כל הסגולות להנצל ממגפות (אחרי תורה ותפילה)

[אשרי יושבי ביתך]

בפורום זה, נביא בבמה אחת את כל הסגולות שמצאנו בדברי רבותינו הקדושים
להנצל ממגפות ומדבר וממחלות רעות.
וה' ישמע שוועתינו!!

[אשרי יושבי ביתך]

היום (יום ב' לפ' ויק"פ) שמעתי ממו"ר מרן הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א סגולה נוספת להנצל ממגפה זו, והוא ע"פ המבואר בקרא (בראשית יט, ח) שאמר לוט לאנשי סדום "הנה נא לי שתי בנות וגו' רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי". ואמר לבאר בזה מה באה התוה"ק ללמדנו בקרא זה, כי אדם שבא בצל קורתו של רעהו, משמע דסומך עליו ומאמין בו שיעזרהו ויעשה הכל לטובתו, ועצם ביאה זו בצל קורתו – כבר סיבה שאשמור אני עליהם ואבקש ממכם שאל תעשו להם דבר.
וכן חזינן בב"מ (פ"ה א') באותו עגל שברח לרבי תחת כנפיו, וא"ל רבי זיל כי לכך נוצרת, והענישו על כך לרבי בייסורים רבות בשנים. ותמהו רבותינו בעלי המוסר הרי נכון אמר לו רבי, שלכך נוצר – שצריך לילך לשחיטה. אלא מבארים בזה, דאה"נ ונוצר לכך, אבל אם בא לחסות תחת כנפיו של רבי – דינו אחר, ויש לרחם עליו, דאם בא לבקש ולהתחנן – יש לרחם עליו!
וכן חזינן אצל הגבעונים שבאו בשקר ואמרו שמארץ רחוקה באו ולא מהשבעה עמים שחייבין להורגם, ואמר יהושע לקבלם ולא להפקירם ולהרגם, וביאור הדבר הוא כנ"ל, שסו"ס הם באו וסמכו על עמ"י שיצילום, ובקשו מחסה אצלם, לכך ריחם יהושע עליהם! וכן מצינו בבועז שאמר לרות (רות ב, יב) "ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלוקי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו".
והיינו כהיסוד הנ"ל, דפעמים גם אם אינו זכאי לרחמים, אבל אם בא לחסות בצל כנפיו ומבקש ומתחנן – עושין לו לפני משורת הדין ומרחמין עליו, וזהו שאומרים בתפילת נעילה ביוהכ"פ "יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה, חון יחון וגו'", שאנו באים ומתחבאים בצל כנפי השכינה – ועי"ז – גם אם לא היינו זכאים מתחילה – חון יחון וגו', עכת"ד מו"ר מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א.
למעשה - עלינו להתחזק בהרגשה זו, של אמונה ובטחון גמורה בהשי"ת, ללא שום תלות ובטחון מדומה בשום אדם, וכך גם אם אנו לא זכאים בעצם לזכות, מ"מ עצם דבר זה - שמבקשים אנו לחסות אך ורק תחת כנפי השי"ת, הוא זכות להנצל, ודו"ק!

[אראל]

לאותן הנוהגים שלא לכפול ג"פ פסוקי 'ה' צבאות עמנו וגו' ה' ה' צבאות אשרי וגו' ה' הושיעה וגו', אחר פרשת הקטורת [כמדומני שכן הוא גם נוסח מונקאטש], ידקדקו עתה לומר ג' פעמים, כמ"ש בסידור ר"ק ובשלחן הטהור שבשעת המגיפה יאמרנה ג' פעמים

[שים-שלום]

סדר פטום הקטורת בכוונות האר"י להנצל ממגיפה
https://www.simshalom.co.il/2020/03/15/ ... %a7%d7%95/

[יקוטיאל]

סדר פטום הקטורת בכוונות האר"י להנצל ממגיפה
https://www.simshalom.co.il/2020/03/15/ ... %a7%d7%95/

מחילה אבל זה לא יורד זה כלל לא נמצא שם

[שבע]

--

[שים-שלום]

סדר פטום הקטורת בכוונות האר"י להנצל ממגיפה
https://www.simshalom.co.il/2020/03/15/ ... %a7%d7%95/

מחילה אבל זה לא יורד זה כלל לא נמצא שם

קישור ישיר
https://www.simshalom.co.il/wp-content/ ... הקטורת.pdf

[דעת ותבונה]

סגולת דהמע"ה למגיפה - מאה ברכות, ובכוונה. וכן כתב הצמח צדק זי"ע בשעת המגיפה:

[גאליציע]

IMG-20200308-WA0038.jpg (132.1 KiB) נצפה 14103 פעמים

[יקוטיאל]

סדר פטום הקטורת בכוונות האר"י להנצל ממגיפה
https://www.simshalom.co.il/2020/03/15/ ... %a7%d7%95/

מחילה אבל זה לא יורד זה כלל לא נמצא שם

קישור ישיר
https://www.simshalom.co.il/wp-content/uploads/2020/03

זה כותב שהדף לא נמצא מחילה על ההטרדה

[שופרא]

מגאון יעקב מהגר"י אדלשטיין זצ"ל [פורסם בקובץ גליונות]

נראה שהדברים נאמרו ממש עכשיו

[שים-שלום]

סדר פטום הקטורת בכוונות האר"י להנצל ממגיפה
https://www.simshalom.co.il/2020/03/15/ ... %a7%d7%95/

מחילה אבל זה לא יורד זה כלל לא נמצא שם

קישור ישיר
https://www.simshalom.co.il/wp-content/uploads/2020/03

זה כותב שהדף לא נמצא מחילה על ההטרדה

אתה צודק סליחה זה הקישור
https://www.simshalom.co.il/wp-content/ ... הקטורת.pdf

[אשרי יושבי ביתך]

הגאון הגדול רבי נתן הכהן קופשיץ שליט"א (מרא דאתרא דבית שמש) מסר לציבור (ע"י תלמידו הבה"ח יוסף כהן ני"ו):

"עקב המצב הקשה צריך להתחזק בתפילה בכוונה ומתוך הסידור ובלימוד התורה בהתמדה ולהיזהר בברכת המזון לברכה מתוך הכתב ובכוונה גדולה כמו שמביא המשנ"ב בסי' קפ"ה ס"ק א', והכוונה בברכה זה יציל מהחרון אף, ויזכו לא להיות בבהלה" עכ"ד.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר בן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת פקודי
נוהגים פה עירנו לומר אחר עלינו לשבח וידוי ומזמור שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון ואחריו קדיש, אבל בעה"ק תוב"ב לא נהגו לומר וידוי, ולא המזמור הנזכר, וכמדומה לי ששמעתי טעם למנהג הוידוי פה עירנו כאן הוא במקום וידוי דאומרים על המטה, וכתבתי להרה"ג מהר"א מני נר"ו, להודיעני מנהג עה"ק תוב"ב, וכתב לי דבעה"ק חברון תוב"ב נוהגים לומר אחר ערבית וידוי, ושיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון, וקדיש, והוא שמע שם שזה המנהג נתייסד שם על פי רב שבא מעיר שאלוניקי, והיה שם חולאים גדולים, ומיתה פתאומית, וחלם צדיק אחד שיתקנו וידוי אחר ערבית, ותתבטל הגזרה, וכן עשו ונתבטלה, מאותו זמן נוהגים כן בשאלוניקי יגן עליה אלקים, ובבואו לעה"ק חברון ת"ו הנהיג אותם בכך, ובערבית שאין בה וידוי אומרים שיר המעלות בלבד וקדיש,
האם יש מי שהציע זאת?

[יהודה בן יעקב]

כתב הכף החיים [סי' תכה, כט]

כט) סגולה נפלאה מכל צרה וצוקה ובפרט בזמן הדבר שמה"ד מתוחה לומר בכל ג' תפלות של ראש חודש עלינו לשבח וכו' עד אין עוד ישר והפוך ז"פ ובפ"א יאמר אבג ית"ץ ובפ"ב קרע שט"ן וכו' ואח"כ יאמר על כן נקוה לך עד גמירא. ויכוין בס"ת מהר"ה בתפאר"ת עוז"ך ס"ת תכ"ה ואח"כ יאמר מזמור ז' שגיון לדוד וכו' פע"ח שער י"ט פ"ג:

[יהודה בן יעקב]

כתב הכף החיים [יו"ד סי' קטז, סג]

ועוד עיין בס' אמת ליעקב על הקבלה דף קכ"ג ע"א מ"ש בשם המקו' דהקורא סדר המ"ב מסעות בזמן המגפה ב"מ מידי יום ביומו בהתמדה מובטח הוא שיהא נשמר יעו"ש ועי"ש סדר הקריאה.

[צורב מתחיל]

כתב הכף החיים [סי' תכה, כט]

כט) סגולה נפלאה מכל צרה וצוקה ובפרט בזמן הדבר שמה"ד מתוחה לומר בכל ג' תפלות של ראש חודש עלינו לשבח וכו' עד אין עוד ישר והפוך ז"פ ובפ"א יאמר אבג ית"ץ ובפ"ב קרע שט"ן וכו' ואח"כ יאמר על כן נקוה לך עד גמירא. ויכוין בס"ת מהר"ה בתפאר"ת עוז"ך ס"ת תכ"ה ואח"כ יאמר מזמור ז' שגיון לדוד וכו' פע"ח שער י"ט פ"ג:

איך עושים את זה, לומר עלינו לשבח הפוך? פעם ניסיתי את זה (בשביל הסקרנות) והיה נראה לי לפו"ר שיש מקומות שיוצאת משמעות הפוכה מהשבח של עלינו.

[יהודה בן יעקב]

מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בתשובה לגיסו מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א מה לעשות כדי להנצל מהקורונה?
משיב: ללמוד פרק איזהו נשך.
הגר"י שואל: מה הענין בזה? זה קשה?
הגר"ח משיב: אדרבה, בגלל שזה קשה...

לשמיעת דברי הגר"י זילברשטיין שליט"א

הרב זילברשטיין - קורונה-איזהו נשך.MP3

(707.5 KiB) הורד 275 פעמים

לתועלת הציבור התקבלה חוברת להקלה על הלימוד

ביאורי איזהו נשך - טבת פ.pdf

(765.89 KiB) הורד 358 פעמים

[אשרי יושבי ביתך]

ייש"כ עצום על הבאת ההקלטה הנדירה מכבוד מורי ורבי מרן הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א

[חבר פורום אוצר החכמה]

Corona Virus Likutim pdf 01.pdf

(789.63 KiB) הורד 346 פעמים

ENGLISH VERSION - Advice from Sages on Corona Virus 01.pdf

(789.78 KiB) הורד 332 פעמים

[ספרים וועלט]

מסידור חמדת ישראל להגר"ש וויטל ז"ל

[הוגה]

.

[שש ושמח]

לפי הרמב"ם הל' תענית פ"א, הזעקה יחד עם התרועה בחצוצרה זו דרך התורה האמיתית לגרש מעלינו את הנגע המשחית הזה, מדוע העולם בארץ ישראל לא נוהגים כך? הרי כך נפסק להלכה למעשה במשנ"ב וכה"ח ריש סימן תקעו? האם יש היודע היכן אפשר להשיג חצוצרה מכסף הראויה לתרועה לפי ההלכה? (אני מעונין לקנות אודה למי שיסכים לעזור לי בזה בפרטי)

השאלה על המנהג שאלה, אבל כמדומני שלא יועיל שאתה תתקע, אלא המצוה היא שהכהנים יתקעו ע"פ בי"ד.
[ודרך אגב, אם אתה מסתמך על המ"ב, הרי הוא מעתיק ד' המ"מ ששופר ג"כ מהני].

[מענה איש]

מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בתשובה לגיסו מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א מה לעשות כדי להנצל מהקורונה?
משיב: ללמוד פרק איזהו נשך.
הגר"י שואל: מה הענין בזה? זה קשה?
הגר"ח משיב: אדרבה, בגלל שזה קשה...

אולי הדמיון הוא משום שהקורונה מתפשטת כמו ריבית דריבית וע"י לימוד איסור ריבית תפחת ההתפשטות..

[שומע ומשמיע]

לפי הרמב"ם הל' תענית פ"א, הזעקה יחד עם התרועה בחצוצרה זו דרך התורה האמיתית לגרש מעלינו את הנגע המשחית הזה, מדוע העולם בארץ ישראל לא נוהגים כך? הרי כך נפסק להלכה למעשה במשנ"ב וכה"ח ריש סימן תקעו? האם יש היודע היכן אפשר להשיג חצוצרה מכסף הראויה לתרועה לפי ההלכה? (אני מעונין לקנות אודה למי שיסכים לעזור לי בזה בפרטי)

ר' שריה דבליצקי זצ"ל כתב קונטרס על המצוה ובסוף תמה בזה, יעוי"ש.

[שומע ומשמיע]

אשמח למקורות על טעם ועומק ענין הקטורת.

[יקוטיאל]

לפי הרמב"ם הל' תענית פ"א, הזעקה יחד עם התרועה בחצוצרה זו דרך התורה האמיתית לגרש מעלינו את הנגע המשחית הזה, מדוע העולם בארץ ישראל לא נוהגים כך? הרי כך נפסק להלכה למעשה במשנ"ב וכה"ח ריש סימן תקעו? האם יש היודע היכן אפשר להשיג חצוצרה מכסף הראויה לתרועה לפי ההלכה? (אני מעונין לקנות אודה למי שיסכים לעזור לי בזה בפרטי)

ר' שריה דבליצקי זצ"ל כתב קונטרס על המצוה ובסוף תמה בזה, יעוי"ש.

הגרש"מ עמאר ערך סליחות בקבר ר' מאיר בעל הנס עם חצוצרות וכן בקבר הרשב"י וכן הגר"ב שמואלי ערך סליחות בישיבתו בתענית אסתר עם חצוצרות אך אינני יודע אם הם של כסף אך זכורני שבזמנו הגר"מ אליהו ערך סליחות בכותל וזה היה חצוצרות מכסף גם לגר"ש דרזי היה חצוצרות כסף

[צבי-שפייר]

מסידור חמדת ישראל להגר"ש וויטל ז"ל

ואת צילום העצם כתב יד יש לך, עם כל סדר התפילה?

[איש פלוני]

הגר"צ חשין שליט"א אמר השבוע כי פרק ס"א בתהילים הוא סגולה לקורונה.
(והביא כמה רמזים א' חסד ואמת מן ינצרה"ו בגי' קרונ"ה, אלי"ך אקר"א בגי' קורונ"א, עטף לבי אותיות עטלף בי).
מצו"ב ההקלטה.
viewtopic.php?f=73&t=49733&p=610088#p610088

[איש פלוני]

לפי הרמב"ם הל' תענית פ"א, הזעקה יחד עם התרועה בחצוצרה זו דרך התורה האמיתית לגרש מעלינו את הנגע המשחית הזה, מדוע העולם בארץ ישראל לא נוהגים כך? הרי כך נפסק להלכה למעשה במשנ"ב וכה"ח ריש סימן תקעו? האם יש היודע היכן אפשר להשיג חצוצרה מכסף הראויה לתרועה לפי ההלכה? (אני מעונין לקנות אודה למי שיסכים לעזור לי בזה בפרטי)

ר' שריה דבליצקי זצ"ל כתב קונטרס על המצוה ובסוף תמה בזה, יעוי"ש.

הגרש"מ עמאר ערך סליחות בקבר ר' מאיר בעל הנס עם חצוצרות וכן בקבר הרשב"י וכן הגר"ב שמואלי ערך סליחות בישיבתו בתענית אסתר עם חצוצרות אך אינני יודע אם הם של כסף אך זכורני שבזמנו הגר"מ אליהו ערך סליחות בכותל וזה היה חצוצרות מכסף גם לגר"ש דרזי היה חצוצרות כסף

למכון המקדש יש חצוצרות מכסף ותקעו בהן היום.
https://har-habait.org/articleBody/33338

[ברוז]

בימים האחרונים התפרסם שכמה מחשובי המקובלים בדורינו הקיפו את ציון הרשב"י הק' במירון עם ד' מינים.
מקור הענין הוא בספר מגיד מישרים למרן הב"י שכותב וז"ל:

והא גשמים דאתי לא הות דוגמא שפך לו קיתון על פניו ח"ו אדרבה נתקבלו דבריכם וכו' אלא דכיון דהקפתם לר' אלעזר בד' מינים הבאים לרצות על המים נתעוררו המים ובאו ואלו הייתם מקיפים פעם אחרת היו רוב גשמים באים לעולם כמו בימי חוני המעגל ומפני כך באו גשמי ברכה רצופים כדי שלא תקיפו יותר עליהם, וכלל זה יהיה בידכם כל זמן שהעולם יהיה צריך לגשמים ביותר תלכו ותקיפו הצדיקים הנזכרים [רשב"י ור"א בנו] ותענו, ועל כל צרה שלא תבוא על הציבור, תקיפו אותם ז' פעמים, ותתענו.

אולם לכאורה, אין שום מקור להקפה עם ד' מינים שלא בחג הסוכות, הוא רק כותב שכיון שהקפתם בד' מינים וכו', והיינו הקפות שעשו עם המינים בחג הסוכות.
והמשך הדברים הוא שבכל עת צרה ילכו ויקיפו את הציון, אבל לא נזכר מילה על ד' מינים, ולכאורה אין בזה שום ענין ורק מילתא דתמיהה.
אשמח למענה הרבנים דכאן.

[חיס]

לשון האריז"ל:

"סגולה נפלאה מכל צרה וצוקה, בפרט בזמן המגפה, שמדת הדין מתוחה"

לומר ביום ר"ח הבעל"ט אחרי כל הג' תפלות - מאת מרן האר"י הק' ז"ל

נא להפיץ ולשלוח הלאה ....

בברכת 'והסירותי מחלה מקרביך'

[קרית מלך]

"ואם הייתם מקיפים פעם אחרת" הכוונה כמו ההקפות האלו שערכו דהיינו עם ד' מינים.

[שבע]

מעשה רב

מספר "הילולא דרשב"י" להריא"ז מרגליות, דף ח, ב

[מה שנכון נכון]

בכה"ח תקעו, ה כתב שמשמע שרק על המים יש להקיף בד' מינים, אבל בשאר צרות סגי רק להקיף. וכן שה"ה בקברי צדיקים אחרים.

[שבע]

בענין ההקפות על ציון הרשב"י עם ד' מינים
ספר מירון (ליוסף הגלילי), עמ' 170-171:

בחורף ההוא... היתה עצירת גשמים שלא רבים זכרו כמותה... והחליטו במוצאי שבת קודש להקיף את הציונים הקדושים, בפרט כשידוע ומפורסם ברבים גודל המעשה בהקפת הציונים הקדושים... היה גם מי שדאג לד' המינים הישנים שנשארו מחג הסוכות שעבר. התאספו החסידים, כאשר חסידי ברסלב עם רבי לוי יצחק [בנדר] מירושלים והחכם יחזקאל בראש... החלו להקיף את הציונים בעת אשר ד' המינים המיובשים בידיהם. כוונתם הייתה להקיף את הציונים כנהוג בהקפות ז' פעמים. והנה זה פלא לא הספיקו לסיים את ההקפה השלישית וכבר הוכרחו להפסיק ולסיים את ההקפות כיוון שארובות השמים נפתחו ומטר עז ניתך ארצה מן השמים. ולפי שמסלול ההקפות עובר בחלקו בחצר הפתוחה תחת כיפת השמים והחצר כבר התמלאה מים רבים... מאותו מוצאי שבת קודש החלו הגשמים לרדת וירדו כמעט ללא הפוגה שלושה ימים רצופים. כל הבורות נתמלאו מים ומיפלס הכינרת עלה יפה. קויים בנו הפסוק והריקותי לכם ברכה עד בלי די - עד שיבלו שפתותיכם מלומר די.

כן יראנו נפלאות
במהרה בימינו!

[צבי-שפייר]

מתוך שו"ת מנחת אלעזר ליקוטי תשובות סימן טז, והוא בסוף תשובתו אל הגריא"ז מדגליות זצ"ל בענין סידור הקערה

...ולפלא הוא בעיני כי כבוד תורתו הרמה כמה שנים מתפלל מוספים לפני התיבה בראש השנה ויום הכיפורים במירון, וגם בעל תוקע שם, ומדוע לא עשה רצון יראיו הסבא קדישא הגה"צ הכהן הגדול המקובל אלקי המפורסם וכו' מרנא ורבנא הרב רבי חיים שאול דוויך הכהן שליט"א, שיפתחו שם במירון "צורת הדלת" שיש שם אצל הציון הקדוש של רשב"י זי"ע בצד ימין , כנראה שם פתוח בשנים קדמוניות, שיוכלו להקיף גם שם בד' מינים או סתם הקפות כמבואר בספר מגיד מישרים [פרשת אמור ] למרן הבית יוסף ז"ע, וכהאי עובדא היה גם לפני מר הרח"ש דוויך שליט"א כי בחלום ידברו בו ולחבריו שיחיו.
והמה בקשוני על ככה אז במכתב מיוחד טרם נסעתי לשלום וכל טוב מארץ הקדושה.* וכבר השתדלתי בזה אצל מכירינו בצפת"ו והגבאים של מירון, וכולם הבטיחוני, והענין הזה הוא ענין גדול מאד וההוצאות מועטות הן לפתוח שם הפתח, ואין קול ואין עונה, ומדוע לא יעסוק בזה כת"ה בהיותו שמה בענין גדול הזה ועשות רצון צדיק הנ"ל, ולטובת כלל ישראל שיוכלו לעשות שמה גם כן הקפות.
ידידו דושתו"ט באהבה רבה ואהבת עולם

עוד מכתב אל הנ"ל באותו ענין

ב"ה, יום ד', י"ג למנין בני ישראל תרצ"א
כבוד ידידי הה"ג החריף ובקי וכו'
הגיעני יקרת מכתבו ומפני רוב טרדותי וחולשת מזגי - ואחר עד עתה וקיימתי היום מצות שילוח מנות חביבות חידושי שו"ת מנחת אלעזר חלק ג' וחלק ד' כרצונו ועוד הוספתי לטובה דברי תורה מהדורא ב' ג' ד' הנמצאים עוד אצלי מה שהוצאתי לאורה בעה"י ויתענג על טובתם ויודעיני מיד בקבלתם.
ועתה אבקשהו בדבר הנחוץ למען שמו ותורתו וישראל עם קרובו הע"י - בדבר אשר עסקתי בזה מיום היותי במחנכם ובמירון לטובה עם ההגבאים דשם וכו' לפתוח הדלת בקרן זוית בציון הרשב"י זי"ע כדי שיוכלו להקיף את הציון רשב"י כמו שיכולין להקיף ציון בנו ר"א זי"ע וכמבואר בספר הק' מגיד מישרים למרן הבית יוסף זי"ע כי הוא דבר נחוץ ומסוגל מאוד (כפי שנתגלה להם) בעת גזירות ר"ל ולקרב הגאולה ב"ב (ובפרט אם יקיפו בד' מינים, גם בכל השנה) ונחוץ מאוד שכת"ה יסייע בדבר מצוה רבה הלא בתור רב נכבד שמה היו למהר הדבר אם אפשר קודם ל"ג בעומר ואם לא אפשר – על כל פנים מיד לאחר כך, יפה שעה א' קודם - ואחכה לתשובה.
ידידו דורש שלום תורתו וטובו, מוקירו ומכבדו, המצפה לישועה בכל יום ולתשובה מאהבה,
חיים אלעזר שפירא

[ברוז]

"ואם הייתם מקיפים פעם אחרת" הכוונה כמו ההקפות האלו שערכו דהיינו עם ד' מינים.

נכון מאוד, אבל בזמן קיום המצוה ולא אחר כך כשכבר אין לכאורה שום ענין בד' המינים.

[צבי-שפייר]

"ואם הייתם מקיפים פעם אחרת" הכוונה כמו ההקפות האלו שערכו דהיינו עם ד' מינים.

נכון מאוד, אבל בזמן קיום המצוה ולא אחר כך כשכבר אין לכאורה שום ענין בד' המינים.

ראה המכתב של המנחת אלעזר זי"ע המובא פה, שם כתב שהוא מסוגל גם בכל ימות השנה.

[יהודה בן יעקב]

בספר מזבח הזהב לרבי שלמה ממעזריטש תלמיד מהרש"ל כתב נוסח אמירת פיטום הקטורת בשעת מגיפה

שם כתב:

מזבח.png (77.91 KiB) נצפה 13224 פעמים

מה ביאור המילים "היה כהן גדול מקטיר לפניך", הרי הקטורת כשירה בכהן הדיוט? וכי בשעת מגיפה דוקא כהן גדול מקטיר?