צופה_ומביט כתב:עקביה כתב:בהקדמתו ל"חיי עולם" כותב הסטייפלר שהמקסימום שאפשר ומותר לענות למי שיש לו שאלות באמונה הוא: ראה את כל גדולינו אשר מעולם אנשי השם, היה סמוך ובטוח שכל מה שתוכל להעלות בדעתך כבר עלה בדעתם ואעפ"כ היו שלמים באמונתם, כך שאתה יכול להיות רגוע ולחזור לבית המדרש.
בטוחני שמאז "פעם" פחת מאד מספרם של האנשים שתשובה כזו תעשה להם טוב על הנשמה ותרגיע אותם.
תאר לעצמך בחור שמגיע אל המשגיח ואומר לו שיש לו שאלות באמונה, והמשגיח נחרד ומזדעזע ואומר בקול ענות גבורה לבחור המסכן שאין זו אלא עצת היצר הבא לנסותו, ואין לו לבחור אלא להתחזק בתפילה ובלימוד התורה, ושאלותיו תכלינה מאליהם.
גם בחורים כאלה שתשובה זו תספק אותם, חוששני, הם זן נדיר כיום.
אני בכלל לא בטוח שבזמן הקה"י כן היו תשובות כאלה מספקות את כולם/רובם.
שמעתי בזמנו שיעור של הרב פייבלזון שבו הוא הסביר את שתי הגישות שיש היום בין גדולי ישראל בתגובה הראויה לשינויים שחלו בציבור החרדי (מטבע הדברים והמציאות ואכמ"ל). ואסכם בקיצור כפי זיכרוני והבנתי: יש מגדולי ישראל ששומרים על ההגדרה "חרדי" המסורה לנו (האמת שגם זה נושא לדיון, מהי ההגדרה המסורה לנו, ואכמ"ל) בכל מחיר, ומבחינתם להשאיר "מחוץ לגדר" כל מי שלא מתאים לה, ושהציבור החרדי אפילו יקטן וילך, העיקר לא לשנות כלום במהות "חרדי". ויש מגדולי ישראל שלא רוצים להוציא אנשים מחוץ לגדר, אלא להשאיר אותם בתוך הציבור החרדי, ולכן נוקטים בגישה שונה (שלא אכנס אל פרטיה במסגרת זו). עכת"ד.
את שתי הגישות אלה בין גדולי ישראל לדורותיהם, מה התגובה הראויה לבעיות מתחדשות, מוצאים גם בעוד הקשרים.
סבורני שלא ב"עוד" הקשרים, אלא אך ורק בהקשרים אחרים. כמו למשל בנושא המכונה "פגעי הטכנולוגיה".
אבל בנושא הזה, של שאלות באמונה (זו כותרת למגוון שאלות הקשורות למדעים המתחדשים בכל יום; אבולוציה, פיזיקה, ארכאולוגיה, ביקורת המקרא וכו'), אינני חושב שמאחורי גישתו של הסטייפלר עמדה גישה של שמירה על החרדיות.
מה שנ"ל הוא שאישים כמו הסטייפלר וכמו הרב אלישיב, ומן הסתם גם רח"ק ועוד גדולים רבים וטובים, לא העלו בדעתם שיתכן ויש ממש בשאלות הנ"ל ושהן מחייבות התייחסות רצינית, מה גם שאיני סבור שהם היו בני הכי - להתייחס אליהן בצורה רצינית. ואין באמירה זו משום ביקורת או זלזול חלילה; הם הקדישו את מיטב כוחותיהם ללימוד וידיעת המשנה והגמרא, ואל האמונה בה' ובתורתו ובכל דברי חז"ל כפשוטם הם התייחסו כדבר המובן מאיליו, ואידך זיל גמור.
והיות ובעיסוק בתחומים הבעייתיים הנזכרים בסוגריים דלעיל ישנו חשש של פגימה באמונה הפשוטה והתמימה, הם העדיפו לדחות בשתי ידיים כל הווה אמינא של התייחסות לשאלות, כאשר, כאמור, לדעתם - מחד אלה שאלות טיפשיות שאין בהן ממש, ומאידך, העיסוק בהן מסוכן.
וזה מה שמפריע לי במאמרו של הרב שלמה פלאי שליט"א; אפשר לומר בדרך השאלה שהוא עושה מעשה הסטייפלר ומבקש שכר כרב פייבלזון. כלומר, מצד אחד הוא מתהדר בכך שאינו מפנה את גבו אל השאלות, ואינו חוסם את השואלים מלשאול, ממש כמו הרב פייבלזון, אבל מצד שני ברור מאד לקורא את דבריו, שהתשובות שהוא יספק לשואליו לא יעברו את הקו האדום שהציב הסטייפלר.
ועל ערכן של תשובות אלה לשואלים אלה כבר כתבתי לעיל.