י. אברהם כתב:על השאלה שנשאלה בהודעה הראשונה "מי הם צאצאיו"
זאת אדע בבירור, שלפחות אלו היו ילדיו: אברהם, רחל, זלמן, קלמן.
הגיונות כתב:י. אברהם כתב:האם אמת שהי' פעם מדובר שיכהן בראשות ישיבת ר' יצחק אלחנן בנוי יורק ?
בשנת תרפ"ט נסע הגר"ש לארצות-הברית בכדי לאסוף כסף לישיבת גרונדה, ושהה שם כשנה. בתקופה זו מסר שיעורים בישיבת ר' יצחק אלחנן בני-יורק, טאז אף הוצע לו לכהן בה כראש ישיבה, אולם הגר"ש חזר לארופה בעקבות הפצרות של גדולי פולין (ראה אצל ווזנר בהע' 25 ובנסמן שם).
ישיבישקייט כתב:מי היא הנכדה שמספרים עליה שהיתה לוחמת נגד הדת אבל סייעה בהוצאת הספרים?
חוצפא יסגא כתב:ידידיה פרנקל מירושלים סיפר לי פעם שבהיותו לומד בישיבת כפר חסידים נסע לבקר את הנכדה הזו שסיפרה לו סיפורים "עסיסיים", אבל אין טעם לכותבם כאן, שהרי תיכף ומיד יימחקו.
הגיונות כתב:עקיבא ווזנא מספר (והדברים מופיעים גם ברשימתו של צימרמן) שפייגה אילנית סיפרה לו שחברתה, שהשייכה לתנועת השומר הצעיר בווילנה, באה לבקרה והתארחה בשבת בביתה, הוא ביתו של הרש"ש בפרבר גרונדה. משבא הרש"ש מהישיבה בלוויית תלמידים אחדים הושיטה לו החברה את ידה לברכת שלום. הרש"ש לחץ את ידה. לאחר מכן הסביר שעשה כן כדי לא להכלימה ברבים.
ומפורסמים הדברים של הגר"מ פיינשטין באג"מ אודות כך ושו"ת בני בנים של הרב הנקין.
ברוז כתב:מיהו הרב גולדה בקובץ המצורף.
חתן אחותו של רבי שמעון שקופ כמופיע במכתב שנכתב כאן על ידו.
בקובץ גם 2 מכתבים מהרב בן דעת אב"ד בילסק, מיהו ?
מחולת המחנים כתב:האם ידוע אם ר' אברהם שקאפ הנזכר כאן עודנו חי?
ר' אברהם הנז' היה מתלמידי ישיבת מיר ואח"כ ר"מ בישיבת קמניץ בארה"ב.
ההוא גברא כתב:ידוע שבתחילתה לא היתה אוניברסיטה, ואז לימד בה הגר"ש, ואין צורך להמציא הסתייגויויות למפרע...
פ"נ
עד ביאת המשיח
חוה רבקה מייזליש
אוה רובין
בת שעפסל ודינה
משושלת שקופ מבריינסק
ז' מרחשוון תרצ"ו- י' אלול תש"ע
1936 - 2010
קובה - מושב חמד
תנצב"ה
נוטר הכרמים כתב:ראיתי היום במוספים התורניים של העיתונים (המבשר, יתד, הפלס) כתבו לרגל היא"צ השמונים,
ואין זה אלא 'מיחזורים' וליקוטים של סיפורים שכבר נדפסו עלי ספרים,
וזה המחיש לי את 'וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא',
לפני עשר שנים עוד איכשהו היו תלמידים בודדים בחיים, ולפני שני עשורים היו לא מעט,
ועתה דור הולך, והדור הבא ממחזר עבור הדור הצעיר...
[ב'לקראת שבת' מבית הפלס היו כמה מסמכים אוטנטיים מעניינים].
יוסף חיים אוהב ציון כתב:סיפר יהודי אמריקני בערוב ימיו: "נער צעיר הייתי כאשר הוריי שלחו אותי ללמוד במכינה לישיבת גרודנה. היות שהוריי היו עניים מרודים, לא יכלו להרשות לעצמם לשלוח אותי ברכבת. לכן הוחלט שעליי ללכת ברגל. הישיבה היתה רחוקה מהלך שבוע-שבועיים. ציידוני במעט אוכל שהיה ברשותם ובברכות חמות, והדריכוני שכאשר ייגמר האוכל אבקש עזרה מיהודים בדרך. יצאתי לדרך וכן עשיתי. אוכל השגתי פה ושם, ובלילות לנתי על ספסלי בתי כנסיות, ופעם אף ישנתי על האדמה באיזו פינה.
בדרך עברתי חוויות מפחידות רבות. הדרך היתה לעיתים מפחידה ומסוכנת וכל הזמן פחדתי: האם אצליח למצוא את דרכי? האם יהיה לי מה לאכול? האם אעבור את מבחן הקבלה לישיבה? שאם לא אצליח, אבייש את שם משפחתי ואאלץ לחזור את כל הדרך חזרה. הדרך היחידה להרגיע את הפחדים והחששות היתה על ידי שינון דף הגמרא שהכנתי לבחינה. חזרתי על דף זה שוב ושוב עד שידעתיו מילה במילה.
סוף סוף הגעתי לישיבה, אמנם עייף ומורעב, אבל מוכן למבחן כאשר דף הגמרא מסודר במוחי להפליא. בחורים מהישיבה שראוני ושמעו את מטרת בואי הציעו לי ללכת להיבחן ב"משרדו" של ראש הישיבה, הגאון רבי שמעון שקופ זצ"ל. "משרדו" של רבי שמעון היה מטבח ביתו. רבי שמעון, שהיה אז כבן שבעים, קבלני בחביבות ושאל לשמי ולעיירת מוצאי, ואז פנה ואמר לי: ברצוני לשאול אותך שתי שאלות בלבד. הבנתי: הנה המבחן! הכנתי את עצמי בקפידא ובדריכות.
שאלה ראשונה: מתי אכלת לאחרונה ארוחה חמה?
נדהמתי מהשאלה והרהרתי ארוכות, ולבסוף עניתי: לפני כשבועיים. קם הרב ואמר: ראה, אין כוחי בבישול ככוחה של רעייתי, אלא שהיא לא נמצאת עתה בעיר. תצטרך להסתפק במה שאני יודע. ניגש והחל לבשל לי ארוחה. נדהמתי מגודל המעמד. אפילו את אבי לא ראיתי מבשל, וכאן ראש הישיבה הגדול עומד לבשל בשבילי?! כשסיים לבשל, שם לי צלחת מלאה מהתבשיל. אחר שגמרתי דאג למלאה שוב, עד שהייתי שבע כהוגן ולא יכולתי לאכול עוד.
כשסיימתי וברכתי ברכת המזון, אמר: עתה השאלה השנייה. כאן כבר הייתי סמוך ובטוח שעתה לאחר ששבעתי אפשר כבר לבחון אותי.
השאלה השנייה שברצוני לשאול אותך: מתי ישנת לאחרונה במיטה?
שוב נדהמתי והשבתי: לא זוכר בדיוק. הלך רבנו לחדר השינה שלו וסידר לי את המיטה. כעבור כמה דקות חזר וביקשני ללכת לישון, כיסה אותי היטב, ואני בעייפותי הרבה נרדמתי עד הבוקר. אחר כך התברר לי שזו היתה המיטה שלו.
זה היה מבחן הכניסה שלי לישיבת גרודנה.
סיים בעל המעשה: שנים רבות עברו מאז, צרות רבות ורעות עברו עליי, כל משפחתי נכחדה בשואה האיומה, ומה ששמר על יהדותי בכל השנים, עם כל הטרגדיות, אלו אותן שתי שאלות. אותו מבחן קבלה לישיבת גרודנה" (מתוך הספר 'תורה יבקש מפיהו' עמ' 224).
אום אני חומה כתב:האם יש עוד מישהו מתלמידיו שחי עמנו כיום?
שמעתי שיש ישיש אחד בהר נוף בשם ר' שלמה שילוביצקי,
אמנם איני יודע בבירור.
הגיונות כתב:י. אברהם כתב:על השאלה שנשאלה בהודעה הראשונה "מי הם צאצאיו"
זאת אדע בבירור, שלפחות אלו היו ילדיו: אברהם, רחל, זלמן, קלמן.
בנו של הגר"ש, אליעזר זלמן, עלה לארץ בשנת תרצ"ב והתגורר בתל-אביב. בתו של אליעזר זלמן הייתה ד"ר שושנה פרנקל-שקופ, דמות ידועה ביישוב היהודי והכירורגית הראשונה ביישוב היהודי בישראל.
ע"ד מר ליזר שקאפ, בנו של אחד מגאוני ישראל רבי שמעון שקאפ, מהורדנא פולניא, שבתור תייר אמנם בא, אבל הוא בעל רכוש חוקי, ומפני אונסין צדדיים איחר את הזמן של הדרישה ... והאיש מוכשר להביא ברכה לישוב בכשרונותיו ועבודתו ... הא' שקאפ הנ"ל הוא כעת פקיד בעירית ת"א (ארכיון בית הרב).
יצחק אלחנן כתב:רבותיי,
אשמח מאד מאד לקישור למקום שבו מתבאר היטב ההבדל בין דרכו של הגרש"ש בלימוד לבין המהלך הישיבתי המרכזי של הגר"ח.
חשוב לי מאד. יישר כח
הגיונות כתב:מעט על משפחת הגר"ש שקופ זצ"ל ניתן לקרוא ב'חשיבה משפטית בישיבות ליטא' של עקיבא ווזנר הע' 15.י. אברהם כתב:האם אמת שהי' פעם מדובר שיכהן בראשות ישיבת ר' יצחק אלחנן בנוי יורק ?
בשנת תרפ"ט נסע הגר"ש לארצות-הברית בכדי לאסוף כסף לישיבת גרונדה, ושהה שם כשנה. בתקופה זו מסר שיעורים בישיבת ר' יצחק אלחנן בני-יורק, טאז אף הוצע לו לכהן בה כראש ישיבה, אולם הגר"ש חזר לארופה בעקבות הפצרות של גדולי פולין (ראה אצל ווזנר בהע' 25 ובנסמן שם)
פלוריש כתב:מזכרונותיו של בן ציון כהן, בספרו "ציוני מגיל 12", על אורי אילן הי"ד, חתירתו לצדק והאומץ מול המערכת:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:סליחה על הבורות מה זה קשור לר"ש?
הבאר ההיא כתב:אורי אילן המוזכר הוא בן בתו של ר' שמעון.
נכד חתנו הג"ר שרגא פייבל הינדס זצ"לסגי נהור כתב:הבאר ההיא כתב:אורי אילן המוזכר הוא בן בתו של ר' שמעון.
בן נכדתו.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 451 אורחים
