האם גמירי דלא יפחתו ישראל משישים ריבוא?

[צh33]

נסתפקתי האם מספר זה היה רק בהר סיני ובדרך מקרה או מאיזה טעם מסוים או שיש כאן הבטחה או כעין הבטחה היינו שמה שהובטחנו שכלל ישראל לא יכלה היל"ת לעולם הכוונה שלא יפחות משישים ריבוא ואפשר לומר הטעם כי בפחות ממניין זה לא איקרי עם
ויש להוכיח ממה שאמר הקב"ה למשה בחטא העגל שיכלם וכו ויקים ממנו אומה מחדש ואמר לו משרע"ה ג רגליים לא הועילו רגל אחת תועיל וכו ועכ"פ מוכח שאפשר לקיים ההבטחה גם בפחות משישים ריבוא ואפילו אחד סגי!?
או אולי ההבטחה לא לכלות את כלל ישראל נתחדשה בכפרה דחטא העגל באמת?
כל המוסיף מקורות או הערה יבורך

[יאיר]

600.000 הוא לא מס' עגול:
"אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים." (במדבר ב לב).

היכן נכתב שההבטחה היא על 600.000?
ואם כך הובטח מדוע באמת רצה ה' לכלותם בחטא העגל?

מלמד זאת יש מס' דיעות שמשמע שבגאולה ישארו פחות מ 600,000.

[צh33]

א. לא התכוונתי שמקסימום יהיה שישים ריבוא אלא שזה רף של מינימום
ב. על הדיעות שבגאולה ישאר פחות משישים ריבוא אני מעדיף לפקפק ולדלג...
ג.על השאלה היכן נכתב כבר אמרתי שאולי בפחות מזה זה לא נקרא 'עם' וההבטחה שאתם בני יעקב לא כליתם היא שישאר 'עם' ולא כמה יחידים
בקיצור אני עדיין מחפש מקורות והארות והמוסיף יתברך

[חוקר]

בפי' הר"א מגרמיזה על מגילת אסתר ז, ב, הביא שישראל לא יפחתו מס' רבוא
ושם בהערה שכן כתב בפירושו לתורה פרשות: פקודי, במדבר ובהעלותך.

[תורה תמימה]

מספר ששים רבוא הוא על שרשם של נשמות ישראל שמהם יצאו ויצאו ענפים לרוב כחול אשר על שפת הים וכוכבים לרום וכשמדברים על נשמות איננו מתכוונים ללבוש בשר ודם בם אנו נראים בעולם הזה

[צh33]

בפי' הר"א מגרמיזה על מגילת אסתר ז, ב, הביא שישראל לא יפחתו מס' רבוא
ושם בהערה שכן כתב בפירושו לתורה פרשות: פקודי, במדבר ובהעלותך.

יש את הספר באוצר ? או שאפשר אם אין טורח וכו' להעלות כאן את הציטוט

[חוקר]

בפי' הר"א מגרמיזה על מגילת אסתר ז, ב, הביא שישראל לא יפחתו מס' רבוא
ושם בהערה שכן כתב בפירושו לתורה פרשות: פקודי, במדבר ובהעלותך.

יש את הספר באוצר ? או שאפשר אם אין טורח וכו' להעלות כאן את הציטוט

שכחתי לכתוב שזה מצוטט בתוס' השלם על מגילת אסתר שנמצא באוצר, שם ראיתי את הקטע.
שם בעצם ההערה הנ"ל שהבאתי.
בס' הנ"ל ההתיחסות לענין רק מה שהעתקתי.
בפי' עה"ת יתכן שהאריך, מה שיש באוצר (בגירסה 6 הענתיקה בה אני משתמש) זה רק את מהד' איסר גד שרק ליקט לא את הספר השלם, לא מצאתי בפרשות הנ"ל התיחסות לענין, וכנראה צריך לחפש בשלם.

[יאיר]

א. לא התכוונתי שמקסימום יהיה שישים ריבוא אלא שזה רף של מינימום
ב. על הדיעות שבגאולה ישאר פחות משישים ריבוא אני מעדיף לפקפק ולדלג...

א.לא הבנתי אחרת.
ב.עיין היטב:
viewtopic.php?f=17&t=5103
viewtopic.php?f=7&t=4664
viewtopic.php?f=7&t=2552#p18237

מהד' יוסף גד

חפשתי את פירוש ר"א מגרמיזא (השלם) על התורה ולא מצאתי.
חכם באשי,
ידוע לך היכן אפשר לעיין בו?

[חכם באשי]

יאיר,
הכוונה לספר הזה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?14409&
אך מהדורה זו רחוקה מאוד מלשקף את פירושי הרוקח למגילה. ישנם שתי מהדורות מדוייקות יותר (המשלימות אחת את השנייה): 1, 'פירוש הרוקח על המגילות', מהדורת קלוגמאן (אינו באוצר); 2, שערי בינה (מצוי באוצר: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?15362&)

[יאיר]

תודה חכם באשי.
אנחנו מדברים על פירושו לתורה.

בפי' עה"ת יתכן שהאריך, מה שיש באוצר (בגירסה 6 הענתיקה בה אני משתמש) זה רק את מהד' יוסף גד שרק ליקט לא את הספר השלם, לא מצאתי בפרשות הנ"ל התיחסות לענין, וכנראה צריך לחפש בשלם.

והוא הספר שציינת...

[ישבב הסופר]

ביוצר לפרשת שקלים ['מי יוכל'] כתוב ג"כ שמעולם "לא ימעטו מששים רבוא מנוקדים".

[חכם באשי]

יאיר,
הרב גד הדפיס ספרים הרבה, ובאחד מהם הוא ליקט מתורתו של ר"א מוורמס, ה'רוקח'. אלא שמרבית ליקוטיו נתייחסו (בידי המקורות) לרוקח בטעות.
בנוסף לכך קיים 'פירוש הרוקח על התורה' שהוציא לאור הרב יואל קלוגמאן, בשלושה כרכים, והוא אינו לרוקח אלא לאחד מתלמידיו.
משני הספרים גם יחד הוכנס הכל ל'תוספות השלם על התורה', בעריכת גליס, והכל בעירבוביא, כדרכו של ספר זה...

[צh33]

אחר העיון זהו הנמצא ברוקח (מהדורת קלוגמן):
א. באסתר ז,ג ז"ל: כי ישראל לא יפחתו מס' ריבוא עכ"ל (וקשיא לרישא שלפני"ז שכתב וז"ל: רמז יחזרו לנו ס' ריבוא ישראל לעתיד וקשיא איך יחזרו אם לא ימעטו ז"א שהם אף פעם לא הלכו.. וע"כ לפרש דס"ר ריבוא בגשמיות תמיד יהיה ואילו ברוחניות על זה ביקשה אסתר כמו שדרש שם את רמזי המקרא והיינו שכל חלקי הס"ר יהיו בשלימותם ועוד יש לפלפל ועיין תורה אור לרבה"ז)
ב. במדבר א,לא (עמוד יא) ובבהעלותך י,יד כתב דיהודה ונפתלי גימטריא ת"ר רמז שלא ימעטו מזה
ג. בפקודי (עמוד קצד) לח,כח ז"ל: לפי שאמר הקב"ה לא יומעטו מס' ריבוא. עכ"ל. ויש לפלפל היכן אמר?
עיין הקדמת רס"ג לתהילים עמוד כה (קאפח): ולא נתן ספר התורה אלא בזמן אשר הגיעו בני אדם למספר הכי שלם אשר חייבה חכמתו שישארו על כדומה לו לעולם ועעו"ש.
עכ"פ יש להתעורר שכן נאה למלכו של עולם שהבטחותיו לקיים את האומה כל ימי עולם בודאי אינה על איש אחד בדור אלא בדרך של פרהסיא כשישים ריבוא מיהו עדיין צריך מקור במקראות
וגם קשיא לי המדרש גבי חטא העגל שרצה לכלותם ח"ו ושיצא ממשרע"ה זרע חדש וצריך תירוץ מרווח.

[עושה חדשות]

בפירוש רגמ"ה ערכין לב:
"דהכי גמירי דלעולם אין ישראל פחותים מששים ריבוא".
האם אין לזה מקור בחז"ל?

[שבע]

זוהר ח''א דף ב:
על פסוק ''איש לא נעדר''

[לבי במערב]

וכן אפשר לפרש בקה"ר פ"א, ד [ובדרך צחות - גם במארז"ל ברכות נח, א].

אגב, ב'תורת מנחם' ח"ג ס"ע 367 נזכר כדבר פשוט כי: "מעולם, במשך כל דברי ימי ישראל, לא היו פחות מששים ריבוא יהודים שומרי מצוות, ושלשלת המסורת לא נקטעה מעולם; מעולם לא הי' הפסק בהתחדשות מתמדת זו של לא פחות מששים ריבוא יהודים שומרי מצוות".

[תלמיד-חכמים]

הרמב"ם באגרת תימן כותב שנאמר בנבואה שעמ"י לעולם לא יכלו "אני ה' לא שניתי ואתם לא כליתם", ואם כבר מקובלנו שלא יפחתו מששים ריבוא, מה הוסיפה הנבואה?

[לארץ ולדרים]

אולי מדברי הנבואה הזאת למדו כן, כי הבינו ש'אתם בני ישראל' צריך להיות שישים ריבוא.
איני יודע אם קה"ר וזהר הם יותר 'גמירי' מרגמ"ה בפירוש גמרא.

[דרומי]

ראה ספר גימטריאות על התורה עמ' תקיב-ג

[שייף נפיק]

עיין ב''ק פג, א ש''אין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות, חסר אחת, והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים ונבח בה כלב והפילה..'' ובדומה לזה יבמות סד, א.
משמע ששיך שיהיו מועטים הרבה מס' ריבוא. ויל''ע.
ודוחק לומר שמדובר באותו מקום מסוים שיהיה מנינו כך. שלא משמע כן בלשון.

[למען שמו באהבה]

עד היום כך הבנתי בפשטות שהכוונה היא למקום מסוים

[לארץ ולדרים]

הלשון שם הרי שהיו ישראל פחותים וכו', לא נמצא זה שגורם לשכינה שתסתלק מישראל, משמע שמדובר על כל העם.