ע"פ המבואר במשנה וגמרא ופוס' עיקר חשיבות הסעודה הוא בפת, וכל הבא מחמת הסעודה טפל הוא אל ברכתו של הפת. גם בזמנינו אצל יהודים שותו"מ אין סעודה חשובה בלא פת, וזה חלק עיקרי מאד בסעודה. (אם כי משמע קצת שזה לא כ"כ חזק כמו בזמן חז"ל שהיה נחשב שמאכלי הסעודה כולם היו באים ללפת את הפת, ויל"פ).
רציתי לשאול, מה קורה היום בשאר מקומות, אצל הגויים וכד' במערב ובמזרח. האם צורה של סעודה חשובה או ארוחה אלגנטית מתבססת בתחילתה על לחם/לחמניה/פיתה וכד', או שהמנהג הנ"ל כבר אינו מוכר להם.
דבר נוסף רציתי לברר, האם התרגום של 'המספיק' המצו"ב תואם למקור הערבי המופיע כאן, ואם כן, מה כוונתו "הראשונים", האם זה כבר השתנה בזמנו?