ביקורת תהיה כתב:אליהו חיים כתב:ביקורת תהיה כתב:התנופה היא הקרבת חלקו של גבוה (האימורין והחזה והשוק) לשם.
הייתי כותב בנוסח אחר, התנופה היא כחלק מבירור חלקו של גבוה להקרבה, ולכן נאמר כאן והקריב ולא הסרה או הפרשה.
בין כך ובין כך, היינו טעמא דלא ניתנה מצות תנופה אלא בחלבי שלמים (ובמורם מהם) ולא בחלבי חטאות ואשמות, כי קדשי קדשים הקרבן כולו של גבוה הוא, ואין צורך אלא להפריד בין החלק הנאכל למזבח ובין החלק הנאכל לכהנים, ולכן בהם נאמר לשון הסרה או הרמה, ולא לשון הקרבה.
כמסייע לעיקר הדברים רואים מדברי המלבי"ם בהפטרת השבוע (ישעי' מ"ג כ"ג) על הפסוק
לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני וגו', וז"ל לא הביאת לי שה עלתיך. העולה שהבאת לא לי הבאת, כי אני איני צריך לעולה וקרבן, רק הבאת אותה על האש לבד, כמ"ש (במדבר כח, ב) את קרבני לחמי לאשי, והנה העולה היתה כולה כליל,
והזבחים שהם השלמים הרימו מהם החלב על המזבח, אומר, הנה אתה ידמה לך כי העולה שכולה כליל הבאת לי לצרכי,
והזבחים שהרמות מהם ראשית החלב בם כבדת אותי דרך כבוד להרים לי ממאכלך המנה המובחרת השוק והאליה, מה שאינו כן, כי עלתיך לא לי הבאת,
וזבחיך שהם השלמים בם לא כבדתני, וא"כ אין לי תועלת מן הקרבן. עכ"ל.
אך עדיין לומר חידוש כזה דברכת להקריב את הזבח נאמר דוקא על השלמים ושמיוחד בזה לומר בשעת תנופה דוקא עדיין רחוק אצלי. אך היסוד דהפרשת החלבים להקטרה והפרשת החזה ושוק להכהן ושהמעשה לייחד זה היה מעשה התנופה של הבעלים עם הכהן לפני הקטרה נכון, ומתחזק עוד מדברי הגאון המלבי"ם הנ"ל.