לכאורה הוא כנידון העונג יו"ט הידוע למי שאכל מצה כשהיה מסוכן.
ולנדו"ד יש לחלק בין אם המתפלל הוא עצמו מסוכן לבין אם מסכן אחרים בתפילתו. ופשוט.
יוצא פוניבז' כתב:ובכלל צריך זהירות בדברים שהם תרגום מלשון אחר.
איש_ספר כתב:ידועים ד' רמ"א בשם מנהגים, שבעל תוקע שאמר איני מוציא פלוני, לא יצאו כל הקהל.
איש_ספר כתב:הראני הגרש"ח דומב שליט"א דברי הגרעק"א אלו. בתוך פסקים ותקנות שהו"ל הגר"נ גשטטנר, הוראות מפורטות להנהגות במגיפה, ובכללם הוראה זו (מתורגמת מלשון אשכנז):
לכאורה הוא כנידון העונג יו"ט הידוע למי שאכל מצה כשהיה מסוכן.
ולנדו"ד יש לחלק בין אם המתפלל הוא עצמו מסוכן לבין אם מסכן אחרים בתפילתו. ופשוט.
הרב מנחם צבי גולדבאום, בעקבות בירור של הרב שמשון גרוסמן, ראש כולל 'תפארת התורה', חבר בי"ד ירושלים - מקור חיים:
המתפלל בניגוד להנחיות הרפואיות - האם נחשב מצוה הבאה בעבירה?
האם מי שהתפלל באופן האסור על פי ההנחיות הרפואיות למניעת הידבקות, חייב להתפלל שוב אותו תפילה בביתו? וכן שאר המצוות שעשה שלא על פי ההוראות הנ"ל, האם עלו לו לרצון?
הבהרת השאלה: נניח לדבר פשוט שזו עבירה, אך השאלה היא האם יש גם מצוה? או שהמצוה היא לא מצוה? ואולי יש כאן גם עבירות של ברכה לבטלה? האם אפשר לומר ש"תפילתו תועבה"? האם קיים מצות תפילה בציבור?
מקורות ותוספת הבהרת השאלה: עיין עונג יו"ט [או"ח סמ"א] באכל מצה נגד הוראת הרופאים, שדן האם קיים המצוה - מכיון שלא היה מצווה לאכול הוה כמי שאכל מצה בעת שטותו. [כאן יתכן שנחשב כמזיק וגרע יותר, או שמא בחשש סכנה אין לו גדר אלא של ספק מזיק? ועוד, הרי יש שיטות שמותר להכנס בספק סכנה לצורך מצוה ויש לדון היטב בדבריהם, ראה בפ"ת יו"ד קנ"ז ג שמותר, וכן הוא בשו"ת כת"ס יו"ד קנ"ז ועוד שמותר להכנס לספק סכנה לצורך מצוה. ויש לדון שזה רק כלפי סכנת עצמו, אבל כלפי אחרים, ובפרט בספק שמא מסכן רבים, בכה"ג ודאי אין שום היתר].
ועיין שו"ת זכר יצחק (ח"א סימן ל ול"א) שדנו לגבי מל במקום פקוח נפש האם קיים המצוה, ויתכן שבמסכן אחרים שעובר גם בלפני עור, וגם על אולי לא תשים דמים בביתך.
אמנם המצוות שהם מדרבנן אין פשוט שיש פסול של מהב"ע [ראה שאגת ראיה סימן צ"ט], ותפילה בציבור אינו פשוט האם זה דאורייתא, אבל הרי הדבר ספק, ממילא לא ילך לעשות מצוה דרבנן שמספק שמא לא יקיימו, והרי עובר עבירה, וודאי יש בזה או ספק עבירה, וכל שכן לגבי עניית קדושה שי"א שזה דאורייתא.
הערה צדדית ונוספת: ידוע בשם הגר"א שהיכן שכתוב "מאוד" אז הדבר בלי שיעור וגבול וכל המוסיף שמירה קיים המצוה והרי הוא בכלל החיוב.
לשון המחבר [תכ"ז] וכל הנזהר בהם תבוא עליו ברכת טוב.
וראה גם חזו"א יו"ד סנ"ט לגבי חשש רחוק של סכנה האם מותר, ויש לדון מה הוא הגדר של חשש רחוק, וצ"ע היטב.
בכבוד רב
איש הגבעה כתב:
הרב קאהן מגדולי הפוסקים באמריקה -מבואר בדבריו שאנו רק מצוה הבאה בעבירה, אלא זה עבירה בחפצא
הברכות כתב:באותו ענין:
בני משפחה המתקהלים בליל הסדר שלא עפ''י התקנות.
האם יכולים לברך 'על אכילת מצה' ?
(ודומה למבואר במ''ב שהיושב בסוכה בזמן שפטור - כגון שהוא עוסק במצוה - אינו יכול לברך לישב בסוכה)
חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים