עניינא דיומא הרמוז ומוזכר בדף היומי

[שברי לוחות]

היום ח' אב
תמורה כ"א כגון שנזרק דמו של בכור בפני הבית וחרב הבית ועדיין בשרו קיים וכו'. ומשכחת לה בח' אב או בט' אב

[שמואל דוד]

נדה טז.

אורח בזמנו בא.

פרשת וירא אורח כנשים.

[בקרו טלה]

ברכות ג.
בניהו בן יהוידע

דברי הימים א' יא
(כב) בְּנָיָה בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים מִן קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג:
תרגום
בניה בר יהוידע בר גבר דחיל חטאין וליה עובדין טבין מן קבצאל הוא קטל ית תרין רברבי מואב דהוון דמין לתרין אריון תקיפין הוא נחת וקטל ית אריוא במצע גובא ביומא דתלגא הוא הוה צדיקא רבא דלא הוה דיכמה לא במקדשא (ס"א במקדשא קדמאה ולא במקדשא תנינא) תנינא יומא חדא דחקת רגליה בחרדונא דמית ונחת לשילוח ותבר גזיזא דברדא וטבל וסליק ותנא ספרא דבי רב הוא ספרא דאורית כהניא ביומא זוטא דסתוא בעשרא יומין בירחא דטבת:

[החתן סופר]

ברכות ח. ש"ק פרשת ויחי

סוף ע"א מות שמעי בן גרא והוא מפורש בהפטרת ויחי בציווי דוד להרגו
ע"ב חיוב שמו"ת וכתבו תוס' שהוא מתחיל ממנחה של שבת, מה שקראנו פרשת ואל"ה שמו"ת- וחייב אדם להשלים הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום.

[גימפעל]

בברכות דף יח הנלמד מחר מביא רש"י פסוק ממכת ברד מפרשת השבוע.

[שייף נפיק]

בדף היום נזכר על לרוץ לקראת מלכי אוה''ע בדיוק בעת ביאתם לארץ ישראל..

[בברכה המשולשת]

בדף של שבת הובא הפסוק הלא כדברי כאש. פסוק זה הובא גם ברש"י על הפרשה.

[פילווישוק]

בברכות דף יח הנלמד מחר מביא רש"י פסוק ממכת ברד מפרשת השבוע.

ובערב ש"ק זכינו להמחשה בירידת ברד ממש...

[חיים סגל]

ברכות דף כ"ה בדין צואת כלבים שהונחה לעיבוד עורות
ובגליון הש"ס לרעק"א מילקוט פרשת בא שזה שכר הכלבים על כך ש'לא יחרץ כלב לשונו'

[מיללער]

בשבוע העברה למדנו מדין קריאה שצריך שיהי' נשמע לאזניו - נזכרתי בפרשת וארא בדברי השפתי חכמים דלהכי כתיב במכת צפרדע במשה רבינו 'ויצעק' כיון שהתפלל והצריך להשמיע לאזניו היה צריך להגביה קולו מעל קולות הצפרדעים (בפרדס יוסף מובא םירוש זה בשם הגר"א ברודא).

א. האם זה דין בתפלה שצריך להשמיע לאזניו

ב. האם דין של שמיעת אזניו הוא גדר של שמיעה ממש או זה גדר של אמירה שצריך שיהי' באופן שיכול לשמוע באזניו - אבל אם יש דבר חיצוני שמעכב שמיעתו יש בזה חסרון של להשמיע לאזניו (כגון שיש קולות חיצונים או שמילא את אזניו בצמר גפן)

[גימפעל]

ביום ראשון ז' שבט יומא דהילולא של הצדיק ר' דוד מלעלוב זיעוכי"א - ושם הספר שיצא לפני 90 שנה (תר"צ) על תולדותיו הא 'מגדל דוד'
נלמד בדף ל את הפסוק כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות,

[גימפעל]

בדף לג יש פסוק משירת הים מפרשת השבוע (בשלח).

[מיללער]

בדף נה. עניני בצלאל ובנין המשכן - מענינא דפרשתא פרשת תרומה

[מראה כהנים]

דף נד, א
'... על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול, אומר ברוך שעשה את הים הגדול. בזמן שרואהו לפרקים. ופסק בשו"ע או"ח סימן רי"ח סעיף ג' ש'בזמן שרואהו לפרקים' (וכדינא דגמרא שהוא שלושים יום), נאמר בכל הדברים הללו שרואה [חוץ מברקים ורעמים, ובמג"א מסביר שכל ברק ורעם הוא אחר וחדש ממה שראה קודם].

בפרשת תרומה - כמשפטו אשר הראית בהר – ואמרו חז"ל: וכי יש משפט לקרשים? אלא, קרש שזכה בצפון - לעולם הוא בצפון...
אולם בבני אדם, אדרבה, היו מפייסים ומגרילים את עבודת המקדש, דווקא בכדי שלא יזכו במצווה אותם יחידים שוב ושוב.
מייסד החת"ס: ונראה הטעם, כי אדם שהורגל בדבר אחד, עושה כמצוות אנשים מלומדה ואינו מתפעל, משא"כ כשזוכה במצווה לפרקים, אז הוא מתפעל ולבו שמח בעבודתו.
וכשנשוב לעניינינו נראה שעניין השלושים יום בין ראיה לראיה, בכדי לחייב בברכה, פשוט שהוא בשביל ההתפעלות שמתחדשת בקרבו של המברך להודות לאלוקיו. נמצינו, שיש עניין גדול בהתחדשות תמידית, כי האדם איננו דומם עץ ואבן.

[שייף נפיק]

הבחירות --
ברכות נח, א
''אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה''...

[מיללער]

היום יום ב' י"ג אדר תענית אסתר ערב פורים דפרזים למדנו במסכת שבת ג: אמר ליה רב חייא לרב בר פחתי וכו' ופירש"י בר פחתי, בן גדולים.

וציין הגרעק"א בגה"ש שזה מלשון הכתוב זרובבל פחת יהודה - וכן הוא במגילת אסתר אל אחשדרפני המלך ואל הפחות

[גימפעל]

היום בדף של פורים מוזכר כמה פעמים פשט העני את ידו.

[מיללער]

היום בדף של פורים מוזכר כמה פעמים פשט העני את ידו.

לפי פירוש התוס (ג. ד"ה בבא) אולי מיירי בעני נכרי וא"כ לא שייך לפורים רק מטעם מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום

[החתן סופר]

חבר שהסב את תשומת ליבי- היום למדנו דף י ושם מבואר איך היה מתפלל רב אשי בזמן דאיכא צערא בעלמא, ומה יותר מתאים לומר דבר זה בימים אלו, שנשמע בשורות טובות.

[שמואל דוד]

שבת מג
בבתי גחיני. פרשת שמיני - כל הולך על גחון וע״ש בפירש״י

[שמואל דוד]

שבת נ.

שצבען בשמן כו׳

מהרש״ל בחכמת שלמה: ולרש״י צ״ל צבען כמו טבלן כתרגומו וטבל וצבע.

עיין רש״י סוף תזריע וכבס שנית - ל' טבילה תרגום של כבוסין שבפרשה זו לשון לבון ויתחוור חוץ מזה שאינו ללבון אלא לטבול לכך תרגומו ויצטבע וכן כל כבוסי בגדים שהן לטבילה מתורגמין ויצטבע

[שמואל דוד]

שבת נד:-נה. בענין תוכחה.
פרשת קדושים הוכח תוכיח עמיתך.

[בברכה המשולשת]

שבת ס.- סנדל המסומר מאי טעמא (יעויין שם בעין איה)

[ביקורת תהיה]

שבת סז ע"א: מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם.

[לענין]

דף היומי - שבת ס"ו ב'
מאי לוקטמין... פרמי.
רש"י - טלמוסא הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים.
מסכה!

[שמואל דוד]

ל״ט בעומר

שבת עג. ל״ט מלאכות

משנה ברורה אורח חיים סימן תפט ס״ק (יא) זה וכו' - כתבו האחרונים דאם אמר בלשון אחר כגון ביום ל"ט אמר היום ארבעים חסר אחת נמי יצא

[אוצרניק]

מ' לעומר

שבת ע"ד ע"א - הויא ליה ארבעים

[יהודי רגיל]

באסרו חג דיו"ט שני דשבועות יחלו בלימוד שמעתתא דקבלת התורה - שבת פ"ו

[שמואל דוד]

שבת פז:

תנא אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים ראשון לכהונה ראשון לעבודה ראשון לירידת האש ראשון לאכילת קדשים ראשון לשכון שכינה ראשון לברך את ישראל ראשון לאיסור הבמות ראשון לחדשים

רש״י פרשת נשא פרק ז פסוק יב
ביום הראשון - אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית כו׳ כדאיתא בסדר עולם.

[עזריאל ברגר]

שבת פז:

תנא אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים ראשון לכהונה ראשון לעבודה ראשון לירידת האש ראשון לאכילת קדשים ראשון לשכון שכינה ראשון לברך את ישראל ראשון לאיסור הבמות ראשון לחדשים

רש״י פרשת נשא פרק ז פסוק יב
ביום הראשון - אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית כו׳ כדאיתא בסדר עולם.

א. ראוי להדגיש דהיינו דווקא בחו"ל.
ב. כמה מהמצוות שנאמרו בו ביום - נמצאות בפרשת נשא.

[גימפעל]

היום ומחר מוזכרים בדף גם מעשה אהרן ומרים (פרשת בהעלותך) וגם המעפילים (פרשת שלח).

[עזריאל ברגר]

היום ומחר מוזכרים בדף גם מעשה אהרן ומרים (פרשת בהעלותך) וגם המעפילים (פרשת שלח).

והמקושש - פרשת שלח.

(כבר אמרתי שלכו"ע צלפחד נהרג בפרשתנו, אלא שנחלקו אם היה מהמעפילים או המקושש)

[גימפעל]

חתם סופר על התורה עמוד קנז.png (62.86 KiB) נצפה 16849 פעמים

[גימפעל]

היום נלמד בשבת קט מהו האזוב ושצריך ג' קלחים להזאת מי פרה, שקשור לפרשתינו פרשת חוקת (בא"י).

[גימפעל]

כמו"כ בדף קט עמוד א' לומדים על דין ימים אם כשרים למים חיים למי פרה.

[גימפעל]

ספר שדה צופים

שדה צופים.jpg (37.85 KiB) נצפה 16537 פעמים

[שמואל דוד]

פרשת מטות
שבת קכח. תוספות ד״ה ונתן הכסף וקם לו. בסופו: אלא כן דרך הש"ס שאינו מביא עיקר הדרשה כמו שרגיל להביא (כתובות דף מו:) בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה אע"ג דההוא בהפרת נדרים הוא דכתיב וכן הרבה:

[יהודי רגיל]

שבת דף ק"ל
לפי תוס' [עיין מהרש"א בדעת רש"י] - התקיימה ברית מילה בשבת בשטח הפתוח - בשטח המבוי

[גימפעל]

שבת דף קלט
נלמד פסוקים של הפטרת שבת חזון.

[אליהו חיים]

דף היומי שבת פ' דברים (שבת קמא) נוטל אדם את בנו והאבן בידו ... ובגמ' אמרי דבי רבי ינאי בתינוק שיש לו געגועין על אביו.
אעתיק לשון הגאון היעב"ץ בספרו הנפלא 'אם לבינה' אשר יצא לאור עולם לפני כמה חדשים מכת"י , ושם דורש כל ה'את'ין שבתורה ואעתיק לשונו מלה במלה (אשר בנוסף שנאמר דבריו בביאור מקרא שבפרשתינו, יש גם בדבריו חיזוק גדול גם לימי בין המצרים).
ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' א' כאשר ישא איש [b]את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד בואכם עד המקום הזה.[/b] [א לא]
כעין ששנינו נוטל אדם את בנו והאבן בידו, שדרך האב לישא את הבן [עם] הדבר שאוחז בידו לשעשוע, כך הוא הרמז ב'את' זה כלומר אע"פ שכבר הרגזתם אותו, והיה בידכם עון העגל שהוא ודאי אבן נגוף ומעוסה (אולי צ"ל ומאוסה) אעפ"כ לא השליך אתכם ולא נלאה במשא כאב החומל על בנו ילד שעשועים שיש לו עליו געגועים ואינו משגיח בכל מעשי ידיו התעתועים.
והא שאמר בכל הדרך, אע"פ שכבר נסו אותו בעשר נסיונות, (ו)סבל וחשבם למעשה נערות וילדות, שכך קורא אותו בספר ירמיה ילד שעשועים, וימי נעורים בירמיה והושע ויחזקאל, והילדות והשחרות הבל נחשבים לתינוק שאין בו דעת וכמו שאמר להלן ולא נתן ה' לכם לב לדעת וגו' לפיכך מחל כל העשר פעמים עד שעברו גבול ההסעדה. עכ"ל (תיבה האחרונה לא הבנתי).

יש בזה ללמד שגם אנחנו אם נתנהג כבן שיש לו געגועין על אביו ומשתוקק לחזור לחיקו ימחול לנו השי"ת ויקח אותנו על חיקו לזכות לנחמת ציון וירושלים ב"ב