חלב עכו"ם

[דרומי]

בקשר לדיון על נתינת חלב נכרי לילדים - הנה יש האומרים שצריך להחמיר בזה מאוד.

ומבחינת המציאות יש להעיר (בישראל), שלתינוקות שזה עתה נולדו אין בכלל תחליף חלב אם עם כשרות בד"צ העדה"ח, והמהודר ביותר שקיים הוא באיזה חותמת לא ידועה (התקשרתי לבד"צ ואמרו שאין להם הכשר לגיל הזה). וזה מה שמחלקים במחלקות היולדות.

[אני משער שאין מספיק ביקוש בשלב התחלתי זה לחלב בהכשר הבד"צ, שהרי רוב האמהות המהדרות בכשרות מניקות כמובן. אם כי יש הרבה מצבים יוצאים מן הכלל, וכגון היולדת תאומים].

[עמקן]

שאלתי דומ״צ בלייקווד אם יש להחמיר גם על הילדים ואמר לי שאין טעם להחמיר והוסיף בשם הגאון רב ראובן פיינשטיין שליט״א שהיום (בעוה״ר) אין הרבה ״בעלי נפש״ ודו״ק.

זה סותר למה שכתב הגרמ״פ שיש להחמיר בבתי ספר משום חינוך ליראת שמים.

זה באמת תמוה מה שיש אנשים ממשפחת הגרמ"פ המעודדים שלא להקפיד על חלב ישראל, כאילו זה יקטין גדולתו של הגרמ"פ אם לא יסמכו על ההיתר שלו, בעוד שהוא עצמו דוקא עודד הקפדה על חלב ישראל. זה בא לידי ביטוי בתשובותיו פעם אחר פעם. כאן יש עוד מכתב ממנו שנתפרסם מזמן, ולאחרונה נתפרסם מחדש, בו הוא כתב להדיא שאין להקל אלא במקום שליכא חלב ישראל.

ה’ מרחשון תשכ”ד

בדבר חלב הקאמפאניעס [חברות] אף שיש טעמים להקל ודאי שהוא רק במקום שליכא חלב ישראל שהוא תחת השגחת רבנים יראי ה’ אבל במקום שאיכא חלב ישראל שהוא בהשגחה וכדומה כל עניני חלב צריך להחמיר וכ"ש אלו שבבתיהם נזהרין לאכול רק מחלב ישראל שבהשגחה שצריכין להזהר שהוא גם מחשש ענין נדרים, וממילא גם בהאספיטעלער [בבתי חולים] המתנהגים במאכלי כשר שיש להם לתקן מה שאפשר להם בזה להשיג מאכלי חלב שבהשגחה כי בפה נוא יארק ליכא בזה שום דוחק. ולכל הפחות ישיגו מאכלי חלב שבהשגחה לאלו שנזהרין בזה בבתיהם ולא לכוף אותם ח"ו שיאכלו שם מה שנזהרים שלא לאכול.

נאום משה פיינשטיין

מה שהוא הדגיש חלב של חברות [גם באג"מ], הוא משום שגם לדעתו אסור לקנות חלב ישיר מרפת, בלי שעמד שם ישראל. שפיקוח הממשלה הוא רק על המחלבות ולא על הרפתות.
לא אני העתקתי את זה. אבל עכשיו ראיתי שלא נעתק באופן נכון, בעיקר בסוף שמעתיק הראשון העתיק 'לכשל' במקום 'לכוף'. תקנתי ותרגמתי בסוגריים מרובעים. אבל עדיין אין הכל ברור לי. בכל אופן לא נראה שיש שינויי משמעותי.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ההנחה שלך שטעם הג"ר ראובן הוא להגן על אביו יש בו משום עזות פנים ועוד. אולי הוא אמר משום שבאמת אין לנו בעלי נפש כהיום?

[עמקן]

בת' שהעליתו הוא כתב להדיא שיש להחמיר במקום שאפשר להשיג חלב ישראל, ולא כתב שזה רק לבעל נפש. וכן באגרות משה (יורה דעה חלק ד סימן ה ד"ה איברא) כתב: 'איברא דאיכא טעמים להקל, במדינה אשר מדיני המדינה אסור למכור חלב שיש בו עירוב חלב טמא, הוא רק בשעת הדחק'. ולא כתב שכל מי שלא זכה להיות בעל נפש יש לו להקל לכתחילה.
ולמה לא תהיה בעל נפש היום? מה נשתנה היום מאז שנכתבו התשובות באג"מ שיש לבעל נפש להחמיר. אדרבה המצב בעולם הישיבות רק השתפר. כשהייתי ילד הרבה אנשים לא הקפידו על חלב ישראל. אפילו במכולת החרדי בבורו-פארק בו היינו קונים, מכרו חלב שאינו חלב ישראל. היום כמעט לא נשמע על בני תורה שאינם מקפידים על חלב ישראל. איזה ענין יש להגיד לאנשים שהם אינם בעלי נפש, ולקרר אצלם הענין להקפיד על חלב ישראל.
ואם בדעת האג"מ מי הוא בעל נפש איירינן. אחד שהייתי מכיר באופן אישי בשעתו, היה גר בבחרותו באיסט סייד, והוא היה מגיע באופן קבוע להגרמ"פ בשבת לשמש אותו בשנים האחרונות שלו. פעם הוא רצה להזיז מנורה חשמלי דלוק לקרב אותו להסטנדר של הגרמ"פ, והגרמ"פ מנע אותו. הבחור אמר לו הרי הראש ישיבה המתיר, והוא ענה שבעל נפש אינו עושה זה. והוא שאל מי אומר שאני רוצה להיות בעל נפש. והגרמ"פ ענה שבעל נפש הוא מי שרוצה לקיים התורה כראוי.

[מלבב]

בת' שהעליתו הוא כתב להדיא שיש להחמיר במקום שאפשר להשיג חלב ישראל, ולא כתב שזה רק לבעל נפש. וכן באגרות משה (יורה דעה חלק ד סימן ה ד"ה איברא) כתב: 'איברא דאיכא טעמים להקל, במדינה אשר מדיני המדינה אסור למכור חלב שיש בו עירוב חלב טמא, הוא רק בשעת הדחק'. ולא כתב שכל מי שלא זכה להיות בעל נפש יש לו להקל לכתחילה.
ולמה לא תהיה בעל נפש היום? מה נשתנה היום מאז שנכתבו התשובות באג"מ שיש לבעל נפש להחמיר. אדרבה המצב בעולם הישיבות רק השתפר. כשהייתי ילד הרבה אנשים לא הקפידו על חלב ישראל. אפילו במכולת החרדי בבורו-פארק בו היינו קונים, מכרו חלב שאינו חלב ישראל. היום כמעט לא נשמע על בני תורה שאינם מקפידים על חלב ישראל. איזה ענין יש להגיד לאנשים שהם אינם בעלי נפש, ולקרר אצלם הענין להקפיד על חלב ישראל.
ואם בדעת האג"מ מי הוא בעל נפש איירינן. אחד שהייתי מכיר באופן אישי בשעתו, היה גר בבחרותו באיסט סייד, והוא היה מגיע באופן קבוע להגרמ"פ בשבת לשמש אותו בשנים האחרונות שלו. פעם הוא רצה להזיז מנורה חשמלי דלוק לקרב אותו להסטנדר של הגרמ"פ, והגרמ"פ מנע אותו. הבחור אמר לו הרי הראש ישיבה המתיר, והוא ענה שבעל נפש אינו עושה זה. והוא שאל מי אומר שאני רוצה להיות בעל נפש. והגרמ"פ ענה שבעל נפש הוא מי שרוצה לקיים התורה כראוי.

האם כך הוא הדרך בכל מקום אפילו בדרבנן, שכשיש לנו סברא מספקת להתיר לכל העולם, רק כיון שזה סברא ולא דבר מפורש צריכים להחמיר שלא בשעת הדחק?

[ירדן ירחו]

בקשר לדיון על נתינת חלב נכרי לילדים - הנה יש האומרים שצריך להחמיר בזה מאוד.

ומבחינת המציאות יש להעיר (בישראל), שלתינוקות שזה עתה נולדו אין בכלל תחליף חלב אם עם כשרות בד"צ העדה"ח, והמהודר ביותר שקיים הוא באיזה חותמת לא ידועה (התקשרתי לבד"צ ואמרו שאין להם הכשר לגיל הזה). וזה מה שמחלקים במחלקות היולדות.

[אני משער שאין מספיק ביקוש בשלב התחלתי זה לחלב בהכשר הבד"צ, שהרי רוב האמהות המהדרות בכשרות מניקות כמובן. אם כי יש הרבה מצבים יוצאים מן הכלל, וכגון היולדת תאומים].

[דרומי]

הסבירו לי שזה לא מיועד לימים הראשונים ממש, כשהיולדת עדיין מאושפזת.

איני יודע אם זה נכון, אבל המציאות היא שגם בקו הטלפוני של הבד"צ הסכימו לכך.

[עזריאל ברגר]

הסבירו לי שזה לא מיועד לימים הראשונים ממש, כשהיולדת עדיין מאושפזת.

איני יודע אם זה נכון, אבל המציאות היא שגם בקו הטלפוני של הבד"צ הסכימו לכך.

אנחנו נתנו את זה לתינוקת בת יום, בידיעת והסכמת הצוות הרפואי בבית הרפואה יוספטל באילת, לפני כ13 שנה.

מה עושים בבתי הרפואה המקפידים על הידורי הכשרות, כגון שערי צדק?

[עזריאל ברגר]

אולי רק לפגים יש בעיה עם התמ"ל הרגיל?

[בריה נמוכה]

הנה כל יסוד המחמירין בחלב עכו"ם בנוי על היסוד שהוא נאסר במנין ומשום לא פלוג ולכן החמירו בזה הרבה וראשון הטוענים זאת הוא הח"ס ולדבריו כך הוא שיטת רש"י והראשונים
ולענ"ד דברי הח"ס תמוהין מאוד
דהא מפורש בספר האורה חלק א [קי] הלכות בשר בחלב
חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, ולא בישלו הגוי. אלא שהביאו צונן, ואין בכל אותה מדינה דבר טמא, ודאי מותר לאכלו בין חי בין מבושל, בין לעשות גבינה, ויש שמחמירין בדבר משום פרצה, דחלב שחלבו גוי אסורה.
ובספר האורה חלק ב [פג] דין חלב שחלבו גוי
חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו. אפילו אין בדיר בהמה טמאה אסור דלא ליפוק מיניה חורבא, ופורץ גדר ישכנו נחש:
מוכח מדבריו שאין כוונתו כלל וכלל לפרש דברי חז"ל שהם גזרו משום לא פלוג אלא להיפך מוכח מדבריו שחז"ל בודאי באופן שליכא טמא לא חששו כלל ומותר בלי ראיה כלל וכדעת הפרי חדש אלא רש"י מדיליה סבר שיש לגזור גזירה כדי שלא יצא מזה חורבא . א"כ המדובר פה הוא לא גזירה של חז"ל אלא חומרא דרש"י וכן אין שום ראשון דס"ל שחז"ל גזרו משום לא פלוג
ואף בשערי דורא מפורש שלפי הגמרא מותר רק מנהג אשכנז להחמיר וז"ל בסימן פב
משמע דכי ליכא דבר טמא בעדרו מותר אף על גב דלא חזי ליה. ולא קיימא לן הכי. ע"כ
ולפי"ז נראה בצירוף קולא נוספת יש להקל ולהתיר לכתחילה ולמהדרין
ולפלא שלא עמדו בזה האגרות משה והחזו"א שחלקו על דברי הח"ס

[בברכה המשולשת]

יש על עניין זה כבר תשובות חלוקות בגאונים. (מה גם שחלק מהמקורות בספרים די רש"י הם מהגאונים וחלק גדול הוא חכמי אשכנז הראשונים)

[בריה נמוכה]

יש על עניין זה כבר תשובות חלוקות בגאונים. (מה גם שחלק מהמקורות בספרים די רש"י הם מהגאונים וחלק גדול הוא חכמי אשכנז הראשונים)

בבקשה תציין מ"מ בתשובות הגאונים חוץ מהתשובה של רב שר שלום גאון שיש בשע"ד סי' פב

[ליטוואק פון בודאפעסט]

דברי הערוך השלחן המפורסמים בענין זה תמוה, שהרי לא חששו חז"ל שמא יערב שמה דבר טמא, אלא חלב טמא לחוד. ואיזה ראיה הביא מהסיפור שלו?

אוצר החכמה_602343.jpg (21.72 KiB) נצפה 2990 פעמים

אוצר החכמה_602343 (1).jpg (92.33 KiB) נצפה 2990 פעמים

בסוף דבריו מביא שיש טעמים אחרים לאסור, אמנם הרי התירו חכמים באין דבר טמא בעדרו וכדו', הגם שעדיין היה מקום לחוש לתערובת מוחות חזירים.

[בברכה המשולשת]

יש על עניין זה כבר תשובות חלוקות בגאונים. (מה גם שחלק מהמקורות בספרים די רש"י הם מהגאונים וחלק גדול הוא חכמי אשכנז הראשונים)

בבקשה תציין מ"מ בתשובות הגאונים חוץ מהתשובה של רב שר שלום גאון שיש בשע"ד סי' פב

בעז"ה אחפש
(רשום אצלי רק צריך למצוא היכן...)

[בריה נמוכה]

דברי הערוך השלחן המפורסמים בענין זה תמוה, שהרי לא חששו חז"ל שמא יערב שמה דבר טמא, אלא חלב טמא לחוד. ואיזה ראיה הביא מהסיפור שלו?

אוצר החכמה_602343.jpg

אוצר החכמה_602343 (1).jpg

בסוף דבריו מביא שיש טעמים אחרים לאסור, אמנם הרי התירו חכמים באין דבר טמא בעדרו וכדו', הגם שעדיין היה מקום לחוש לתערובת מוחות חזירים.

דברי הערוך השולחן מזכירים את הסיפור החסידי שבשו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן כז
ותראה בדרכי חיים אות נ' בא"ד, ואמר רבינו הד"ח ז"ל בזה"ל שלשה דברים קבלנו מחותני הרה"ג מלייפניק ז"ל איש מפי איש עד מרע"ה, ואחת מהם הוא שחלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו אין הטעם שמא עירב בו חלב טמא כי זה הטעם גילו החכמים רק לפני העולם רק שיש טעם כמוס בדבר עיין שם, ובסוף הספר בהוספות לאות נ'.

[הים הגדול]

דברי הערוך השולחן מזכירים את הסיפור החסידי שבשו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן כז
ותראה בדרכי חיים אות נ' בא"ד, ואמר רבינו הד"ח ז"ל בזה"ל שלשה דברים קבלנו מחותני הרה"ג מלייפניק ז"ל איש מפי איש עד מרע"ה, ואחת מהם הוא שחלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו אין הטעם שמא עירב בו חלב טמא כי זה הטעם גילו החכמים רק לפני העולם רק שיש טעם כמוס בדבר עיין שם, ובסוף הספר בהוספות לאות נ'.

ק"ק לי בס' כאלו דמ"ט הטעו החכמים העולם ולא חששו שישנו בדין ע"פ הטעם.

[פולסברג]

א' מהרבנים בחוג סאטמאר כתב בספרו בימים ההם כנגד ההיתר, 'ופורץ גדר ישכנו נחש', וקשר דברים עם המחיצה.

מי יודע?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אני יודע, והספר הזה נמצא באוצה"ס דישיבת ליקווד, עם הקדמה מחוקה למחצה. לא ידעו שיבאו מאגרים מקוונים באינטרנט ויפרסמו את הספר ההוא, עם ההקדמה הנילוזה. וה' הטוב יכפר בעד המחבר, שלא ידע את ערכו של הגרמ"פ, וחשב שהוא עוד קל דעת רח"ל.

[פולסברג]

א' מחכמי הפורום החזיר לי את אבדתי [גם אני כשראיתי זה לפני שנים בספרייה א' היתה מחוקה היטיב...]

[גביר]

לכאורה יש לדון בדין חלב עכו"ם במקומות שיש בהם פיקוח ממשלתי, לשני הצדדים, גם מגמ' ב"ב פט: -

אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שישהה מדה חסרה או יתרה בתוך ביתו ואפילו היא עביט של מימי רגלים. אמר רב פפא לא אמרן אלא באתרא דלא חתימי אבל באתרא דחתימי אי לא חזי חתימה לא שקיל, ובאתרא דלא חתימי נמי לא אמרן אלא דלא מהנדסי אבל מהנדסי לית לן בה, ולא היא זימנין דמיקרי בין השמשות

[לעת עתה לא מצאתי מי שדן משם].