הצעת המן היתה - למלך אין שוה להניחם, אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך. המלך מצידו אומר הכסף נתון לך,
שני שאלות - א, מה הענין של המן לפרט כיצד הוא יתן למלך את הכסף? ב,מדוע המלך אומר לשון נתינה והלא הכסף שייך לכאו' להמן?
נראה לי פשט מחודש אבל מבואר היטב, המן הסביר למלך שזה לא כלכלי להחזיק את היהודים הפרזיטים ועל כן הוא מציע להרוג אותם ומהכסף שלהם הוא יארגן עשרת אלפים ככר, איך? על ידי עושי המלאכה דהיינו שכירי החרב והם יביאו את הכסף אל גנזי המלך,
על פי עיקרון זה ניתן להבין היטב את הפקודה להשמיד... ושללם לבוז, מדוע דרושה פקודה כזו? ולפי ביאורנו עולה נפלא.
בהמשך המגילה מרדכי שולח לאמר לאסתר את פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודים לאבדם וכאו' מה זה משנה? לדברינו מובן שזה הנושא המשמעותי פה,
והוא נשאר הנושא אלא שהוא יגיע להמן כמתנה מאת המלך,
בהמשך אסתר אומרת כי נמכרנו אני ועמי, ולכאו' עניין המכירה אינו קיים כבר, ולדברינו ניחא כמו שאמרו חז"ל על משל בעל התל ובעל החריץ א"כ אחשורש מכר את היהודים בתמורה לכספם שניתן כמתנה להמן.