מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12976
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 07, 2020 10:23 pm

הפשטן כתב:
עושה חדשות כתב:המשלים פסוד"ז אחרי התפילה, האם יכול להפסיק באמצע, ואם יש לו דיני אמצע הפרק ובין הפרקים וכו'.

מסברא - רשאי להפסיק באמצע - שהלא, כל איסור ההפסקה באמצע - הוא מעיקר הדין, בעוד שעניין ההשלמה אחרי התפילה - אינו מעיקר הדין והחובה - אלא ממידת חסידות. זה הכלל: כדי לצאת ידי חובת פסוד"ז, הם צריכים להיאמר בין ברוך שאמר לישתבח [משנ"ב נב ח בשם "רוב הפוסקים"].

אגיד יותר מזה - אם כי לצערי שוב מסברא גרידא בלי מראה מקום: רשאי להפסיק באמצע, גם אדם שקורא פסוד"ז - אפילו לפני התפילה - ובלבד שלא בין ברוך שאמר לישתבח (כגון שהאדם כבר בירך את שתי הברכות האלו - עם אשרי לבדו - כי האדם חשב שאם יאמר גם את שאר פסוד"ז לא יספיק להתפלל עם הציבור, ורק אחרי ישתבח האדם גילה כי אף אם יאמר כעת גם את שאר פסוד"ז לפני התפילה עדין יוכל להספיק להתפלל עם הציבור - כגון שגילה שבינתיים הש"ץ הממהר התחלף בש"ץ איטי, והאדם התחיל אפוא להשלים את שאר פסוד"ז בין ישתבח ליוצר - אך באמצע השלמת פסוד"ז נזכר שטרם ברך את ברכת אשר יצר - והוא רוצה לברך אותה מייד כשנזכר כדי שלא ישכח לברך אותה אם יעכב אותה עד שיסיים את הפרק).

אגיד יותר מזה - אם כי לצערי שוב מסברא גרידא בלי מראה מקום: הקורא שמע אחרי שחלפו ג' שעות - כגון יחד עם ברכות ק"ש (וא"כ בטרם חלפו ד' שעות), רשאי באמצע הפרק של ק"ש - לשאול מפני הכבוד ולהשיב שלו' לכל אדם - כאילו הוא בין פרקי ק"ש, וה"ט משום דממילא אין לו חובה לקרוא שמע - וא"כ אינו אלא כקורא בתורה וממידת חסידות [כדמוכח ממשנ"ב נח ס"ק כז] - וא"כ למעשה הוא אוחז רק בין פרקי בירכות ק"ש (ולענ"ד ה"ה אם כבר קרא שמע לפני ברוך שאמר כדי לצאת ידי חובה דבכה"ג קי"ל [בש"ע או"ח ס ב] דכשיגיע לבירכות ק"ש יהא רשאי לדלג לגמרי על ק"ש וממילא אם אעפ"כ ירצה לקוראה גם בין בירכות ק"ש תהא קריאתו ממידת חסידות אף אם גם קריאתו השנית הזאת נקראת לפני שחלפו ג' שעות).

אם כי, הואיל - וכפי שהדגשתי לעיל - לא כתבתי את כל זה אלא מסברא גרידא, א"כ פשיטא דאין לסמוך ע"ז - לא להלכה - ולא למעשה.


עי' פנים מאירות ח"א סי' סז, ומשנ"ב סו,יב וביאוה"ל שם.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי הפשטן » ג' ינואר 07, 2020 10:46 pm

עובדיה חן כתב:מודים דרבנן זה נוסח אחר לגמרי מהרגיל.

בחורף, הנוסח הספרדי של ברכת השנים - שונה משמעותית מהנוסח האשכנזי. מאידך, נוסח רבנן של ברכת מודים - אמנם מתחיל כמו נוסח הש"ץ שלה (מודים אנחנו לך שאתה הוא ד' אלוקינו ואלוקינו אבותינו), אבל ההמשך שונה לגמרי - לפחות במילים עצמן - אם כי יש דמיון מסויים בתוכן (לפחות בחלקים מסויימים של שני הנוסחים), כך שבשורה התחתונה אפשר לומר ששני הנוסחים שונים "כמעט לגמרי" (לא צריך להיסחף ולוותר על המילה "כמעט"), אבל עדין - שני הנוסחים הם של אותה ברכה עצמה - הלא היא ברכת "מודים" (אשר על כן כך היא נקראת גם בשם של ברכת "מודים" דרבנן), ועצם העובדה הזאת מספיקה כדי להקביל - בין ברכת השנים על שני הנוסחים שלה - לבין ברכת מודים על שני הנוסחים שלה, דהא מה לי נוסח אשר שונה "משמעותית" מהנוסח המקביל - כפי שקורה בברכת השנים, ומה לי נוסח אשר שונה "כמעט לגמרי" מהנוסח המקביל - כפי שקורה בברכת מודים, סוף סוף בשני המקרים התירו לאדם לומר איזשהו נוסח ששונה מזה הנאמר באותם רגעים ממש ע"י הש"ץ.


עובדיה חן כתב:מודים דרבנן...נתקן לציבור ולא ליחיד וא"כ מה שייך לומר אומר לעצמו.

ראשית: לא כתבתי "אומר לעצמו" אלא כתבתי "אומר בעצמו". סוף סוף, גם בברכת השנים וגם בברכת מודים, האדם אומר "בעצמו" נוסח ששונה מזה הנאמר באותם רגעים ממש ע"י הש"ץ.

שנית: מצינו זאת, לא רק אצל אשכנזי שמתפלל את הלחש יחד עם חזרת הש"ץ הלא אשכנזי (וה"ה אצל תימני שמתפלל את הלחש עם חזרת הש"ץ הלא תימני), אלא גם אצל הכהנים שצריכים לומר - הן את נוסח "יהי רצון...שתהא ברכה זו שציויתנו וכו" לפני שהחזן מסיים את ברכת מודים - והן את נוסח "ריבונו של עולם עשינו מה שציוית אותנו עשה עימנו מה שהבטחתנו וכו" לפני שהחזן מסיים את ברכת שים שלום. הצד השוה בכל אלה, דהיינו הן בברכת השנים (לאשכנזי שמתפלל את הלחש יחד עם חזרת הש"ץ הלא אשכנזי), והן בשאר בירכות תפילת העמידה (לתימני שמתפלל את הלחש יחד עם חזרת הש"ץ הלא תימני), והן בתפילות "יהי רצון" וכן "ריבונו של עולם" - הנאמרות ע"י כלל הכהנים, והן בברכת מודים דרבנן - הנאמרת ע"י כלל הציבור, הוא, שהאדם פטור מלהאזין באותה העת לש"ץ - כי העוסק במצוה פטור מן המצוה.

שלישית: וזו גדולה מכולן: קיימא לן אפילו, שאם הש"ץ כהן, אז פטור מלברך ברכת כהנים - אלא אם כן מובטח לו שלא יתבלבל, וא"כ זהו ק"ו: דהא בירכת כהנים היא מדאורייתא - ואפ"ה פטרינן לי' מלברך היכא דחיישינן לטירוף הדעת, א"כ לגבי האזנה לחזרת הש"ץ - שאינה מדאורייתא (שהלוא עצם הצורך להתפלל בציבור אינו מדאורייתא), ק"ו שהאדם פטור ממנה כשהוא עסוק באמירת נוסחים אחרים (או אפילו תפילות אחרות) - דהא בכה"ג פשיטא דחיישינן לטירוף הדעת אם יצטרך הן לומר את אותם נוסחים אחרים (או תפילות אחרות) והן להאזין לנוסח אחר (או ברכה אחרת) של הש"ץ.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי הפשטן » ד' ינואר 08, 2020 10:52 am

עושה חדשות כתב:עי' פנים מאירות ח"א סי' סז.


הוא דן שם על שני דברים - הלל וק"ש עם תפילין דר"ת, שאינם מענייננו, משום שאני ואתה דנים (החל מאז שהיצגת את שאלתך באשכול) על דברים שלגביהם הוכחתי בתגובתי הראשונה לך שהם אינם חובה מעיקר הדין אלא הם ממידת חסידות בעלמא (כגון פסוד"ז אחרי התפילה - שלגביהם שאלת באשכול, וכגון מה שהוספתי בתגובתי הראשונה לך לדון גם - בק"ש אחרי שחלפו ג' שעות - ובק"ש בין בירכות ק"ש אחרי שכבר קרא שמע לפני ברוך שאמר), בעוד שהפנים מאירות דן על דברים שהינם חובה: בין אם מדובר בהלל - דהא אפילו מ"ד דאין מברכין על ההלל מודה שאמירת ההלל היא קיום חובה מדרבנן לעסוק (כלשון הפנים מאירות) "בשבחו של מקום" (וכן מ"ד דמברכין על ההלל מסכים שגם לולי בירכו על ההלל היתה חובה מדרבנן לומר הלל), ובין אם מדובר בק"ש עם תפילין דר"ת - שהלוא יש מצוה לקרוא שמע עם תפילין כשרים - בין אם הכשרים הם של רש"י ובין אם הכשרים הם של ר"ת (וזאת כדי שיאמר איזושהי ק"ש שבמהלכה בעת אמירת התיבות "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך" יוכל למשמש באותו "אות" כשר ובאותה "טוטפת" כשרה כדי להעיד באותם רגעים שהוא באמת מקיים בפועל את מה שהוא מוציא מפיו).

עושה חדשות כתב:עי'...משנ"ב סו,יב.


לכאו' נראה, שבסברתי (האפשרית) - המובאת בתגובתי הראשונה לך - כיוונתי לדעתו במה שצידד שם, שאם קורא שמע אחרי ג' שעות - (אפשר) שצריך להפסיק לקדיש ולקדושה ולברכו - אפילו בפסוק ראשון, ולכאורה נראה דה"ט משום שאז - אינו יוצא ידי חובת ק"ש - וא"כ הוי כקורא בתורה בעלמא.
והא דהמשנ"ב מיירי התם - במענה לקדיש ולקדושה ולברכו - ולא בשיחה בעלמא, מסתמא ה"ט משום דטובא בעי המשנ"ב לאשמועינן, (דאפשר) דאינו רק "רשאי" להפסיק - אלא אפילו "צריך" להפסיק - מה שלא הי' המשנ"ב יכול להשמיענו אילו הוה מיירי בשיחה בעלמא.

עושה חדשות כתב:עי'...ביאוה"ל שם.


איהו מיירי באמירת בשכמל"ו, שאינה מענייננו, משום שאני ואתה דנים (החל מאז שהיצגת את שאלתך באשכול) על דברים שלגביהם הוכחתי בתגובתי הראשונה לך שהם אינם חובה מעיקר הדין אלא הם ממידת חסידות בעלמא (כגון פסוד"ז אחרי התפילה - שלגביהם שאלת באשכול, וכגון מה שהוספתי בתגובתי הראשונה לך לדון גם - בק"ש אחרי שחלפו ג' שעות - ובק"ש בין בירכות ק"ש אחרי שכבר קרא שמע לפני ברוך שאמר), בעוד שהביאוה"ל מיירי באמירת בשכמל"ו, והא איהו נמי מודי דלכתחילה יש חובה (מדרבנן) לומר בשכמל"ו - לא כמידת חסידות בעלמא אלא כחובה ממש (מדרבנן) - ורק בדיעבד שלא אמר אינו חוזר (מעין הא דקי"ל דבדיעבד שלא השמיע לאוזנו את ק"ש ולא דקדק באותיותי' יצא - אע"ג דלכתחילה יש חובה להשמיע אותה לאוזנו ולדקדק באותיותי', ומעין הא דקי"ל בפרק איזהו מקומן של זבחים "ואם לא נתן לא עיכב" - אע"ג דלכתחילה יש חובה לתת).

סליחות
הודעות: 2155
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

גאולת הקרקע ע"י קרובים למי הבעלות?

הודעהעל ידי סליחות » ה' ינואר 09, 2020 7:26 am

1. בזמן היובלות, כשהקרובים גואלים את הקרקע למי עוברת הבעלות, האם לבעל הקרקע המקורי או לקרובים שגאלו, והעיקרון הוא שהקרקע תישאר במשפחה?

מצא מעט ורצה לגאול חצי השדה שמכר אין שומעין לו שנאמר כדי גאולתו, או גואל את כולה או אינו גואל, ואם רצו קרוביו לגאול גואלים שנאמר ובא גואלו הקרוב אליו.


2. מה פשר התנאי של בועז לקרוב של נעמי לגאול את השדה רק אם יסכים לשאת את רות, ולכאורה האי לא תליא בהאי? (עיינתי במפרשים על אתר - רות ד,ה, ולא זכיתי להבין)

סעדיה
הודעות: 1608
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: גאולת הקרקע ע"י קרובים למי הבעלות?

הודעהעל ידי סעדיה » ה' ינואר 09, 2020 7:49 am

סליחות כתב:1. בזמן היובלות, כשהקרובים גואלים את הקרקע למי עוברת הבעלות, האם לבעל הקרקע המקורי או לקרובים שגאלו, והעיקרון הוא שהקרקע תישאר במשפחה?


אבנ"ז יו"ד סי' תנ"ט -ת"ס

סליחות
הודעות: 2155
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: גאולת הקרקע ע"י קרובים למי הבעלות?

הודעהעל ידי סליחות » ה' ינואר 09, 2020 7:58 am

ייש"כ. חשבתי שהדברים פשוטים יותר.
קישור ישיר למקור הנ"ל שציין אליו הרב סעדיה - בהיברו בוקס כאן.

לבי במערב
הודעות: 9607
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' ינואר 10, 2020 5:20 am

עובדיה חן כתב:המחמיר על צאת השבת כר"ת ,בזמן שמתפלל לפני זמן צאת השבת לר"ת האם יכול לומר אתה חוננתנו? כי לכאורה זה לשון של הבדלה ואינו יכול להגיד .

לבי במערב כתב:לכאו' הרי יכול אף להבדיל בעיצומה של שבת (מפלג המנחה), ומאי שנא?

נתעוררתי לציין המ"מ לזה - טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סי' רצג ס"ג. ואפי' לד' המהרש"ל (הובא בב"ח שם) - לכאו' בכה"ג ליכא חשש.
מסתמא מיירי במי שמחמיר רק לעניין שבת (וק"ש?) דאורייתא כר"ת.

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי דרך ישרה » ב' ינואר 13, 2020 2:37 am

כ' מהאריז"ל (ס' הליקוטים פ' ויחי) דביששכר יש ב' פעמים י"ש, אחד נגלה ואחד נסתר. מה הפי' בזה?

יאיר1
הודעות: 1652
הצטרף: ב' ינואר 13, 2014 2:10 pm

הגר ובתיה

הודעהעל ידי יאיר1 » ב' ינואר 13, 2020 10:06 pm

מבית פרעה יצאו שתי נשים שחז"ל שיבחו אותם.
הגר ובתיה.
האם יש לזה התייחסות בדברי חז"ל או הקדמונים?

יאיר אתמר
הודעות: 1286
הצטרף: ד' יולי 24, 2019 8:19 pm

Re: גאולת הקרקע ע"י קרובים למי הבעלות?

הודעהעל ידי יאיר אתמר » ד' ינואר 15, 2020 8:32 am

סליחות כתב:ייש"כ. חשבתי שהדברים פשוטים יותר.
קישור ישיר למקור הנ"ל שציין אליו הרב סעדיה - בהיברו בוקס כאן.

במשנה ערכין כה א מפורש שבמקדיש חוזרת לבעלים רק ביובל, ולכאורה מ"ש מוכר, ובאמת כן מבו' בתו"כ בהר ספ"ג [מובא ברש"י (וכנוסח שלפנינו, וכ"ה בכת"י ברסלאו פרמה ווטיקן וד"ו ובר"ש (פירושו השני עינו חולק וכ"נ מהערת הח"ח להג' הגר"א) וראב"ד ורבנו הלל ולק"ט ומדרש הגדול; בכת"י אוק' ולונדון - שאולי תלויים זב"ז - כנו' הילקוט והגר"א)] וכ"כ מהרי"ט קידושין טו ב.
אולם, בדרך אמונה (שו"י פי"א סקצ"ג) הביא שבירושלמי (קידושין א-ב) מבואר דתליא בפלוגתא דקידושין טו ב בע"ע אם באלה לשעבוד או לשחרור, ושכן מבואר ברבינו בחיי ושכן משמע בתורי"ד [ובקנין פירות סי' סז הוסיף: תוס' (ועיין מהרי"ט הנ"ל)] קידושין שם ובחזו"א בהע' לקידושין כא א. ושמא ילפינן גאולתו גאולתו (עיין קידושין כ ב) גם לזה. [ואולי התו"כ אתיא כמ"ד באלה לשעבוד, וכמ"ש הגרח"ק לגבי המדרשים המפרשים (לפו"ר, כי ייתכן שהם מודים לרמב"ן ויקרא כה-לג, ועיין ק"פ סי' סה) שמעשי בועז וירמיה גאולה היו.]

האמת והשלום
הודעות: 143
הצטרף: א' דצמבר 18, 2016 9:57 pm

תמיה בהלכות יחוד

הודעהעל ידי האמת והשלום » ו' ינואר 17, 2020 3:52 am

צ"ע,מדוע המחבר השמיט בהלכות יחוד לאיסור של האיש להתיחד עם אשתו אם נסתרה אחר קינוי?
(והרי איסור זה נתבאר בגמ' סוטה ד"ז ע"א דדוקא נדה שהיא חמורה ובכרת לא חיישינן משא"כ בנסתרה אחר קינוי דאינו אלא לאו קיל טפי ולא נזהרים וע"כ אסרו חכמים שם להתייחד עמה וכו'.)

חיים סגל
הודעות: 485
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: תמיה בהלכות יחוד

הודעהעל ידי חיים סגל » ו' ינואר 17, 2020 4:29 am

הרי הקדיש לכך סימן מיוחד - קע"ח, ולכן אין סיבה שיביא זאת גם בהלכות יחוד

מלבב
הודעות: 3529
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

בשערי תשובה או״ח תרלד מביא את הדבר שמואל

הודעהעל ידי מלבב » ו' ינואר 17, 2020 10:53 am

שדן בסוכה ו על ו ויש בעובי הדופן טפח אם יכול לישב על הדופן וקרקעית ועובי הדופן יחשב לקרקעית הסוכה אם יש עשרה טפחים מהדופן עד הסכך.
ולכאורה תמוה
א. איך אפשר להחשיב הדופן גם לדופן כדי שנאמר גוד אסיק וגם לקרקע, לכאורה זה תרתי דסתרי
ב. הרי בתוך הדפנות היא מקום פסול, א״כ איך יוכשר בלי קרקע שיש בו מקום ז על ז

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי הפשטן » ו' ינואר 17, 2020 12:32 pm

דרך ישרה כתב:כ' מהאריז"ל (ס' הליקוטים פ' ויחי) דביששכר יש ב' פעמים י"ש, אחד נגלה ואחד נסתר. מה הפי' בזה?


הילך לשונו: "דע כי ביששכר נרמז שכר השני עולמות, אחד בעולם נסתר - עולם הבא, ואחד בזה העולם נגלה, כי יש בו [ביששכר] שנים י"ש, אחד נגלה ואחד נסתר".

ביאור הדברים הוא כדלהלן:

כידוע, בקריאת ספר תורה, מבטאים - בתיבת יששכר - רק ש' אחת, אבל את האחרת - לא מבטאים.
(אם כי בשיחת יומיום - רבים מהאשכנזים לא מקפידים בזה).

על זה ביאר האריז"ל: כי כשהאות י' (שבתיבת יששכר) מצטרפת, לאותה ש' - הנגלית במבטא, אז מתקבלת תיבת י"ש הרומזת ליש - הנגלה - דהיינו השייך לעולם הזה; וכי כשהאות י' (בתיבת יששכר) מצטרפת, לאות ש' - האחרת - דהיינו הנסתרת במבטא, אז מתקבלת תיבת י"ש הרומזת ליש - הנסתר - דהיינו השייך לעולם הבא.

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי דרך ישרה » א' ינואר 19, 2020 12:44 am

הבנתי שיש ש' נסתר. אבל היכן יש י' נסתר? כיצד אותה י' יכולה לשמש פעמיים?

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי הפשטן » א' ינואר 19, 2020 1:05 am

דרך ישרה כתב:אבל היכן יש י' נסתר?


מי אמר שקיים י' נסתר? קיים "יש" נסתר, וזאת בזכות האות ש' הנסתרת, לא בזכות האות י' - שהלא היא נגלית.

דרך ישרה כתב:כיצד אותה י' יכולה לשמש פעמיים?


שים לב: האות ש' הראשונה, אמנם כתובה, אבל היא נסתרת במבטא.
לכן צריך להחליט האם, האות י' הנגלית במבטא - מצטרפת לאות הבאה בתור של האותיות הנגלות במבטא - דהיינו לאות ש' השני' שכאמור היא נגלית במבטא, או שמא האות י' הזאת הכתובה - מצטרפת לאות הבאה בתור של האותיות הכתובות - דהיינו לאות ש' הראשונה שכאמור היא נסתרת במבטא.
האפשרות הראשונה - נגלית, והאפשרות השני' - נסתרת.

אליהו חיים
הודעות: 1029
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' ינואר 19, 2020 5:47 pm

דרך ישרה כתב:כ' מהאריז"ל (ס' הליקוטים פ' ויחי) דביששכר יש ב' פעמים י"ש, אחד נגלה ואחד נסתר. מה הפי' בזה?

עי' בשיעורי הגר"מ שפירא זצ"ל על סבי דבי אתונא שיעור ב' עמוד ט"ז בביאור עיקר הענין

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי דרך ישרה » א' ינואר 19, 2020 11:23 pm

אליהו חיים כתב:
דרך ישרה כתב:כ' מהאריז"ל (ס' הליקוטים פ' ויחי) דביששכר יש ב' פעמים י"ש, אחד נגלה ואחד נסתר. מה הפי' בזה?

עי' בשיעורי הגר"מ שפירא זצ"ל על סבי דבי אתונא שיעור ב' עמוד ט"ז בביאור עיקר הענין

נו אולי מישהו יכול להעלות את זה?

אליהו חיים
הודעות: 1029
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' ינואר 20, 2020 8:07 am

שלחתי בקובץ מצורף בס"ד
קבצים מצורפים
ענין יש להגרמ שפירא.pdf
(542.04 KiB) הורד 201 פעמים

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי הפשטן » ב' ינואר 20, 2020 9:49 am

אליהו חיים כתב:עי' בשיעורי הגר"מ שפירא זצ"ל על סבי דבי אתונא שיעור ב' עמוד ט"ז בביאור עיקר הענין


א. מתוך העיון בדבריו עולה, שמקור העניין, מובא כבר בפסוק שבאיוב: "כי כפלים לתושי' ".

ב. פסוק זה מבואר ברמב"ן, וז"ל: "כי כפלים לתושי', כי כל היש הנראה בעולם - כפול, ובו - חכמה נגלית - וחכמה נעלמת, כלומר כי השגחת הא-ל בנבראים טובה - בנראה - ובנעלם".

ג. על כך הוסיף הגרמ"ש - בשם האריז"ל, שגם בתיבת "ישי" - מובא פעמיים "יש" - מימין ומשמאל. ומ"מ הגרמ"ש, לא זו בלבד - שהזכיר רק את "ישי" - מבלי שהזכיר כלל את "יששכר", אלא אף זו, שגם לעניין "ישי" - הגרמ"ש לא הזכיר כלל את היש הנגלה או את היש הנסתר - אלא הזכיר רק את פעמיים יש.

ד. עניינו של היש הנגלה והנסתר, מובא רק בדברי הרמב"ן הנ"ל (בביאור הפסוק שבאיוב) - שרק צוטטו ע"י הגרמ"ש, כך שכדי להבין את דברי האריז"ל לעניין יששכר - לכאורה לא הי' צריך לנדוד עד לדברי הגרמ"ש - אלא די הי' להביא את דברי הרמב"ן שאותם ציטט הגרמ"ש.

אליהו חיים
הודעות: 1029
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' ינואר 20, 2020 12:23 pm

הרי שם מתבאר שזה צורת וענין שכר לאוהבי ה' - להנחיל אוהבי יש -שלש מאות ועשר כפול כמנין 'כתר' דכל דבר שהשכר נצחי לעוה"ב מתגלים מהלכים נגלים ומהלכים נסתרים דמתגלה לעוה"ב עומק רצונו הנעלם מה'יש' ולכן שבת כל מעשיה כפולים דתכלית מע"ב בתוכה, וזהו גילוי בן 'ישי' שיקום חוטר מגזע ישי שמזרעיו יגיע העולם לתכליתו שהשי"ן נקראת כפולה והיו"ד מימין והיו"ד משמאל [לפי האריז"ל המובא שם חכמה ובינה- נגלה ונסתר]. עכת"ד שם בנוסף על הרמב"ן הנ"ל
ומתוך דבריו מתבאר היטב ביאור השם יששכר והאריז"ל שהביא הרב הכותב.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי הפשטן » ב' ינואר 20, 2020 1:33 pm

אליהו חיים כתב: [לפי האריז"ל המובא שם חכמה ובינה- נגלה ונסתר]. עכת"ד שם בנוסף על הרמב"ן הנ"ל.


עכ"פ: דברי האריז"ל - כפי שהובאו ע"י הגרמ"ש ועל ידיך, קצת סותרים את דברי הרמב"ן - כפי שצוטטו ע"י הגרמ"ש - ושאף הובאו בסעיף של הודעתי הקודמת [אלא אם כן נפרש, דלא הרי החכמה שאותה הזכיר הרמב"ן, כהרי החכמה שאותה הזכיר האריז"ל].

אליהו חיים
הודעות: 1029
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אליהו חיים » ב' ינואר 20, 2020 3:02 pm

אין לי עסק כלל בנסתרות, [וגם לא יודע היכן האריז"ל שהביא הגרמ"ש שזה סדר חכמה ובינה] אמנם לפעוט שבפעוטים כמוני יש כאן חילוק, דלענין גילוי לעת"ל ע"י בן ישי גם הנסתר יהא נגלה ולכן בב' יודין מימין ומשמאל דיהא גילוי לה'בינה' , משא"כ להנחיל אוהבי יש היינו כפליים להחכמה דשכר עוה"ב הצפון לצדיקים ולהם מחלק הנגלה [חכמה] יהא כפול וזהו יששכר שכר כפול וכמו שכתב האריז"ל שם, וזה כנראה כוונת ה'פשטן' ג"כ, ולפי זה צ"ע מה שהביא הגרמ"ש זצ"ל מסוד חכמה ובינה לדברי הרמב"ן באיוב.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4814
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' ינואר 21, 2020 1:06 am

לדעתי אסור ללבוש פאה. לדעת המתירים פאה צנועה האם מברכת שהחיינו?
האם יש לזה גדר בגד? [לא להסית את השאלה לקטנות המוחין בבקשה.]

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי הפשטן » ג' ינואר 21, 2020 1:53 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לדעת המתירים פאה צנועה האם מברכת שהחיינו? האם יש לזה גדר בגד?
מהשו"ע או"ח רכב א מוכח, שאין צורך שיהי' לזה גדר בגד. אמור מעתה: אפילו אם בעלה [הנוקט כדעת המתירים הנ"ל] בישר לה שקנה לה פאה [צנועה], בעוד שעבור האשה - זאת שמועה טובה, אז תברך שהחיינו. וז"ל השו"ע שם: "על שמועות שהן טובות לו לבדו, מברך שהחיינו".


יוסף חיים אוהב ציון כתב:לדעתי אסור ללבוש פאה...לא להסית את השאלה לקטנות המוחין בבקשה.
ארבע המילים הראשונות שהוספת בתחילת דבריך - הן עצמן עלולות להסיט את השאלה, ככה שאם לא מעוניינים בהסטת השאלה - השיטה הכי טובה שבה ראוי לנקוט היא - פשוט להימנע מלהוסיף את ארבע המילים הנ"ל, אבל אחרי שהוספת - מה הפלא שאני נטפל כעת לדון בתוספת הזאת ולהוסיף את הערתי. משל למי שאומר לחברו "אנא הימנע מלחשוב כעת על פיל". ברור, שעצם הבקשה הזאת - תגרום לשומע לחשוב על פיל...

לבי במערב
הודעות: 9607
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' ינואר 21, 2020 2:15 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב: . . לדעת המתירים פאה צנועה האם מברכת שהחיינו? האם יש לזה גדר בגד?

כמדומני, שרוב ה'עולם' נוהגים כיום שלא לברך "שהחיינו" על בגד, כ"א על בגד חשוב ביותר או בהצטרפות שמחה מיוחדת.

הפשטן כתב: . . ברור, שעצם הבקשה הזאת - תגרום לשומע לחשוב על פיל...
עכ"פ בדרך השלילה...

עושה חדשות
הודעות: 12976
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 21, 2020 2:19 am

אליהו חיים כתב:
דרך ישרה כתב:
אליהו חיים כתב:
דרך ישרה כתב:כ' מהאריז"ל (ס' הליקוטים פ' ויחי) דביששכר יש ב' פעמים י"ש, אחד נגלה ואחד נסתר. מה הפי' בזה?

עי' בשיעורי הגר"מ שפירא זצ"ל על סבי דבי אתונא שיעור ב' עמוד ט"ז בביאור עיקר הענין

נו אולי מישהו יכול להעלות את זה?

שלחתי בקובץ מצורף בס"ד

מצו"ב באיכות טובה -
דבי אתונא.pdf
(281.86 KiB) הורד 177 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4814
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' ינואר 21, 2020 1:12 pm

הפשטן כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:לדעת המתירים פאה צנועה האם מברכת שהחיינו? האם יש לזה גדר בגד?
מהשו"ע או"ח רכב א מוכח, שאין צורך שיהי' לזה גדר בגד. אמור מעתה: אפילו אם בעלה [הנוקט כדעת המתירים הנ"ל] בישר לה שקנה לה פאה [צנועה], בעוד שעבור האשה - זאת שמועה טובה, אז תברך שהחיינו. וז"ל השו"ע שם: "על שמועות שהן טובות לו לבדו, מברך שהחיינו".


יוסף חיים אוהב ציון כתב:לדעתי אסור ללבוש פאה...לא להסית את השאלה לקטנות המוחין בבקשה.
ארבע המילים הראשונות שהוספת בתחילת דבריך - הן עצמן עלולות להסיט את השאלה, ככה שאם לא מעוניינים בהסטת השאלה - השיטה הכי טובה שבה ראוי לנקוט היא - פשוט להימנע מלהוסיף את ארבע המילים הנ"ל, אבל אחרי שהוספת - מה הפלא שאני נטפל כעת לדון בתוספת הזאת ולהוסיף את הערתי. משל למי שאומר לחברו "אנא הימנע מלחשוב כעת על פיל". ברור, שעצם הבקשה הזאת - תגרום לשומע לחשוב על פיל...

תודה על הקאונצ'יג.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי הפשטן » ג' ינואר 21, 2020 1:55 pm

מה זה קאונצ'יג?

והאם תודה גם על ציון המקור מהשו"ע (שזה לכאורה העיקר)?

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי דרך ישרה » ד' ינואר 22, 2020 1:07 am

עושה חדשות כתב:
אליהו חיים כתב:
דרך ישרה כתב:
אליהו חיים כתב:
דרך ישרה כתב:כ' מהאריז"ל (ס' הליקוטים פ' ויחי) דביששכר יש ב' פעמים י"ש, אחד נגלה ואחד נסתר. מה הפי' בזה?

עי' בשיעורי הגר"מ שפירא זצ"ל על סבי דבי אתונא שיעור ב' עמוד ט"ז בביאור עיקר הענין

נו אולי מישהו יכול להעלות את זה?

שלחתי בקובץ מצורף בס"ד

מצו"ב באיכות טובה -
דבי אתונא.pdf

עפ"י כל המתבאר בנושא זה, נלע"ד דדברי הרמב"ן משלימים את דברי האר"י, כי האר"י כתב דיש 'יש' נעלם, והרמב"ן כותב ויגד לך תעלומות חכמה, היינו דה'יש' הנעלם הוא הנקרא חכמה, והנה הרי כתוב בפייט בר יוחאי 'יו"ד חכמה קדומה', א"כ דייקא ה-יו"ד היא ה'תעלומות חכמה'.

עושה חדשות
הודעות: 12976
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 25, 2020 7:02 pm

למה ב"מעשרות" אין דין "מן המוקף"?

עזריאל ברגר
הודעות: 13962
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' ינואר 25, 2020 7:33 pm

עושה חדשות כתב:למה ב"מעשרות" אין דין "מן המוקף"?

וכי נחשדו חברים להפריש שלא מן המוקף?!

עושה חדשות
הודעות: 12976
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ינואר 25, 2020 7:58 pm

עזריאל ברגר כתב:
עושה חדשות כתב:למה ב"מעשרות" אין דין "מן המוקף"?

וכי נחשדו חברים להפריש שלא מן המוקף?!

בתרומה זה דין גמור, (אולי אפי' מדאו')
בתרומת מעשר זה חומרא של חברים,
ובמעשר אולי גם זה לא.
לכן שאלתי - מה טעם החילוק?

עושה חדשות
הודעות: 12976
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ינואר 30, 2020 6:50 pm

מי שלא אכל בסעודת נישואים, ומצטרף לזימון באמירת "ברוך [אלוהינו] ומבורך שמו תמיד לעולם ועד", האם מוסיף והיכן "שהשמחה במעונו"?

באר בשדה
הודעות: 506
הצטרף: ד' אוגוסט 21, 2019 10:39 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באר בשדה » ה' ינואר 30, 2020 7:11 pm

עושה חדשות כתב:מי שלא אכל בסעודת נישואים, ומצטרף לזימון באמירת "ברוך [אלקינו] ומבורך שמו תמיד לעולם ועד", האם מוסיף והיכן "שהשמחה במעונו"?

ראה בהמצורף ס"ג.
פסק''ת.pdf
(74.64 KiB) הורד 239 פעמים

עזריאל ברגר
הודעות: 13962
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 30, 2020 7:20 pm

עושה חדשות כתב:מי שלא אכל בסעודת נישואים, ומצטרף לזימון באמירת "ברוך [אלוהינו] ומבורך שמו תמיד לעולם ועד", האם מוסיף והיכן "שהשמחה במעונו"?

בסידורי חב"ד הישנים לא מופיעה ההנחיה למצב זה, ושמעתי מי שטוען "בעל התניא בכוונה לא הכניס זאת לסידורו, ועל כן צריך לומר כנוסח הרגיל בלי להוסיף שהשמחה במעונו".
אבל בסידורי תהילת ה' החדשים הדפיסו לומר "ברוך אלוקינו שהשמחה במעונו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד", וכן היה נראה לי בפשטות עד ששמעתי שיש חולקים בזה.

עושה חדשות
הודעות: 12976
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 31, 2020 1:31 pm

תודה למשיבים.
==
כאשר מגישים כבד צלוי במסעדה (למהדרין)
האם יש מקום לחשוש שהוא לא נצלה תוך ג' ימים
(ונפק"מ אם מותר לבשל את מה שנשאר לקחת)
או שאין חשש כלל.

עזריאל ברגר
הודעות: 13962
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' ינואר 31, 2020 2:20 pm

עושה חדשות כתב:תודה למשיבים.
==
כאשר מגישים כבד צלוי במסעדה (למהדרין)
האם יש מקום לחשוש שהוא לא נצלה תוך ג' ימים
(ונפק"מ אם מותר לבשל את מה שנשאר לקחת)
או שאין חשש כלל.

מהיכי תיתי לא לחשוש?!
אבל אפשר לשאול את המשגיח (או א' העובדים ששומר תורה ומצוות) ועד א' נאמן באיסורים.

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: יששכר - ב' פעמים יש

הודעהעל ידי יתר10 » א' פברואר 02, 2020 9:51 am

דרך ישרה כתב:
הפשטן כתב:
דרך ישרה כתב:כ' מהאריז"ל (ס' הליקוטים פ' ויחי) דביששכר יש ב' פעמים י"ש, אחד נגלה ואחד נסתר. מה הפי' בזה?


הילך לשונו: "דע כי ביששכר נרמז שכר השני עולמות, אחד בעולם נסתר - עולם הבא, ואחד בזה העולם נגלה, כי יש בו [ביששכר] שנים י"ש, אחד נגלה ואחד נסתר".

ביאור הדברים הוא כדלהלן:

כידוע, בקריאת ספר תורה, מבטאים - בתיבת יששכר - רק ש' אחת, אבל את האחרת - לא מבטאים.
(אם כי בשיחת יומיום - רבים מהאשכנזים לא מקפידים בזה).

על זה ביאר האריז"ל: כי כשהאות י' (שבתיבת יששכר) מצטרפת, לאותה ש' - הנגלית במבטא, אז מתקבלת תיבת י"ש הרומזת ליש - הנגלה - דהיינו השייך לעולם הזה; וכי כשהאות י' (בתיבת יששכר) מצטרפת, לאות ש' - האחרת - דהיינו הנסתרת במבטא, אז מתקבלת תיבת י"ש הרומזת ליש - הנסתר - דהיינו השייך לעולם הבא.

הבנתי שיש ש' נסתר. אבל היכן יש י' נסתר? כיצד אותה י' יכולה לשמש פעמיים?

כעת ראיתי שגם בחז"ל מצאנו שדורשים כן [שאם אות א' כפולה דורשים גם האות הסמוכה לה ככפולה] "למה נקרא שמה צפור דרור מפני שדרה בבית כבשדה" (שבת קו ע"ב). והיינו כאילו כתוב ב' פעמים דר.

אליהו חיים
הודעות: 1029
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אליהו חיים » א' פברואר 02, 2020 10:02 am

חידוש לפרש לה כפעמיים דירה א' בשדה וב' בבית, דיותר נראה לפרש לה דירה שלימה ומושלמת דבכל מקום שנמצאת היא במצב של דירה


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 143 אורחים