"דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצרכים שינוי"

[עמקן]

אפשר להרגע. לענין לא כתב מה שכתב ברציניות. כנראה זה היה בדיחה, או מחאה על דברים אחרים, שלדעתו אינם טובים הרבה יותר.

[דוק וחלד]

נו באמת
לא התכוונתי להוריד את הויכוח למקום כזה
סך הכל רציתי לציין את העובדה שגם בישיבה כמו גרודנא אשדוד לדוגמא שאינה ליברלית ופתוחה לפי שום קנה מידה,
שותפים לדעה זו שמה שלא עושים ממנו עסק אינו עסק וגם שם אין וילונות.
לך תספר לגרודנאים שהם קלטער'ס.

[הצבי והצדק]

אף אחד לא אמר שעניין הוילונות נובע מ"קלטעריות" כלשונך אלא כ"דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!) הצריכים שינוי" ודו"ק

[דוק וחלד]

לעניינו העיקרי של האשכול
מישהו יודע למה חלק ממנהגי הישיבה הוא לפי 'הגאון' - סיום עלינו לשבח, קידוש לבנה בג', שבחך בקמץ הבית ולא בחיריק השין וכו' וכו' - וחלק לא - יש קוה אל השם בשחרית, אומרים ויתהלל בקדיש, אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.
ובכלל מנהגים שהם כמו 'הגאון חלקית "לדוד ה' אורי וישעי" רק בשחרית מה זה? סדר שמחת בית השואבה, אם אינני טועה כתוב בסדר הגבאי "קוראים מהסדר שתיקן 'הגאון' לערך שני פרקים" וכך עושים בפועל.
מי בדיוק החליט את הסלקציה הזו איזה מנהגים כן ואיזה לא?
שמעתי גם פעם (אם כי זה לא מוסמך) שעד איזור תשנ"ז לא אמרו בישיבה ברוך הוא וברוך שמו בחזרת הש"ץ ובאותה התקופה היה מלחמה על זה ומאז השתנה ייתכן כי באמת היו עוד מנהגים שנעקרו עם השנים.

[בברכה המשולשת]

אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.

זה דווקא כן כדעת אדוננו הגר"א

[לענין]

לעניינו העיקרי של האשכול
מישהו יודע למה חלק ממנהגי הישיבה הוא לפי 'הגאון' - סיום עלינו לשבח, קידוש לבנה בג', שבחך בקמץ הבית ולא בחיריק השין וכו' וכו' - וחלק לא - יש קוה אל השם בשחרית, אומרים ויתהלל בקדיש, אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.
ובכלל מנהגים שהם כמו 'הגאון חלקית "לדוד ה' אורי וישעי" רק בשחרית מה זה? סדר שמחת בית השואבה, אם אינני טועה כתוב בסדר הגבאי "קוראים מהסדר שתיקן 'הגאון' לערך שני פרקים" וכך עושים בפועל.
מי בדיוק החליט את הסלקציה הזו איזה מנהגים כן ואיזה לא?
שמעתי גם פעם (אם כי זה לא מוסמך) שעד איזור תשנ"ז לא אמרו בישיבה ברוך הוא וברוך שמו בחזרת הש"ץ ובאותה התקופה היה מלחמה על זה ומאז השתנה ייתכן כי באמת היו עוד מנהגים שנעקרו עם השנים.

המנהג הוא דבר דינמי, בכל העולם כולו, וגם בישיבה. אף אחד לא ישב על המדוכה עם סרגל לקבוע מה אומרים ומה לא, אבל באופן טבעי זה קורה שאחרי תקיעת שופר של שחרית פוצחים בלדוד. עובדה.
ויש גם דברים שמתחדשים על ידי אנשים פרטיים ועל דעתם בלבד, כמו אי אמירת חזק חזק ונתחזק על ידי הקורא שנתחדשה על ידי אחד הגבאים די לאחרונה.

[אברך]

רוב המנהגים הם עפ"י מנהג הפרושים בירושלים, ישנם מנהגים שהם נהגו כהגר"א וישנם לו. למשל לדוד ה' שלא אומרים במעריב ורק בשחרית, כך נהגו אצל ר' שמואל סלנט ועוד.
וכן הלאה.

[דוק וחלד]

המנהג הוא דבר דינמי, בכל העולם כולו, וגם בישיבה. אף אחד לא ישב על המדוכה עם סרגל לקבוע מה אומרים ומה לא, אבל באופן טבעי זה קורה שאחרי תקיעת שופר של שחרית פוצחים בלדוד. עובדה.

אתה בטוח?! מדובר על "מסורת" של ישיבת חברון.
העיניין של לדוד הוא די בדווקא לפי איך שהיה נראה לי בישיבה (ופעם טען לי מישהו שזה עניין של מקרא בלילה)
לא ראיתי שמתוך רגילות מסיימים את עלינו לשבח ב-ה' אחד ושמו אחד.

אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.

זה דווקא כן כדעת אדוננו הגר"א

כמדומני שבזילברמן לא אומרים אלא מתכנסים שוב אחרי הסעודה לאמירת פיוטים. תקנו אותי אם אני טועה.

[בברכה המשולשת]

אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.

זה דווקא כן כדעת אדוננו הגר"א

כמדומני שבזילברמן לא אומרים אלא מתכנסים שוב אחרי הסעודה לאמירת פיוטים. תקנו אותי אם אני טועה.

למיטב ידיעתי זה מה שהם עושים (כך שמעתי גם אני ונכב"ב), אבל זה לא כהנהגת אדוננו הגר"א.

[פלוריש]

אומרים פיוטים בתוך התפילה בימים נוראים.

זה דווקא כן כדעת אדוננו הגר"א

כמדומני שבזילברמן לא אומרים אלא מתכנסים שוב אחרי הסעודה לאמירת פיוטים. תקנו אותי אם אני טועה.

למיטב ידיעתי זה מה שהם עושים (כך שמעתי גם אני ונכב"ב), אבל זה לא כהנהגת אדוננו הגר"א.

viewtopic.php?p=303499#p303499

[הרואה]

בזילברמן (ובנותיה) לא מתכנסים אחר הסעודה לאמירת פיוטים אלא אומרים אותם (החזן לפחות...) לפני הקדיש שאחר חזרת הש"ץ של שחרית.
לגבי מנהג הגר"א ראה תגובתי שם viewtopic.php?p=303499#p578213

[שומע ומשמיע]

בקשר ל'לדוד ה' שמועה שמעתי שר' יחזקאל סרנא אמר שא"א שהתפילה של אלול תיראה כמו כל תפילה, ולכן הנהיג שיגידו בשחרית.

[אוהב עמו]

בקשר ל'לדוד ה' שמועה שמעתי שר' יחזקאל סרנא אמר שא"א שהתפילה של אלול תיראה כמו כל תפילה, ולכן הנהיג שיגידו בשחרית.

אני שמעתי את השמועה שר' חצקל טען שא"א אחרי תק"ש ללכת לאכול א. בוקר, ולכן תקנו לדוד בשחרית.

[שומע ומשמיע]

בקשר ל'לדוד ה' שמועה שמעתי שר' יחזקאל סרנא אמר שא"א שהתפילה של אלול תיראה כמו כל תפילה, ולכן הנהיג שיגידו בשחרית.

אני שמעתי את השמועה שר' חצקל טען שא"א אחרי תק"ש ללכת לאכול א. בוקר, ולכן תקנו לדוד בשחרית.

צודק

[חיימשה]

ואם ב'קידוש' ובהבדלים עסקינן, אז הנה תיאור מוחשי תדירי. מגישים קוגעל. החברונרעס' קמים מלא קומתם לעזור בחלוקת המגשים, יכולים גם להוריד את הטלית אפילו, ולדאוג לכמה מן המכובדים שישבו, ולילדים המצטופפים למנה. ואילו הפוניבז'ער המכוער ישב מרוכז כולו בעצמו, ימצא איזה הערה בשעה"צ להרצות בקול באזני כל השולחן, ובהגיע הקוגעל יתכווץ אל מקומו בטח שמא חלילה יזוב עליו טיפת שומן.

מי שרוצה לטעום בעצמו מן החויה, יחכה ל'שבת נחמו' או לשבת חגיגית מרובת שמחות אחרת, יתארח בבני ברק המזיעה המרוקנת מיושביה, לאחר שישבע דיו מן ה'שלום עליכם' ומן הקוגעל ומכל האוירה המדהימה והמלבבת ב'יוצאי חברון' רח' מהרש"ל 4, יחפש את מזלו ב'אהל תמר' שברח' יונה הנביא.

שאם יזכה יבחין... ויבחין גם אם לא יזכה.

ב'אהל תמר' הגבאי כבר מכריז שני עשורים על 'שלום זכרעס'' אחרי התפילה, וכל פעם מחדש חצי המתפללים שואלים מי זה, ופונים לדרכם.

על כאלו 'חברים' בודאי לא נתכוין הרמב"ם שחברתם נעימה. ואח"כ מתפלאים על המחלוקת.

שכן ליטאי היה לי, איש יקר ת''ח שלא מש מעל הסטנדר, אשר ברגע של גילו לב סח לי ''אני מקנא בך שאחרי התפילה כל המתפללים בקלויז אומרים גוט שבת זה לזה, אני מרגיש כמו רואה ואינו נראה''.
מדובר היה באדם חביב ונעים ורב פעלים.

[דוק וחלד]

בקשר ל'לדוד ה' שמועה שמעתי שר' יחזקאל סרנא אמר שא"א שהתפילה של אלול תיראה כמו כל תפילה, ולכן הנהיג שיגידו בשחרית.

שמעתי שמועה דומה מיהודי מבוגר שלמד בישיבה לפני שנים רבות, כי כשהגיע לישיבה לא שרו כלל בהלל ור' יחזקאל טען שאי אפשר שתפילה של ראש חודש תראה כמו כל תפילה. ע"כ הורה לר' הירש לנגן משהו לפני הודו (באותה תקופה ר' הירש ניגש כל ראש חודש). ר' הירש התנגד ולבסוף כשהגיע להודו שתק ור' יחזקאל התחיל ניגון. (הניגון המפורסם יותר שנעשה ברוב הפעמים הוא הניגון)

[לענין]

ונציין שבחודש כסלו משוררים את הניגון הידוע על זמר 'אמי אפתה לי' וכו', ומוסיפים שטיקל נוסף על הידוע.

[דוק וחלד]

מסורת זו של "אימי אפתה" אינה כ"כ ותיקה משהו מאיזור תשס"ה בערך.
ע"י הגבאי אליהו ריז'י.

[שומע ומשמיע]

מסורת זו של "אימי אפתה" אינה כ"כ ותיקה משהו מאיזור תשס"ה בערך.
ע"י הגבאי אליהו ריז'י.

כשאבי למד בישיבה לפני 40 שנה זה היה עסק גדול

[דוק וחלד]

מה?
הניגון באופן כללי.
או אימי אפתה

[שומע ומשמיע]

הניגון

[דוק וחלד]

אז כמדומני שזה התחיל. אני שמעתי זאת מיהודי בשם דוד דויטש מבני ברק שהיה בישיבה לפני 40 /50 שנה בערך.

שמעתי שמועה דומה מיהודי מבוגר שלמד בישיבה לפני שנים רבות, כי כשהגיע לישיבה לא שרו כלל בהלל ור' יחזקאל טען שאי אפשר שתפילה של ראש חודש תראה כמו כל תפילה. ע"כ הורה לר' הירש לנגן משהו לפני הודו (באותה תקופה ר' הירש ניגש כל ראש חודש). ר' הירש התנגד ולבסוף כשהגיע להודו שתק ור' יחזקאל התחיל ניגון. (הניגון המפורסם יותר שנעשה ברוב הפעמים הוא הניגון)

[שומע ומשמיע]

שכחתי כבר שהאשכול עוסק בהלל, אני דברתי עזה שהיו שרים אחרי הדלקת נרות.

[אוהב עמו]

האם יש מקור להיתר הנהוג בישיבה לשיר במקלחת שירים או ניגוני ימים נוראיים עם ובלי מילים?

[אחד הרבנים]

אז כמדומני שזה התחיל. אני שמעתי זאת מיהודי בשם דוד דויטש מבני ברק שהיה בישיבה לפני 40 /50 שנה בערך.

שמעתי שמועה דומה מיהודי מבוגר שלמד בישיבה לפני שנים רבות, כי כשהגיע לישיבה לא שרו כלל בהלל ור' יחזקאל טען שאי אפשר שתפילה של ראש חודש תראה כמו כל תפילה. ע"כ הורה לר' הירש לנגן משהו לפני הודו (באותה תקופה ר' הירש ניגש כל ראש חודש). ר' הירש התנגד ולבסוף כשהגיע להודו שתק ור' יחזקאל התחיל ניגון. (הניגון המפורסם יותר שנעשה ברוב הפעמים הוא הניגון)

שמעתי ממקורות מוסמכים (מרבני הישיבה) שהמעשה היה לפני כ55 שנה וס''ה מה שהיה, שר' חצק'ל לפני הודו קרא "ר' הירש א זינג'ס ניגון" ואז התחיל ר' הירש את הניגון שאח"כ נתקבע (ברוב הפעמים) לפני הודו (בם בובם)

[יוסף בניהו]

בעיתון בקהילה של החג הרב יעקב ב. פרידמן כתב מאמר נפלא
על השווה והשונה בישבות חברון ופונוביז
וכדרכו כותב באומנות נפלאה שגם מי שלא למד בשני הישיבות הנ"ל מצליח להבין את הרוח בישיבה

[אוהב עמו]

בעיתון בקהילה של החג הרב יעקב ב. פרידמן כתב מאמר נפלא
על השווה והשונה בישבות חברון ופונוביז
וכדרכו כותב באומנות נפלאה שגם מי שלא למד בשני הישיבות הנ"ל מצליח להבין את הרוח בישיבה

ומי שלמד יודע שיש שלושה שלישים כיסודו של רבי ברוך בער על מחברי ספרים

[בדרך רבותינו]

האם העובדה שישיבה זו היא ישיבה ותיקה הקיימת ברציפות כבר למעלה ממאה שנה מתבטאת גם באוצה"ס? האם במשך השנים הרבות הצטבר בו מצאי גדול במיוחד? האם התפתחה שיטת מיון ייחודית? האם ישנם בו ספרים מתקופות קודמות הנחשבים כיום לנדירים [לא דפוסי וילנא וורשה שמלפני השואה, המצויים הרבה, אלא דברים שבאמת קשה למצוא, אם מחמת הדפוס הנדיר או משום חתימות והערות בכת"י שישנן בהם], ואם ישנם, האם הם שמורים במקום מיוחד?

אגב, בנוגע לספרים הנמצאים באוצה"ס דהישיבה, סח לי אא"ז שהוא מותיקי הישיבה ומשיירי גאולה, (השם חסוי) שבעודו בישיבה הוא ראה באוצה"ס ספר של איזה מחבר בן דורינו שהסתפק שם בהא דאמרי' בברכות גבי ראה ערוה בעששית וראה צואה בעששית כו', מה הדין ברואה ת"ח בעששית האם מחויב לעמוד מפניו. ונוסף שם בכת"י של א' הבחורים: היינו, מסתפק המחבר האם ת"ח דינו כערוה או כצואה. {ובשבת שלאחמ"כ הוא דבר עם אחיו הגדול המבוגר ממנו בעשר שנים, וסיפר לו המעשה הנ"ל, נענה אחיו ואמר לו: הלוא אני כתבתיו, והוא ספר פלוני ופלוני.

[לענין]

הלכות קטנות סי' עד"ר.
[לא ראיתי הגהה בצד].

[מחשב מסלול]

לבקש תמונה של הבחורה? "יצאו ילדים חצופים"
הגאון רבי בן ציון מוצפי נשאל על-ידי בחורה האם לתת את תמונתה בשידוכים והשיב: "זו עזות מצח גמורה. חוצפה וחוסר צניעות", והזהיר: "כך יוצאים ילדים חצופים" • התשובה (יהדות)
בשנים האחרונות נפוצה תופעה ששדכנים ושדכניות מבקשים תמונות של בחורות המבקשות למצוא שידוך בכדי להציגם בפני החתן המבקש קודם לראות את הבחורה המיועדת לפני שיסכים לפגישה.

הגאון רבי בן ציון מוצפי, מבכירי הפוסקים הספרדים, יוצא במתקפה חריפה נגד התופעה ואומר כי הדבר מוביל לילדים חצופים.

הרב נשאל בימים האחרונים: "אני בת 31 חרדית בשידוכים, בתקופה האחרונה מציעים בחורים שדורשים תמונה לפני פגישה, נמנעת מלשלוח מטעמי צניעות ונפסלת כך ההצעה, אנשים מהצד אומרים שזה מותר ועושה טעות. האם נכון?".

הרב מוצפי השיב: "זו עזות מצח גמורה. חוצפה וחוסר צניעות. נורא ואיום, ממש דרכי סדום ועמורה. זה לא יהודי לבחור שידוך לפי איך שהיא נראית, וכך יוצאים ילדים חצופים".

"ואוי להם מיום הדין. מחטיאי הרבים", חתם הגרב"צ את תשובתו.

[סגי נהור]

מתי הרבנים הללו יפסיקו כבר עם הסגנון הזה: אוי להם ואבוי להם, מחטיאי הרבים, סדום ועמורה, יישרפו בגיהנם.
מתי הם יבינו שלא ככה מחנכים, לא ככה מעבירים מסר ולא ככה פותרים בעיות.

[הפצת המעיינות]

משמע שכבודו אשכנזי
בעדות המזרח המילים הנ"ל אינם שוקלים טונות והשומע אינו מתעלף

[שש ושמח]

הרב מוצפי השיב: "... זה לא יהודי לבחור שידוך לפי איך שהיא נראית, וכך יוצאים ילדים חצופים".

שטויות.
[לגבי תמונות, ודאי שלהראות לבחור תמונה אין בעיה ולא גרע מהפגישה עצמה [וכמדומני שבד"כ התמונה היא בעיקר לאמו וכדו'], אבל להשאיר לו תמונה לאוסף... זה כבר לא לענין]

[סגי נהור]

לגבי תמונות, ודאי שלהראות לבחור תמונה אין בעיה ולא גרע מהפגישה עצמה...

גרע וגרע, ואין להשוות כלל פגישה שבה משוחחים ומתרשמים מכלל האישיות לאישור או פסילה של הצעה על בסיס המראה בלבד שהוא דבר מכוער.

[שש ושמח]

ומה נעשה וחכמינו ז"ל אמרו "אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה", ולא אמרו "עד שישוחח עמה"?

[סגי נהור]

עד שיראנה - ולא עד שיראה תמונתה. ואידך זיל וגמור (איני רואה טעם להאריך עוד בנושא זה).

[שש ושמח]

אין שום הבדל בין ראיית אשה בלא לשוחח עמה ובין ראיית תמונתה, ואדרבא האחרון עדיף

[איש גבעות]

הרב מוצפי השיב: "... זה לא יהודי לבחור שידוך לפי איך שהיא נראית, וכך יוצאים ילדים חצופים".

שטויות.
[לגבי תמונות, ודאי שלהראות לבחור תמונה אין בעיה ולא גרע מהפגישה עצמה [וכמדומני שבד"כ התמונה היא בעיקר לאמו וכדו'], אבל להשאיר לו תמונה לאוסף... זה כבר לא לענין]

אפשר להתבטא קצת יותר בעדינות?
בכל זאת מדובר בתלמיד חכם גדול.

[עקביה]

לענ"ד הרב מוצפי צודק בהחלט ביחס שלו אל התופעה.
אינני מדבר מבחינה הלכתית, ואיני יודע מה גורם לילדים חצופים.
אבל יש בזה מן הכיעור.

[שש ושמח]

הרב מוצפי השיב: "... זה לא יהודי לבחור שידוך לפי איך שהיא נראית, וכך יוצאים ילדים חצופים".

שטויות.

אפשר להתבטא קצת יותר בעדינות?
בכל זאת מדובר בתלמיד חכם גדול.

בעניני סגנון אני תלמיד של הרב מוצפי
[בלי להכנס לדיון על הסיפא של דבריך]