פורים בערים רמלה - לוד

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' אפריל 23, 2019 12:53 am

בפשוטו מיל של איש עיתי הוא אלפיים אמה, אלא שמאידך (שם, סח:) אמר ר' יהודה, מירושלים ועד בית חדורו ג' מילין הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל, ובפשוטו שהיית מיל הוא מיל רומי, כי בו נתנו חז"ל מרחקי דרך. ושוב גם מיל אולי הוא דוקא כדעת ר"ת.

אבל מצאתי בשמות רבה (מה ג. והוא בתנחומא תשא טו): 'ומשה יקח את האהל, כמה היה רחוק א"ר יצחק מיל, נאמר כאן הרחק ונאמר להלן (יהושע ג ד) אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה'.
וכך בתנחומא וירא (מו): 'וירא את המקום מרחוק, מהו מרחוק אמר ר' יצחק רחוק מיל, שנאמר אך רחוק יהיה [ביניכם ובינו כאלפים אמה]'.
וכך בתנחומא במדבר (יד): 'איש על דגלו באותות מנגד מהו מנגד מרחוק מיל אמר הקדוש ברוך הוא יהו ישראל רחוקין מן הארון אלפים אמה שנ' אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה ומשה ואהרן סמוכים לו שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה אהרן ובניו'.

גם מישור מחנה ישראל י"ב מילין שראה רבב"ח מבית הישימות עד אבל השיטים - אין בו כדי 17.7 ק"מ, והוא בדיוק 12 מיל של אלפיים אמה (אמה גדולה).

יוצא פוניבז'

שלושים יום קודם החג...

מתוך מכתב הרב אורטנר זצ"ל משנת תשע"ד

: הר אלישיב לוד 1.JPG (64.57 KiB) נצפה 16617 פעמים

: הרב אלישיב לוד 2.JPG (10.19 KiB) נצפה 16614 פעמים

יוצא פוניבז'

מתוך נר ציון לגר"נ בן סניור, בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל

: נר ציון בשם הגרבצ אבא שאול.JPG (63.29 KiB) נצפה 16612 פעמים

אך כנראה למעשה לא פסק כן, כי הדברים לא הובררו אצלו כל צרכם, ע"ש.
וכבר הבאתי דבריו בשו"ת אור לציון ולשלימות הענין אביאם שוב
(וחשוב לציין שכל זה הוא אף קודם הראיות שהביאו שלוד במקומה המדוייק עומדת)

: אור לציון ח''ד עמ' שכט- לוד.JPG (44.67 KiB) נצפה 16612 פעמים

רעואל המדייני

עליתי לגג של אחד הבניינים הגבוהים בשכונה [דיור למשתכן - רחוב משה רבינו 3].
צילמתי תמונות לכיוון צפון.

אם איני טועה, כיוון תל לוד הוא צפון ישר, והוא באזור שבין שני המנופים [מעל החיידר].
יש בניין צהבהב שמסתיר בדיוק בכיוון, ויש לחפש מימינו או משמאלו.

לבקשת גבאי האוצר, הורדתי תמונות מיותרות, והשארתי את המינימום הנדרש.

רעואל המדייני

התמונות הנקראות 22 - 26 הינן צפון מערב, ומעניינות רק את מי שמחפש את לוד העתיקה הביזנטית.

התמונה הכי רלוונטית היא 21.

הרב קו ירוק, אתה מזהה שם משהו באופק?

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' פברואר 11, 2020 4:26 pm

אחרי בחינה מדוקדקת מאוד בתמונה זו, ובהצלבת חומרים רבים אחרים, אינני חושב שניתן לראות את לוד העתיקה.
הבתים בעיגול הצהוב (רח' האילון 13א' ו-13ב') זהו הכיוון ללוד העתיקה (כמו שציין רעואל המדיני), והבתים בעלי הגגות האדומים, אלו בתי השכונה 'גבעת הזיתים'.
גבעה זו החוגרת את לוד העתיקה מדרום, גובהה 70 מטר מעל פני הים, בעוד לוד המקראית גובהה 55 מטר מעל פני הים. בתיהם של כל השכונות הללו גבוהים כ-12/15 מטר.
כך שגבעת הזיתים ובתיה מסתירים את לוד המקראית ובתיה (ואפילו את העיר העתיקה הרומית-עות'מאנית) - משכונת אחיסמך.
אם כן, הבתים הגבוהים הקרובים בלאו הכי מסתירים את לוד המקראית, ואפילו במקום שביניהם בו נראים הגגות האדומים, נמוכים יותר בקו האופק - אף הם גבוהים יותר מבתי שכונת נוה ירק ורמת אשכול, וא"א לראות את לוד המקראית הנמוכה מהם והמוסתרת מאחריהם.
משכך, שוכנת אחיסמך איננה לא נראית ולא סמוכה ללוד המקראית. (בכל מקרה אין מקום להחמיר שמא לוד הערבית - שאף היא כאמור, איננה נראית מאחיסמך - גם היא לוד המקראית, באשר אין בה שום ממצא, מלבד הידוע שהיא העיר הרומית שנבנתה בסמוך ללוד הישנה, כפי שהיה דרכם בכל הערים בארץ).

: מעודכן,מבט מנוה אילון-אחיסמך צפונה.JPG (1.03 MiB) נצפה 16158 פעמים

במפה הרצו"ב נראה קו ימני ממקום צילום התמונה שלמעלה, לכיון הבתים שממול והבית הגבוה שברחוב דקר 21.
והקו (הימני) [השמאלי] פונה אל לוד המקראית, דרך הבתים ברחוב אילון 13-17, ודרך שכונת גבעת הזיתים שמאחריהם.

: מפת כיוון התמונה דלעיל.jpg (794.9 KiB) נצפה 16540 פעמים

יוצא פוניבז'

יש הטוענים ששכונת אחיסמך מחוברת בקשת לעיר עצמה (או לגני יער הסמוכה לעיר תוך מיל, אינני זוכר במדויק), וא"כ לפי הסוברים שחיבור קשת חשיב חיבור, דינה כלוד לקרוא בט"ו בלבד.
אמנם לפי הסוברים שקשת לא חשיב חיבור (הגריש"א), אזי לפי האמור שנכון לשנה זו השכונה אינה נראית ללוד המוקפת מימות יהושע, א"כ יהיה דינם לקרוא בי"ד.
(אא"כ יחששו לשיטה שסמוך ונראה נידון אף ביחס לעיר החדשה, או לסברת הגרשז"א לענין שכונת רמות).

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' פברואר 12, 2020 1:24 am

יצטרכו להסתמך על שני דברים, על קשת המחברת את שכונת גני יער ולא את אחיסמך המרוחקת ממנה יותר מעיבור כיום, ועוד יצטרכו לסמוך, שזה סמוך לעיר הדבוקה למוקפת.

חכ"א מחברי הפורום (יואל שילה) שלח לי קשת ואני הגדלתיה. לא ירחק היום, אבל עדין לא..

: קשת מקסימלית.JPG (200.56 KiB) נצפה 16485 פעמים

רעואל המדייני

קו ירוק כתב

במפה הרצו"ב נראה קו ימני ממקום צילום התמונה שלמעלה, לכיון הבתים שממול והבית הגבוה שברחוב דקר 21.
והקו הימני צ"ל השמאלי פונה אל לוד המקראית, דרך שכונת גבעת הזיתים.

תודה רבה מאד!

וכעת אנא הגדל חסדך והמשך לפענח את התמונות הבאות.

רעואל המדייני

עליתי כעת לגג ברחוב שבט יהודה 15, שהוא הבניין המערבי ביותר הבנוי.
צילמתי לאזור צפון, ומצו"ב.

רעואל המדייני

חיפשתי כעת בורגנים בין גני יער לגני אילון [אחיסמך].
לצערי אין.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' פברואר 12, 2020 11:41 am

חוט הקשת של רמלה החדשה מכלילה את חצי הבית שברח' שבט יהודה 15.
אלא שאולי כעת הם מרוחקים משאר הבתים יותר מקרפף? לא מכיר את המציאות בשטח, אתר מפות ישראל בודאי לא מעודכן להיום..

התמונות החדשות ששמת, מהזוית היותר מערבית הזו - לכיוון צפון, מראות יותר בבירור את בתיה המערביים של שכונת גבעת הזיתים עם הגגות האדומים, האופק הוא כלל לא לכיוון לוד המקראית, אלא מזרחה ממנה.
[שולי ה"תמונה צפונה" השמאליים ממש, הינן באופק הפונה למסגד אבו-בכר שבשולי לוד המקראית, וכמובן שאינו נראה בתמונה כלל. וקבוצת הבתים שבמרכז ה"תמונה צפונה" - אלו שמעל מרכז הקיר האקוסטי מסתירים את אופק לוד המקראית.
צריח המסגד הגדול שצלמת, הוא של מסגד עומר אל חטאב העתיק, שהוקם על האתר בו שכנה כנסייה רומית-ביזנטית (1600 שנה). הוא בעיר הערבית, מערבית לגמרי מזוית האופק הפונה ללוד המקראית.
לא רואים את לוד העתיקה בתמונות אלו.

סימנתי את הקו הזה במפה.

: מעודכן-מפת כיוון התמונה דלעיל.jpg (800.77 KiB) נצפה 16156 פעמים

רעואל המדייני

קו ירוק כתב:יצטרכו להסתמך על שני דברים, על קשת המחברת את שכונת גני יער ולא את אחיסמך המרוחקת ממנה יותר מעיבור כיום, ועוד יצטרכו לסמוך, שזה סמוך לעיר הדבוקה למוקפת.

חכ"א מחברי הפורום (יואל שילה) שלח לי קשת ואני הגדלתיה. לא ירחק היום, אבל עדין לא..

יתכן שאחרי שגני יער מתחברת בקשת, תהיה קשת נוספת מגני יער שתחבר את הבתים שבאמצע בניה שברחוב הרב עובדיה.
אם נניח שבניינים באמצע בניה מצרפים מצד עצמם או מצד הפועלים שאולי גרים בהם.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' פברואר 12, 2020 12:00 pm

חיבור תחומין לא עושה את העיר לעיר אחת. אלא ענינה סמיכות בין שתי ערים כדי ללכת מזו אל זו בשבת.
וקשת היא ענין לתחומין.
למה תועיל הקשת? לעשותה סמוכה לעיר החדשה. הא בלאו הכי היא סמוכה אליה פחות ממיל. אלא שאיננה סמוכה לעיר המקראית.

והא ראיה מאנשי עיר קטנה שאין מהלכין את כל עיר גדולה, ומדוע הרי הכל כעיר אחת ממש שהרי סמוכות זל"ז, ותמיד שיהיה כל העיר הגדולה כד' אמות.
חזי' שסמוכין לתחומין אינו ענין לעיר א' ממש.
וביותר הלא דבר הוא שלא מצאנו בגמרא (ובראשונים) שעיר שאינה נראית לכרך ואינה סמוכה לכרך אלפיים אמה, אבל היא בריבוע העיר - המרוחק מעיקר העיר אלפיים אמה, שתהא נחשבת כאותה העיר למקרא מגילה.

רעואל המדייני

ומה כן עושה את העיר לעיר אחת?
אם קשת לא, אולי ריבוע העיר גם לא, ואולי בורגנים גם לא, ואולי גם חיבור הבתים עצמם בשבעים אמה ושיריים זל"ז גם לא, ורק חיבור לבוד בין הבתים יחבר?

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' פברואר 12, 2020 12:14 pm

בורגנים זה כמו בתים. אך ריבוע העיר בפשוטו גם רק לענין תחומין.
אבל ריחוק של תוך קרפף נחשב אותה עיר, ולכן ב' קרפיפות נחשב שהערים מחוברת זו לזו ממש, וכמו שלבוד חיבור לדינו, כך קרפף חיבור לערים ולא רק לתחומין.

רעואל המדייני

קו ירוק כתב

חוט הקשת של רמלה החדשה מכלילה את חצי הבית שברח' שבט יהודה 15.
אלא שאולי כעת הם מרוחקים משאר הבתים יותר מקרפף? לא מכיר את המציאות בשטח, אתר מפות ישראל בודאי לא מעודכן להיום..

אז ככה, הגנים שממול הרב אלישיב 4 מצטרפים בתוך ע' אמה, בפרט שיש שם ביהכ"נ.

יש קראוונים לפועלים ממול שבטי ישראל 16, צריך מדידת מרחק מדוייקת, באזור שבעים אמה.
תלוי גם האם מדרכה נחשבת כחלק מן העיר. אם כן - וודאי מצטרף.

אם אלו ואלו מצטרפים, הרווחנו בזווית בריבוע את בניין בית הספר שבצומת הרב אלישיב / שבטי ישראל. [הוא מצטרף?].

מאחר שכן, נרבע שוב, ונמדוד פחות משבעים אמה עד שבט יהודה 13, והוא מצטרף ל15.

החשבון נכון?

יושם לב שחישבתי לפי רוחות השכונה [המרובעת!] ולא לפי רוחות העולם.

רעואל המדייני

אופציה נוספת:
יש קראוון לבן קטן באמצע הדרך בין הקראוונים של הפועלים ובין שבט יהודה 13.

אם משמש למגורים מצרף.

אנסה לשאול את הבונים.

רעואל המדייני

הקשת הכוללת את שבט יהודה 15, לפי איזה שיעור היא?

רעואל המדייני

ומה הם הבניינים הללו?

רעואל המדייני

גם במרכז התמונה נראה שאפשר להבחין בכיפות מסגדים מאחורי הבתים האדומים.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' פברואר 12, 2020 4:57 pm

זה לא כיפות מסגדים. זה מבנים גדולים של א.ת. קרית שדה התעופה, וזה מימין (ממזרח) לעיר המקראית.

: הגדלה מהתמונה לעיל המסומנת ביד באדום.JPG (589.5 KiB) נצפה 16329 פעמים

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' פברואר 12, 2020 7:44 pm

רעואל המדייני כתב:הקשת הכוללת את שבט יהודה 15, לפי איזה שיעור היא?

היות ונקטי' שצריך פחות מאלפיים של חיבור הבתים שבקשת אל העיר, הרי הבית ההוא רחוק פחות מאלפיים אל העיר לכיוון מערב, אף שלדרום אולי יותר, לא מדדתי שוב.

יוצא פוניבז'

קו ירוק כתב:חיבור תחומין לא עושה את העיר לעיר אחת. אלא ענינה סמיכות בין שתי ערים כדי ללכת מזו אל זו בשבת.
וקשת היא ענין לתחומין.

: שבות יצחק עמ' נו.JPG (21.75 KiB) נצפה 16308 פעמים

: שבות יצחק עמ' נז.JPG (36.71 KiB) נצפה 16308 פעמים

די לחכימא · הודעהעל ידי **די לחכימא** » ה' פברואר 13, 2020 1:42 am

קו ירוק כתב:חיבור תחומין לא עושה את העיר לעיר אחת. אלא ענינה סמיכות בין שתי ערים כדי ללכת מזו אל זו בשבת.
וקשת היא ענין לתחומין.
למה תועיל הקשת? לעשותה סמוכה לעיר החדשה. הא בלאו הכי היא סמוכה אליה פחות ממיל. אלא שאיננה סמוכה לעיר המקראית.

בלשון הר"ן שמתחשב מתחומי העיר, יש שלמדו שהוא תחום שבת, (מאמר מרדכי, ואפשרות בחזו"א) ולדבריהם חיבור לתחום העיר אינו נצרך לעיר הישנה אלא גם לכל מה שהתווסף על העיר, שמגדיל את תחום העיר.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ה' פברואר 13, 2020 1:58 am

זה גופא הנידון, אם קשת הופכת את העיר החדשה לאחת, וזה הנקרא חיבור וממילא זו המשכה של העיר וסמוכה לעיר, או שזו עיר אחרת, ורק לענין תחומין זו עיר אחת.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ה' פברואר 13, 2020 1:37 pm

מישהו יכול בבקשה להעלות כאן את קונטרס אגרות שניות?

יוצא פוניבז'

לענין כתב:מישהו יכול בבקשה להעלות כאן את קונטרס אגרות שניות?

viewtopic.php?f=26&t=8605&start=80#p345014

רעואל המדייני

קו ירוק כתב:זה לא כיפות מסגדים. זה מבנים גדולים של א.ת. וזה מימין (ממערב) לעיר המקראית.

הגדלה מהתמונה לעיל המסומנת ביד באדום.JPG

רבינו קו ירוק, סיירתי היום בנוה ירק והאזור לפענח את התמונה, וכך עלה בידי לכאורה:

הכיפה הכחולה הינה כיפת המסגד הנמצא בתוך תל לוד. בהתבוננות טובה בתמונה רואים גם את הצריח.

איני מזהה את הבניין הנמצא לפני המסגד, כנראה איזה בניין ברמת אשכול.

הבניין הכחול היפה הינו בניין ברוש.

ביניהם ניתן איכשהוא להבחין בבניין המרכז הגיאופיסי.

משמאל לבניין ברוש נמצא הבניין של מזרחי טפחות יחד עם הבניין של משרד המשפטים וכו' הצמוד אליו מדרום [שני בניינים אלו יחד נקראים אבא הילל סילבר 13].

במפה שלך viewtopic.php?f=26&t=8723&start=40#p532996 קו הגבול עובר על הבניין של משרד המשפטים.

נכון או לא?

רעואל המדייני

וכעת לעניין 'כרך שחרב', השתדלתי לברר מציאות יהודים באזור, ואלו המסקנות מטיול הבוקר:

שכונת נוה ירק עצמה הינה שכונה ערבית, חלקה המזרחי שכונה נורמלית וחלקה המערבי המשך של אזור הפחונים. [לאזור זה חששתי להיכנס לבד].

ברחוב אבא הילל [בקטע המסומן] יש מוסך יהודי 'יעקב ובניו'. צדיקים אלו הקדישו חדר הפונה לרחוב בשם 'בית מדרש הנחת תפילין'. באי המוסך מניחים שם תפילין, ניתן להיכנס גם ללמוד ולשתות.

ברחוב החלוץ יש מספר בתי כנסת יהודיים. אחד מהם - 'בית הכנסת דוסא' - צמוד למדי לשטח המסומן.

בביהכ"נ זה מצאתי כולל דתי בראשות הרב של שכונת רמת אשכול. קיבלו אותי יפה מאד והגישו לי לאכול ולשתות.
אמרתי לרב שיתכן שהם מעמידי לוד הקדומה לדין 'עשרה בטלנים'.

הרב אישר את המדובר בשיחתך עם הערבי משנה שעברה שיש שני בתים יהודיים בנוה ירק.
[נ"ב, הוא נהנה לראות אברך חרדי עם כיפה שחורה ותכלת ומפות ביד בסיור שטח...]

מצפון לשטח המסומן וצמוד אליו יש בנייני משרדים יהודיים [הנראים מאחיסמך, כנ"ל].

מכיוון שגבולות לוד הכנענית אינם ברורים כלל [כפי שכתבת]. יש כאן צד גדול שיש עשרה בטלנים בלוד המקורית, בפרט בשכונת נוה אשכול שחלקה הצפוני עשוי להיות החלק הדרומי של לוד הכנענית.

יוצא פוניבז'

חשוב להדגיש כי לא קי"ל כרמב"ן המצריך עשרה בטלנים בכדי לקרוא בט"ו, וכפי שנפסק בשו"ע. וכבר האריכו החזו"א ועוד, דלא מצינו חבר לרמב"ן בזה. (ודברי השעה"צ צ"ע). ועכ"פ כך היה המנהג בירושלים בשנים תש"ח-תשכ"ז.

רעואל המדייני

היות שכל הנידון תלוי ועומד על צירופים להכא ולהתם, חשוב להדגיש כי גם אם צריך עשרה בטלנים יתכן בהחלט שישנם [והציעו לי להצטרף לכולל...]

יהודה בן יעקב

במוריה האחרון [שבט תש"פ] ישנה תשובה של הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א.
מי יכול להעלות את הדברים?

רעואל המדייני

דיברתי היום עם הרב ישראל סמט, רב הגרעין התורני בלוד [אחיו של הרב אלחנן סמט].

להלן תמצית השיחה:

רעואל המדייני

דיברתי בקצרה עם הרב לייכטר חתנו של הגרש"צ.
דעתו שיש לעשות גם ט"ו, מדינא ולא מחומרא.
בהמשך אדבר עמו עוד בעז"ה.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ה' פברואר 13, 2020 11:16 pm

הרב רעואל המדיני.
אודות כמה הודעותיך:

1. בתל לוד ישנם רק שתי מסגדים. האחד בסוף רחוב ביתר. בית נמוך שבלתי ניתן לראותו.
השני זה הצריח הגבוה המוזהב של מסגד אבו בכר, היושב בשולי מזרח לוד המקראית. שניהם לא נראים בתמונות שצלמת, כמובן.
אציין שגם מגגות הבתים הגבוהים ביותר ברחוב חלוצה (5 קומות), החוגרים את תל לוד מדרום, לא רואים מאום מעבר לבתים הסמוכים אליה מדרום, כמון רמת אשכול. אך לחלוטין לא את אחיסמך/גני אילון.

2. נמלכתי לכתוב לך אודות הבתים שציינת בתגובתך - לאור סיורך בלוד - וזיהית לכאו' את כמה מהם; בנין ברוש, משרד המשפטים, וכו'...
אלא שלאחר ההתבוננות, נוכחתי שהמצלמה שבידך חזקה הרבה יותר מכפי ששיערת (ולכן גם תיקנתי את ההודעות הקודמות שלי שכולם יהיו תואמות).
ובכן: לוד העתיקה על בתיה, והבתים המשרדיים שסביבותיה, לא נראים כלל מהתמונה, כפי שכבר ציינתי. הכיפה הכחולה מהזכוכית היא של אולם 'אבניו' בקרית שדה התעופה, ולצידיו עוד מבני ענק שם בקרית שדה התעופה.
דודי השמש הנראים בתמונה, הם של שכונות העיר לוד - מדרום לעיר המקראית כמובן. אולי רמת אשכול שאינה לוד המקראית.

3. אפשר לטייל בבטחה בכל השכונה השקטה נוה ירק. החדר להנחת תפילין ולעיין בספר וכוס קפה הינו בשולי העיר המקראית ממערב. רחוב החלוץ איננו מלוד המקראית. לא ידוע על שום ממצא שכך, ואיננה בתל המוגבה, כך שאותם עשרה בטלנים שליט"א יושבים בלוד הרומית.

4. לגבי דברי הרב סמט ואחרים:
א. נכון שמי שמברך בי"ד כבר יצא, ובדורות כ"כ יתומים כשלנו קשה לציבור לשנות כלום, גם אם נראה בעין ובחוש.
ב. לגבי ריבוע, אני מניח שזה חידוש שאינו מוסכם שמרבעים עיר לקריאת מגילה כלתחומין. אבל ברור שריבוע לוד כולל את כל אחיסמך (גני אילון). אך אם ריבוע לפי רוחות העולם, אזי נראה לי מעיון קל במפה שגם כל צריפין ובאר יעקב וראשון לציון ורחובות מדינא בט"ו.
ג. לא אמרו חז"ל על לוד הרומית שהיא לוד המקראית. טעות בידו. נאמר שלוד (המקראית) מוקפ"ח. ופשוט שגם אם לוד הרומית איננה המקראית אבל היא המשך של אותה עיר. וכמובן חז"ל לא התייחסו לפרטים אלו.

יוצא פוניבז'

רעואל המדייני כתב:דיברתי היום עם הרב ישראל סמט, רב הגרעין התורני בלוד [אחיו של הרב אלחנן סמט].

להלן תמצית השיחה:

[א]. דין פורים כמסקנת הרב אורטנר, פורים להלכה בט"ו, אולם משום המנהג ודברי הפוסקים יש לנהוג יומיים ולברך בי"ד, ושוב פטור מברכה בט"ו כדין בן כרך שעשה בי"ד.
[ב]. לא ברור שטח לוד הכנענית, אך ברור שטח לוד הרומאית שעליה נפסק בגמרא שהינה מוקפת, ובה וודאי שיש עשרה בטלנים.
[ג]. פשוט שגני אילון מחוברת ללוד [אף אם אינה נראית], משום הסמיכות ומשום ההצטרפות לעיר ומשום ריבוע העיר ומשום העירוב.
[ד]. קדמוני אשכנז כתבו שגם בן פרזים ירבה בשמחה בט"ו, והמאירי כתב שמוקפים שמחים בשני הימים [וט"ו להוסיף ולא לגרוע], כך שפורים יומיים [שנגרם מחמת הספק וכו'] הינו צורה נאותה לפורים ולא הפסד זמן.
[ה]. אצלם בקהילות עושים פורים יומיים, ויש אוירה פורימית יומיים. חלק מהציבור עושה עיקר סעודה בי"ד וחלקם [בהכוונת הרב] עושים בט"ו.
[ו]. צ"ע על רמלה ושאר הערים המחוברות ללוד, ובהחלט יתכן שעל ידי המשך הבניה בגוש דן יגרר כל הגוש לדין מוקפין משום הכרכים שבתוכו. הדבר אינו מתמיה שכן מסתמא בזמן שהיו ישראל יושבים על אדמתם עם מסורת מסודרת היו רוב המקומות קוראים בט"ו.

[א] הקדמונים כתבו על הנוהגים כעין זה (בירושלים בשעתו) "הכסיל בחושך הולך", והעדיפו לצאת מבית הכנסת בקריאת המגילה בי"ד. ולא נשאו פנים למנהג [אף שהיה זה "מנהג ירושלים"...]. כ"ש הכא.
אין שום פוסק שהורה לקרוא בלוד יומיים וט"ו ודאי. הרב אלישיב כאמור כאן לעיל לא שמע כלל את הראיות, ואף לאורך כל השנים שאח"כ הורה ובא שלוד היא ספק ואף לא קרוב לודאי. וכנראה הוא סבר שהמנהג לקרוא בלוד יומיים הוא מנהג ישן מזמן הקדמונים כמו בחברון וצפת וכו' (כפי שמשתמע מדברי הגרימ"ט בספרו), ואין אפשרות לבטלו מכח ראיה כזו או אחרת. אך המציאות היא אחרת, כל הישוב היהודי בלוד הוא חדש, ואף בו מעולם לא היה מנהג פשוט לקרוא יומיים, יש שנהגו י"ד, ויש יומיים, איש איש כפי הוראת רבותיו, שהורו כפי הידיעות שהיו בידם. קשה לתת לזה תוקף של מנהג קדום שאין בידינו להכריע בו אחרת לאור בירורים מעמיקים יותר.
לדעת הרבה ראשונים בן כרך שקרא בי"ד לא יצא וברכותיו לבטלה. [אגב הרב אורטנר עצמו לפני שקיבל את הפסק מהרב אלישיב היה נותן לאחרים לברך על המגילה בי"ד ונמנע לברך בעצמו]. ורק בערי הספיקות יכולים לברך בי"ד.
[ב] עשרה בטלנים לא בעינן כמש"כ לעיל, וכן היה המנהג בירושלים בשעתו.
[ג] כל הסברות הללו הם מסוג הסברות שנאמרו ברמות כידוע. (חסר רק ה"בורגנין").

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' פברואר 14, 2020 5:26 am

יש נפק"מ מכל הדיון דלעיל לערים ב"ב, חולון ודומותיהן?

יוצא פוניבז'

לבי במערב כתב:יש נפק"מ מכל הדיון דלעיל לערים ב"ב, חולון ודומותיהן?

יתכן בהחלט.
אך תלוי בהרבה בירורים והרבה שיטות.
לפי הסוברים שעירוב מצרף - כל עירובי הערים של גוש דן לרבות לוד מחוברים יחד, ומי שסבור שהעירוב תקין, צריך לעשות פורים בט"ו בכל ערי גוש דן. (הרב אלישיב הורה לתושבי מבשרת לקרוא בט"ו מסיבה זו).
יש הטוענים שמסביון המחוברת לבני ברק ניתן לראות את לוד. אך יש לברר דבר זה במציאות, וגם יש לדון על נראה ממרחק שכזה.
יש מי שטוען שהחל מהשנה (תש"פ) ישנו חיבור גמור בקשת (לפי הרמ"א) מלוד עד בני ברק, ורבים סוברים שחיבור קשת מצרף לעיר אחת. וצריך לברר פרט זה במציאות.

רעואל המדייני

יהודה בן יעקב כתב:במוריה האחרון [שבט תש"פ] ישנה תשובה של הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א.
מי יכול להעלות את הדברים?

תודה על המידע.
פניתי למכון וקיבלתי את המאמר עם רשות להפיץ.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר