צנזורה תורנית בספרי קודש - דעות ועובדות

[ביקורת תהיה]

adonoy הוא שעטנז!

[צופה_ומביט]

איזה הבדל יש בין משמעות אדונַי בפתח לאדונָי בקמץ?

מן הרשום במחברתי:
א. כגבוה שמים על הארץ כן גבה 'אדנָי' על 'אדנַי'.
'אדנַי' (שם עם כינוי) – אדונים שלי. ותרגומו: רִבּוֹנַי.
'אדנָי' (שם פרטי) – שמו המיוחד של בורא עולם. ותרגומו: אֲדֹנָי.
ב. כיוצא בזה:
יצחַק – פועל עתיד. ותרגומו: יֶחְדֵּי.
יצחָק – שם פרטי. ותרגומו: יִצְחָק.
ג. הא למדת: הקמץ הוא דפוס להפוך מלה בעלת משמעות מסוימת לשם פרטי.
ד. ומכלל הדברים אתה שומע, כי הקורא 'שמע ישראל אֲדֹנַי אלהינו אֲדֹנַי אחד' – לא יצא;
כשם שהקורא 'שמע ישראל רִבּוֹנַי אלהנא רִבּוֹנַי חד' שלא יצא.
למותר לציין, כי הדברים עוסקים באופן ניקוד התיבה בלבד, ולא באופן הגייתה.

חשבתי בכיוון, ושומע, אבל טרם השתכנעתי.

ובכל מקרה, כפי שכתבת, הדברים נוגעים לניקוד בלבד. אבל בנוגע להגיה - מי שהוגה קמץ כמו פתח, ולא שלח ידו בניקוד המילה עצמה (ומנקדה בקמץ) - מה רוצים ממנו?

אפשר רק לטעון שמהבדלי התרגום והמשמעות שהבאת מוכח ומוכרח הא גופא שאכן (אף פעם) אין להגות קמץ כמו פתח. ממילא זו טענה על כל המילים בתורה ובתפילה שהוגה כך אדם זה, שהוא מדבר בלעגי שפה ובלשון אחרת. א"כ מה מרעישים רק על שם ה'? ואולי כי מבינים שא"א לדרוש ממנו לשנות, ותפילה וברכות וק"ש בלעגי שפה יצא, ורק על שם ה' מקפידים שלא יהיה לבטלה?


את הטענה העקרונית על "לשון רבים" איני מבין, כפי שכתבתי. יש ריבוי של כבוד, ומאי שנא מ"אלהים".

[צופה_ומביט]

adonoy הוא שעטנז!

עד שאתה טוען על שעטנז, תסביר לי מהיכן בכלל הפכה ההגיה "OY" לחולם (שמוסיפה י' עיצורית למילה!) לתקנית ומקובלת, ואיך יוצאים בה ידי חובה. על האשכנזים לקשוט עצמם תחילה, שבלעגי שפה הפכו "אואו" או "אאו" ל"אוי", מה שלכו"ע הוא מאוחר ומחודש מתוך שיבוש וכו"ע מודו שלא כך הגו באשכנז - ועכשיו הם כבר רוצים שעוד יהודים יתחילו לדבר ככה...

[ביקורת תהיה]

אחת הצנזורות המקוממות בשנים האחרונות היא הצנזורה שעשה הר"ר ליברמן לרבנו בחיי אבן פקודה, בספרו הידוע "תורת חובות הלבבות". בתרגומו לעברית מדוברת הוא השמיט משפטים מסוימים של המחבר קדוש ישראל, משום שלא התיישבו היטב עם דעותיו שלו.

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה קְלָלוֹת קִלֵּל יְשַׁעְיָה אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁאָמַר לָהֶם הַמִּקְרָא הַזֶּה:

'יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד'.

[אפרקסתא דעניא]

אתה מתכוון לחוצפה שלי כלפי הרב ליברמן, או למה שהוא עשה לרבנו בחיי?

[יאיר אתמר]

adonoy הוא שעטנז!

למה?

[ביקורת תהיה]

כי את החולם הוא הוגה בהגיה ספרדית, ואת הקמץ - בהגיה אשכנזית.
ובמלים אחרות: הוא בעצם אומר 'אֲדוֹנוֹי', מלה שאין לה כל משמעות.

[סגי נהור]

אולי הוא הוגה את המילה בהגיית (חלק מ)התימנים?

[בן ראובן]

אולי הוא הוגה את המילה בהגיית (חלק מ)התימנים?

לא, שהרי הם הוגים את הד' הרפויה כהגיית th אנגלית.

[גביר]

לעיל נקבע - 'בפרסומים שבעולם האקדמי לעומת זאת הנוהג הזה אינו מקובל, והוא עומד בניגוד לשאיפה לדיוק מרבי הרווחת שם. מה שמנחה את העולם האקדמי היא האמת בכל מחיר, ובעת הצורך אף ייקוב הדין את ההר'.
דומני, על סמך הכרות יום יומית עם העולם האקדמי, שמדויק יותר לומר שבעולם האקדמי יש נראות של שאיפה לדיוק מרבי ולאמת בכל מחיר בעוד בעולם התורני הצנזורה נעשית כמעט בגלוי ובמוצהר

תיאור נאה של המתרחש בעולם האקדמי [אמנם בארה"ב, אך המצב בארץ אינו שונה מהותית] ראיתי בספר שזה עתה סיימתי לקטלג - בריונים : איך עובדת תרבות ההשתקה של השמאל / $$‏c‏ בן שפירו ; תרגום מאנגלית: תומר זאב. הוצאת שיבולת, תל אביב תש"ף. עמ' 50-46, תחת הכותרת 'בריוני האוניברסיטה'. אצטט כאן רק את המשפט הממצה הפותח את תת-הפרק - 'אין על פני כדור הארץ מקום דל בסובלנות יותר מטרקליני הפקולטות של האוניברסיטאות החשובות ביותר בארה"ב. לא רק שאין שם מקום לדעות מנוגדות, אפילו לא מכירים בקיומן'.

[הגיונות]

הלום ראיתי אצל הר' זילברשטיין בספר תורת היולדת שמצטט מהגרמ"פ:

Screenshot_20200226-055118__01.jpg (64.41 KiB) נצפה 12842 פעמים

אולם במקור הובאו הדברים תוך שינוי משמעותי...

Screenshot_20200226-154408__01.jpg (39.54 KiB) נצפה 12842 פעמים

[דרומי]

לא נראה שהוא בכוונה אלא שנשמטה שורה בעקבות 'טעות הדומות'

[הגיונות]

לא נראה שהוא בכוונה אלא שנשמטה שורה בעקבות 'טעות הדומות'

במחילתך הרב דרומי, אינך יודע מה אתה סח. וכבר היה בזה דין ודברים עם הרב המחבר

[דרומי]

טעות כזו של השמטת שורה שמסתיימת באותה מלה ממש היא נפוצה מאוד. יתכן שבמקרה הספציפי הזה זה היה בכוונה,כמובן כתבתי כהשערה בלבד.

[הגיונות]

יפה, אתה כהשערה. ואני כתבתי כוודאי

[יבנה]

https://seforimblog.com/2015/07/truth-b ... -changing/ מרק שפירא הביא תשובת ר' זילברשטיין שהשמיט את זה בכוונה בהתייעצות עם גדולי הפוסקים ע"ש באמצע הדף.

[עמקן]

נוכחות בעל בחדר לידה - דעת האגרו"מ
תצטרכו להרשם ולהתחבר לראות כל הקובצים שם. אבל יש שם צילום של תשובת הרב זילבשטיין, ועוד תשובה על זה שנדפס בספר אחר.

[הגיונות]

נוכחות בעל בחדר לידה - דעת האגרו"מ
תצטרכו להרשם ולהתחבר לראות כל הקובצים שם. אבל יש שם צילום של תשובת הרב זילבשטיין, ועוד תשובה על זה שנדפס בספר אחר.

RYZ(LST)_Page_2__01.png (123.86 KiB) נצפה 12650 פעמים

ויש לדון בזה לאור דברי המג"א שמותר לשקר ולהיתלות באדם גדול. ויש לחלק האידנא. ואכמ"ל

[גביר]

נוכחות בעל בחדר לידה - דעת האגרו"מ
תצטרכו להרשם ולהתחבר לראות כל הקובצים שם. אבל יש שם צילום של תשובת הרב זילבשטיין, ועוד תשובה על זה שנדפס בספר אחר.

RYZ(LST)_Page_2__01.png

ויש לדון בזה לאור דברי המג"א שמותר לשקר ולהיתלות באדם גדול. ויש לחלק האידנא. ואכמ"ל

אולי יתכן לדון בזה לאור דברי מהר"ם מינץ -
'ושמא תאמר מאחר דפסקו רבנן הנ"ל, דין הוא שגם הם יעשו פירוש לפס' שלהן איך היה דעתן, ונשאל להן. הא ליתא, דאינה תולה בדעתן רק תולה במשמעות הפסק לפי אשר כתבו לשונם, וזה לא מוטל עליהו לבאר כדאשכחן בפ' הפועלי', דפליגי מתיבת' דרקיע' עם הקדוש ב"ה אם בהר' קודם לשיער לבן כו', ספק מאי, הקב"ה אומר טהור וכו' מתיבתא דרקיע אומרים טמא, אמרי מאן מוכח כו'. ואי הוי תלי בדעת מאן דכתב וחתם הפסק, א"כ ה"נ הקב"ה כתב ונתן התור' לא הוי פליגי עם קודש' ב"ה, אלא פליגי לפי המשמעות התורה שנתן לנו הב"ה איך פירושו, וזה העמידו ברבה בר נחמני. ה"נ ל"ש'. [שו"ת מהרם מינץ סימן ק]

[לענין]

הליכות שדה.PNG (38.29 KiB) נצפה 12167 פעמים

[זאב ערבות]

שני קבצים מהספר ישראל והזמנים של ר' ישראל הרפנס.
בראשון יש צילום של שני צדדים של עמוד אחד עם הסכמות שבא עם הספר אך בנפרד מממנו (במהדורה הראשונה), באותו צבע ובאותו גודל עם הסכמת הגרמ"פ.
אך המחבר נמנע מלכתוב אג"מ אלא א", א, מ, א"מ... (מצויין בחצים). בהמהדורה מאוחרת יותר נכנסה הסכמת הגרמ"פ בפנים אך גם במהדורה זו כותב א"מ ולא אג"מ.
לכאורה נראה שהמחבר שהוא חבר בהתאחדות הרבנים בוויליאמסבורג ניסה להסתיר את העובדה שהוא מביא את האג"מ מסיבה כלשהי.

[זאב ערבות]

באוצר ישנו ספר בשם סדר פרשיות מאת ר' אברהם מרדכי ברייטשטיין ירושלים תשכ"ו על עניני תפילין של ר"ת.
בעותק שבידי יש שתי מחיקות בטוש, הראשון צ"ל המליץ והשני המישור. אך בעותק שבאוצר חסרים קטעים שלמים מהעמוד.

[זאב ערבות]

בספר נוטריקון ראשי תיבות בהוצאת מישור תש"ס מובא בהקדמה שמובאים גם פיענוחי ר"ת של רבנים מהדורות הקודמים שאין רוח חכמים נוחה מהם
דרך אגב הספר י"ל בוילנא תרס"ט ע"י ר' מאיר היילפרין ואח"כ ע"י ר' יונה שטערן בתרפ"ד וכמדומני שיש לו הסטוריה שלמה
אך לעניננו בכרך ב' מובא ר"ת רמ"ד - ולא מפענחים את השם אלא רק כותבים שזה כינוי לראש המשכילים משה דעסוי. אך כמה שורות מעל זה מביאים ר"ת רמבמ"ן שזה אותו האיש ונותנים לו את הכבוד המלא: רבי משה בן מנחם וכנראה לא ידעו שהמדובר באותו אדם.

[זאב ערבות]

בספר פסקי תשובה ירושלים תשס"א יש בסופו קונטרס דברי חכמים, והשמיטו במכוון את סימן ה' (קפצו מד' לו'). הסיבה לא ברורה כיוון שמובאים שם דברי האבני נזר נגד הספר בשמים ראש.

[זאב ערבות]

בשנת תשל"ו יצא הספר בין ששת לעשור - הרצאות ומאמרים בין שתי המלחמות מאת ר' שלמה וולבה (שמו לא נזכר בספר). בסופו יש קונטרס עם כמה מאמרים נגד המסיון והנצרות.
בשנת תשל"ט יצאה מהדורה שלישית ובמקום הקונטרס הנ"ל יש נספח עם כמה מאמרים גון יהדות וחילוניות ותקופתינו לאור התורה.
ראו כאן viewtopic.php?f=17&t=5810&p=649665#p649665
וכאן viewtopic.php?f=7&t=41255&start=240#p649668

[זאב ערבות]

בספר פסקי תשובה ירושלים תשס"א יש בסופו קונטרס דברי חכמים, והשמיטו במכוון את סימן ה' (קפצו מד' לו'). הסיבה לא ברורה כיוון שמובאים שם דברי האבני נזר נגד הספר בשמים ראש.

כעת השגתי את מהדורת תשמ"ו בו נמצאת התשובה החסרה

[בקרו טלה]

דברי האבני נזר נגד הספר בשמים ראש.

מצא את ההבדלים (בין המובא בפסקי תשובה לנוסח דלהלן)

קובץ תורני מרכזי.png (25.05 KiB) נצפה 10963 פעמים

כי"ק

קובץ תורני מרכזי גור ה.png (20.52 KiB) נצפה 11220 פעמים

ההשמטה היא בשו"ת אבני נזר ששם הובא גוף התשובה ללא הוספה זו, עי' מה שכתבו בקובץ המצורף

קובץ תורני מרכזי גור ה.PDF

(251.63 KiB) הורד 305 פעמים

[יוצא פוניבז']

ולא מזמן ראיתי בחנות הספרים את הספר המשכילי הנ"ל. כנראה עדיין יש מי שמדפיס אותו בכדי לגרוף לכיסו עוד כמה פרוטות. וההי"ב.

[קרית מלך]

ולא מזמן ראיתי בחנות הספרים את הספר המשכילי הנ"ל. כנראה עדיין יש מי שמדפיס אותו בכדי לגרוף לכיסו עוד כמה פרוטות. וההי"ב.

כנראה לא ידוע לך מה שכתב הקהלות יעקב במכתבו שבדורנו אין ראוי לעסוק בזה

[יוצא פוניבז']

ולא מזמן ראיתי בחנות הספרים את הספר המשכילי הנ"ל. כנראה עדיין יש מי שמדפיס אותו בכדי לגרוף לכיסו עוד כמה פרוטות. וההי"ב.

כנראה לא ידוע לך מה שכתב הקהלות יעקב במכתבו שבדורנו אין ראוי לעסוק בזה

אתה מתכוון שזה לא ידוע למדפיס?

[קרית מלך]

אתה מתכוון שזה לא ידוע למדפיס?

אדרבה, ידוע למדפיס שכבר פסק והכריע הקה"י שאין לעסוק בחלק השלילי שבו אלא בחלק החיובי.

[יוצא פוניבז']

אתה מתכוון שזה לא ידוע למדפיס?

אדרבה, ידוע למדפיס שכבר פסק והכריע הקה"י שאין לעסוק בחלק השלילי שבו אלא בחלק החיובי.

לא ידעי שיש איזה חלק חיובי בספר הזה... בכל אופן המדפיס הדפיס הכל, גם את השלילי...

[לבי במערב]

בספר באר שמחה עמוד תקמא,
שהגאון בעל התעוררות תשובה השמיט מהספד החתם סופר על רבו הגרנ"א זצ"ל מה שכתב:

אך מי שיגיע לכלל תכלית החסידות והפרישות, ולא כחסידי הזמן ח"ו, כי אם קרא ושנה ושונה לתלמידים וכל רז לא אניס ליה.

ומחק התיבות המודגשות, עקב שהתגלה לו החת"ס בחלום ואמר לו "לא כל מה שבכתב צריכים להדפיס" ושיער שהכוונה להנ"ל.
ולכן בתורת משה זה נשמט.
אבל הגרי"נ שטרן ז"ל בדרשות חת"ס דשע"ג ע"א הדפיס זאת.

מעניין איפוא השמיטוהו ההתעוררו"ת?

תורת משה. ונשאר הלשון 'כי אם' בלי פשר.
דרשות חת"ס.

[ש. ספראי]

לספר חשבונות של מצוה להגאון האדר"ת היו כמה הדפסות ודפים שנכתבו במכונת כתיבה ע"י כמה בחורים מופלגים מישיבת פוניבז', רובם נודעו אח"כ כגדולי מרביצי התורה בדורינו, ולאחר מכן הגיעו עוד דפים ממקור אחר, וכתבי היד עצמם.
להפתעתי, במצוה הראשונה שבחורי פוניבז' עבדו עליו, היה חסר קטע ארוך.
עד שבהשוואת הכתבים הבנתי. או, יותר נכון, חושבני שהבנתי.
הקטע הראשון בספר כלל שטיקל מחתנו הראי"ה קוק.... (חתנו לתקופה קצרצרה)....

הקטע כמובן הוחזר.

יצויין שבכמה מכתבי האדר"ת שנדפסו, הושמטו כמה קטעים שלא יוסיפו כבוד להאדר"ת, בהנחיית הגרב"ש דויטש, שהחליט מה נכנס ומה לא.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מי אמר שזה היה לתקופה קצרה?

[דרופתקי דאורייתא]

יצויין שבכמה מכתבי האדר"ת שנדפסו, הושמטו כמה קטעים שלא יוסיפו כבוד להאדר"ת, בהנחיית הגרב"ש דויטש, שהחליט מה נכנס ומה לא.

אפשר דוגמא של השמטה מטעם כזה?

[ש. ספראי]

מי אמר שזה היה לתקופה קצרה?

אלטה בת שבע בת האדר"ת נישאה להראי"ה קוק ונפטרה בדמי ימיה אחרי שלש שנים.
בהמשך האדר"ת נישא לבת דודתה, רייזא רבקה, הבת של הגאון רבי צבי יהודה אב"ד ראגלי, ע"ש קרוי בנו של הראי"ה, הרצי"ה.
האדר"ת כותב עליו הרבה בתואר 'חתני' או 'שהיה חתני', ומוסיף תמיד תארים נלבבים.

[ש. ספראי]

יצויין שבכמה מכתבי האדר"ת שנדפסו, הושמטו כמה קטעים שלא יוסיפו כבוד להאדר"ת, בהנחיית הגרב"ש דויטש, שהחליט מה נכנס ומה לא.

אפשר דוגמא של השמטה מטעם כזה?

מה הענין להשמיט מהספר ולהעלות את זה כאן?...
אשלח לך בפרטי.

[מכון חכמי ליטא]

אפשר דוגמא של השמטה מטעם כזה?

כלומר ברצונך להוסיף לו בזיון?
דעת הגרב"ש לא מקובל עליך?

[דרופתקי דאורייתא]

בעיקרון סברתי שיש הבדל בין דבר שמודפס בספר לבין דבר שאפשר להביא כאן.

ודעת הגרב"ש תהיה מקובלת אם אדע מה היה ומה הושמט, לא כהלכה למשה מסיני, כי בעלמא (בלי לדעת מה ומי) מסתבר שהגאון האדר"ת זצ"ל ידע מה הוא כותב.

וכאמור לא מדובר כאן על השמטות כמו בסדר אליהו, שזה עניינים של חשש לשה"ר וכדו', אלא על חידו"ת שכתב האדר"ת, שבעיני הגרב"ש נראה שיש זלזול להדפיסם.