כלומר, היא היתה במרפסת, ועפה מעל גג הרעפים, ונחתה ברחוב מהצד השני], ולא הבנתי לפי ההסבר שלך איך היא יכולה להפעיל לחץ בכיוון למעלה כמו טיל רק כי הופעל עליה לחץ מלמעלה למטה?

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ג' אוקטובר 08, 2019 1:07 am

מכון בית אהרן וישראל כתב:אל ידידינו המחכים להופעת הקובץ הע"י, שלום וברכה
רצו"ב גליון ר"ה - תשרי חשון תש"פ אשר ראה אור בעז"ה בימים אלו. עם גליון זה אנו מתחילים בעזרת השי"ת את שנתו הל"ה של 'קובץ בית אהרן וישראל', יתן ה' ונוכל להמשיך לזכות בהפצת התורה ביתר שאת וביתר עז.
בגליון זה תמצאו בין היתר:
גנוזות. דרשה ליום הכיפורים לרבינו מצליח גאון זלה"ה. שיעור בפרטי מלאכות שבת מאת הנשר הגדול הרמב"ם זלה"ה שנרשם ע"י תלמידו, והדברים מאירים באור חדש את משנתו בי"ד החזקה, כמבואר בעיונים המצורפים. ליקוטי הלכה ומנהג בעניני הימים הנוראים מאת רבותינו חכמי אשכנז הראשונים זלה"ה.
חידושי תורה. הלכות תשובה מלוקטים מספרי רבי חיים פלאג'י זלה"ה בתוספת הערות וביאורים. בענין רחיצה ביום הכיפורים. בטעם פסול סוכה למטה מעשרה. בענין נויי סוכה הממעטים משיעור סוכה.
בירורי הלכה. פתרון מחודש להעמדת הסכך שלא יעוף ברוח ללא חשש מעמיד. המשך המאמר בענין חומרות הנפוצות בארבעת המינים. בירור מקיף ומסודר בשיטת השו"ע ונו"כ באם איסור מלאכת חוה"מ הוי דאורייתא או דרבנן. ענין הכאה על הלב בשעת וידוי, ועוד.
לשון חכמים. פרק אחרון בסדרת המאמרים בזמני אמירת קדיש, סוגיו וטעמיו. היכן ישבו ישראל במדבר, בסוכות או באהלים. אמירת כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים בקידוש. משמעות 'ספר זכרון' ו'ספר זכרונות' טרם המצאת הדפוס.
הערות. על הדף מסדר ברכות שפורסם בגליון ר"ד. בענין טלטול חפצים שבעליהם שובתים מחוץ לתחום שנתפרסם בגליונות הקודמים. בענין בצל שנחתך בסכין בשרי וטיגנו במחבת חלבי שאינו בן יומו. על זהות המתגרשת בפרשת הגט בבראד, ועוד.

בברכת שבתא טבא, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה - תחל שנה וברכותיה

מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז מוסדות קארלין סטאלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

מלבד ההודאה על הקובץ המשובח המלא מזן אל זן, ומשתבח והולך, ברכות אלף על עין טובה להחכימנו מצוף האמרים!
כה לחי
בעבודת הקודש חזקו ואמצו

מכון בית אהרן וישראל

אל ידידינו המחכים להופעת הקובץ הע"י, שלום וברכה
שמחים אנו להגיש לפניכם בזה את גליון ר"ו - כסלו טבת תש"פ, אשר רואה אור בעז"ה בימים אלו. בגליון זה תמצאו בין השאר:
גנוזות.
• פירוש משנת כלאים פרק ה' משנה ה' ודרכי ישוב סתירות בפסוקים מתוך 'ספר הגלוי' לרבינו סעדיה גאון זלה"ה.
• גילוי מחודש הלכות מוקצה בשבת והוא שריד מתוך ספר המספיק לעובדי ה' לרבי אברהם בן הרמב"ם זלה"ה אשר כידוע רובו של הספר אבד ואינו לפנינו.
• תשובות הדנות בשאלה אם שייך חזקה על המצוות מאת רבי שלמה ברוך זלה"ה מחכמי יוון בתחילת שנות הש', בתשובה זו מוזכר מרן הבית יוסף בברכת החיים, ומאת אחיו רבי שבתי ברוך זלה"ה אף הוא מדייני ארטא, ומאת רבי שמואל די מודינא זלה"ה - המהרשד"ם ובסופם השגה על דברי המהרשד"ם מאת רבי שלמה ברוך זלה"ה.
חידושי תורה. סוגי הפסולים לעדות מחמת קורבה והשיטות בהם. בענין כי טוב לו עמך - עמך במאכל ובמשתה. ישוב דברי הרמב"ם בסוגית 'ריש עיגלא לפיטומא'.
בירורי הלכה. אם שייך איסור בל תוסיף בהנחת מזוזה בדלת שספק אם מונחת בה מזוזה. דיני תחומין הנוגעים ליושבים בעיירות מיושבות, ובהם דין חפצים שבעליהם שבתו בעיר אחרת, ודיני תחומין הנוגעים לנוסעים לביה"ח בשבת. דין ברכת חטה ועוגיות קוואקר. דיבור בחפצי שמים בשבת כשמקבל עליהם שכר. מאמר נרחב הקורא שהנה קרבה שנת השבע, ויש להכין מראש יבול לצורך מאכל בהמות מניבות חלב, ע"מ שלא יצא שהאדמה נעבדת ונקצרת בשביעית לצורך מאכלי החלב שאנו צורכים. עד היכן ברכת הזימון, ועוד
הערות. על תוס' תלמיד ר"י הזקן לריש ב"ק שפורסם בגליון המאתיים. על המאמר בדין הדלקת נר חנוכה מפני החשד שהתפרסם בגליון המאתיים. משא ומתן בענין הקפאת איגלו בשבת שהתפרסם בגליון ר"ד. הוספה למאמר בענין צורת התיתורא בתפילין בגליון קפ"ד. חלק מהתגובות שנתקבלו על המאמר בענין העירובין בזמננו שהופיע בגליון ר"ד, ועוד.
לתרומות לחץ כאן או חייגו לטלפון 03-7630585 שלוחה 557.

בברכת התורה
מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז מוסדות קארלין סטאלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

מכון בית אהרן וישראל

ב"ה
שלום וברכה
מתכבדים אנו לשלוח לכם בזה, לומדי ומנויי הקובץ את גליון ר"ז - שבט אדר תש"פ אשר רואה אור בעז"ה בימים אלו, מלא וגדוש מזן אל זן, בו תמצאו בין היתר:
גנוזות.
• דרשה לפורים מאת רבינו מצליח גאון זלה"ה וקיצור פירוש רס"ג למגילת אסתר. מאמר רביעי בסדרת דרשות וחיבורים מבית מדרשו של הרס"ג בפוסטאט.
• דף חדש מתוספות רבינו פרץ כהן לסוף מסכת נזיר.
• חידושי חושן משפט בהלכות טוען ונטען מתוך ספר 'מקל יעקב' בכת"י לרבי יעקב בן זקן זלה"ה מחכמי תוניס.
חידושי תורה. ביאור דברי הרמב"ם והמגיד משנה במחלוקת חכמים ורבי יוסי במלאכת כותב ורושם. בירור סוגיות הש"ס בדין תפיסה בעדים. ועוד.
בירורי הלכה. חיוב תשלומי הפסדים ונזקים שנוצרו בעיכוב פירעון הלואה. דין השקה לרגע במקוה. דין בסיס לאיסור ולהיתר כשההיתר הוא בסיס לאיסור. שיעור גליונות שצריך לשייר במגילה. הלוואה בריבית לחברה בע"מ. ועוד .
לשון חכמים. מקורות למאמרים ופתגמים שגורים או בלתי ידועים. על ביאור הפסוק 'והמן נדחף לביתו אבל וחפוי ראש' כיצד היה המן אבל לפני היותו חפוי ראש.
הערות. הצעות שנתקבלו להבנת דברי רבי אברהם בן הרמב"ם זלה"ה שהתפרסמו בגליון ר"ו מתוך כ"י ספר 'המספיק לעובדי ה'' - הלכות מוקצה שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור 'לצורך גופו או לצורך גוף המטלטל'.
על המאמר בגליון ר"ו בענין בל תוסיף במניח ב' מזוזות מספק ועל כשרות המזוזה שהרכיבו עליה משקוף.
על מש"כ בגליון ר"ו בענין ברכה אחרונה על חיטה תפוחה (שלווה).
על מש"כ בגליון צ"א בענין אפיית בורקס חלבי.
על מש"כ בגליון ר"ד בענין הכנת קפה בשבת.
על מש"כ בגליון ר"ג במקום הדלקת נרות שבת למי שאוכל סעודת ליל שבת בבית אחד ולן בבית אחר. ועוד.
כמידי שנה בתקופה זו, אנו פונים לאלפי קוראי ולומדי המאסף התורני 'קובץ בית אהרן וישראל', שיפתחו את לבם, ויושיטו תמיכתם הכספית ביד נדיבה עבור המפעל התורני החשוב 'קובץ בית אהרן וישראל'. תקוותנו כי גם השנה נזכה להצלחה מירבית בזכות נאמנותם של קהל קוראי הקובץ הנאמן והמתענג תדיר על טובו.
ניתן לתרום בקישור המצורף: מכון בית אהרן וישראל, או לחייג לטלפון 03-7630585 שלוחה 557.
כן ניתן לתרום בהעברה בנקאית לפרטי חשבון הבנק דלהלן: בנק 17 (מרכנתיל) סניף 635 (גאולה), מס' חשבון 35738, שם החשבון, מכון בית אהרן וישראל.

בכל הכבוד, ובברכת התורה

מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז מוסדות קארלין סטאלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

מכון בית אהרן וישראל

ב"ה
שלום וברכה
בשמחה אנו מגישים בזה את קובץ בית אהרן וישראל גליון ר"ח, ניסן - אייר תש"פ, אשר ראה אור בימים אלו, כוס מלא ביינה של תורה, ועוסק ברובו בעניני דיומא.
גם נודה לכל המנויים שנענו בשמחה לקריאתנו, והרימו נדבת לבם לעזר וסיוע בהוצאות הגדולות הכרוכות בהוצאת הקובץ לאור עולם. יתן השם ויתברכו בשמירה עליונה וישלח ברכה באסמיהם ובכל משלח ידיהם מתוך אושר ונחת דקדושה. ולאלו שלא הספיקו עדיין, קוראים אנו, החלצו לעזרת השם בגיבורים, היכנסו למסוף האשראי, או חייגו לטלפון 03-7630585 שלוחה 557, והטו כתף בסיוע של ממש.
בגליון זה תמצאו בין היתר:
גנוזות.
• דרשה לפסח מאת רבינו מצליח גאון זלה"ה. מאמר חמישי בסדרת דרשות וחיבורים מבית מדרשו של הרס"ג בפוסטאט.
• פירוש על פרשת החודש מתוך ספר מדרשים לאחד מרבותינו הראשונים מתלמידי הרא"ש ז"ל העומד לראות אור בעז"ה בקרוב ע"י המכון.
• הלכות ליל הסדר מתוך סידור "תמונות תחנות ותפלות ספרד" ונציה רפ"ד מתורגמים מלאדינו.
• בסוגיא דאין חוששין (פסחים ט.) והאם שייך מלקות על לא דבל יראה מאת רבי דוב בער פיליפסטאל מלעסלא זצ"ל אב"ד בירנבוים (מעזיהאד)
חידושי תורה. בדין אין נושאין נשים במועד | בגדרה של תמורת פסח | בדין חיוב ביעור על חלה שהופרשה מהעיסה, והגיע ערב פסח שחל להיות בשבת, ועוד.
בירורי הלכה בענינים העומדים על הפרק: האם חייבים לשלם לאולמות שמחה שהוזמנו ולגני ילדים, בעת 'מכת מדינה', כגון נגיף הקורונה השורר בעולם בימים אלו רח"ל, שבפועל אין יכולים לערוך השמחה באולם, או לשלוח את הילדים לגן | מאמר יסודי וממצה על דרכי הפיקוח והשימוש במצלמות ברפתות ומחלבות בכשרות מהדרין בארה"ק | על הקבורה החדשנית במתקני 'קלקר' ב'קבורת-שדה' ב'קבורת מכפלה-זוגית' וב'כוכי מנהרות הר המנוחות'.
בירורי הלכה בעניני חג המצות ושאר ענינים: אם אפשר למכור לגוי במכירת חמץ דבר השייך לקטן | אם בתי הכנסת בזמננו חייבים בבדיקת חמץ ובברכה | דין שתה ד' כוסות מתוך כוס שאין בו שיעור | דין הסיבה בעת אמירת הגדה והלל | פרקים ראשונים מתוך בירור ארוך ומקיף בחיוב דין נשים בתפילה.
לשון חכמים. בירור וביאור הפסוקים בסדר קריעת ים סוף.
הערות. מבחר תגובות על מאמרים בגליונות קודמים, ועוד.
בברכת התורה, ושימנע הקב"ה דבר ומשחית מעלינו ומעל כל עמו בית ישראל, ונזכה לחוג את חג המצות בכשרות בדיצה ובחדוה, להיגאל בניסן ולאכול השתא מן הזבחים ומן הפסחים בירושלים הבנויה, אכי"ר

מכון בית אהרן וישראל
שע"י מרכז מוסדות קארלין סטאלין
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אבינועם ילין 11 ירושלים, ת.ד. 50197 ירושלים, 91053
טלפון: 02-5370106 פקס: 053-7978992 דוא"ל: [email protected]

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' מרץ 26, 2020 9:26 pm

מיוחד מאוד וגם אקטואלי למדי,

ראוי להתייחסות מיוחדת המאמר של הגאון רבי משה ויליגער שליט"א בנושא "האם חייבים לשלם לאולמות שמחה שהוזמנו ולגני ילדים, בעת 'מכת מדינה', כגון נגיף הקורונה השורר בעולם בימים אלו רח"ל, שבפועל אין יכולים לערוך השמחה באולם, או לשלוח את הילדים לגן".

דרופתקי דאורייתא

נוטר הכרמים כתב:מיוחד מאוד וגם אקטואלי למדי,

ראוי להתייחסות מיוחדת המאמר של הגאון רבי משה ויליגער שליט"א בנושא "האם חייבים לשלם לאולמות שמחה שהוזמנו ולגני ילדים, בעת 'מכת מדינה', כגון נגיף הקורונה השורר בעולם בימים אלו רח"ל, שבפועל אין יכולים לערוך השמחה באולם, או לשלוח את הילדים לגן".

התפרסם בענין זה פסק של הג"ר צבי ברוומן שליט"א.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ה' מרץ 26, 2020 9:58 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:
נוטר הכרמים כתב:מיוחד מאוד וגם אקטואלי למדי,

ראוי להתייחסות מיוחדת המאמר של הגאון רבי משה ויליגער שליט"א בנושא "האם חייבים לשלם לאולמות שמחה שהוזמנו ולגני ילדים, בעת 'מכת מדינה', כגון נגיף הקורונה השורר בעולם בימים אלו רח"ל, שבפועל אין יכולים לערוך השמחה באולם, או לשלוח את הילדים לגן".

התפרסם בענין זה פסק של הג"ר צבי ברוומן שליט"א.

יצא גם פסק מנומק?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר