המצטט כתב:שש ושמח כתב:כל דברים אלו אינם הנהגות טבעיות אלא סגוליות. ואינם שייכים אלא בשעת דבר דהיינו בשעה שבפועל מתים אנשים מרובים, ואצלנו עדיין לא הגיעו לזה כלל, ויה"ר שלא יגיעו לזה לעולם.
א. חז"ל דברו בהחלט הרבה פעמים ברוחניות הדברים, אך מה תאמר על גזירת התענית כשנמצא הדבר בחזירים, דדמיין מעוהוי לבני אנשי? וכן מ"ש שאין המצב מוגדר דבר, אפשר להתווכח, א. דשכיחי שיירתא, ב. ייתכן דגדרי חז"ל נוגעים באופן שיש לתלות בדברים אחרים, משא"כ כשיש הוכחות ברורות, ואכמ"ל.
לבי במערב כתב:אי משום הנהגה טבעית נקטת להו - הרי בהא דקמן הורו הרופאים לפתוח החלונות בדוקא.
דרופתקי דאורייתא כתב:קורונה זה לא דבר, הגדרת דבר זה כמבואר במשנה בתענית, 3 מתוך 500, וכן הלאה, במשך 3 ימים זה אחר זה. כך שלא קשור כאן כלל ענייני הנהגה בשעת דבר!
המצטט כתב:לבי במערב כתב:אי משום הנהגה טבעית נקטת להו - הרי בהא דקמן הורו הרופאים לפתוח החלונות בדוקא.
לשש ושמח וללבי במערב, לא כיוונתי כלל לפניני "תורה ומדע", (סגולי או טבעי, אין זה מענייני, כיונתי לפן המעשי, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה)
על החליים כיצד וכו'. הרב בית יוסף ז"ל בסימן תקע"ו תמה דלמה לא חלקו כאן בין מתו שלשה בג' ימים למתו ביום אחד או בארבעה כמו שחלקו בדבר, ותירץ דשאני דבר שהוא שינוי אויר ממית בלי שהיית זמן, וכל שאינו באותו ענין וכו' אינו אלא אקראי בעלמא.
וקשה קצת בעיני, דלדעתו יהא חמור מיתת אסכרה ממיתת דבר, ובמיתת אסכרה אפילו שימותו שנים ביום אחד סגי ובדבר בעינן שלשה בשלשה ימים.
לכך נ"ל דרבינו ז"ל תירץ קושיא זאת בלשונו שכתב הרי שירד חולי אחד לאנשים הרבה מאותה מדינה כלומר שבדבר אע"פ שלא ירד הדבר באנשים הרבה אלא שהוכו ג' אנשים לבד ומת כל אחד ביומו סגי, אבל הכא אינו כן אלא שירד החולי ברוב העיר כמו חיכוך שכתב שפשט ברוב הצבור גם חולי זה ודאי שהוא כמוהו שכן כתב שירד לאנשים הרבה דמשמע רוב הצבור ואפילו תאמר לאנשים הרבה לא משמע רוב הצבור מ"מ הרי ירד לכמה אנשים ואע"פ שלא מתו אלא שנים מהם ודאי דהיא מכה משולחת, כיון דהיא באה על אנשים הרבה, אע"פ שרבים ניצולים כיון שראינו שנים מהם מתים מתענין ומתריעין, ולפי זה כ"ש בדבר שאם ראינו שהוכו בדבר בעיר אנשים הרבה אע"פ שלא מתו אלא ב' מהם ביום אחד מתענין, דלא גרע מאסכרה דכיון דפשט ברוב הציבור מתענין, דהא באסכרה דבעיר רוב הציבור נפקא ליה לרבינו ז"ל מברייתא דפ"ק דתעניות (דף י"ד) והוא בפרק מרובה (דף פ"ב) דקאמרת ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות לבא על הצבור ומשמע שבאה על רוב הצבור א"כ הוא הדין וכל שכן בדבר דלא גרע משאר פורעניות, והרבותא דאיכא בדבר הוא דאע"פ שלא נתפשטה המכה ברוב הצבור אלא הוכה אחד בכל יום ומתו שלשה בשלשה ימים ולא הוכו בעיר אנשים הרבה ולא אחרים לבד מהם, דהוה סלקא דעתין דמקרה הוא, קמ"ל כיון דהוא דבר חיישינן ומתענין, ובאסכרה בזה האופן אולי דאין מתענין דאם מתו שלשה בשלשה ימים כל אחד ביומו ואחרים לא חלו מחולי ההוא אין מתענין. כנ"ל לישב קושיא זאת:
שבע כתב:לחם משנה על הרמב"ם הלכות תעניות פרק ב':...שירד החולי ברוב העיר כמו חיכוך שכתב שפשט ברוב הצבור גם חולי זה ודאי שהוא כמוהו שכן כתב שירד לאנשים הרבה דמשמע רוב הצבור ואפילו תאמר לאנשים הרבה לא משמע רוב הצבור מ"מ הרי ירד לכמה אנשים ...
שש ושמח כתב:לא יודע מה הגדר, דבר אחד אני יודע, שאם עדיין לא מת שום אדם בכל א"י מהמגפה [ראיתי טוענים שבינתיים רק חסכנו 14 חולים ע"י מיעוט תאונות דרכים...] לא מסתבר לומר שמלאך המוות בעיר.
המצטט כתב:שש ושמח כתב:לא יודע מה הגדר, דבר אחד אני יודע, שאם עדיין לא מת שום אדם בכל א"י מהמגפה [ראיתי טוענים שבינתיים רק חסכנו 14 חולים ע"י מיעוט תאונות דרכים...] לא מסתבר לומר שמלאך המוות בעיר.
אני יאמר לך את אשר על ליבי
הרפואה והמדע מתקדמים מאד, אמנם יש להם עוד הרבה מה ללמוד, אך אין להשוות לימי קדם.
פסיכולוגית, בן תורה מעדיף את ההרגשה הבטוחה והמבטיחה כשהוא ספון בין ספרי הקודש, וזרות מה, הוא חש, כשקורא ומתיידע בדבריהם של דברי הרופאים והמדע.
מיד מתגונן הוא בגדרי ההלכה, הא לא מתו ג' חולים!
ואז מרגיש הוא שהשיב מלחמה שערה, ברוח הכפירה וכוחי ועוצם ידי, ובשלטון הציונים אין אנו מאמינים וגומר.
אז ידע אותו בן תורה, שאין כאן כלל מלחמה, וכולם נקבצו ובאו לעזרו ולסמכו, בגושפנקא דמלכא, ד"ורפא ירפא".
אם הם מדווחים על מחלה הממיתה
אם עיניינו רואות שרק היום מתו 1000 איש ברחבי העולם מיתת חנק משונה,
אם שכיחי שיירתא והיה ניצוק חיבור בשעה שמיתה פשתה.
אנא
בוא ונצא מהקופסא.
המצטט כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:קורונה זה לא דבר, הגדרת דבר זה כמבואר במשנה בתענית, 3 מתוך 500, וכן הלאה, במשך 3 ימים זה אחר זה. כך שלא קשור כאן כלל ענייני הנהגה בשעת דבר!
אני מנחש שאינך יודע מיקום המשנה בתענית...
ואני כמעט בטוח, שאינך יודע אפי' פירוש רש"י על דברי המשנה, הלא כן?
אז בוא ואאלפך בינה.
(נכון ששמענו מפי ר' געציל, ששמע מפישל, שמעשה שלא היה, ושאלו לגרח"ק, וכן השיב.... וכמו שאומרים ביידיש, או שכן, או שלא... הצד השווה, שמעת נפוצה שמועה זו בכל הארץ, תרגז בטני, שמא ישתו התלמידים מים הרעים וכו' רח"ל)
פרש"י - לפי שבשני מתים אקראי בעלמא הוא ולא קבע...
האם גם תוצאות בדיקה מיוחדות לגילוי הנגיף המיוחד הזה הם גם בכלל אקראי בעלמא?
תנאים המורין הלכה מתוך משנתן, הרי אלו מבלי עולם.
תן דעתך, שלא תחריב את עולמי...
שש ושמח כתב:לא יודע מה הגדר, דבר אחד אני יודע, שאם עדיין לא מת שום אדם בכל א"י מהמגפה [ראיתי טוענים שבינתיים רק חסכנו 14 חולים ע"י מיעוט תאונות דרכים...] לא מסתבר לומר שמלאך המוות בעיר.
חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים