מכונות גילוח בהלכה

[יואל שילה]

כעת ראיתי שדנו כאן בנושא זה
אוסיף מאמר מעניין, שהוא סיכום של עבודתם המקיפה של שני דוקטורים גויים, סיני וגרמני
עם הסיני הייתי בקשר מסויים.
ואצרף את המאמר המקורי באנגלית, ואת התמצית שלי של עיקר מסקנותם.

[אוצר החכמה]

לא קראתי את כל המאמר שלך ואיני יודע אם אספיק לקרא את כולו. אבל נראה לי שדברי הח"ח פשטם הוא שסבר שרק אם נשאר שערות אין בזה השחתה. וכל דבר שמגלח לגמרי מיקרי השחתה. ומה שכתבת שאין אנו יודעים באיזה מכונה לכולי אינו משנה את העניין.

[יואל שילה]

כתב החפץ חיים (לקוטי הלכות, מכות ג' דף י"ד:, עין משפט ז'): "לפי"ז המאשינקע [המכונה] החדשה שמספרים בם [היינו מה שקורין אָל וכ"ש חצי אָל] שמגלחין כתער ממש ותולש השער לגמרי ולא נשאר מאומה - המספר בם את זקנו לכאורה עובר על מה שכתוב ופאת זקנם לא יגלחו, ושומר נפשו ירחק מזה מאד" - וכמה פוסקים הביאו דברים אלו כסיוע או כראיה לעמדתם שיש לאסור את הגילוח במכונות.
יש להעיר על דבריהם שגם אם לעולם לא נדע בבירור על איזו מאשינקע דיבר החפץ חיים - אולם סביר שכוונתו למכשיר שיש לו סכין חדה, שהרי דבריו נסובים על מסקנת הגמרא שאסור לגלח בתער שיש בו גילוח והשחתה, ולא נסובים על מה שהגמרא התירה לגלח במספריים שאין משחיתים, וממילא אי אפשר למצוא בדברי החפץ חיים מקור לאסור את הגילוח במכונות הפועלות בעקרון של מספריים, וכ"כ בספר מגד גבעות עולם (שימוש חכמים אצל הגר"מ פיינשטיין [הרב שורקין, תשנ"ט]).
ראיתי בספר 'מסורת משה' שהגר"מ פינשטיין זצ"ל אמר למח"ס 'הדרת פנים זקן' שהח"ח רק נשאר בצ"ע על המגלח במאשינקע, וגם לא כתב זאת במקום שמזכיר האיסורים אלא רק בהערה על ספרו במסכת מכות, ושבלא"ה לא חסרו תירוצים על קושייתו.

אין שום מרכיב חד במכונות הגילוח דידן, אלא החיתוך נעשה רק מכח הגזירה.

[יואל שילה]

ברכסים היה כינוס, שנאם בו עדס, וכנראה שהסביר כמה נורא לסדר את הפאות בפאטר.
לא הלכתי לשם גם כי חשבתי שידבר רק על השחתת פאות הראש, וגם כי התעצלתי, וגם כי לא בדיוק התחשק לי לעשות ממנו קציצות קבל עם ועדה.
מסתבר שלאחר הכינוס רב עם הארץ אחד מינה משגיח כשרות עם הארץ אחר כדי שישגיח על הספרים ויתנו להם תעודת כשרות.
הגיע אלי ספר כדי שאדריך אותו מה לעשות.
אמרתי לו שכולם עמרצים והכל שטויות, ושגם אחד המאכרים הגדולים בזה [אהרן] אמר לי 'למדנו את דבריך בעיון, והעיקר כדבריך'.
בקיצור, הם המציאו מכונה חדשה מבית מגה אפיליידי, שתוקנו בה הליקויים שהיו במכונה הקודמת, וממילא יש עוד פרנסה של 400 שקלים כפול מספר הספרים ליצרני המכונה.
ומה הבשורה הטובה - במכונה זו יש הגנה עוד יותר עבה שהחלק הנע, החותך, לא יוכל לגעת בעור הפנים בשום מצב.
ואני צובט את עצמי - האם כולם כאלו טפשים?
קחו את ה'סכין' של מכונות התספורת, פרקו אותו, שימו לב שהזוית שלו היא בערך שבעים מעלות, מהירות התנועה שלו בערך שבעה קמ"ש, אולי קצת יותר.
אין שום סיכוי שהוא יחתוך שער בלי סיוע הרשת.
נסו לקחת את ה'סכין' ולחתוך עמה שער תוך כדי תנועה ימינה ושמאלה על העור - גורנישט.
נסו להניח את הסכין על המכונה ללא הרשת ולהצמיד אותה לעור היד - גורנישט, כלומר העור יפָּגע אך לא השערות.
מה הם רוצים?
הרי שארית קטנה נשארת גם ללא ההגנה המיותרת הזו, שאמורה לספק את ההמצאה שמציאו שהשיער יהיה נרגש לאחר התגלחת, אבל מדוע תוספת ההגנה לעטוף את הסכין שאיננה מסוגלת לחתוך?
ומה עושים עם השטות הזו - אומרים לספרים שיתארגנו לצפצף על הרב והמשגיח כשרות?

[בברכה המשולשת]

לא כ"כ הבנתי.
מדוע שכת"ר יתן הדרכה כלשהי לספרים, אם שיטתו בזה שונה?
שילכו לקבל הדרכה מהרבנים האוסרים.

[יואל שילה]

לא אני הלכתי אליו - הוא בא אלי, אני אפילו לא ידעתי על כך שהחליטו על הכשר לספרים, והתנו זאת במעבר למכונה הזו.
הפסקתי להאמין במושג הזה 'הרבנים האוסרים', עכ"פ בהקשר לש מכונות תספורת.
מי שמסוגל לאסור זאת הוא טועה גמור בנושא זה!
זו לא הלכתא למשיחא, או משהו שצריך להגיע למקדשי הודו כדי לברר - פשוט לפרק מכונת תספורת, ולנסות לחתוך עמה שיער רק באמצעות החלק הנע - ולהווכח שאין בכחו לחתוך שיער.
מי שלא עשה את הניסוי הפשוט הזה, ובמקומו אוסר את המותר - לא ראוי לתת 'הכשר' מאחר ודעתו אינה 'דעה' בזה.

[בברכה המשולשת]

אסביר שוב את כוונתי- מי שסבור שמשהו מותר לגמרי, לא יכול לתת הדרכה לפי שיטת האוסרים.
גם אם האוסרים הם ע"ה גמורים, א"א לו לרב המתיר להסביר את לפעול לפי שיטתם.
(מקרה קצת דומה- שבוע שעבר הגיעו אלי שני אברכים יקרים שליט"א וביקשו שאסביר להם פיסקא בדבריו של רב גדול מאוד שליט"א. ניסיתי להסביר, ובשלב כלשהו אמר לי אחד מהאברכים שמההסבר שלי יוצא שאני לא מסכים עם הגאון הנ"ל. הרהרתי לרגע, והשבתי שאני אכן חולק על כל הנחת היסוד ועל המהלך הלמדני שם, וגם הסברתי בהרחבה רבה למה זה כך. ואז הצעתי להם לשאול את הגאון הנ"ל בעצמו, ואפילו הצעתי להם דרך ליצור עמו קשר.)

(ולגוף הסוגיא, הרי לפי מי שפוסק שהעיקר זה התוצאה, אז מה זה משנה אם דרך הפעולה היא כזו שהחלק הנע לא חותך שום דבר).

[עקביה]

ולגוף הסוגיא, הרי לפי מי שפוסק שהעיקר זה התוצאה, אז מה זה משנה אם דרך הפעולה היא כזו שהחלק הנע לא חותך שום דבר.

גא"מ.

[יואל שילה]

הטענות שלך מצויינות, אך משהו חסר בהם.
הם מתייחסות למי שאוסר את התגלחת במכונת תספורת כ'שיטה' שיש לה הסבר ומובן, אלא שאני הקטן לא אוחז מכך מכח ראיות.
ולא היא, אין כאן שיטה אלא שטות.
אין מי שחלק על כך שלהלכה מותר לגלח את הזקן במספריים, והיתר זה מבואר בגמ'.
הויכוח הוא מה קורה כשהמספריים משחיתות, שבו כמעט כל עולם הרבנים אוסר, כי מספרים משחיתות הם בדיוק תער, לשיטתם, ואנכי הזבוב טוען שמספרים שמשחיתות הן מספרים, ומותרות, למרות שתוצאת הגילוח בהן היא השחתה, וראיותי עמי.
כל זאת במכונה מזן פיליפס וחברותיה, ששם תוצאת הגילוח היא השחתה.
אולם במכונת תספורת תוצאת הגילוח היא לא השחתה, אלא נותרים זיפים הנרגשים.
וממילא אין שום צד בעולם לאסור זאת, גם לשיטת מי שאוסר את התגלחת במספרים שמשחיתות.
את זה יודעים גם בעלי ההמצאה החדשה, אלא שהם טוענים שעדיין, אם החלק הנע יגע ישירות בעור - הוא הרי יחתוך ללא שארית, והוה לן תער גמור.
ולכן הצריכו שהחלק הנייח יעטוף את החלק הנייד, וימנע את המגע שלו בעור.
וכעת הוסיפו משמרת על משמרתם לעבות את המגן כדי למנוע כל חשש של נגיעת החלק הנע בעור.
ואני צועק 'המלך ערום!'
לחלק הנע ולחלק הנייח אין שום יכולת חיתוך עצמית בשל זוית המתכת ובשל המהירות האיטית של התנועה
וממילא אין שום צד שהשערות יחתכו ישירות מחמת החלק הנע.
וממילא גם האוסרים היו צריכים להתיר
אלא שלא עשו את הניסוי הפשוט לפרק את המכונה ולהעביר את ה'סכין' על שערות, ולראות שהוא לא יותר גרוע ממסרק.
וכך ה'עגל' הזה נולד מתחת הרדאר, ואני שוב צועק 'המלך ערום'.

[חברא]

ראיתי בספר 'מסורת משה' שהגר"מ פינשטיין זצ"ל אמר למח"ס 'הדרת פנים זקן' שהח"ח רק נשאר בצ"ע על המגלח במאשינקע, וגם לא כתב זאת במקום שמזכיר האיסורים אלא רק בהערה על ספרו במסכת מכות, ושבלא"ה לא חסרו תירוצים על קושייתו.

מסורת משה על גילוח הזקן 1.png (253.13 KiB) נצפה 7056 פעמים

מסורת משה על גילוח הזקן 2.png (276.55 KiB) נצפה 7054 פעמים

[יואל שילה]

אכן הספר ההוא מאד הרגיז גם אותי הקטן
אפילו אני לא הייתי נותן לו הסכמה...

[חיים שאול]

הי׳ השבוע ישיבה בבי"ד של ר׳ נסים ואמור לצאת מכתב על המכונות

[יואל שילה]

גלוי וידוע שאיש מהם לא מכיר את הסוגיא היטב

[איש פלוני]

הרב שילה, במחכ"ת, אבל לא ללמוד את הסוגיא כמותכם, (וגלוי וידוע לפניכם שרבים וגדולים וטובים לא למדו כמוכם), אינו נחשב "לא מכיר את הסוגיא".

[חיים שאול]

גלוי וידוע שאיש מהם לא מכיר את הסוגיא היטב

על פי התמונות שקיבלתי ממי שנוכח במקום היו שם הגר"י סילמן הגרש"צ רוזנבלט והגרמ"מ לובין למיטב הכרתי אותם הם יודעים בכל מקום ברחבי התורה הלכה למעשה, ומי שגילח את הגוי היו הרב בייפוס ממשמרת השבת וחברותא שלו שכבר עסקו בזה בעבר, אז למי אתה מתכוון שאינם מכירים? (וסתם לידיעה, כעת אוחזים בשלבים הסופיים של נתינת כשרות לספרים בב"ב ע"י רבני העיר הגרש"צ רוזנבלט והגרחי"א לנדא שליט"א לאחר שדנו והכריעו מה הגדר המדוייק שאפשר לחייב את הספרים לא לגלח בשופו"א ומה אין להם לעשות אא"כ יבקש המסתפר)

[יואל שילה]

הכשר לספרים נצרך לאיסור הקפת הראש, ולא בזה אני דן אלא בתגלחת הזקן.
אין לי בעיה עם מי שלומד את הסוגיא שלא כמותי, ובלבד שתהיה לו משנה סדורה בזה שמבארת את כל היסודות, ומכיר את הקושיות על שיטתו, ויודע את הפתרונות לקושיות, וגם מכיר את המציאות היטב.
וזו לא המציאות בנדו"ד.
לא בושה לא להכיר נושא, מי מאתנו מכיר הכל? ובפרט אני שכל כך מעט הספקתי ללמוד.
אבל להורות לרבים בנושא שאתה לא מכיר מספיק - הוא...
אני מנוע לכתוב, אבל זאת אכתוב שכשהייתי בביתו של הרב דרעי זצ"ל [וממש הרגשתי שהשכינה שורה בבית זה] וביקשתיו לבאר את שיטתו - השתכנעתי עמוקות שהוא טועה [כלומר, עד שלא ישבתי מולו יכולתי לחשוב שאני לא מבין את שיטתו, אבל כשהוא ביאר אותה כבר לא נותר לי ספק].
ולאחר שהחומר שלי נלמד ע"י הרב דרעי והחברותא שלו - אמר לי החברותא - 'למדנו את דבריך בעיון, והעיקר כדבריך'.

[חיים שאול]

אם אני לא טועה (לא שאלתי מפורש) הכינוס בבי"ד הי׳ בעצם בשביל ההכשר לספרים, בשביל להחליט איזה מכונות גילוח להתיר להם, ובתקנון שהספרים יחתמו ראיתי שכ׳ שם ע"ז
את הטענות על מי יכול להורות ומי לא, אני בינתיים משוכנע שגדולי הרבנים הנ"ל יודעים היטב מה הם יודעים ומה לא והם לא מתביישים למשוך ידיהם ממה שהם לא יודעים (כשיש משהו כזה)

[לענין]

http://beinenu.com/ask-rabbi

הרב סילמן.PNG (21.79 KiB) נצפה 6758 פעמים

הרב סילמן 2.PNG (23.88 KiB) נצפה 6758 פעמים

הרב סילמן 3.PNG (24.34 KiB) נצפה 6758 פעמים

[עקביה]

http://beinenu.com/ask-rabbi

הרב סילמן.PNG

הרב סילמן 3.PNG

הרב סילמן 2.PNG

מה פשר התופעה?
מכונה שמשאירה כדי קריצת ציפורן מדוע אינה כשרה?

[יואל שילה]

אני מקוה שאתם פוטרים אותי מלהגיב.

[איש פלוני]

אולי כתב להחמיר, כיון ששיעור קריצת הציפורן אינו ברור, שיעור קריצת הציפורן עליו מסתמכים בעלי המכונות הכשרות (אפי' גרוס) הוא ע"פ ד' החת"ס שהשיעור הוא כדי להרגיש בציפורן. ואולי הבין שזו כונת השואל כששאל על "קריצת הציפורן", וכיון שלרוב הראשונים והאחרונים השיעור גדול פי כמה (דכוונת קריצת הציפורן היא לאחוז בציפורן) ענה שלא להשתמש.
(כ"ז כמובן בהשערה בלבד)

[יואל שילה]

כלומר, כוונתך שהיתר השימוש במכשיר מגלח הוא רק אם נשארת שארית שיער 'כדי לכוף ראשו לעיקרו'?
אם כן איך לפרנס את הגמ' המתירה להדיא לגזוז את שיער הזקן במספרים, אף שברור שלאחר הגזיזה לא נותר בהם שיעור 'כדי נטילת הזוג'?

[איש פלוני]

כלומר, כוונתך שהיתר השימוש במכשיר מגלח הוא רק אם נשארת שארית שיער 'כדי לכוף ראשו לעיקרו'?
אם כן איך לפרנס את הגמ' המתירה להדיא לגזוז את שיער הזקן במספרים, אף שברור שלאחר הגזיזה לא נותר בהם שיעור 'כדי נטילת הזוג'?

ממש לא,
שיעור קריצת הציפורן הוא שיעור העומד בפני עצמו, במפורש במשנה. רק הפרשנות בגודל השיעור נתונה בספק. הפרשנות ע"פ החת"ס היא ממש קטנה, ועליה מסתמכים בעלי המכונות, לפי פרשנות שאר הראשונים, עדיין נתון הדבר במחלוקת אי הוא נמוך מהשיעורים האחרים או פחות, וזה מקום לנידון בפני עצמו.

[חיים שאול]

http://beinenu.com/ask-rabbi

הרב סילמן.PNG

הרב סילמן 3.PNG

הרב סילמן 2.PNG

מה פשר התופעה?
מכונה שמשאירה כדי קריצת ציפורן מדוע אינה כשרה?

מה לא מובן, מדובר בעניית תשובה דרך האינטרנט וצריך להיזהר כשלא יודעים מי השואל ולכן אמר שיש להימנע מכל מכונה

[חיים שאול]

20200207_160907.jpg (218.2 KiB) נצפה 6572 פעמים

[יואל שילה]

כלומר, כוונתך שהיתר השימוש במכשיר מגלח הוא רק אם נשארת שארית שיער 'כדי לכוף ראשו לעיקרו'?
אם כן איך לפרנס את הגמ' המתירה להדיא לגזוז את שיער הזקן במספרים, אף שברור שלאחר הגזיזה לא נותר בהם שיעור 'כדי נטילת הזוג'?

ממש לא,
שיעור קריצת הציפורן הוא שיעור העומד בפני עצמו, במפורש במשנה. רק הפרשנות בגודל השיעור נתונה בספק. הפרשנות ע"פ החת"ס היא ממש קטנה, ועליה מסתמכים בעלי המכונות, לפי פרשנות שאר הראשונים, עדיין נתון הדבר במחלוקת אי הוא נמוך מהשיעורים האחרים או פחות, וזה מקום לנידון בפני עצמו.

יש כאן בעיה מובנית
הגמ' על משנה זו אומרת שהלכה כדברי כולם להחמיר.
הנידון של החת"ם סופר שציינת היה במקרה הפוך, לגזוז את הזקן במספרים ולהביאו למצב שאין 'שיעור שיער', ואז יהיה מותר לגלחו בתער, ובזאת חלק על הנו"ב שאחז ששיעורי המשנה לא רלוונטים לנידון גילוח, אלא השיעור הוא כל מה שיש לתער עוד מה לחתוך.
לחת"ם סופר הוקשה איך יתכן שרש"י נקט שכדי נטילת הזוג הוא ארוך יותר מכדי קריצת הצפורן, ולכן חידש שביאור קריצת הציפורן איננו תפיסה בין הצפורניים אלא הרגשת השיער בצפורן, כמו סכין שחיטה, אך כל שחיד זאת הוא כשהשיעור הקטן הוא החמור, ולא לקולא.
אבל הנידון שלנו הוא הפוך, להשתמש במכונה שבעקרון הרבנים מגדירים כתער, ולהסתמך על כך שלמרות התגלחת עדיין נשאר שֵם שיער, ואם כן היו צריכים לנקוט את השיעור הארוך ולא הקצר כשיעור המתיר את הפעולה, כלומר כדי לכוף ראשו לעיקרו לרמב"ם, או כדי נטילת הזוג לרש"י, והרבנים מסתמכים כאן על השיעור המוקטן של החת"ם סופר שנאמר לחומרא ולא לקולא.
עוד יש להעיר שהחת"ם סופר חידש ששיעורי המשנה הם הקובעים את שיעור 'השחתה', אך הפשטות איננה כן, אלא שכשיש 'שֵם שיער' אסור להשחיתו, אך השחתה איננה להקטין את השיער משיעור המשנה, ודו"ק כי עמוק הוא.

[יואל שילה]

תמיהה רבתי שנתקלתי בה כעת
תוס' בשבועות ב' כתבו שיש לאסור מספרים כעין תער בגילוח פאות הראש.
נראה שרעק"א הבין מדבריהם שהגדרת הדברים היא שכל מספרים שמותירות פחות מכדי לכוף ראשו לעיקרו - נחשב שמשחיתות, והן אסורות בגילוח פאות הראש [ומסתבר שזה המקור המרכזי למה שפשט בציבור להשאיר שיעור זה].
ואני לא מצא ידי ורגלי, הרי בתוספתא כתוב שבפאות הראש אסור תער, וממילא מספרים מותרות, וכ"פ הרמב"ם והשו"ע.
תוס' מכריחים בחשבון סוגייתי שגם מספרים כעין תער הם בכלל, וכן הביא השו"ע שיש מחמירים.
אבל הני מילי כשהם מספרים כעין תער, ולא במספרים שמשאירות שארית של חצי סנטימטר.
הרי אם פחות מכדי לכוף ראשו לעיקרו נחשב השחתה - הרי לא מצאנו ידינו ורגלינו, שהרי לאחר הגזיזה במספרים הרי אין בשיער שיעור 'כדי נטילת הזוג'.
ושיעור זה הרי הוא קטן יותר מכדי לכוף ראשו לעיקרו [רמב"ם, ובכוונת רש"י שכתב ששיעור כדי נטילת הזוג הוא שיעור גדול יותר - ביארו שהוא גדול רק מקריצת הצפורן, או שכוונתו למספרים שלא חותכות היטב ויש להשאיר בשיער גם שיעור כדי אחיזתן באצבעות - כדי שיוכלו לחתוך במספרים הלא חדות אלו].
והרי הגדרת מספרים בגמ' היא שאינן משחיתות.
ונמצא שמספרים שמקצרות את השיער לפחות מהשיעור הקטן יותר עדיין לא משחיתות, וכיצד ניתן לדון את השיעור הגדול יותר כמושחת?
לדברי נמצא שבגילוח פאות הראש מותר לקצר את השערות, ובלבד שיהא שיעור שניכרות השערות, וכ"כ הבה"ל ועוד פוסקים, ולא זכיתי להבין את המצריכים שיעור כדי לכוף ראשו לעיקרו.

[יואל שילה]

גיליתי בגנזי מכתב שכתב פוסק חשוב אחד לפני שנים רבות, ושכחתי ממנו, וגם שכחתי למי הוא היה ממוען:

הטעמים שכתבת לאסור מכונת גלוח [בשם כבוד הרה"ג... שליט"א] לא נעלמו ממני, אבל לענ"ד אין הדברים נכונים כלל וכלל, ואשתדל למלא בקשתך לבאר לך ענין זה עכ"פ בקצור.
אתה כותב שכל ההיתר של מספרים הוא כי "אינם עושים השחתה" אבל אם המספרים משחיתים פשיטא שאסור ומכונת גלוח משחיתה כתער ממש, אלו תו"ד בקצור.
ואני אומר שזה שבוש גמור, חשש השחתה במספרים יש אך ורק כשחותך עם החלק התחתון לחוד, אבל כל שהחיתוך נעשה ע"י חלק העליון והתחתון גם יחד כבמכונת גלוח ליכא חשש השחתה לעולם, ומה שלפי ראות עינינו התוצאה נראית לנו שוה לתער אינו מעלה ומוריד!! [באמת התוצאה אינה שוה ממש רק שבהסתכלות בעין לא רואים הבדל], וזה גופא מה שלמדנו דמספרים אפילו כעין תער מותר, ר"ל שאפילו אם תוצאת הגלוח במספרים נראית כעין התוצאה של תער ממש, ג"כ מותר; וז"ל הריטב"א (מכות כ"א) "ומשורת הדין כל שהוא במספרים אפילו כעין תער מותר, אבל מדת חסידים שלא לעשות כן מפני חשד הרואים" [דייק בלשונו והבן כונתי].
וכן מבואר בכל הפוסקים דמספרים כעין תער פירושו שחותך סמוך לבשר ממש ואינו משייר כלום מן השערות [עי' חכמת אדם פ"ט אות ט"ז].
סוף דבר, מכונת גלוח היא בכלל מספרים כעין תער, וזה הותר בזקן לכו"ע, ודו"ק.
[אגב, ידוע שהגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל התיר מכונת גלוח בפשיטות והתרעם מאוד על המחמירים בזה!]
[יעויין מכות דף כ"א. "ת"ר ופאת זקנם לא יגלחו, יכול אפילו גלחו במספרים יהא חייב - ת"ל לא תשחית", ופי' רש"י "ומספרים אינן משחיתים שאין חותכין שיער בצד עיקר כתער" - הכונה לפי דרכינו דפעולת המספרים שהיא חיתוך על ידי שני סכינים לעולם אינה חותכת ממש בצד עיקר כתער, ודו"ק]

[אור עולם]

בדרשת שבת שובה דיבר הגר"א אייזנטל שליט"א (מד"א רמות ג') והעלה לאסור גילוח במכונות, והסתפק מאד לגבי ה'מכונות כשירות'.
לגבי ההיתר של "דבר שאינו מתכוון" הוא טען (וכמדומה שרמזו לזה כאן בראש האשכול) ש'גזירת הפשרה' תוכיח שאין פטור של אינו מתכוון בפעולה אחת החלוקה בשיעורה (מפשיר, מבשל), אלא רק בב' פעולות (משיכת ספסל, עשיית חריץ), וא"כ לא יועיל היתר זה לגבי גילוח.

[יואל שילה]

כעת כתב לי מנהל מכון צומת, הרב מנחם פרל:

הרב חיים ג'קטר בירר את הנושא השנה (תשפ"א) שוב מול חברת פיליפס.

החברה פתחה בפניו את האתר הפנימי שלה להציג מספר סרטונים, לכמה דקות בלבד [נתנו לו קוד זמני].

הסרטים הוקרנו לעיניו ולעיני. מתייחסים לכמה דגמי מכונות שלהם ולכללי התכנון של פעולות הגילוח.

מה שראינו מזויות שונות הוא שהסכינים חותכים רק באמצעות התנגדות הרשת.

במצגת פנימית שלהם, היתה גם דרישה כזאת מהמתכננים, שהגילוח יהיה רק באופן כזה, מפני שחוסך אנרגיה ואולי נימוקים נוספים, שכרגע אינני זוכר.

מכולם נראה חד משמעית (בעיני) כדברי הרב יואל שילה כאן.

מאמר קצר בנושא זה מופיע בתחומין מא [כעת בדפוס].