כותב כתב:ובספר ילקוט מעם לועז (פ' שמות עמ' תד) מתרץ בשם ילקוט ראובני, וז"ל: וכל לילה היו צומחים במדבר עשבים כדי שיהיה לבהמות מה לאכול וצמח כל לילה מחדש כי היו הולכים במסעות בלי הפסק וכל היום היו במקום אחד והכל היה מדבר.
היכן הילקוט ראובני המדובר?
מה אכלו הבהמות של ישראל במדבר דכתיב לחם אבירים אכל איש ולא בהמות אלא שכבת הטל בלילה היה מעלה להם ירקות לבהמות
לייטנר כתב:כותב כתב:הרי המדבר הוא מקום שמם בלי שום זריעה וצמיחה.
[/b]
משפט מאוד בעייתי, שכן המדבר נקרא כך משום שמדבירים בו את הצאן, כלומר לצאן תמיד יש מה לאכול במדבר. ראה מיכה ב יב וישעיה ה יז.
כותב כתב:הרי המדבר הוא מקום שמם בלי שום זריעה וצמיחה.
ראיתי בספר תפארת יהונתן (פ' ראה) שמיישב, וז"ל: במדבר היו הבהמות אוכלין עשבים מה שהבאר היה מעלה מגן עדן כמבואר בתרגום.
לאיזה תרגום כוונתו?
[/b]
וכך היתה הבאר שהיתה עם ישראל במדבר דומה לסלע מלא כברה מפכפכת ועולה כמפי הפך הזה עולה עמהן להרים ויורדת עמהן לגאיות מקום שישראל שורין היא שורה כנגדן מקום גבוה כנגד פתחו של אהל מועד נשיאי ישראל באין וסובבין אותה במקלותיהן ואומ' עליה את השירה עלי באר ענו לה עלי באר ענו לה והן מבעבעין ועולין כעמוד למעלה וכל אחד ואחד מושך במקלו איש לשבטו ואיש למשפחתו שנ' באר חפרוה שרים וגו'
כיון שעמדו קלעי החצר היו י"ב נשיאים עומדים על הבאר ואומרים שירה שנאמר באר חפרוה שרים (במדבר כ"א י"ח), והיו מימי הבאר יוצאין ונעשין נהרים נהרים, נהר אחד יוצא ומקיף את מחנה שכינה, ומאותו נהר יוצאין ארבעה נהרות בד' זויות החצר כל או"א הולך לרוח אחת, לבסוף משמש ב' רוחות דרום ומזרח ויוצא אל מחנה ישראל. עבר מחנה הלוים היו מתערבין נהרים זה לזה ומקיפין את כל מחנה הלוים ומהלכין בין משפחה למשפחה ונראין טבליות טבליות מקיפין את מחנה השכינה ונהר גדול מקיף את כל מחנה ישראל מבחוץ ונעשין נהרים נהרים בין כל שבט ושבט והיו הנהרות מודיעין בין כל או"א גבולן, ואין אחד צריך לחבירו. ולא תאמר שמא בסילות המים אלא מנדלין להם כל מיני מעדנים מעין עולם הבא שנאמר שלחיך פרדס רימונים נרד וכרכום
לייטנר כתב:אפשר לעיין במקורות שציינתי, במקום להתלהם לחינם (ובודאי זוכר אתה אבות פ"ה מ"ז בשישי).
כיון שהטרחתני, אציין לך מקורות בפרשנים שיוכיחו זאת: רד"ק ישעיה יד ל, שם יז ב, שם ירמיה ט ט (ובמצודת ציון שם). מצודת דוד ומצודת ציון ירמיה כג י, מצודת ציון יואל א יט.
השווה גם שמות ג א.
לייטנר כתב:אותו "מדרש" הוא על יסוד השימוש במילה 'דבר' בארמית (כמו "דבר אחד לדור" - סנהדרין ח ע"א). שימוש זה קיים בכל השפות השמיות, ובמקורות התנ"כיים שציינתי, הראיתי שיש לו שימוש גם בלשון הקודש.
המקורות מהפרשנים היו בשביל להניח את דעתך בלבד, ואם לא הנחתי, חבל שטרחתי.
חוקר כתב:בענין הויכוח על משמעות מדבר שניכם צדקתם:
ראה בס' השרשים לרד"ק ערך 'דבר', שיש שני משמעויות למילה 'מדבר' א. מקום שומם שאין בו זרע, ב. מקום מרעה לבהמות מחוץ לעיר
עכ"פ ברור שהמדבר בו היו בנ"י הוא מן המשמעות הא' כמפורש בתורה לא מקום זרע וכו' ואזדא טענת ר' לייטנר.
וגם מנין לר' ליטנר שזה שייך לשורש 'דבר' מל' הנהגה?
עכ"פ זה שמצינו בתנ"ך שורש זה במשמעות הנהגה, באור החיים וזאת הברכה, הוכיח כן מן הכתוב ידבר עמים תחתנו, שאנו ננהיגם.
לייטנר כתב:ואם הרד"ק לא היה אומר זאת, זה לא היה נכון?!
לייטנר כתב:לגבי הקשר בין 'דבר' להנהגה, הזכרתי את דברי הגמרא: "דבר אחד לדור".
לייטנר כתב:מצויין שהוספת את דברי הרד"ק, אך לא דבריו הם שהפכו את דברי אי מי מאיתנו לנכונים או שגויים.
לגבי ההנהגה, אכן אינני מקשר זאת באופן ישיר דווקא לצאן, אף כי א"א לשלול זאת על הסף.
לייטנר כתב:כנראה שלא הבנת. השוואה לשפות אחרות באיתור שרשים וכו' היא דבר כה בסיסי עד שאין צורך להסבירו (עובדה היא שרק הספרדים כתבו ספרי דקדוק, משום שהכירו גם את השפה הערבית ואת צורת הדקדוק שלה). כלומר, לא היותו של הרד"ק ראשון הופכת אותו לבר סמכא, עד ש"אני צודק, כיון שיש הוכחה מדברי הרד"ק", אלא בקיאותו בתנ"ך + שפה שמית.
אמור מעתה, אין חובה לדעת שפות שמיות כדי ללמוד תורה, אך כדי לדון בשרשיה, צריך גם צריך (בהקשר מעט שונה, כמדומני שייחסו לליברמן משפט שאמר שמי שאינו מבין יונית הריהו מברך ברכת התורה לבטלה על לימוד משנה/גמרא). לכן, הבה ניתן מעט אמון בידע, גם אם אינו מופיע בראשונים או סותר את אשר לימדנו המלמד במכינה ב'.
לייטנר כתב:לייטנר כתב:כותב כתב:הרי המדבר הוא מקום שמם בלי שום זריעה וצמיחה.
[/b]
משפט מאוד בעייתי, שכן המדבר נקרא כך משום שמדבירים בו את הצאן, כלומר לצאן תמיד יש מה לאכול במדבר. ראה מיכה ב יב וישעיה ה יז.
אחי יוסף רעו את הצאן באזור שראובן קורא אותו 'מדבר': "השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר" (בראשית לז כב)
לייטנר כתב:לייטנר כתב:כותב כתב:הרי המדבר הוא מקום שמם בלי שום זריעה וצמיחה.
[/b]
משפט מאוד בעייתי, שכן המדבר נקרא כך משום שמדבירים בו את הצאן, כלומר לצאן תמיד יש מה לאכול במדבר. ראה מיכה ב יב וישעיה ה יז.
אחי יוסף רעו את הצאן באזור שראובן קורא אותו 'מדבר': "השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר" (בראשית לז כב)
לייטנר כתב:אחי יוסף רעו את הצאן באזור שראובן קורא אותו 'מדבר': "השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר" (בראשית לז כב)
לייטנר כתב:אחי יוסף רעו את הצאן באזור שראובן קורא אותו 'מדבר': "השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר" (בראשית לז כב)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 498 אורחים