פורים בערים רמלה - לוד

[רעואל המדייני]

לגבי העירוב.
הרבנים כאן [הרב ולדנברג והרב לייכטר] אומרים שיש מחיצות סבירות המחברות את גני אילון לגני יער, אם כי עדיין היתר טלטול תלוי בתנאים נוספים.

גני יער צמודה בתוך מיל חזו"א לתל לוד.

וכי תאמרו, מה לך ולשיעור חזו"א?

על כך אשיב מכל הנידון לעיל שיתכן מאד ששיעור מיל לענייננו הוא במיל רומי, מסורת ההלכה אינה נותנת להכיר במיל זה, ואפשר להתפשר על מיל חזו"א.

[קו ירוק]

קראתי את המאמר במוריה ותוספותיו.
לענ"ד כפי שהראתי פה באשכול, אילולי קשת וריבוע א"א להחשיבה כיום כשייכת לוד העתיקה.
ולא מקובל להסתייע מהפוסקים שסמוך לסמוך נחשב סמוך למוק"ח, ולא ברירא שהכי ס"ל להגריל"ד, כמו שהאריך ר' אי"ש שפירא בקונטרס הלכות פורים המצויות.

אבל אם אכן המחיצות האקוסטיות מחברות את שתי השכונות לענין טלטול, אזי כבר הורה הגריש"א שזו עיר אחת. וסמוכה ללוד ממש, כי קצה גני יער עם מקום לוד הברור שהיא העיר הקדומה הינו 1115 מטר. וברור שיש לכל הפחות לעשות מדינא בטו בלי ברכה, אבל כשיחוברו עם בתים בקרפף זו ממש סמוכה כמו ירושלים.


הרב רעואל המדיני
אם נאמר שלכה"פ לחומרא מיל של חז"ל ע"פ רוב הוא מיל רומי, ולא אלפיים אמה, הרי שמזה גופא חזי' שאין קשר בין מרחקי תחומין לסמיכות ערים דמגילה. וה"ה בקשת וריבוע.
אבל יש לציין שהרמב"ם להדיא כ' בפ"א ממגילה ה"י: וכרך וכל הסמוך לו וכו' אם אין ביניהם יתר על אלפיים אמה ה"ז ככרך.

[רעואל המדייני]

וכמובן שיש לצרף את כך שגני יער בתוך קשת של לוד.

[רעואל המדייני]

לאחר עיון במפה:
מזוית הצילום הראשונה [משה רבינו 3], תל לוד מוסתר על ידי זוג הבניינים הגבוהים ברחוב אילון 15 ו17.
מזוית הצילום השניה [שבט יהודה 15], תל לוד מוסתר על ידי גוש הבניינים הגבוה והרחב של רחוב אריה רובין.

אשוב ואנסה לתפוס את המרחב שבין בניינים אלו, מגגות הבניינים הרלוונטיים [שבט יהודה 13 / שבט יהודה 8 / משה רבינו 7 / שבטי ישראל 16 [שבטי ישראל 18 יותר רלוונטי אך עדיין לא מאוכלס ואין כניסה].

אולי יש גם סיכוי ממשה רבינו 1 לנסות לראות מימין לאילון 15.

[קו ירוק]

וכי תאמרו, מה לך ולשיעור חזו"א?
על כך אשיב מכל הנידון לעיל שיתכן מאד ששיעור מיל לענייננו הוא במיל רומי, מסורת ההלכה אינה נותנת להכיר במיל זה, ואפשר להתפשר על מיל חזו"א.

אחשוב, שאילו בשכונות ירושלים היתה סמיכות מיל לעיר העתיקה של מידת חזו"א, לא היו נשמעים קולות שזה לא מיל של ראח"נ..

[יוצא פוניבז']

וכי תאמרו, מה לך ולשיעור חזו"א?
על כך אשיב מכל הנידון לעיל שיתכן מאד ששיעור מיל לענייננו הוא במיל רומי, מסורת ההלכה אינה נותנת להכיר במיל זה, ואפשר להתפשר על מיל חזו"א.

אחשוב, שאילו בשכונות ירושלים היתה סמיכות מיל לעיר העתיקה של מידת חזו"א, לא היו נשמעים קולות שזה לא מיל של ראח"נ..

מאותה הסיבה שנתיבי איילון זה סיבה טובה להקל בבני ברק, אך לא להחמיר בירושלים...
viewtopic.php?f=26&t=8703&p=165714&hilit=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F#p165601

[חיים שאול]

שמעתי כעת שהגרש"צ שליט"א מורה לברך בשניהם ואף רוצה שיהיה קריאת התורה בשניהם ובקרוב ייצא מכתב

[קו ירוק]

תורה חדשה?
עי' מ"ב תפר"ח ס"ד, וכהכרעת הגר"א.

[רעואל המדייני]

יצטרכו להסתמך על שני דברים, על קשת המחברת את שכונת גני יער ולא את אחיסמך המרוחקת ממנה יותר מעיבור כיום, ועוד יצטרכו לסמוך, שזה סמוך לעיר הדבוקה למוקפת.

חכ"א מחברי הפורום (יואל שילה) שלח לי קשת ואני הגדלתיה. לא ירחק היום, אבל עדין לא..

viewtopic.php?f=26&t=8723&start=160#p601379

קשת זו כוללת את שבט יהודה 15, כפי שכתבת בהמשך הדברים.

[רעואל המדייני]

ובכן, צילמתי משבט יהודה 8 ומשבטי ישראל 16.
האופק פנוי מבניינים גבוהים, ובכל זאת לא רואים דבר באזור המסומן.
רואים ממגורות לבנות ענקיות בצורת חממות.
התמונות אינם בידי כעת.

הרב ק"ו, תודה על כל העזרה!!!

[רעואל המדייני]

תקוה אחרונה:
יתכן שממתחם שכטר [/אחיסמך E], ניתן לראות.

האופק שם רובו מוסתר.

יש בניינים גבוהים ברחוב בן שמן, ובניינים גבוהים ברחוב אילון.

מחלק מגגות המתחם המדובר יש סיכוי. סימנתי לעצמי במפה את כיווני המרווחים בין הבניינים הגבוהים, ואקווה לצלם.

[קו ירוק]

יתכן שמהבתים הגבוהים בגני יער אפשר לראות, אבל זה לא עוזר כל שאין חיבור. (ובלא"ה גני יער לא צריכה נראה, שגם בזה יש ויכוח עם האדמה או הבתים.. אלא שהיא סמוכה ממש ללוד, ודינה בט"ו לגמרי, לענ"ד).
והכי פשוט לבקש מבעל דירה עליונה בגג ברחוב החלוץ להביט אל אחיסמך, ולראות האם רואים או לא.

הממגורות אינם ההנגארים הענקיים לאחסון מטוסי ענק, שממזרח לשדה התעופה?

[שמואל שלומוביץ]

בלילה הבנינים בשכונתינו גני אילון - אחיסמך מוארים בחזית בפס תאורת לד, מה שיאפשר להקל על הזיהוי שלהם מכיון לוד ללא ספקות.

[יוצא פוניבז']

מספר 'רבינו האור לציון' ח"א עמ' 585

ומצטרף לכל האמור כאן לעיל בשמו
ואין ספק שאילו היה חי עמנו כיום היה מורה לקרוא עכ"פ בלוד עצמה בט"ו בברכה!

הגרבצ אבא שאול 1.JPG (23.74 KiB) נצפה 19137 פעמים

הגרבצ אבא שאול 2.JPG (42.14 KiB) נצפה 19137 פעמים

[שמואל שלומוביץ]

דיברתי היום עם הרב ישראל סמט, רב הגרעין התורני בלוד [אחיו של הרב אלחנן סמט].

להלן תמצית השיחה:

[ד]. קדמוני אשכנז כתבו שגם בן פרזים ירבה בשמחה בט"ו, והמאירי כתב שמוקפים שמחים בשני הימים [וט"ו להוסיף ולא לגרוע], כך שפורים יומיים [שנגרם מחמת הספק וכו'] הינו צורה נאותה לפורים ולא הפסד זמן.

איני יודע אם ההגדרה של ט"ו להוסיף ולא לגרוע נכונה בדברי המאירי. זה קצת חריף מידי.
זה לשונו:

ונראה לי הטעם שהכרכים לרוב השיבותם ראוי להם לשמוח בשני הימים ואם היתה קריאתם בי"ד כבר כלתה השמחה אחר שעבר יום עיקר הנס, אבל כשקורין בט"ו אי אפשר שלא לשמוח קצת ביום י"ד שהוא תחלת הנס ועיקרו כמו שיתבאר. אבל בפרים ועיירות לא הטריחום אלא יום אחד.

.

לא נראה שהוא בא לחייב כל שמחה של יום הפורים למוקפים בי"ד, אלא שכיון שבין כך שמחים בי"ד שהוא תחלת הנס ועיקרו, נמצא שהרבו שמחתם גם ביום השני, אבל לא נראה שמחייב סעודה גדולה של פורים בי"ד, ויגיד עליו רעו משלוח מנות (ומתנות לאביונים) שהוא מצורת השמחה של פורים ולא שמענו לחייב בזה יומיים.

[רעואל המדייני]

הרב קו ירוק כתב

רחוב החלוץ איננו מלוד המקראית. לא ידוע על שום ממצא שכך, ואיננה בתל המוגבה, כך שאותם עשרה בטלנים שליט"א יושבים בלוד הרומית

תמהני, הלא אתה כתבת שנה שעברה:

בדרום אין ידיעה עד להיכן התפרסה, ולא נחפרו כראוי שכבות עמוקות בלוד העתיקה ובשכונת רמת אשכול (גם לא נשלל שמא היו שם שכבות כנעניות, אלא שיש גבול הגיוני לגודל עיר כנענית מוקפת חומה, ולא מסתבר לקחתה הרבה דרומה)

יואל אליצור כתב שהגבול הדרומי של העיר הכנענית הוא באזור רחובות נורדאו והחלוץ.

ובאמת, וכי חפרו כל ארבע אמות כדין שכונת קברות?

הלא ביהכ"נ דוסא רחוק רק כ15 מטר מהקו במפה שלך viewtopic.php?f=26&t=8723&start=40#p532996

כפי שניתן לראות בתמונה הבאה:

ביהכ''נ דוסא.JPG (63 KiB) נצפה 19107 פעמים

אם נוסיף את החצר המקורה של ביהכ"נ [שאף בה משתמשים הבטלנים שליט"א], יקטן המרחק לכעשרה מטרים.

אין ניכר במקום זה שום הגבהת תל, אדרבה, כמדומני שהרחוב הינו במורד.

[קו ירוק]

1. תל לוד הוא האזור המוגבה - בו נמצאו שרידים כנעניים, והרבה מבית ראשון. לא נמצאו כל שרידים מדרום לתל המוגבה - המוקדמים לתקופת בית שני.
וזאת לאחר יותר מ-200 חפירות מתועדות ב-150 שנה האחרונות ברחבי לוד.

2. אמת שא"א לשלול שאולי קיימם ממצאים קדומים מדרום לתל, כפי שציינתי. אבל גם א"א להניח שישנן.
רק ישנן שתי ריעותות להציע התרחבות מדרום לתל; 1. התל מראה על שכבות רבות שממנו הוא נוצר, ואכן בו נמצאו מבנים ושכבות קדומות. 2. יש גבול להציע כמה גודלה של עיר כנענית, כי בכל הארץ גדלם הממוצע הוא 70-150 דונם (למעט חריגים).

3. היות ולפני כן לא נתת כתובת מדויקת של ביהכ"נ רק כתבת 'רחוב החלוץ', לא ידעתי מקומו המדיוק, ורובו של רחוב החלוץ, בפרט צידו הדרומי, לדעתי אינו יותר מספק קלוש, בעוד בית הכנסת 'דוסא' (שלא ידעתי אז שהוא פעיל..) הינו מצפון לרחוב הרחב, וסמוך יותר לשולי התל המוגבה.
הגבול (ההצעה) שנתתי במפה שאליה הפנית (משנה שעברה), הינו המורד העוטף את כל התל המוגבה. בית הכנסת הינו מחוץ לתל המוגבה.
ואמנם הוא בספק באשר הוא סביבות התל. ונדונו ככל ספק.

4. לענ"ד כל ספק לגבי שטח נמוך, שאינו סביבות התל ממש, הוא רק בכלל 'ספק קלוש', בגלל הריעותות שמנינו.
כשבאים לדון על 'נראה' ו'סמוך', זה צריך להיות ממקום ידוע שהוא עיר קדומה.
כשדנים על מקום בו מסתברא שהוא כחיוב לקרא בט"ו, ברור שגם ביה"כ הנ"ל בכלל, כי הוא ודאי סמוך (וספק שמא היה בתוך העיר).
(הבית עליו עליתי ברח' החלוץ 18, וראיתי שנוה אילון אינה נראית בשום אופן, הוא הבית ממול, בגובה 6 קומות הגג העליון).

צילום גוגלמאפ ביכ''נ דוסא רח'החלוץ פינת אחוה לוד.jpg (112.57 KiB) נצפה 19086 פעמים

בית הכנסת דוסא ומאחריו להבדיל תיפלת הישמעאלים בשוליים המזרחיות של תל לוד, תשע''ט.JPG (1.96 MiB) נצפה 17651 פעמים

[רעואל המדייני]

חפירות ברחבי לוד לא כל כך נ"מ לענייננו.
השאלה היא אלו חפירות נערכו ברחוב החלוץ וסביבותיו.
יש לך מידע?

בדומה לכך, שורת בנייני המשרדים התוחמת את נוה ירק מצפון, גבוהה משמעותית מנוה ירק, ורואה ונראית למרחק גדול בהרבה [כמדומה].
יש לך מידע עד כמה ניתן לשלול או לאשר אפשרות שהם נכללו בלוד הכנענית?

הדרומי שבהם [בניין משרד המשפטים] נכלל במפה שלך, חציו בפנים וחציו בחוץ.

[קו ירוק]

כמדומה שהיא נמוכה מנוה ירק, והירידה מתחילה מאמצע רחוב ביתר לכיוון המסגד הישן שבצפון.
ניתן לברר מה מצאו כשבנו את בניני המשרדים.

[יוצא פוניבז']

בשו"ת מחקרי ארץ מהרב רזיאל הכהן מאריך בתוך הספר בקונטרס מיוחד (כ-50 עמודים) בעניני קביעת ימי הפורים בערים ושכונות שונות
ובסימן לה מסיק דבעיר לוד צריכים לקרוא בט"ו בלבד.
וע"ש בהערה מש"כ לדחות באורך דברי הרב בוקוולד ודקדוקיו.

[מאידך ע"ש בסו"ס לט שברכס יש לנהוג ב' ימים!].

מחקרי ארץ חלק ג.pdf

(4.34 MiB) הורד 941 פעמים

[רעואל המדייני]

לבקשת אחד מרבני השכונה שליט''א סימנתי קשתות, ומצורפות כאן לתועלת הציבור:

קשת מלוד רחוב הסיגלית ללוד רחוב המצביאים, כולל בניינים באמצע בניה, מסתמך על שיעור חזו''א או על דעת הרמ''א.JPG (226.82 KiB) נצפה 19002 פעמים

קשת מלוד רחוב הסיגלית לרמלה רחוב המצביאים, כולל את הבניין בשבט יהודה 15, מסתמך על דעת הרמ''א.JPG (130.08 KiB) נצפה 19002 פעמים

קשת מלוד רחוב הסיגלית ללוד רחוב השקמה, כולל את גני יער.JPG (160.48 KiB) נצפה 19002 פעמים

קשת מגני יער רחוב דקר ללוד רחוב המצביאים, שיעור רח''נ, כולל את הבניינים באמצע בניה ואת הבניין הבנוי בשבט יהודה 15.JPG (193.9 KiB) נצפה 19002 פעמים

קשת מגני יער רחוב דקר לרמלה רחוב אדרת, כולל גם חלק משכטר ואת שבט יהודה 13, מסתמך על שיעור חזו''א או על דעת הרמ''א.JPG (186.26 KiB) נצפה 19002 פעמים

[רעואל המדייני]

לגבי העירוב.
הרבנים כאן [הרב ולדנברג והרב לייכטר] אומרים שיש מחיצות סבירות המחברות את גני אילון לגני יער, אם כי עדיין היתר טלטול תלוי בתנאים נוספים.

גני יער צמודה בתוך מיל חזו"א לתל לוד.

וכי תאמרו, מה לך ולשיעור חזו"א?

על כך אשיב מכל הנידון לעיל שיתכן מאד ששיעור מיל לענייננו הוא במיל רומי, מסורת ההלכה אינה נותנת להכיר במיל זה, ואפשר להתפשר על מיל חזו"א.

דיברתי עימם.
הרב לייכטר לא שייך לעניין, הרב ולדנברג בדק וסידר את המחיצות המחברות לגני יער - מחיצות טובות [כמדומה שעומד מרובה].
יש קרפיפות, ויש להן צד קולא שמיועדות לתשמישי העיר.

אזכיר כי גני יער הינה אף נראית לאזור נוה ירק.

[קו ירוק]

המחיצות מקיפות את כל השכונה ?? לפי מה ששוחחתי עם חכ"א שיחי' מתושבי המקום, הם רק מצד אחד.
אא"כ הוא עירוב העירוני שראוי לטלטל בו בשבת.

[רעואל המדייני]

בשלושה צדדים יש עומד מרובה: צפון מערב ודרום.
בצד מזרח יש צורות הפתח.
[אוסיף כי גם בצד זה יתכן שיש עומד מרובה או מלא על ידי גידודי נחל גזר, אלא שלא סומכים לעירוב על דבר שקשה לבודקו ואף עשוי להשתנות].

[קו ירוק]

אם מחיצות אלו טובות, וגם מחוברות אל שכונת גני יער, הרי שזו לוד כמו שירושלים רבתי היא ירושלים.
כל מה שנשאר האם יש כח לרבנים לעשות מעשה ולקבוע שלוד לפנינו (כי מנהג ותיקין לא קיים בלוד, שהרי המנהג הישן היה ע"ס זה שאדרבא, אחזו שלוד בודאי לא שכנה ממש במקום שלה, ואילו כיום יודעים ההיפך הגמור).

[יוצא פוניבז']

אם מחיצות אלו טובות, וגם מחוברות אל שכונת גני יער, הרי שזו לוד כמו שירושלים רבתי היא ירושלים.

צריך עדיין לראות מה קורה עם הקרפיפות, ואם זה חסרון גם לגבי נידון דידן.
ובמידה ומועיל העירוב, זה יחבר גם לענין מגילה לדעת הגריש"א ועוד. אך יש חולקים בזה.

כל מה שנשאר האם יש כח לרבנים לעשות מעשה ולקבוע שלוד לפנינו (כי מנהג ותיקין לא קיים בלוד, שהרי המנהג הישן היה ע"ס זה שאדרבא, אחזו שלוד בודאי לא שכנה ממש במקום שלה, ואילו כיום יודעים ההיפך הגמור).

באשר לעיקר דין לוד, כל מה שנשאר לדון הוא האם יש כח לרבנים לעשות מעשה ולקבוע שלוד היא ספק, נגד דברי הרמב"ם והכפתור ופרח, שדבריהם מקויימים כיום מכל הידוע.

[רעואל המדייני]

למישהו יש את הקונטרס של הרב גרוסמן מאלעד על ימי הפורים?

[רעואל המדייני]

אופציה נוספת:
יש קראוון לבן קטן באמצע הדרך בין הקראוונים של הפועלים ובין שבט יהודה 13.

אם משמש למגורים מצרף.

אנסה לשאול את הבונים.

הצצתי וראיתי כי קראוונים אלו אינם משמשים למגורים אלא לבית שער לבקרת כניסה.

אין בהם מזגן ומיטה אלא שולחן שהשומר יושב לידו.

[רעואל המדייני]

שמעתי כעת שהגרש"צ שליט"א מורה לברך בשניהם ואף רוצה שיהיה קריאת התורה בשניהם ובקרוב ייצא מכתב

כאן לא נשמע כזה דבר.
דיברתי עם הגרש"צ והוא לא הזכיר כזאת אפשרות.

[יוצא פוניבז']

האם יש למישהו את מכתבו של הרב יורקוביץ מחב"ד בלוד שטוען לקרוא רק בי"ד? ומה הם טענותיו?

[רעואל המדייני]

מאמרו של הרב בוקוולד, מעודכן יותר מהעותק של שנה שעברה.
יש טעויות סופר רבות, וכנראה לא ערוך סופית.

אעיר רק כי גני יער נראית מאזור נוה ירק, דלא כפי שכתב המחבר שליט"א.

[רעואל המדייני]

להלן סיכום כל המדידות והבדיקות עד עתה.

הרב ק"י, אפשר להעלות גם את מאמרך המעודכן?

[יוצא פוניבז']

מאמרו של הרב בוקוולד, מעודכן יותר מהעותק של שנה שעברה.
יש טעויות סופר רבות, וכנראה לא ערוך סופית.

אעיר רק כי גני יער נראית מאזור נוה ירק, דלא כפי שכתב המחבר שליט"א.

עושה רושם כי הרב בוקוולד מנסה להלביש את דעתו האישית על המנחת יצחק והגרי"ש אלישיב.
בפני המנחת יצחק כלל לא הובאו ראיותיו של אליצור, רק את העובדה שמצאו באיזור קברים מתקופת המשנה, מה שכמובן לא אומר הרבה.
אדרבה, הוא אמר בע"פ מפורשות לרב אורטנר: "עוד קצת הוכחות וכבר נוכל להכריע כי זוהי לוד העתיקה ולקבוע זמן פורים בט"ו". (עדות בנו).
כמו"כ בפני הגריש"א לא הובאו הראיות, כי הגריש"א טען שאין בהם נפק"מ, וכפי שהבאתי לעיל. והוא מחמת שסבר שהמנהג מכריע בכל אופן.
הרב בוקוולד לא מסביר פשר הוראה זו, אלא מסביר למה לדעתו הראיות לא מכריעות, מה שהגריש"א לא אמר מעולם.

[קו ירוק]

מעודכן לכעת

לוד לענין קרית מגילה.pdf

(157.37 KiB) הורד 434 פעמים

[רעואל המדייני]

מאמרו של הרב בוקוולד, מעודכן יותר מהעותק של שנה שעברה.
יש טעויות סופר רבות, וכנראה לא ערוך סופית.

אעיר רק כי גני יער נראית מאזור נוה ירק, דלא כפי שכתב המחבר שליט"א.

עושה רושם כי הרב בוקוולד מנסה להלביש את דעתו האישית על המנחת יצחק והגרי"ש אלישיב.
בפני המנחת יצחק כלל לא הובאו ראיותיו של אליצור, רק את העובדה שמצאו באיזור קברים מתקופת המשנה, מה שכמובן לא אומר הרבה.
אדרבה, הוא אמר בע"פ מפורשות לרב אורטנר: "עוד קצת הוכחות וכבר נוכל להכריע כי זוהי לוד העתיקה ולקבוע זמן פורים בט"ו". (עדות בנו).
כמו"כ בפני הגריש"א לא הובאו הראיות, כי הגריש"א טען שאין בהם נפק"מ, וכפי שהבאתי לעיל. והוא מחמת שסבר שהמנהג מכריע בכל אופן.
הרב בוקוולד לא מסביר פשר הוראה זו, אלא מסביר למה לדעתו הראיות לא מכריעות, מה שהגריש"א לא אמר מעולם.

לגבי הגריש"א אני דווקא מבין את גישת הרב בוקוולד.
הגריש"א אחז שארכיאולוגיה והיסטוריה הן לעולם מדעים מעורפלים ובלתי מדוייקים.
הגריש"א עצמו לא טרח לברר בכל נושא מדוע אין המחקר משכנע.
הרב בוקוולד מרגיש אחריות לטפל בטענות של המחקר ולהסביר מדוע אינן מוכחות.
אפשר בהחלט להתווכח, אך איני רואה כאן חוסר כנות בהצגת שיטת הגריש"א.

[יוצא פוניבז']

בכל מקרה זו לא היתה הוראת הגריש"א.
ואם היו מביאים לפניו דעת הרמב"ם והכפתור ופרח שלוד היא לוד, ושדברי המחקר הינם לקיים דברי חכמים ולא לדחותם, וכן שאין כאן מנהג קדום נגד דבריהם, לא רחוק שהיה מורה לנהוג רק בט"ו. עכ"פ ודאי א"א לומר בשמו דברים שלא אמר.

[יוצא פוניבז']

אגב הרב בוקוולד בקונטרסו והימים האלה נזכרים נוקט שבזמן הכפתור ופרח היה המנהג לקרוא בלוד רק בי"ד!
וזאת מחמת שהוא כותב רק על ירושלים וגוש חלב שנהגו יומיים, ש"מ שבלוד נהגו רק בי"ד!
ואני הקטן לא אבין, אם הוא מניח שיש מקום לדקדוק שכזה, אולי אדרבה קראו רק בט"ו, וכפי שגם היה פשוט לר"ן שכן נוהגים בערי ארץ ישראל?
ככלל כל הקונטרס רצוף דקדוקי עניות רבים מסוג זה, והשערות רבות ומשונות שאין בהם כל הכרח.

[רעואל המדייני]

שייך לענייננו כפר חדיד.

היישוב הקדום 'חדיד - חדיתא' שכן בתל חדיד לפי המקובל במחקר.
יואל אליצור מונה את חדיד ברשימת הזיהויים הוודאיים, אם כי ברור שאין עדיה ברמה של עדי לוד.,

מתוך מכלול:

חָדִיד הוא מושב באזור המרכז ליד העיר מודיעין, השייך למועצה אזורית חבל מודיעין.

מושב חדיד הוקם בשנת 1949 ומייסדיו היו עולים מתימן, אליהם הצטרפו עולים יוצאי רומניה בשלב מאוחר יותר. כיום, מתגוררים במושב כ-800 נפשות והאוכלוסייה דתית.

המושב קרוי על שם העיר הקדומה "חדיד", ששכנה בתל חדיד הסמוך ממזרח

גובה ממוצע ‎68 מטר

תל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף. התל ממוקם בקו הגבעות הראשון מעל מישור החוף באזור בן שמן וממנו תצפית על כל גוש דן.

הוי אומר, תל חדיד הגבוה נראה מערי גוש דן.
היישוב חדיד הנמוך אינו נראה.
תל חדיד עצמו כנראה אינו מיושב כיום.

[רעואל המדייני]

תל חדיד.JPG (195.43 KiB) נצפה 17670 פעמים

[קו ירוק]

תל חדיד שונה מלוד לגריעותא בתרתי:
1. בכך שאיננה עיר גדולה פעילה לכל אורך ההיסטוריה כמו לוד.
2. ובכך שאיננה מיושבת כיום (וזו מח' הפוסקים האם הסמוכות והנראות לחרבות חייבים בט"ו או בי"ד).

מאידך, הוודאות עליה היא גמורה. יש אזכורים שלה לאורך כל התקופות ככפר פעיל ששמו עליו.
הכפר חדיתא ישב צמוד לחרבות העיר הקדומה עד למלחמת תש"ח, אז הוא ננטש ע"י תושביו.
(גם כך קרה גם ל'גימזו' הסמוכה אליו מדרום. רק לא מצוין שהיתה מוקפ"ח מימי יהושע).

'נראה' כמו חדיד לא חשיב נראה כלל וכלל מגוש דן.