רש"י, תהילים ק ג "הוא עשנו ולא - כשלא היינו בעולם".
לכאורה יש כאן סתירה פנימית: הלא ברור הדבר שהקב"ה אשר ברא אותנו - בראנו בזמן שלא היינו בעולם, שהרי אילולי כך - לא היה לו כל צורך לברוא אותנו, שהרי כבר ברואים אנו. אם כן, יש להבין את כוונת ביאורו של רש"י המבאר שהקב"ה ברא אותנו בזמן שלא היינו בעולם, שהרי לא שייך אחרת.
אני מקווה שדברי ברורים, ואשמח אם יואיל אי מי לבאר. תודה רבה