צפורה בת יתרו היא האשה הכושית?

[חקר]

על הפסוק 'וישמע משה ויפול על פניו' (במדבר טז, ד) דרשו חז"ל בסנהדרין קי, א: מה שמועה שמע אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן שחשדוהו מאשת איש שנאמר 'ויקנאו למשה במחנה' א"ר שמואל בר יצחק מלמד שכל אחד ואחד קנא את אשתו ממשה וכו'.
בספר חמדת ימים [שבזי] מביא בשם ה'עקידת יצחק' [ל"מ ב'עקידה'] ביאור מעניין מאד לאגדה זו, שחלילה לא נחשד באיסור א"א ממש, אלא שגרם לבת מלך כוש לעבור באיסור זה, שכשברח משה מכוש לא גירשה והלכה ונשאת לאחר באיסור, עכת"ד.
כמובן שביאור זה נסמך על ההנחה [המפוקפקת?] שמקורה בספר דברי הימים של משה רבינו שהוא נשא את "אלמנת" מלך כוש, ומ"מ שם מבואר שלא קרב אליה כל אותם ארבעים שנה ולכן שילחוהו לבסוף מממלכתם.

[יאיר]

על הפס' "האשה הכושית אשר לקח" מפרש הבן איש חי דקאי על אלמנת מלך כוש.

[חקר]

כבר קדמו בפירוש הרשב"ם שם:

'כי אשה כושית לקח' כדכתיב בדברי הימים דמשה רבינו שמלך בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה כמו שכתוב שם, והם לא ידעו כשדיברו בו שלא נזקק לה.

[מדבר]

וכן דעת זקנים עי"ש

[חיס]

כבר קדמו לכל הנ"ל בתרגום יונתן בן עוזיאל(במדבר י"ב א) וְאִשְׁתְּעִיוּ מִרְיָם וְאַהֲרן בְּמשֶׁה פִּתְגָמִין דְלָא מְהַגְנִין עַל עֵיסַק אִתְּתָא כּוּשְׁיָיתָא דְאַסְבוֹהִי כוּשָׁאֵי לְמשֶׁה בְּמֵיעַרְקֵיהּ מִן קֳדָם פַּרְעה וְרִיחְקָהּ אֲרוּם לְאִיתָא אַסְבוֹהִי יַת מַלְכְּתָא דְכוּשׁ וְרָחִיק מִינָהּ.

[בברכה המשולשת]

כבר קדמו לכל הנ"ל בתרגום יונתן בן עוזיאל(במדבר י"ב א) וְאִשְׁתְּעִיוּ מִרְיָם וְאַהֲרן בְּמשֶׁה פִּתְגָמִין דְלָא מְהַגְנִין עַל עֵיסַק אִתְּתָא כּוּשְׁיָיתָא דְאַסְבוֹהִי כוּשָׁאֵי לְמשֶׁה בְּמֵיעַרְקֵיהּ מִן קֳדָם פַּרְעה וְרִיחְקָהּ אֲרוּם לְאִיתָא אַסְבוֹהִי יַת מַלְכְּתָא דְכוּשׁ וְרָחִיק מִינָהּ.

וידוע שהתנא הקדוש יונתן בן עוזיאל לא תרגם את התורה, אלא רק את הנביאים. ולכן זה תרגום מאוחר (אם כי הגרמ"מ כשר זצ"ל טען לקדמותו) והוא מתבסס על דברי הימים של משה, כמו כל רבותינו הראשונים שצוינו לעיל.

[הבל הבלים]

אגב ראיתי באיזה ספר מה הטעם שהוצרכו קרח ועדתו לחושדו בזה במחלוקתם
דמרים אמרה על אלדד ומידד שהתחילו להתנבאות "אוי לנשותיהם של אלו" שיצטרכו לפרוש מנשותיהם כמשה שפירש,
וכאן שקרח ועדתו רצו להיות נביאים כמשה 'כל העדה כולם קדושים" ויראו שמא נשותיהם יפריעו להם ויתנגדו לחלוקתם כדי שלא יפרשו
ולכן הקדימו לומר שחשדוהו למשה בא"א, וא"כ אין זה נכון שפירש ואפשר להיות נביא גם בלא פרישה...

[לייטנר]

כבר קדמו לכל הנ"ל בתרגום יונתן בן עוזיאל(במדבר י"ב א) וְאִשְׁתְּעִיוּ מִרְיָם וְאַהֲרן בְּמשֶׁה פִּתְגָמִין דְלָא מְהַגְנִין עַל עֵיסַק אִתְּתָא כּוּשְׁיָיתָא דְאַסְבוֹהִי כוּשָׁאֵי לְמשֶׁה בְּמֵיעַרְקֵיהּ מִן קֳדָם פַּרְעה וְרִיחְקָהּ אֲרוּם לְאִיתָא אַסְבוֹהִי יַת מַלְכְּתָא דְכוּשׁ וְרָחִיק מִינָהּ.

וידוע שהתנא הקדוש יונתן בן עוזיאל לא תרגם את התורה, אלא רק את הנביאים. ולכן זה תרגום מאוחר (אם כי הגרמ"מ כשר זצ"ל טען לקדמותו) והוא מתבסס על דברי הימים של משה, כמו כל רבותינו הראשונים שצוינו לעיל.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7% ... 7%AA%D7%9F

[הבונה]

וידוע שהתנא הקדוש יונתן בן עוזיאל לא תרגם את התורה, אלא רק את הנביאים. ולכן זה תרגום מאוחר (אם כי הגרמ"מ כשר זצ"ל טען לקדמותו) והוא מתבסס על דברי הימים של משה, כמו כל רבותינו הראשונים שצוינו לעיל.

אאל"ט דה"י של משה חובר לפני כאלף שנה, היתכן כי תרגום יונתן כה מאוחר?

[בברכה המשולשת]

וידוע שהתנא הקדוש יונתן בן עוזיאל לא תרגם את התורה, אלא רק את הנביאים. ולכן זה תרגום מאוחר (אם כי הגרמ"מ כשר זצ"ל טען לקדמותו) והוא מתבסס על דברי הימים של משה, כמו כל רבותינו הראשונים שצוינו לעיל.

אאל"ט דה"י של משה חובר לפני כאלף שנה, היתכן כי תרגום יונתן כה מאוחר?

כן, שהרי יש המוצאים בו רמזים למסע הטומאה (גזרות תתנ"ו, לפני כ- 900 שנה).

[שיף]

המהר"ם שיף בדרושים נחמדים שבסוף מס' חולין מביא ע"ז את הפס' בוקר ויודע ה' ע"ד הגמ' ביומא שהמן היה מגיד אם סרחה אשתו וכו' וא"כ מפרש כפשוטו ועיי"ש ובספר עדות ביהוסף בשם רבי זיסקינד רוטנבורג הביא דהוא דווקא לאחר חטא המרגלים שיצא יהושע מהאהל ולפנ"כ לא ימיש מהאהל ואי"כ ייחוד ועי"ע כאן viewtopic.php?f=7&t=10397

[לייבעדיג יענקל]

וידוע שהתנא הקדוש יונתן בן עוזיאל לא תרגם את התורה, אלא רק את הנביאים. ולכן זה תרגום מאוחר (אם כי הגרמ"מ כשר זצ"ל טען לקדמותו) והוא מתבסס על דברי הימים של משה, כמו כל רבותינו הראשונים שצוינו לעיל.

אאל"ט דה"י של משה חובר לפני כאלף שנה, היתכן כי תרגום יונתן כה מאוחר?

כן, שהרי יש המוצאים בו רמזים למסע הטומאה (גזרות תתנ"ו, לפני כ- 900 שנה).

הרב בברכה
עיין היטב במאמר המצורף, ותראה שעיקרו של המיוחס ליונתן הוא קדום (חלקו עוד מלפני חתימת המשנה, וחלקו מזמן האמוראים הראשונים) אלא שנוספו אליו מעט הוספות מאוחרות.

למעלה הובא קישור לויקיפדיה, ובאותו ערך נכתב שהראשון שמזכירו הוא הריקאנטי. וזו טעות ישנה, בעל שכל טוב השתמש בו הרבה מאוד, והוא נזכר גם בתוס' בע"ז.

[אריסמנדי]

אם אינני טועה, ספר דה"י של משה הוא מהספרים החיצונים שהיו ידועים לפחות מזמן חורבן הבית, ותורגמו ללשונות הגויים ("אפוקריפה" בלעז).

ודאי אין לאחר את תרגום יונתן על התורה לזמן מסעי הצלב, שהרי בעל שכל טוב כבר מביא ממנו (כמו שכתב יענקל), ויש לתת זמן מספיק להתפשטותו ולהתפרסמותו וכו' (בייחוד אם מקבלים את ההנחה הפשוטה שהוא נתחבר בא"י, וידוע שיש בו הלכות שלא כמקורות חז"ל שבידינו, שזה מקשה לאחר אותו כל כך. אלא מסתבר שכבר נתחבר עוד לפני סוף תקופת הגאונים).

[בברכה המשולשת]

הרב בברכה
עיין היטב במאמר המצורף, ותראה שעיקרו של המיוחס ליונתן הוא קדום (חלקו עוד מלפני חתימת המשנה, וחלקו מזמן האמוראים הראשונים) אלא שנוספו אליו מעט הוספות מאוחרות.

ייש"כ על המאמר המפורט.
מאז כתבתי את ההודעה למעלה באשכול (לפני שנתיים כמדומני) ראיתי שיש מספר מאמרים של ר"ד הכהן הנשקה בעניין זה בהם הוא דן בזיקת התרגום המיוחס ליונתן למכילתא דר"י

[יורה_דעות]

דה"י של משה אינו מן האפוקריפין, אלא מאגדות ימי הביניים, וכמו ספר הישר.
ואת הפירוש של 'אשה כושית' כפשוטו תפס גם האר"י בשער הגלגולים. אם כי 'מדיינית' הוא גם פשוטו של כושית.

[מה שנכון נכון]

אבן עזרא שמות ב,כב
וזאת צפורה היא האשה הכושית אשר אמר. ואשר כתוב בדברי הימים דמשה אל תאמין. וכלל אומר לך, כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה. וככה ספר זרובבל, וגם ס' אלדד הדני והדומה להם.

אבן עזרא שמות ד ,כ.
ואל תסמוך אל דברי הימים של משה, כי הבל כל הכתוב בו.

רשב"ם שמות ד,יא
ואין לחוש לספרים החיצונים. [בר"פ דלהלן כתב שכונתו לדה"י של משה].

אברבנאל במדבר פרק יב
ואם היתה הכושית בת מלך כוש כמו שנזכר בדברי הימים של משה מה ראו עתה לדבר בלקוחיה ודברי הימים זה כבר ספקו בו המפרשים ואין ראוי לסמוך עליו.


אמנם בערוך ועוד ראשונים הביאוהו. וראה עוד ברב פעלים לר"א בן הגר"א בערכו.
[באוצר מדרשים ערך משה כתב שהובא בתוספות ב"ק פב. בשם מדרש משה רבנו. אמנם המעיין שם יראה שלא קרא נכון את דברי התוספות].

[אריסמנדי]

דה"י של משה אינו מן האפוקריפין, אלא מאגדות ימי הביניים, וכמו ספר הישר.

צדקת, וטעות היתה בידי. אלא שספר הישר כנראה השתמש בדברי הימים של משה, ומסתבר שדבה"י של משה הוא מהאגדות העתיקות של ימי הביניים כמו מדרש ויסעו ודומיו, ואכן אגדות אלו מביאות מסורות רבות שכבר ידועות מהספרים החיצוניים שמזמן הבית.

לגופו של הענין הנידון, כבר יוסף בן מתתיהו (קדמוניות, ב י) מביא את סיפור מלחמת משה בכוש, ושלבסוף נשא את בת מלך כוש (ושְׁמָהּ תבריס).

[לייטנר]

דה"י של משה אינו מן האפוקריפין, אלא מאגדות ימי הביניים, וכמו ספר הישר.
ואת הפירוש של 'אשה כושית' כפשוטו תפס גם האר"י בשער הגלגולים. אם כי 'מדיינית' הוא גם פשוטו של כושית.

ראב"ע במדבר יב א:

והישר בעיני שזו הכושית היא צפורה, כי היא מדינית, ומדינים הם ישמעאלים, והם דרים באהלים, וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין (חבקוק ג, ז). ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל, וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית

[מיללער]

אבן עזרא שמות ב,כב
וזאת צפורה היא האשה הכושית אשר אמר. ואשר כתוב בדברי הימים דמשה אל תאמין. וכלל אומר לך, כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה. וככה ספר זרובבל, וגם ס' אלדד הדני והדומה להם.

ועי' באבי עזר שציין לדברי האגור בהל' שחיטה מספר אלדד הדני להלכה, ונראה שרבינו ברוך בעל האגור אכן חשב את ספר אלדד הדני כבר סמכא, ומסיים 'על כן אמרתי דברי הרב (ראב"ע) נדחים מדברי רבינו ברוך.

(מבלי להיכנס לנידון על מה ולמה החליט בעל אבי עזר להדחות דברי האב"ע מפני בעל האגור, איני בטוח שיש בגברי בעל האגור סתירה למה שפקפק האב"ע בסמכות ספר אלדד הדני, ואולי אין כאן המקום לזה)

הספר דברי הימים של משה רבינו - באוצר החכמה:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141094

בגוגל - דפוס ויניציה שס"ה:
https://books.google.com/books?id=8iZiA ... &q&f=false

[קו ירוק]

לגבי ענין אשת משה, יתכן שהתערבב לסופר הקדום (מימי בית שני) הא דכתי' ויבאו הרועים ויגרשום ויקם משה ויצילן וישק את הצאן. ואח"כ נשא בת יתרו שהיה כהן מידן.
החליף כהן במלך, והצלת בנות יתרו מהרועים עם מלחמת משה בכוש..
או שקרא למדינים כושים, בשביל להסתדר עם הקושיא מהפסוק..
מה שכן, מפליא שעוד בסוף ימי בית שני, שלא היו מרבים לכתוב ספרים, היו כבר סיפורי בדים כתובים להמון העם. והעירוני בפרטי שיתכן שזו היתה דרכם של הכיתות השונות שצצו בסוף ימי הבית

[מיללער]

(תודה על מיזוג האשכולות)

הנה מספר 'רב פעלים' על הספר 'דברי הימים של משה רבינו':

[ר_חיים_הקטן]

ראיתי במדרש פתרון תורה https://maagarim.hebrew-academy.org.il/ ... 09010%2000 בזה"ל

וכי צפורה שמה והלוא פיניני שמה ולמה נקראת שמה צפורה? שרצה אחר משה כצפור

האם יש עוד מקור לדבר זה? והאם הכלל יש מקור לשם "פניני" (ואולי בא משם "פנינה" שמופיע בתנ"ך)?

[עקביה]

בילקוט שמעוני (שמות ב טו, רמז קסח) מובא הסיפור הארוך על מלוך משה בכוש ועל כך שקיבל את הכושית לאשה (אך לא בא עליה).

האם יש בכך תרומה לאמינותו של הסיפור?

[בברכה המשולשת]

בילקוט שמעוני (שמות ב טו, רמז קסח) מובא הסיפור הארוך על מלוך משה בכוש ועל כך שקיבל את הכושית לאשה (אך לא בא עליה).

האם יש בכך תרומה לאמינותו של הסיפור?

ילקוט שמעוני הוא ילקוט, כשמו.
הוא מוכיח שהסיפור היה מוכר באשכנז של תקופתו ושבעל ילקוט שמעוני ראה בו מדרש.

[עקביה]

תודה.

מעניין מה מביא את אלה לחשוב שמדובר במדרש הראוי לאמון ולאלה לחשוב שמדובר בבדיה.

[בברכה המשולשת]

תודה.

מעניין מה מביא את אלה לחשוב שמדובר במדרש הראוי לאמון ולאלה לחשוב שמדובר בבדיה.

למיטב זכרוני נכב"ב (אך לא מצאתי כעת) שגם חלק מהספרים החיצוניים חזרו ונתפסו כמדרש בתקופת הראשונים, אצל חלק מהראשונים, וראשונים אחרים מאנו בזה.
וה"ה כאן (בשינויים המחוייבים)

[עקביה]

האם יהיה נכון לומר שיש בזה חילוק בין הראשונים האשכנזים לראשונים הספרדים?

[ר_חיים_הקטן]

תחפש: דברי הימים של משה רבינו.

[בברכה המשולשת]

האם יהיה נכון לומר שיש בזה חילוק בין הראשונים האשכנזים לראשונים הספרדים?

כמדומני שבהחלט יש צד כזה, אם כי רשב"ם היה צרפתי ולא נתן בזה אמון.
(אם זכרוני איננו מטעני, זה נכב"ב בעניין רבי משה הדרשן וסברתו של רימת"ש בעניין זה)

[עקביה]

הרשב"ם קיבל את הסיפור על האשה הכושית (אולי הובא לעיל):

רשב"ם במדבר פרק יב פסוק א
כי אשה כושית לקח - כדכת' בדברי הימים דמשה רבנו שמלך בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה כמו שכתוב שם, והם לא ידעו כשדיברו בו שלא נזקק לה. זהו עיקר פשוטו.

[איש גלילי]

הוא נתן בו אמון במקום אחד, והתקיף במקום אחר (שמות ד י).
כמדומה שהוא לקח את הספר בערבון מוגבל, וקבלו רק במקומות שזה התאים לדעתו עם פשוטו של מקרא והשכל הישר.

[עקביה]

באותו ספר עצמו כתוב גם על האשה הכושית (אלמנת מלך כוש) - שהרשב"ם מקבל, וגם שמשה רבנו היה מגמגם - שהרשב"ם דוחה? אולי אלה ספרים נפרדים (שאוחדו אח"כ למה שנקרא כיום 'ספר הישר')?

[איש גלילי]

יתכן שאתה צודק. זכור לי שדברי הימים של משה ככתבו וכלשונו נכנס לתוך "ספר הישר", אלא שנוספו עמו עוד ספרים, במקומות המתאימים, כגון מלחמות בני יעקב.

[בברכה המשולשת]

באותו ספר עצמו כתוב גם על האשה הכושית (אלמנת מלך כוש) - שהרשב"ם מקבל, וגם שמשה רבנו היה מגמגם - שהרשב"ם דוחה? אולי אלה ספרים נפרדים (שאוחדו אח"כ למה שנקרא כיום 'ספר הישר')?

א. הרשב"ם מסביר למה הוא מקבל זאת. ואגב, גם מציע הסבר אחר.
ב. הספר דברי הימים של משה הוא חיבור אחיד.

[ר_חיים_הקטן]

האם דנו המפרשים בשם "צפורה" אם היא מלשון עברי או מלשון מצרי/כושית/מדינית?

[עזריאל ברגר]

אם כי 'מדיינית' הוא גם פשוטו של כושית.

לא כל כך "פשוטו".
מדין בן אברהם הוא מבני שם, וכוש הוא בנו של חם.

וראב"ע תירץ כנ"ל, אך זהו תירוץ ולא פשט-פשוט.

[תלמיד-חכמים]

ראב"ע במדבר יב א:

והישר בעיני שזו הכושית היא צפורה, כי היא מדינית, ומדינים הם ישמעאלים, והם דרים באהלים, וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין (חבקוק ג, ז). ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל, וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית

וכ"כ ר' תנחום הירושלמי בפירושו לחבקוק שם (מהד' שי, עמ' 226), וז"ל (מתורגם): "וכושן שם משמות מדין גם כן או אומה מהם, וקוראים להם גם כן "כוש", ואליהם התייחסה "אשה כושית לקח", כמו שביארו החכמים ז"ל שהיא ציפורה לפי שהיא ממדין, ואהלי כושן ויריעות ארץ מדין שוים ונרדפים בלשון".
וכן פירש גם בצפניה ב, יא.
ולפי דבריו וההקבלה בחבקוק של "מדין" ל"כושן", נראה שאכן ישנו מקום לפרש כן בפשוטו של מקרא.

[בינה להבין]

גם הרמב"ן התייחס ל'מלחמת בני יעקב' בלשון 'אם נאמין'
אגב גם מס' סופרים קראו הרא"ש ספרים חיצונים

[בברכה המשולשת]

גם הרמב"ן התייחס ל'מלחמת בני יעקב' בלשון 'אם נאמין'
אגב גם מס' סופרים קראו הרא"ש ספרים חיצונים

למיטב זכרוני, מקורו של הרא"ש בלשון הזו בתוס'.

[נים ולא נים]

גם הרמב"ן התייחס ל'מלחמת בני יעקב' בלשון 'אם נאמין'
אגב גם מס' סופרים קראו הרא"ש ספרים חיצונים

גאון עוזינו חיד''א מביא זאת בערך ספר הישר בשם הגדולים