תם מה הוא אומר כתב:האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א האם יש מקומות שהגר"ע יוסף זצ"ל פוסק היפך השו"ע? [מלבד כמה דוג' שהובאו באשכול זה]
בהקדמה לסידור הרב טופיק
תם מה הוא אומר כתב:האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א האם יש מקומות שהגר"ע יוסף זצ"ל פוסק היפך השו"ע? [מלבד כמה דוג' שהובאו באשכול זה]
ישורון250 כתב:שו"ת פאת שדך ח"ב ס"ס קו:
קשה לעמוד על עיקרו של דבר, כי כמעט כל חכמי הספרדים שבזמן הזה נמשכים אחרי פסקי מרן הבית יוסף ז"ל ממש, אבל אין זה מנהג ספרד האמיתי, כי עינינו הרואות שגדולי האחרונים מן הספרדים לא עשו כן, אלא שהדורות האחרונים ממש התחילו ללנהוג כן מפני חיסרון ידיעת התורה, אבל באמת גם בני ספרד לא קבלו עליהן את דעת מרן ז"ל אלא במקום שאין ראיות מכריחות ומכריעות כנגדו, ראה שם.
עובר ושב כתב:הוא גם דוחה את טענתו של הרב יצחק יוסף, לפיה מנהגי מרוקו "הושפעו" בדורות מאוחרים ע"י רבנים אשכנזיים
ישראל אליהו כתב:תם מה הוא אומר כתב:נהר שלום כתב:מאמר הגר"מ מאזוז שליט"א על ברכת הדלקת נ"ש
יש הרבה מה להעיר על דבריו.
בכלל, על כל דרכו בהלכה יש מה לעמוד. ואכ"מ.
במאמר זה הוא עומד בין הפטיש לסדן, דהיינו הגר"ע יוסף שאותו הוא מעריץ כידוע, לבין אביו.. [נדמה לי שהדבר היחיד שמצאתי שהוא חולק בהדיא על אביו זה בייחס אל הציונות, שהוא טוען ששיקרו על אביו אנשי העדה החרדית, אבל יש לשמוח שהוקמה המדינה, ודעותיו כיום כבר כתובים בעלוניו].
מה שכן, נקודה שלא הובהרה כאן כל הצורך, זה מה שהוא מעיר על הגרי"ח סופר שליט"א בדקמ"ה ע"א, מדוע אינו מחשיב את שינויי המנהג ששינה הגר"ע יוסף כשינוי מנהג, וכבר העירו ע"ז כאן.
ואני ירחיב קצת: אמנם אמת נכון הדבר כי חבריו של הגר"ע יוסף חלקו עליו. מהם הגרב"צ אבא שאול (כעדות הגרי"ח סופר שליט"א בכמה מקומות בחיבורי קדשו), ועוד, וכך היה המנהג דורות.
ייתכן גם ששינוי המנהג נבע על ידי ש"פיתו" את הנשים לעזוב מנהג שנהגו בו דורות. (כך שמעתי מאחד מגדולי הדור שליט"א).
אבל, אחרי שהתקבלה הלכה ברוב הציבור לנהוג לברך לפני ההדלקה, ייתכן שזה מגיע בגלל שרוב הציבור הוא חוזר בתשובה וכו', אבל בכל זאת, אין ספק שהקב"ה עזר לו שפסקיו התקבלו בציבור, ואפילו הגרב"צ א"ש זצ"ל לא הורה לברך ולהדליק ע' שו"ת אול"צ, רק ליחידים הורה כן, [ואני מבין שהורה כך למשפחות שתמיד נהגו כך דור אחר דור, ולא דור של בעלי תשובה, וזה טעון בדיקה], אם כך, מדוע שלא ייחשב ששינה את המנהג?
הרי יש כח ביד פוסק לשנות מנהג, מצינו תמיד שינויי מנהגים לאורך הדורות, ואין כל ספק שהגר"ע יוסף היה ת"ח מופלג, מאי שנא?
אשמח לקבל תשובה ברורה בענין זה
זה לא נכון. רק ניסח את התשובה באופן שלא תפגע בגרע"י.
הוא כתב בערך כך: מי שאין לה מנהג, שתברך ואח"כ תדליק.
והיו הרבה שהבינו מזה שכל כלה חדשה תברך ואח"כ תדליק.
ובאמת כוונתו למי שגם אמה לא נהגה להדליק קודם. [אולי גיורת], ואולי אפילו אין אחת כזאת. רק ניסח כך משום השלום [וישנם עוד דוגמאות לזה].
הר"מ מזוז חולק כמה פעמים על הגרע"י, ולמה לא שאל שם על עצמו שכבר הונהג כהגרע"י.
התייחסתי לעיל לטענת המנהג שהונהג
viewtopic.php?f=17&t=42864&p=501066&hilit=%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92+%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D#p501040
הרמ"א בסימן רס"ג סעיף ה' הביא מחלוקת אם מברכים קודם ההדלקה או לאחר ההדלקה, וכתב שהמנהג לברך אחר ההדלקה. אולם מלשון מרן שם שכתב כשידליק יברך, משמע שמברך ואח"כ מדליק. והנה הרבה קהילות בבני ספרד נהגו לברך אחר ההדלקה, ונראה שנהגו כן, אף שאין כן דעת מרן, כדי שלא יבואו לזלזל במלאכות שבת, שיש לחוש שיסברו הנשים שקבלת שבת תלויה בברכה, וכיון שרואות שאעפ"י שבירכו מותרות במלאכת ההדלקה, יבואו לזלזל בעשיית מלאכה.
ונראה שהנוהגות כן יכולות להמשיך במנהגן, שאף שלכתחילה פסק מרן כדעת הרמב"ם שכתב בפרק י"א מהלכות ברכות הלכה ז' שכל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן, ואם עברה המצוה אינו מברך, מ"מ לא פסק לגמרי כשיטת הרמב"ם, שהרי כתב בסימן קס"ה סעיף א' לענין נט"י לאחר עשיית צרכיו, שאם רוצה ליטול רק פעם אחת, מברך לאחר נטילה בשעת ניגוב, מוכח שסמך להתיר לברך אף לאחר נטילה, ודלא כהרמב"ם. וגם מצינו דלא נהגו כמרן אף במקום שכתב לברך קודם מעשה המצוה, שהרי בשו"ע בסימן קנ"ח סעיף י"א כתב מרן שצריך לברך קודם מים שניים, ונהגו בזה דלא כוותיה, אלא כדברי הרמ"א שם. ועוד הרי אנו נוטלים רביעית בבת אחת, ולדעת מרן צריך לברך קודם הנטילה, דהרי בנוטל רביעית ליכא מים שניים, כמבואר בשו"ע בסימן קס"ב סעיף ד' ע"ש, אלא שנהגו בזה דלא כמרן. וא"כ ה"ה לענין הדלקת נרות, דהנוהגות להדליק ואחר כך לברך יכולות להמשיך במנהגן.
וכל זה בהדלקת נרות שבת, אבל ביום טוב יברכו ואח"כ ידליקו, שהרי כל הטעם שמדליקים קודם, הוא משום שנראה שקיבלו שבת בברכה ושוב אסור להדליק, אבל ביום טוב לא שייך טעם זה, שהרי מותר להדליק ביום טוב. וכן הסכמת הפוסקים, כסברת אשתו של הפרישה שהובאה בהקדמת בן הפרישה לטור או"ח שיש לחלק בין שבת ויו"ט, ודלא כהמג"א בסימן רס"ג אות י"ב שדחה סברא זו, וכן כתבו בדגול מרבבה שם, ובמחזיק ברכה שם אות ד', וכן פסק בבא"ח שנה שניה פרשת נח אות י', ע"ש.
ועל כל פנים אשה שנהגה כדעת מרן לברך לפני ההדלקה ודאי שתמשיך כמנהגה. ואף מי שאין לה מנהג בזה, טוב שלכתחילה תעשה כדעת מרן, ותברך ואחר כך תדליק.
פרנצויז כתב:עובר ושב כתב:הוא גם דוחה את טענתו של הרב יצחק יוסף, לפיה מנהגי מרוקו "הושפעו" בדורות מאוחרים ע"י רבנים אשכנזיים
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 40#p364403
וונדרבר כתב:פרנצויז כתב:עובר ושב כתב:הוא גם דוחה את טענתו של הרב יצחק יוסף, לפיה מנהגי מרוקו "הושפעו" בדורות מאוחרים ע"י רבנים אשכנזיים
viewtopic.php?f=7&t=10119&start=40#p364403
יש עלון בשם בית מרן, ובו השיעור השבועי של הגר"י יוסף שליט"א, בעלון האחרון ערש"ק פרשת וישלח תש"פ, עלון 234, שיעור בהלכות חנוכה, בעמ' 3 הערה 5, הובא שאחרי פטירת הג"ר צדקה חוצין בעל "צדקה ומשפט" רבה של בגדאד [נפטר בשנת תקל"ג], באו רבנים אשכנזים לעיראק והעמידו הדת על תילה, והם הנהיגו הרבה דינים כמנהג האשכנזים.
ובהמשך הובא שבמרוקו קיבלו עליהם הוראות מרן הב"י, וכך היה עד לפני כמאתים שנה שהאדמו"ר מחב"ד התחיל לעשות "שלוחים", ובכל מקום שהלכו לימדו הלכות של אשכנזים.
ואח"כ הביא מכתב הג"ר רפאל ברוך טולידאנו, שנדפס ביביע אומר ח"ו או"ח סי' מ"ח, שלדבריו העיד שבמרוקו לימדו אותם לפי קיצור שלחן ערוך של הרב גנצפריד ונהגו על פי ספר זה.
וגם הביא שרבי יוסף משאש בספרו מים חיים ח"ב כתב שבמרוקו לימדו אותם על פי הספר "שלחן ערוך הרב" להגאון רבי זלמן.
ויש להעיר על חלק מהדברים.
ראוי לברר מה המקור שהגיעו רבנים אשכנזים לעיראק והנהיגו מנהגים אשכנזים.
ובענין מה שהביא שלפני מאתים שנה כבר הגיעו שלוחים של חב"ד למרוקו, הוא תמוה מאוד, והוא סתירה לס' עין יצחק ח"ג עמ' קנ"ד שכותב שהגיעו לשם "לפני כמאה שנה, ... וכן לפני כחמישים שנה".
וראה עוד בעין יצחק שם העתק דברי הרב טולידאנו שכותב: "כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו מספר 'קצור שלחן ערוך' של הגאון רבי שלמה גאנצפריד". דהיינו שרק לאחרונה כשהגיעו, התחילו ללמד לתלמידים שלנו, אך לא נזכר שלימדו אותו בעצמו לפי ספר קש"ע, וכן לא כתוב שנהגו עפ"י ספר זה.
ומה שהביא שבספר מים חיים כתוב שלימדו אותם עפ"י ספר שלחן ערוך הרב, לא נזכר כלל בספר מים חיים.
וונדרבר כתב:יש עלון בשם בית מרן, ובו השיעור השבועי של הגר"י יוסף שליט"א, בעלון האחרון ערש"ק פרשת וישלח תש"פ, עלון 234, שיעור בהלכות חנוכה, בעמ' 3 הערה 5, הובא שאחרי פטירת הג"ר צדקה חוצין בעל "צדקה ומשפט" רבה של בגדאד [נפטר בשנת תקל"ג], באו רבנים אשכנזים לעיראק והעמידו הדת על תילה, והם הנהיגו הרבה דינים כמנהג האשכנזים.
ובהמשך הובא שבמרוקו קיבלו עליהם הוראות מרן הב"י, וכך היה עד לפני כמאתים שנה שהאדמו"ר מחב"ד התחיל לעשות "שלוחים", ובכל מקום שהלכו לימדו הלכות של אשכנזים.
ואח"כ הביא מכתב הג"ר רפאל ברוך טולידאנו, שנדפס ביביע אומר ח"ו או"ח סי' מ"ח, שלדבריו העיד שבמרוקו לימדו אותם לפי קיצור שלחן ערוך של הרב גנצפריד ונהגו על פי ספר זה.
וגם הביא שרבי יוסף משאש בספרו מים חיים ח"ב כתב שבמרוקו לימדו אותם על פי הספר "שלחן ערוך הרב" להגאון רבי זלמן.
ויש להעיר על חלק מהדברים.
ראוי לברר מה המקור שהגיעו רבנים אשכנזים לעיראק והנהיגו מנהגים אשכנזים.
ובענין מה שהביא שלפני מאתים שנה כבר הגיעו שלוחים של חב"ד למרוקו, הוא תמוה מאוד, והוא סתירה לס' עין יצחק ח"ג עמ' קנ"ד שכותב שהגיעו לשם "לפני כמאה שנה, ... וכן לפני כחמישים שנה".
וראה עוד בעין יצחק שם העתק דברי הרב טולידאנו שכותב: "כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו מספר 'קצור שלחן ערוך' של הגאון רבי שלמה גאנצפריד". דהיינו שרק לאחרונה כשהגיעו, התחילו ללמד לתלמידים שלנו, אך לא נזכר שלימדו אותו בעצמו לפי ספר קש"ע, וכן לא כתוב שנהגו עפ"י ספר זה.
ומה שהביא שבספר מים חיים כתוב שלימדו אותם עפ"י ספר שלחן ערוך הרב, לא נזכר כלל בספר מים חיים.
וונדרבר כתב:וראה עוד בעין יצחק שם העתק דברי הרב טולידאנו שכותב: "כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו מספר 'קצור שלחן ערוך' של הגאון רבי שלמה גאנצפריד". דהיינו שרק לאחרונה כשהגיעו, התחילו ללמד לתלמידים שלנו, אך לא נזכר שלימדו אותו בעצמו לפי ספר קש"ע, וכן לא כתוב שנהגו עפ"י ספר זה
עובר ושב כתב:
על אף שאין ספק שהיישוב היהודי במרוקו החל עוד בימי הבית הראשון
כמעיין המתגבר כתב:1. כל מה שמדובר זה לפני השואה.
2. המצב הדתי במרוקו היה בכי רע בעקבות האליאנס והשפעת הצרפתים.
3. הטענה של 400,000 בקזבלנקה, מלבד מאות אלפים שהיגרו לצרפת וקנדה, הוא מספר מוגזם מאוד, שכידוע לכל בר דעת אינו נכון כלל וכלל. ואם כן, היכן כל המליונים שהם צאצאיהם?
יוסף בניהו כתב:הנקודה שבילקו"י רוצה להוכיח מזה, שהמרוקאים הושפעו מחב"ד
וזה ההיפך ממה שמביא בסידור אבותינו.
אבני גזית כתב:יוסף בניהו כתב:הנקודה שבילקו"י רוצה להוכיח מזה, שהמרוקאים הושפעו מחב"ד
וזה ההיפך ממה שמביא בסידור אבותינו.
אני לא למדן גדול, אבל די טוב בהבנת הנקרא.
זה לא כתוב בילקוט יוסף. גם לא בערך. מוטב לחפש מקום אחר, לא שם.
תם מה הוא אומר כתב:אבני גזית כתב:יוסף בניהו כתב:הנקודה שבילקו"י רוצה להוכיח מזה, שהמרוקאים הושפעו מחב"ד
וזה ההיפך ממה שמביא בסידור אבותינו.
אני לא למדן גדול, אבל די טוב בהבנת הנקרא.
זה לא כתוב בילקוט יוסף. גם לא בערך. מוטב לחפש מקום אחר, לא שם.
אכן, זה די טוב. אבל זה ממש לא נכון.
הציטוט המקדים למה שהובא המעשה הנ"ל הוא, כי לחב"ד
"הרי שהייתה להם השפעה על חלק מהקהל"
ואז הוא מביא המעשה הנ"ל,
"צא וראה כי לפני כשישים שנה" וכו'.
כלומר, הוא מביא את הדברים לראיה שבני מרוקו הושפעו מחב"ד.
בעוד שהאמת בדיוק להיפך!
תם מה הוא אומר כתב:הציטוט המקדים למה שהובא המעשה הנ"ל הוא, כי לחב"ד
"הרי שהייתה להם השפעה על חלק מהקהל"
ואז הוא מביא המעשה הנ"ל,
"צא וראה כי לפני כשישים שנה" וכו'.
כלומר, הוא מביא את הדברים לראיה שבני מרוקו הושפעו מחב"ד.
בעוד שהאמת בדיוק להיפך!
אבני גזית כתב:איני רואה סתירה.
בילקוט יוסף כתב שרצו לשנות, אלא שבית הדין לא איפשר להם.
במקור מופיע אותו דבר בדיוק. חסידי חב"ד רצו לשנות ובית הדין לא איפשר להם.
אחד על אחד. לא הבנתי מה הסתירה הגדולה.
אבני גזית כתב:איני רואה סתירה.
בילקוט יוסף כתב שרצו לשנות, אלא שבית הדין לא איפשר להם.
במקור מופיע אותו דבר בדיוק. חסידי חב"ד רצו לשנות ובית הדין לא איפשר להם.
וונדרבר כתב:אבני גזית כתב:איני רואה סתירה.
בילקוט יוסף כתב שרצו לשנות, אלא שבית הדין לא איפשר להם.
במקור מופיע אותו דבר בדיוק. חסידי חב"ד רצו לשנות ובית הדין לא איפשר להם.
אחד על אחד. לא הבנתי מה הסתירה הגדולה.
לפי דבריך אין קשר בין דברי הילקוט יוסף לבין הבירור בענין מנהגי בני מרוקו,
וא"כ הכותרת על הקטעים האלו בילקוט יוסף צריכה להיות "התוכניות הסודיות של שלוחי חב"ד שלא התממשו".
ישראל אליהו כתב:אבני גזית כתב:איני רואה סתירה.
בילקוט יוסף כתב שרצו לשנות, אלא שבית הדין לא איפשר להם.
במקור מופיע אותו דבר בדיוק. חסידי חב"ד רצו לשנות ובית הדין לא איפשר להם.
אז מה הוא רצה להרויח בהביאו מקור זה?
אבני גזית כתב:ישראל אליהו כתב:אבני גזית כתב:איני רואה סתירה.
בילקוט יוסף כתב שרצו לשנות, אלא שבית הדין לא איפשר להם.
במקור מופיע אותו דבר בדיוק. חסידי חב"ד רצו לשנות ובית הדין לא איפשר להם.
אז מה הוא רצה להרויח בהביאו מקור זה?
לתאר מקרה בו ניסו ולא הצליחו.
אבני גזית כתב: אם זו רמת ההשגות שהצליחו לייצר, אז חזק וברוך.
עובר ושב כתב:אבני גזית כתב: אם זו רמת ההשגות שהצליחו לייצר, אז חזק וברוך.
יש כאן טיעונים כבדי משקל, על מה שנראה ממש כמו תעמולת שקר נגד מנהגי מרוקו וכיו"ב. עוד סילוף ועוד סילוף ועוד סילוף, דבר מצטרף לדבר ובונה תמונה קודרת מאוד.
בנוסף לציטוט שהובא לעיל ע"י הרב ישראל אליהו, אי אפשר שלא להיזכר בהתבטאות שלו (בכו"כ מקומות) כלפי בר הפלוגתא שלו, "בדה מלבו דברים בשם רבי חיים פלאג'י" כאשר היה מדובר בטעות דפוס, טעות אחת בסדרה של ארבעה כרכים העונים לשם "דברי שלום ואמת". ומה נענה על סילופים מכוונים כאלה ו"ראיות" שכאשר מעיינים במקור רואים שהם ראיות לסתור?
אם זו רמת התשובות שיש לטענות אלה, אז חזק וברוך.
וונדרבר כתב:
ותמוה מאוד להביא הוכחה ממה ש"רצו" לערער על מנהגי מרוקו, הרי מוכח מהעובדה ההיא שרבני מרוקו לא הסכימו לשנות את מנהגיהם, וא"כ אדרבה הוא ראיה לסתור.
אבני גזית כתב:
זו הערה יחידה שהתבוננתי בה לעומק וראיתי שאין בה דובים ולא כינים של דובים.
אבני גזית כתב: לי זה מרגיש שהדברים נכתבים מתוך אמוציות ורגשנות שלא פוסקים איתם הלכות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 500 אורחים