ליל הסדר בשידור חי - שימוש בחשמל ביו"ט לצורך זקנים וחולים בשעת הדחק

[תם מה הוא אומר]

--

[ארי שבחבורה]

אפילו הרבנים הליברליים בציונות הדתית יצאו כנגד ההיתר הזה.
כך לדוגמה, כותב הרב אברהם סתיו:

היום כשעשיתי קניות לפסח ברמי-לוי, חלפתי ליד מוצר שהיה כתוב עליו "לאוכלי קטניות בלבד" (והוא אכן היה כזה). בשנים כתיקונן אני עובר למדף הבא בלי לעצור בכלל, אבל הפעם השתהיתי, ולשנייה אחת התגנבה אל לבי המחשבה: רגע, אנחנו עכשיו בתקופה של מגיפה, אולי השנה זה מותר?
זו הייתה מחשבה בלי שום היגיון. הרי ברוך השם לא חסר שום דבר בחנויות. אבל לרגע היא הייתה שם, מסמנת בתמרור אדום את התחושה שיחד עם בתי-הכנסת הסגורים ההלכה כולה ניצבת עתה בסימן שאלה.
ולכן דווקא בימים אלו חשוב לחזור ולומר:
אסור להשתמש בשידורי-וידאו בשבת.
אסור גם להשתמש בהם בחג.
וזה בכלל לא משנה אם האיסור הוא משום כותב ורושם, משום מוליד או מתקן, או 'רק' משום עובדין דחול וזלזול בכבוד היום.
בכל הסוגיות הללו אפשר לדון ולהתווכח, אבל המסקנה הסופית אחת היא, ואינני חושב שיש רב בישראל שיחלוק עליה: אסור לראות טלוויזיה בשבת, אסור לשוחח בטלפון בשבת ואסור גם להשתמש בשידורים חיים בוידאו.
גם לא בימי קורונה.
מצד שני, וגם על הקביעה הזו אין שום רב שיחלוק, פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, ואיסורים שאינם מן התורה אפשר לעשות גם במקרים של חששות רחוקים או לצורך רפואתו של חולה שאין בו סכנה.
ממילא, בכל מקרה של חולי או של קושי גדול העשוי להביא לידי חולי וסכנה חלילה, אפשר להתיר מגוון רחב של פעולות, ששידורי וידאו חיים הם רק דוגמה אחת מתוכן.
וכאן, נדמה לי שהנימה של הדברים היא קריטית, ונדמה לי שנוסח הפסיקה שפרסמו הרבנים החשובים של אגוד חכמי המערב בא"י עשוי להיות מובן באופן שגוי. לאחר שדנו בקצרה ביסודות האפשריים של האיסור, והראו שיש מקום לפקפק בכל אחד מהם, כתבו במסקנתם בגופן מודגש:
"על כן נראה לנו להתיר, תוך הדגשה שזה רק למצב חרום, ורק לצורך ליל הסדר תש"פ ולמי שזקוק לזה".
מדבריהם ניתן להסיק, שקיים היתר גורף בימי הקורונה לעשות שימוש בשידורי וידאו חיים למען המבוגרים השוהים בבידוד.
אולם המפתח להימנעות מטעויות נמצא בשורה הבאה, שלו היה הדבר תלוי בי הייתי מדגיש דווקא אותה:
"וכשם שמתירים בשבת רפואה לחולה שאינו מסוכן, על מנת לרפא אותו ממחלתו, כך זה".
בדיוק כמו כל איסור, לא פחות ולא יותר. אם יש מצב של חולי או של סכנה – מותר, ואם לאו – אסור. וכשמתלבטים – שואלים רב, או רופא (והכי טוב לשאול את שניהם).
נדמה לי שבימים כתיקונם לא היה כלל צורך לומר זאת. אבל בימים אלו חשוב יותר מתמיד לזכור שההלכה, גם אם לפעמים יש בה אתגרים, היא מתנה גדולה, אי של יציבות ושל חום בעולם שחלקים כל כך גדולים ממנו הולכים ומתערערים.

[ארי שבחבורה]

והבוקר התפרסם ראיון עם אחד מחותמי המכתב שיכול ללמד הרבה על מה שעומד מאחורי ההיתר הזה:

הרב אלחרר, רבה של שלומי, הסביר היום (ד') לאתר כיפה, את ההיתר שניתן להשתמש בזום בחג הפסח, לצורך עריכת ליל הסדר עם אנשים מבוגרים שנשאר לבד, על מנת שמצבם הנפשי לא ידרדר.

לגבי הגדרת הפסק אומר הרב, "זה לא פריצת דרך אלא דבר מאוד פשוט, אצל חכמי הספרדים וחלק מרבני אשכנז, כמו ערוך השולחן, הדלקת חשמל ביום טוב הוא דבר מאוד פשוט הלכתית וגם מעשית, החל מהרב עוזיאל שהיה ראשון לציון ואין חולק על זה שכמעט אפשר לומר שאינו צריך הסכמה של אף אחד. כל גדולי הספרדים הוסמכו על ידו, היה גדול ברמה ששום דבר לא מתקרב אליו ואל ההיתר שלו- לכן ההיתר הזה דבר מאוד פשוט".

בנוגע לשאלה, אם זה כל כך פשוט מדוע זה לא קרה עד עכשיו? משיב הרב אלחרר כי זה פשוט לא היה בשיח אבל כן קרה וקורה מדי פעם. לדבריו, "הרב דוד שלוש, רבה של נתניה שהיה תלמיד של הרב עוזיאל, כתב תשובה מאוד מפורטת, בנתניה כל תינוק יודע ביום טוב מדליקים חשמל אם צריך, מה שנדרש לצורך יום טוב, עונג יום טוב, אדם לא יכול להיכנס לחדר וצריך אור, יכול להדליק את האור. מדובר בדברים פשוטים, הרב דוד שלוש, כתב על זה ספר בעל שלושה חלקים שהתיר ממש להדליק את האור.

לגבי הבעיות הנוספות שעמדו בפניהם, אמר על "עובדין בחול", שאכן ההיתר שלהם ניתן רק למצבים מסויימים ותחת הגבלות מסויימות, ומדובר בהיתר קונקרטי לשנת תש"פ בעקבות המצב המיוחד. ברור שההיתר ניתן רק לצורך יום טוב, ומיועד אך ורק בשביל המבוגרים שככל וישארו לבד, מצבם המנטלי ידרדר".

לגבי סכנת "המדרון החלקלק" והחשש לפתיחת פתח, אומר הרב אלחרר כי "מי ששומר תורה ומצוות לא צריך את המכתב וימשיך לעשות את מה שעשה עכשיו, מי שיש לו כבוד אמיתי לחכמים, מבין את ההגבלות ואת הצורך המיוחד, ומי שלא מאמין ומקיים תורה ומצוות, לא צריך את החכמים שיגידו לו מה לעשות".

בנוגע לבעיית ה"מראית עין"- אומר שהבעיה לא קיימת כי כבר הותר השימוש בחשמל ביום טוב, ואפילו הבערת אש במקרים מסויימים, ביום טוב. מי שלא מכיר את מסורת הפסיקה וגדל על סיפורי החכמים הללו, הרב משאש, הרב שלוש, הרב עוזיאל, הדבר לא מהווה חידוש כל כך גדול בשבילו.

לגבי אופן ההחלטה והדיון, הרב מספר שהתקיים דיון של שבועיים, וההיתר ניתן על רקע שאלת תורם, אשר רצה לתרום מחשבים לאנשים מבוגרים לשם שמירה על מצבם המנטלי גם בזמן החג. לדבריו, מבוגרים אלו, שמצבם גם ככה אינו מזהיר, במידה ויצטרכו לקיים את החג לבד, מצבם ידרדר עוד. "מדובר בתרומה טהורה ונקייה, ואין פה חידוש הלכתי כל כך גדול".

לגבי הביקורת על הפסק אומר הרב אלחרר, "קודם כל אני שואל את המבקר אם הוא מכיר את הרב עוזיאל ופסיקותיו ההלכתיות. לדבריו, הראשון לציון היום מספר, בשם אביו ( הרב עובדיה יוסף), ששאלו אותו מי הראשון לציון הגדול בעיניו והוא הזכיר את הרב עוזיאל. מדובר בגדלות הלכתית ותורנית שאנחנו לא מכירים ומבינים בכלל. זה סדר גודל אחר לגמרי ממה שמכירים בזמן שלנו, לא מדובר ברב שכונה נידחת. צריכה להיות יראת כבוד לאנשים שממשיכים מסורת של פסיקה. הרב דוד הכהן סקלי, קדוש עליון, תוספת של יראת שמיים וקדושה וטהרה. כל אלו התירו. נדרשת יראת שמיים וענווה כשמדברים על הרבנים הללו, ואחר כך לקיים את הדיון בבית המדרש.

הרב הוסיף שאין חשש לסחף, מדובר בהזדמנות לספרדים, שלעתים קצת שכחו מי זה הרב משאש, הרב דוד הכהן סקלי, הרב עוזיאל וללמוד את תורתם ושיטתם ולהיזכר במקורותיהם. "מדובר בחשיבה אשכנזית, הדבר הכי קל זה להגיד אסור, זה לא מחייב אותי ללמוד, לא מחייב אותי ללמוד מי זה הרב עוזיאל וספריו, הרב משאש וספריו, אפשר להמשיך עם הזרימה הטבעית של כולם ולהגיד אסור, בלי להעמיק בתורה וללמוד. הרב שלוש העמיק והתייעץ עם מהנדסים וכתב תשובה מאוד עמוקה".

לדבריו: "אולי עכשיו ילמדו באמת לעומק את הדברים ובעיקר ילמדו מהחכמים הללו את יכולתם להעביר ולשמור על המסורת".

הרב אלחרר מוסיף לסיום, שהיה באמת כדאי לעסוק ולדבר על שיעור "כזית" בליל הסדר, אשר גורם לאנשים רק לחשוב איך יצליחו לאכול ולשרוד את ליל הסדר עד הסוף. לדבריו, אם משה רבינו היה בא, לא בטוח שהיה מכיר את התורה שהוא נתן, אנשים רק מנסים לשרוד את מצת המכונה של הכזית, שאוכלים ארבע פעמים בליל הסדר, כאשר השיעור האמיתי הוא מועט הרבה יותר. ניתן לראות זאת בעצי הזית שגדלים בגליל ומניבים זיתים. אם כבר לדבריו, זה מהווה "חידוש" גדול הרבה יותר.

[שש ושמח]

אולי בנושא ההלכתי א"א להוכיח את הטעות [וכמ"ש הרמב"ן שאין חכמת התורה כחכמת התשבורת], אבל כשרואים במכתב את הקטע הזה

אשר לחשש שיבואו להשתמש בזה בימים טובים אחרים שלא לצורך זה, ברור לכולם שכל ההיתר הוא לשעת חירום בלבד

שברור שהוא שקר מבחינה עובדתית, ואחוזים גבוהים מהאנשים הפשוטים שיסמכו על היתר זה כעת יבואו להקל בשאר ימים טובים, ובפרט כשראיתי את הראיון מעלי שבו אומר המתראיין שבאמת מותר להדליק חשמל ביו"ט במקום צורך מועט, מתייתר הצורך לדון בנושא ההלכתי.

[הפצת המעיינות]

מתי נוסד אגוד חכמי המערב בא"י? אדר תש"ף?

[בברכה המשולשת]

מתי נוסד אגוד חכמי המערב בא"י? אדר תש"ף?

לא. שמעתי עליו כבר לפני זמן מה
(ללא קשר להיתר המוטעה הנוכחי)

[בברכה המשולשת]

וכעת פורסם זה:
הרב משה סויסה, מחבר ספרי 'עטרת אבות', ואחד מן הרבנים שחתומים, הבהיר כי כוונתו הייתה למקרי קיצון, וכי הדברים הוצאו מהקשרם: "בשעות האחרונות הופץ ברשתות הלכה לעניין היתר שימוש ב'זום' בליל הסדר", כתב הרב סויסה.
"אבהיר כי כוונתי הייתה למקרי קיצון ביותר, על גבול פיקוח נפש, של אותם בודדים שרגילים לחוג מדי שנה עם משפחתם. בהסתמך על רבים מפוסקי ספרד שהתירו לכתחילה את הדלקת האור ביו"ט, וכפי שסקרתי בספרי עטרת אבות, ועתה מסתמכים על כך לפיקוח נפש בלבד.
עניין זה בורר הלכתית בתוך פורום סגור, במסגרת שאלה הלכתית שרב קהילה קיבל מאדם בקהילתו. ולא היה אמור לצאת כפסק הלכה לכלל הציבור, כדי שלא יהווה מדרון חלקלק. וגם זאת רק לאחר שראיתי את חתימותיהם של תלמידי חכמים מובהקים כמו רבי אליהו אברז'ל ורבי משה אלחרר.
הדברים הוצאו מהקשרם, שנזכרו לעניין מצב פיקוח נפש בלבד, עבור אנשים ספציפיים, והופצו כהיתר לכתחילה. לכך הנני מסיר את ידי ממכתב זה".

גם רב היישוב יקיר, הרב אהרון כהן, ביקש להסיר את חתימתו מהפסק. הרב כהן כתב כי "הפסק שפורסם בשם חכמי מערב, פורסם ללא הסכמתי וללא ידיעתי".
הוא מסביר כי "התקיים שיח רבנים בנושא, אולם אני דחפתי כדי שימשיכו לפנות לגדולי ישראל וכן לתמיכת מכון צומת ולא יצאו בפסק בשלב כזה ולכן אני מסיר ידי ממנו".

הרב יונתן סרור, ר"מ בישיבת 'היכל אליהו' ורב בית הכנסת 'תולדות יצחק', בתל אביב, הסיר גם הוא את חתימתו מהמכתב הבוקר. הרב סרור כתב: "למרנן ורבנן שליט"א די בכל אתר ואתר! לצערי, נפלה טעות במכתב שהתפרסם זה עתה ברשתות החברתיות בשם כמה רבנים שכבודם במקומם מונח, ושמי נוסף לחתימת המכתב.

"ברצוני להבהיר: אינני מתיר בשום פנים שימוש לא במחשב, לא בטבלט, ולא בפלאפון ביו"ט. לא בצורה ישירה, לא על ידי גוי, ואפילו לא בגרמא.
הופץ בFacebook סרטון שבו אני דן בשאלה שנשאלה על ידי הגולשים, אבל אינני מכריע בנושא. הדגשתי שהדבר מצריך הכרעת גדולי הדור, והרבנות הראשית. לצערי, דברי הובנו לא נכון וכתוצאה מכך התפרסם בשמי שאני מתיר. לשמחתי הדבר תוקן מידית.
בנוסף, כעת פנינו צריכים להיות לאחדות בקרב הרבנים, ולחיזוק מעמדה של הרבנות הראשית.
אסיים בתפילה, שלא תצא תקלה מתחת ידינו, ושהקב"ה יאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים, לחזק את צאן מרעיתנו.
איתכם הסליחה!"

ע"כ מה שפורסם.

[ארי שבחבורה]

הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת:

בשיחה עם חדשות כיפה אומר ראש מכון "צומת", הרב מנחם פרל, כי "מדובר במכתב מסוכן שאיני מסכים איתו מכל וכל, החשש הוא בעיקר המסקנות שעלולות לצאת ממנו. כבר עכשיו אני שומע תגובות שונות, למשל זוג צעיר שכתב שנפתרה הבעיה שלהם ויכולים לקיים את ליל הסדר מהבית".

לדבריו, בהיבט ההלכתי, גם ההיתר שניתן על ידי הרב שלוש, לשימוש בחשמל, הוא בשל היותו מוליך אש. אך בזמננו, במכשירים החדשים יותר, כמו מחשב, כמדובר בהיותו מוליך למחצה ואין קשר להולכת אש. לכן, הוא אומר, הבעיה היא איסור "מוליד" ולא מוליד אש, אלא יצירת תופעה חדשה. כמו האיסור על הפעלת מאוורר, שאינו כרוך בהולכת אש.

בנוסף, אומר הרב פרל, הציבור לא מבדיל בין חג ליום טוב, ובין נסיעה בשבת וחשמל, וההוכחה לכך היא כבר האמירות שנשמעו כתוצאה מההיתר, כך שיש סכנת "מדרון חלקלק" גדולה ביחס לחילול שבת ואפילו נסיעה בשבת.

היבט נוסף, שקשור יותר לעבודת מכון "צומת" הוא ההיבט הטכני. הרב פרל מעלה מספר שאלות בנוגע לבעיות טכניות העלולות להיווצר מהשימוש בזום, בעיות שלא פורטו במכתב הרבנים. הבעיה הראשונה נוגעת לכך ששיחת זום של יותר מ-40 דקות דורשת תשלום, עניין שלא הוזכר על ידי הרבנים. את ליל הסדר ניתן להתחיל רק כ-50 דקות לאחר הדלקת נרות, כך שזה לא רלוונטי. בנוסף, ישנן בעיות תקשורת ולעתים השידור מפסיק, יש חשש שהמבוגר או הילדים יפעילו וינסו לתקנו.

עניין נוסף הוא הפסקת השידור, "האם כשהקשיש רוצה ללכת לישון, יש לו אפשרות להפסיק את השידור, על מנת שיהיה לו שקט? גם לעניין זה לא נמצאה תשובה".

עניין טכני, אך גם מהותי, נוסף שמעלה הרב, הוא העובדה שבכל משפחה יהיה את הילד, ה"דוס" יותר. "האם במידה והוא יסרב להשתתף יימצא לו פתרון? האם הוא יוותר לבסוף הבודד בחג?".

בנוגע לשאלה מה מתכנן מכון "צומת" לעשות בעניין זה, אומר הרב פרל, כי "אנחנו עובדים על השאלות שהעליתי כבר שבועיים, לחלקן מצאנו פתרון ולחלקן עוד מחפשים. צריך לזכור שישנו גם צורך אולי לקדם פתרון לניתוק המקלדת של המחשב, בשל החשש שבהיסח הדעת כשהמחשב על השולחן, ילחצו על המקשים לתיקון הבהירות או השמע".

הרב פרל מוסיף, לסיום, כי לפי מה שהוא מבין מהנחיות משרד הבריאות כרגע, ניתן להסיע את הקשיש לבית המשפחה ברכב נפרד ולשכנו בחדר נפרד ובמרחק וכך לנהל את הסדר מרחוק כשהוא שומע".

לדבריו, פתרון זה עדיף כרגע, אך אם יוחמרו הנחיות משרד הבריאות, הוא לא יתאפשר ואז "יהיה צורך למצוא פתרונות נקודתיים למקרים של פיקוח נפש ממש, שאז יהיה צורך באפליקציה ייעודית לעניין שתהיה מוגבלת והדברים יהיו ברורים ולא יביאו לידי מכשול".

[בר ישראל]

פסק של הגר"ץ שכטר בתגובה לפסקן של איגוד חכמי המערב אתמול

Rav Schachter_Corona_2.pdf.pdf.pdf

(81.28 KiB) הורד 320 פעמים

[שומר]

תושבי נתניה מעולם לא שמעו על פסקו של הרב שלוש .ואלא ששמעו מעולם לא הלכו לפי פסק זה .
ר אלחרר לא תושב נתניה ואינו יודע
כל הציבור הספרדי הולך לפי פסק הרב עובדיה שאסר