דרכון ותמונה חדשה של החזו"א

[שחר]

קבלתי לפני זמן רב תמונה של מרן החזו"א זללה"ה, התמונה כמדומני די נדירה, אבל היא חדה וברורה מאד, החזו"א נראה עומד בשעה שאחר משמש בעמידה לברכות ואחד מברך הברכות, כפי הנראה החזו"א שימש כסנדק (לכן יש לו טלית).
מה שרציתי לדעת: מי הוא הרך הנימול? ומהו התאריך? ומי הם כל שאר הדמויות הנראות בתמונה?
יתכן והתמונה כבר הודפסה באיזה ספר ברבות הזמן עם הפרטים, אך אין לי שום מושג על כך, [בשעה שקבלתי את התמונה אמרו לי שהיא לא נמצאת בשום ספר].
אשמח לקבל כל מידע.

ה.jpg (76.91 KiB) נצפה 24725 פעמים

[לייבל]

התמונה נדפסה בס' הרב מבריסק ח"ד עמ' 3.
לפי הנכתב שם אכן החזו"א היה הסנדק בברית שנערכה בביהכ"נ מאור ושמש בת"א. לשמאלו ר' דניאל מובשוביץ, מימין מחזיק את התינוק ר' יהודה יצחק פרנקל, משמאל מברך על הכוס ר' מאיר לנדא.

[שחר]

ללייבל ייש"כ!
אקוה למצוא העתק מהעמוד בספר
בנתיים האם תוכל להסביר כוונתך שמשמאל הר' מובשוביץ, האם הכוונה לזה שצמוד לחזו"א או לזה שיש לו משקפיים עגולות?

[איש_ספר]

ההוא עם המשקפיים העגולות זה כמובן מובשוביץ.
אי אפשר לטעות בו...
[האם זה ר' דניאל ולא ר' מרדכי שמואל?]

[גוראריה]

התמונה התפרסמה בהמודיע, כמדומני ביא"צ אשתקד, ושם היו פרטים נוספים, גם במכתב למערכת שהגיע אח"כ מבתו של ר' מאיר לנדא ז"ל

[שחר]

הזכרת כבר את הכתבה הזו בהמודיע (כמדומני של טוביה פריינד), אני כ"כ מחפש את הכתבה הזו כבר חודשים משום מה ללא הצלחה
היש מישהו שיכול להמציא לי אותה באיזו דרך?
אולי במייל?
[email protected]

[מתפעל]

אכן תמונה נדירה בחדותה אבל כבר התפרסמה לפני חלק ד' להרב מבריסק.
כמדומני שהעליתי אותה מזמן באחד האשכולות בהייד פארק.

מי זה ר' מאיר לנדא הנ"ל והרב פרנקל הנ"ל?

האם ידוע מי היה בעל הברית ובאיזו שנה זה?

[גוראריה]

אכן תמונה נדירה בחדותה אבל כבר התפרסמה לפני חלק ד' להרב מבריסק.
כמדומני שהעליתי אותה מזמן באחד האשכולות בהייד פארק.

מי זה ר' מאיר לנדא הנ"ל והרב פרנקל הנ"ל?

האם ידוע מי היה בעל הברית ובאיזו שנה זה?

ר' מאיר לנדא מאנטוורפן. גר אח"כ בת"א והיה נקרא הרב מדרוהוביטש. מחברי נשיאות ישיבת חידושי הרי"ם ודמות בולטת בת"א.
בנו ר' ישראל שי' הוא חתן האדמור ממודז'יץ זצ"ל.

הרב פרנקל היה צאצא למאור ושמש והקים בימ"ד על שמו ברח' יהודה הלוי בת"א, ושם התקיימה הברית הזו.

[גלאגוזים]

ההוא עם המשקפיים העגולות זה כמובן מובשוביץ.
אי אפשר לטעות בו...
[האם זה ר' דניאל ולא ר' מרדכי שמואל?]

ר' מרדכי שמואל? בודאי התכוונת לשאול אם זה ר' מרדכי שלמה, [בן ר' דניאל]
ובכן, ברור שמדובר בר' דניאל!
[ר' דניאל היה חתנו של ר' שמואל יצחק יפה חתן ה"בית הלוי", וחמיו של האדמו"ר ר' שלמה מסוכטשוב זצ"ל]
ר' מרדכי שלמה זצ"ל היה נער באותם ימים.

[מתפעל]

יישר כח, הוא נראה די צעיר בתמונה הרב לנדא. האם היה לו בית כנסת? מה היה תפקידו בתל אביב?
ולגבי הרב פרנקל, מה קרה עם בית הכנסת שלו? האם הותיר בנים ממשיכי דרכו?
בטח הרבה התבלבלו בינו לבין ר' יצחק ידידה פרנקל.

[י. בנימין]

לגבי הרב פרנקל זצ"ל הנ"ל,
הוא היה חתנו של האדמו"ר ר' אליעזר אפשטיין מניישטט - ז'לושיץ [אביו היה אדמו"ר בניישטט - עירו של המאור ושמש, והוא עבר לז'לושיץ], שהיה דור רביעי בן אחר בן למאור ושמש זצ"ל.
האדמו"ר מז'לושיץ הנ"ל היה חתנו של האדמו"ר ר' יעקב משה מקומרנא זצ"ל.

בית מדרשו היה מעין המשך לחצר זו, אולם היו מנהגים שנהגו בבית מדרשו כמנהג קומרנא.

לכאורה, ברית זו לא התקיימה בבית המדרש ברחוב יהודה הלוי, אלא החזון איש נפטר לפני שהוא פתח את בית מדרשו שם. הבנין ברחוב יהודה הלוי היה חדש יחסית, היה בו מעלית, ולכאורה בשנים שחזון איש נפטר עדיין לא היו בנינים כאלו בתל אביב.

[גוראריה]

לכאורה, ברית זו לא התקיימה בבית המדרש ברחוב יהודה הלוי, אלא החזון איש נפטר לפני שהוא פתח את בית מדרשו שם. הבנין ברחוב יהודה הלוי היה חדש יחסית, היה בו מעלית, ולכאורה בשנים שחזון איש נפטר עדיין לא היו בנינים כאלו בתל אביב.

איני יודע באיזו שנה פתח הרב פרנקל דנן את בית מדרשו, כך שאם קבלה היא נקבל, אבל אם מצד ה'לכאורה', אזי כדאי לדעת שרוב בתי רח' יהודה הלוי נבנו הרבה לפני פטירת החזו"א, ומעליות היו בת"א עוד כשהחזו"א לא עלה לארץ

[יצחק בן אברהם]

מצורף מכתב מאת הרב פרנקל הנ"ל

מכתב הרב פרנקל מתל אביב.jpg (105.08 KiB) נצפה 24513 פעמים

[י. בנימין]

לכאורה, ברית זו לא התקיימה בבית המדרש ברחוב יהודה הלוי, אלא החזון איש נפטר לפני שהוא פתח את בית מדרשו שם. הבנין ברחוב יהודה הלוי היה חדש יחסית, היה בו מעלית, ולכאורה בשנים שחזון איש נפטר עדיין לא היו בנינים כאלו בתל אביב.

איני יודע באיזו שנה פתח הרב פרנקל דנן את בית מדרשו, כך שאם קבלה היא נקבל, אבל אם מצד ה'לכאורה', אזי כדאי לדעת שרוב בתי רח' יהודה הלוי נבנו הרבה לפני פטירת החזו"א, ומעליות היו בת"א עוד כשהחזו"א לא עלה לארץ

כך קבלתי מבן משפחה, שבית מדרשו בבנין זה היה חדש יחסית, ולא יתכן שהחזון איש היה שם. אולי זה היה כששכן בית מדרשו במקומו הקודם.
כמובן שאם פרט זה חשוב למאן דהו, ניתן בקלות לברר באיזו שנה הוא עבר לרחוב יהודה הלוי.

בענין צאצאיו,
היו לו בן ובת. הבן כבר נפטר, והבת חייה בהר נוף בירושלים, לשניהם יש המשך דורות ישרים מבורכים. כמו כן לאדמו"ר מז'לושיץ ישנם עוד צאצאים גם מבניו בארץ ובחו"ל. אולם אף אחד לא המשיך את חצר זו לאחר הרב פרנקל.

[יצחק בן אברהם]

שמא מותר לדעת שם הבת?

[י. בנימין]

חתנו היה הרב פישמן [את שמו הפרטי אנני זוכר כרגע], הוא היה רב בהרצליה.
באיזה-שהוא יום הוא עזב את הרבנות [וכפי ששמעתי מאחד מבניו שיח' הוא אמר לקרוביו שלא חסרה לו הרבנות וכל הנלווה לה, והוא צריך רק את הסטנדר...] ועבר להר נוף בירושלים, ולפני כמה שנים הוא נפטר.

[יצחק בן אברהם]

בנו של רבי חנוך פישמן, נכדו של רבי אליהו דושניצר

[מיללער]

אכן תמונה נדירה בחדותה אבל כבר התפרסמה לפני חלק ד' להרב מבריסק.
כמדומני שהעליתי אותה מזמן באחד האשכולות בהייד פארק.

מי זה ר' מאיר לנדא הנ"ל והרב פרנקל הנ"ל?

האם ידוע מי היה בעל הברית ובאיזו שנה זה?

ר' מאיר לנדא מאנטוורפן. גר אח"כ בת"א והיה נקרא הרב מדרוהוביטש. מחברי נשיאות ישיבת חידושי הרי"ם ודמות בולטת בת"א.
בנו ר' ישראל שי' הוא חתן האדמור ממודז'יץ זצ"ל.

ר' מאיר לנדא היה צאצא של ר' מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא מסטריא (לכאורה דרך בנו ר' מאיר לנדא אב"ד בורשטין, אבל לא יודע בברור) ב"ר נפתלי הירץ לנדא מסטרליסק בעמח"ס חקר הלכה ואהבת ציון. מלבד בנו הנ"ל חתנו של האדמו"ר ממודזיץ יש לו בן בלונדון ר' מרדכי זיסקינד לאדא חתנו של ר' ישעי' זאב לעוו משם ובן בפלטבוש חתנו של הרב משאמקוט ז"ל.

הנה תמונה בהירה ממנו מבוגר יותר.

[גלאגוזים]

מיללער
עפר אני תחת כפות רגליך, אך אני כמעט משוכנע שטעית בתמונה.
האם זה לא הג"ר יהושע קניאל זצ"ל רבה של חיפה?

[גוראריה]

מיללער
עפר אני תחת כפות רגליך, אך אני כמעט משוכנע שטעית בתמונה.
האם זה לא הג"ר יהושע קניאל זצ"ל רבה של חיפה?

גם לענ"ד זה לא ר' מאיר לנדא

[מתפעל]

גם לי נראה כהרב קניאל.

[מתפעל]

[מתפעל]

הנה עוד תמונה לא כל כך ידועה ממרן החזו"א

[מיללער]

מיללער
עפר אני תחת כפות רגליך, אך אני כמעט משוכנע שטעית בתמונה.
האם זה לא הג"ר יהושע קניאל זצ"ל רבה של חיפה?

אודה ואל אבוש, המידע שאבתי מאתר אידישע וועלט מניק הנחמד בשם מאטקע, ואם טעה בדמיונו נמשכתי אחריו בלא יודעים וטעות לעולם חוזר, עכשיו אחרי התאמה עם תמונות מהרב קניאל נראה שהחבירים דפה צודקים.

והנה מצאתי ברשת באתר של בחדרי חרדים תמונה מהאדמו"ר מסטיצי'ן בב"פ ז"ל ר' יודל'ה הורוויץ (מימין) עם ר' מאיר לנדא הנ"ל (משמאל)

[שחר]

ל"מתפעל"
תמונה זו של החזו"א כבר הכנסת בפורום (בסוף האשכול):
viewtopic.php?f=19&t=6530
ובאמת שם לא נתפתח דיון ונסיון לזהות מיהו הבחור שלצידו, אולי מכאן תבוא הישועה
אגב אולי זה ר' דוד פרנקל זצ"ל? (סתם ניחוש)

[הוגה]

מקור: http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=40500

-----------------

נמצא דרכונו של ה'חזון איש' • מי מצא, איזו שאלה התעוררה - ומה פסק הדיין
חשיפה בלעדית • בין החפצים שהופקרו מדירתו של ראש ישיבת פוניבז' הגרמ"ש ברמן זצ"ל, שעוברת שיפוץ בימים אלו, נמצא מסמך יקר ערך - דרכונו של ה'חזון איש', עמו הגיע מוילנא • נמצאה גם תמונה נדירה של ה'חזון איש' בצעירותו • הפריטים יועברו לחוקרים • הסיפור המלא

כפי שדווח לראשונה באתר 'בחדרי חרדים', הדירה הממוקמת ברחוב סעדיה גאון 11 בבני-ברק, סמוך לכולל ברסלב, אשר שימשה את הגרמ"ש ברמן זצ"ל למעלה מיובל שנים, נהרסה על ידי בנו, הגאון רבי יוסף ברמן, ראש ישיבת 'דברי מרדכי' לצעירים, שרכש את הבית, ולאחר בנייתה מחדש, הוא יישתקע בה.

אלא שכעת נחשף, כי לאחר הריסת הדירה נמצא בתוכה דרכונו של ה'חזון איש' זצ"ל, שהגרמ"ש ברמן זצ"ל היה אחד מתלמידיו הקרובים. ה'חזון איש' נהג להשתעשע עמו בלימוד, ואף אירחו בביתו כשבע שנים, לאחריהם נישא הגרמ"ש לאחייניתו של ה'חזון איש'.

הדרכון נמצא לאחר שקודם להריסת הבית פינו בני משפחת ברמן המורחבת את חפצי הבית השימושיים, ואת שאר החפצים הפקירו במקום. לאחר הפינוי נותרו בדירה מספר חפצים - ביניהם חבילת מסמכים ישנים.

אחד מנכדיו של הגר"ש ברמן זצ"ל, שנכנס אל הבית לקחת דברים, מצא את את חבילת המסמכים, ובתוכה גילה את דרכונו האישי של ה'חזון איש'. הדרכון, שהונפק בעיר וילנא בשנת 1932, נמצא במצב בלוי, אך ברור כי זהו הדרכון עמו הגיע מליטא לארץ-הקודש בט"ז בתמוז תרצ"ג.

הדירה שפונתה ונהרסה האוצר כולו, כולל שאר המסמכים, הועבר לכספת של אחת מחברות הארכיב המאובטחות בארץ. צילום ממנו יועבר בתקופה הקרובה לצוות חוקרים, שיתעד על פיו את מסעו של החזון איש לארץ ישראל, תולדותיו ותולדות משפחת קרליץ על שלל ענפיה.

בנוסף נמצאה תמונה נדירה של ה'חזון איש', שצולמה בעיר וילנא, ממנה עולה כי התמונה המוכרת - המופיעה בספר 'פאר הדור' - בה נראה ה'חזון איש' בצעירותו כביכול, אינה משקפת את מראהו האמיתי. זאת משום שרקע התמונה היה שחור ובאמצעי הצילום של הימים ההם - פגע הרקע השחור בתמונה כולה. בתמונה המקורית, שנמצאה עתה בבית הגרמ"ש ברמן, נראים פני ה'חזון איש' בבירור, ובאמצעים טכנולוגיים ניתן לשכפלה ולהעתיקה בדיוק של קרוב ל-100%.

סוחרי עתיקות שנשאלו לשוויו של הדרכון, העריכו באוזני בני המשפחה כי ניתן יהיה לקבל עבורו הון עתק, אך בני המשפחה הבהירו, כי עד לסיום התיעוד לא יעמוד הדרכון למכירה.

מציאת הדרכון גרמה להתרגשות אצל כל בני משפחת ה'חזון איש'.

אלא שעם התגלית, התעוררה שאלה: למי שייך הדרכון? המוצא, שהוא אחד הנכדים, פנה לדודיו - בניו של הגרמ"ש ברמן. הדודים הבהירו לו כי הדרכון שייך לו על פי דין, ואף אם יש להם חלק בו, הרי שהם מוחלים לו בלב שלם.

אך הנכד חשש עדיין שהדרכון אינו שייך לו מעיקר הדין, ופנה לדיין, הגאון רבי ישראל מרמרוש, בשאלה: על פניו נראה כי המציאה שלו בלבד. אלא שמאחר והודיעו הדודים לו ולאחיו שיפנו את שארית תכולת הדירה, אם כן יתכן שהמציאה שייכת לו ולאחיו בשותפות. מצד שלישי, יתכן שזכה בזה בעל הדירה שהפקיר את החפצים בטעות - וכאן שוב השאלה מתפצלת לשתיים: האם בעל הדירה נחשב רוכש הדירה, הדוד רבי יוסף ברמן, או שמאחר ומאז פטירת הרבנית ברמן חזרה הדירה להיות בבעלותה של ישיבת פוניבז', זכתה במציאה ישיבת פוניבז'?

הרב מרמרוש פסק כי מותר לאחיין לקחת את הדרכון, שכן ברגע שהמשפחה החליטה כי היא מפקירה - הרי שאין כאן הפקר בטעות, והוא זכה בו מההפקר.

[לייטנר]

מסיפור דומה ודיון עם משפטנים בעלי שם, הבנתי שכלל לא ברור חוקית שהדרכון שייך למוצא. כמובן שאם בעלי הזכויות האחרים ויתרו על זכויותיהם, אין כלל מה לדון.

[יגל]

הדירה שפונתה ונהרסה האוצר כולו, כולל שאר המסמכים, הועבר לכספת של אחת מחברות הארכיב המאובטחות בארץ. צילום ממנו יועבר בתקופה הקרובה לצוות חוקרים, שיתעד על פיו את מסעו של החזון איש לארץ ישראל, תולדותיו ותולדות משפחת קרליץ על שלל ענפיה.

רק צוות? מן הראוי לפתוח עבור זה פקולטה.

[מתפעל]

מעניין כיצד הגיע הדרכון לביתו של הגר"ש ברמן.

כמה לדעתכם באמת ניתן לקבל עבור הדרכון הזה?

האם יש חפצים אישיים אחרים של החזון איש?

למשל, כוס הקידוש שלו. מעניין לראות הגודל. החנוכיה שלו. הטלית ותפילין שלו. האם היה נוהג להניח תפילין דר"ת?

למשל, טלית קטן שלו, כיפות, כובעו מקלו, וכולי. לאן הלכו כל החפצים הללו?

[הוגה]

אתה שוכח שבשנות פטירתו של החזו"א חסידות ליטא טרם נוסדה

[מאירי]

מעניין כיצד הגיע הדרכון לביתו של הגר"ש ברמן.
כמה לדעתכם באמת ניתן לקבל עבור הדרכון הזה?
האם יש חפצים אישיים אחרים של החזון איש?
למשל, כוס הקידוש שלו. מעניין לראות הגודל. החנוכיה שלו. הטלית ותפילין שלו. האם היה נוהג להניח תפילין דר"ת?
למשל, טלית קטן שלו, כיפות, כובעו מקלו, וכולי. לאן הלכו כל החפצים הללו?

ידוע שאצל מרן החזו"א הסתובבו הרבה, בני משפחה, בחורים וכו', כמדו' שמיד אחר הפטירה היו כמה נערים שהרגישו כבני הבית וקיבלו שם כמה דברים, למשל ה'גארטל,' המשקפיים, ועוד כהנה וכהנה שאיני יכול לפרט היכן הם, וכנראה בזמנו לא היה מודעות לערך ההסטורי שבכל פריט, אבל הדברים שכבר אז ראו בהם ערך הסטורי לא העבירו הלאה, למשל הפמוטים של החזו"א הם ירושה מאימו הרבנית ראשה לאה, תארו לכם מה ערכם של פמוטים שעמדה מולם אימו של גאון ישראל זה ובטח בדמעותיה של אמה כזו זכתה למה שזכתה, דבר זה עבר בירושה וזכיתי לראותם, אך כמובן איני יכול לפרט מי היורש העדכני.

[אגב כמדו' שפעם שמעתי שצאצאי המשב"ק של הבעש"ט מחזיקים ב'גארטל' שלו, וישנם שבאים לומר קפיטל תהלים עם הגארטל הזה ומשלמים על כך......, מעניין כמה יעלה ללבוש הגארטל של הבעש"ט עם המשקפיים של החזו"א... ואולי גם ללמוד באותו מעמד הפרקים שנשמטו באמונה ובטחון...]

[מתפעל]

כמובן איני יכול לפרט מי היורש העדכני?
מה כל כך סודי בזה?

[מאירי]

כמובן איני יכול לפרט מי היורש העדכני?
מה כל כך סודי בזה?

קודם כל לקיים בזה את רצונו של הבן אדם, הוא לא רוצה שידעו.
תבין לבד שאף אחד לא רוצה שידעו שיש אצלו דברים יקרי ערך כל כך, ושוטה מי שמפרסם עצמו, אא"כ הוא מרגיש בטוח מדי.

[שערי חסד]

כמדו' שמיד אחר הפטירה היו כמה נערים שהרגישו כבני הבית וקיבלו שם כמה דברים, למשל ה'גארטל,' המשקפיים, ועוד כהנה וכהנה

משחק מילים מענין...
ובעיקר חסידשע מעשה מענין, מי שהרגיש קיבל (ממי בדיוק?)...

עכ"פ הסיפור פשוט מאד וידוע לכל, היו כמה שהרגישו בני בית ולקחו בלי רשות המוני דברים, מה שנקרא בלשון התורה גניבה. [מסתמא סמכו על טוב ליבו וטוהרו של אחיו של החזו"א שימחול להם, ותיתי לי' למאירי על הלימוד זכות שהליץ 'שלא היו מודעים לערך' וכו', ואכן הם דברים שלא היו ולא נבראו אך טובים ללימוד זכות...].

הרבנית קלופט סיפרה שלאחר כמה שנים מפטירת החזו"א הבחין פעם אחת הסטיפלר באיזה כלי פעוט [כמדו' אגרטל] שהיה בביתו ושאל האם זה היה בבית החזו"א וכשענו לו בחיוב הורה לנכדתו הנ"ל להשיב את הגזילה באותו הרגע לבית הגרח"ש קרליץ...

וכבר ידוע על כאלו שהיו מאלו ששלחו ידיהם בדברים אלו וסבלו כל ימיהם צרות צרורות, וד"ב.

[מותיב ומפרק]

מעניין כיצד הגיע הדרכון לביתו של הגר"ש ברמן.
כמה לדעתכם באמת ניתן לקבל עבור הדרכון הזה?
האם יש חפצים אישיים אחרים של החזון איש?
למשל, כוס הקידוש שלו. מעניין לראות הגודל. החנוכיה שלו. הטלית ותפילין שלו. האם היה נוהג להניח תפילין דר"ת?
למשל, טלית קטן שלו, כיפות, כובעו מקלו, וכולי. לאן הלכו כל החפצים הללו?

ידוע שאצל מרן החזו"א הסתובבו הרבה, בני משפחה, בחורים וכו', כמדו' שמיד אחר הפטירה היו כמה נערים שהרגישו כבני הבית וקיבלו שם כמה דברים, למשל ה'גארטל,' המשקפיים, ועוד כהנה וכהנה שאיני יכול לפרט היכן הם, וכנראה בזמנו לא היה מודעות לערך ההסטורי שבכל פריט, אבל הדברים שכבר אז ראו בהם ערך הסטורי לא העבירו הלאה, למשל הפמוטים של החזו"א הם ירושה מאימו הרבנית ראשה לאה, תארו לכם מה ערכם של פמוטים שעמדה מולם אימו של גאון ישראל זה ובטח בדמעותיה של אמה כזו זכתה למה שזכתה, דבר זה עבר בירושה וזכיתי לראותם, אך כמובן איני יכול לפרט מי היורש העדכני.

[אגב כמדו' שפעם שמעתי שצאצאי המשב"ק של הבעש"ט מחזיקים ב'גארטל' שלו, וישנם שבאים לומר קפיטל תהלים עם הגארטל הזה ומשלמים על כך......, מעניין כמה יעלה ללבוש הגארטל של הבעש"ט עם המשקפיים של החזו"א... ואולי גם ללמוד באותו מעמד הפרקים שנשמטו באמונה ובטחון...]

דרך אגב חלק מהפריטים שציטטת הם אכן אצל יורשיו של החזו"א.. כגון המשקפיים ומקלו ועוד..

[לבב]

מי באמת היה יורשו של החזון איש אחר פטירתו?

[מותיב ומפרק]

מי באמת היה יורשו של החזון איש אחר פטירתו?

משפחת אחיו הגדול

[מאיר סובל]

מעניין כיצד הגיע הדרכון לביתו של הגר"ש ברמן.
כמה לדעתכם באמת ניתן לקבל עבור הדרכון הזה?
האם יש חפצים אישיים אחרים של החזון איש?
למשל, כוס הקידוש שלו. מעניין לראות הגודל. החנוכיה שלו. הטלית ותפילין שלו. האם היה נוהג להניח תפילין דר"ת?
למשל, טלית קטן שלו, כיפות, כובעו מקלו, וכולי. לאן הלכו כל החפצים הללו?

ידוע שאצל מרן החזו"א הסתובבו הרבה, בני משפחה, בחורים וכו', כמדו' שמיד אחר הפטירה היו כמה נערים שהרגישו כבני הבית וקיבלו שם כמה דברים, למשל ה'גארטל,' המשקפיים, ועוד כהנה וכהנה שאיני יכול לפרט היכן הם, וכנראה בזמנו לא היה מודעות לערך ההסטורי שבכל פריט, אבל הדברים שכבר אז ראו בהם ערך הסטורי לא העבירו הלאה, למשל הפמוטים של החזו"א הם ירושה מאימו הרבנית ראשה לאה, תארו לכם מה ערכם של פמוטים שעמדה מולם אימו של גאון ישראל זה ובטח בדמעותיה של אמה כזו זכתה למה שזכתה, דבר זה עבר בירושה וזכיתי לראותם, אך כמובן איני יכול לפרט מי היורש העדכני.

[אגב כמדו' שפעם שמעתי שצאצאי המשב"ק של הבעש"ט מחזיקים ב'גארטל' שלו, וישנם שבאים לומר קפיטל תהלים עם הגארטל הזה ומשלמים על כך......, מעניין כמה יעלה ללבוש הגארטל של הבעש"ט עם המשקפיים של החזו"א... ואולי גם ללמוד באותו מעמד הפרקים שנשמטו באמונה ובטחון...]

דרך אגב חלק מהפריטים שציטטת הם אכן אצל יורשיו של החזו"א.. כגון המשקפיים ומקלו ועוד..

אני אישית בירכתי הרבה פעמים על הגביע של החזון איש,
זה היה בשימוש קבוע אצל רבי זלמן רוטברג זצ"ל חתנו של רבי מאיר קרליץ, מדי שבת.
כנראה היום אצל בנו יחידו הגר"צ ראש ישיבת בית מאיר.

[מתפעל]

יישר כח מאיר.
אולי תספר לנו כיצד קרה שקידשת על הכוס של החזון איש? כאשר התארחת בביתו של הגר"ז זצ"ל?

האם הכוס היא מכסף? האם השיעור שלה באמת גדול מאד, לכל הפחות כוס הגון ואולי יותר מזה?

מה עוד היה לגר"ז מחפצי החזון איש?

בעצם לחזון איש היה רק אח אחד בחיים, אחיו הגדול ר' מאיר שנפטר מעט אחריו. האחים האחרים ר' משה ור' יצחק לא הגיעו ארצה ולא היו בחיים בזמן פטירת החזו"א. נדמה לי ששניהם נעקדו על קידוש ה' הי"ד. יתר הקרובים הן האחיות ואחות איננה יורשת במקום אח. אמנם סביר להניח שר' מאיר זצ"ל ברוחב לבו נתן דברים גם לגיסיו הסטייפלר, הגר"ש גריינימן והגרנ"מ קרליץ.
עוד יתכן והרבה דברים נשארו אצל האלמנה, הרי חיה אחריו כמה שנים. האם היא המשיכה להתגורר באותה דירה?
מי טיפל בה? האם המשיך שם המנין?

[צניעומעלי]

אתה שוכח שבשנות פטירתו של החזו"א חסידות ליטא טרם נוסדה

שמעתי מחכ"א שכאשר היה נידון על גורלו של בית החזו"א, היו שסברו להשאירו על מתכונתו לדורות, ומרן הסטייפלער הורה נחרצות לשבור את הכל כי איננו חסידים, [באידיש זה היה נשמע טוב, לא זוכר בדיוק את המילים].
ומענין לענין, בתוכ"ד סיפר לי חכ"א הנ"ל, שלאחר שבנו את הקומה העליונה בכולל חזו"א היו כמה מקרים של התאבדויות ל"ע עקב גובהו של המקום. ואמרו למרן הקה"י שצריך לעשות איזה 'תיקון' למקום, והשיב: לא צריך תיקון צריך סורגים.