כללים בגליון הש"ס לרעק"א

[שמואל דוד]

האם יש כללים בדרכו של רבינו עקיבא איגר ז"ל

א) יש מקומות שציין רק לגמרא א' ואפילו אם יש הרבה מראה מקומות. לדוגמא בבא מציעא לד. "אלא מהא ליכא למשמע מינה" וציין הגאון לנדה לג: ובמסורת הש"ס הברכות כה ציין להרבה מקומות שנמצא לשון זה

ב) יש פעמים שכתב כדברי רש"י או תוס'.. עיין בבא קמא דף צו פדנא דתורא וברש"י וגהש"ס שם. ועיין תוס' שבת קיב: ובגהש"ס שם.

ויש לי עוד כמה הערות בדרכו בכתיבת גליונו על הש"ס

[מיללער]

viewtopic.php?t=15743

[השואל מרבו]

[quote="שמואל דוד"]האם יש כללים בדרכו של רבינו עקיבא איגר ז"ל

א) יש מקומות שציין רק לגמרא א' ואפילו אם יש הרבה מראה מקומות. לדוגמא בבא מציעא לד. "אלא מהא ליכא למשמע מינה" וציין הגאון לנדה לג: ובמסורת הש"ס הברכות כה ציין להרבה מקומות שנמצא לשון זה

גם אני הרהרתי בזה פעם. כל פעם שרעק"א מציין רק למקום אחד בעוד שישנם עוד, אני משער שהתשובה היא - אין עוד. לא עיינתי כעת בדוגמא שהבאת, אבל יתכן שיש מכנה משותף מסוים שאין בשאר המקומות.

אם אתה מעונין שאנסה לברר את הדוגמא שהבאת, אבקש שתציין את שאר המקומות.

[שמואל דוד]

מסורת הש"ס ברכות כה ציין לכל המקומות

[אמסטרדם]

(מצינו שהרש"ש מעיר שאשתמיטיה לרעק"א מ"מ מסויים, כגון בסוכה ז' א')

[השואל מרבו]

גם אם נאמר שאין דרכו של רעק"א לציין את כל המקומות, בדוגמא שהבאת צ"ע - למה רעק"א ממרחק הביא לחמו, הרי יש עוד שתי מקומות בבבא מציעא עצמו (ציינם במסורת הש"ס ברכות שציינת)!

[002]

ראיתי שבגליון הגמרא של שר התורה מרן הגרח"ק קנייבסקי, בברכות דך כה הוא מציין לעוד עשרות מקומות מלבד מה שציין הגעק"א, ותוספתו של הגר"ח מרובה על העיקר שכתב הגרעק"א.

[מה שנכון נכון]

ראיתי שבגליון הגמרא של שר התורה מרן הגרח"ק קנייבסקי, בברכות דך כה הוא מציין לעוד עשרות מקומות מלבד מה שציין הגעק"א, ותוספתו של הגר"ח מרובה על העיקר שכתב הגרעק"א.

הובא צלום בספר בדידי הוה עובדא.
די ברור שדרך כתיבת הערות כאלו הוא שבכל פעם שפוגשים בדרך הלימוד חוזרים לציין בגליון.
[ראה גם בפניני הקה"י ביחס להוספות על המאירי בענין התנאים שכתב הרמב"ם שנזכרו רק פעם אחת].

[שמואל דוד]

ראיתי שבגליון הגמרא של שר התורה מרן הגרח"ק קנייבסקי, בברכות דך כה הוא מציין לעוד עשרות מקומות מלבד מה שציין הגעק"א, ותוספתו של הגר"ח מרובה על העיקר שכתב הגרעק"א.

נא לשלוח צילום

[שמואל דוד]

בבא קמא יד. אין דהא א"ל שמואל לרב יהודה שיננא שבוק מתניתין ותא אבתראי כו'
ובגהש"ס ציין לגמרא דף טו ודף לו. ובדף טו ציין לדף יד ולדף לו. עיין שם. אולם בדף לו לא ציין כלום.
וכן תנא ושייר כריתיות יט: וכן מצאתי שהעיר בספר יד אליהו ....

[שומע ומשמיע]

גליון הש"ס זה לא מה שמצאו בגמרא הפרטית של רעק"א?
אם כן, האם שייך בכלל לדייק בזה יותר מדי? איך נדע מה ציין, ולמה, ולאיזו מטרה[אולי רצה להזכיר לעצמו איזו הערה], אם כלל לא כתבו כספר?

[שמואל דוד]

האם יש כללים בדרכו של רבינו עקיבא איגר ז"ל

א) יש מקומות שציין רק לגמרא א' ואפילו אם יש הרבה מראה מקומות. לדוגמא בבא מציעא לד. "אלא מהא ליכא למשמע מינה" וציין הגאון לנדה לג: ובמסורת הש"ס הברכות כה ציין להרבה מקומות שנמצא לשון זה

ב) יש פעמים שכתב כדברי רש"י או תוס'.. עיין בבא קמא דף צו פדנא דתורא וברש"י וגהש"ס שם. ועיין תוס' שבת קיב: ובגהש"ס שם.

ויש לי עוד כמה הערות בדרכו בכתיבת גליונו על הש"ס

שו"ר בעשרת מונים (כהן) בבא קמא דף צו העיר בזה

[ברקים רב]

פשוט שרעק"א לא ציין הכל, ולדוגמא:

[איש_ספר]

גם על המקומות שציין רבינו הגרעק"א אנו מצטערים ואתה מוסיף עליהם...?

[ברקים רב]

הרב חיד"א:
"ולומר שהוא במקרה או בטעות לא הונח לנו דידוע דהכל מן השמים בדקדוק גמור ובפרט בענייני קדושה כאלה"....

[איש_ספר]

מה זה שייך לעניין?

יכול להיות שגם שמואל א ושמואל ב, יש טעם פנימי ונעלם לחלוקה אבל האם לדעתך יש מקום לציין לצד דברי ראשונים שהביאו דברים מס' שמואל, נ"ב שמואל ב?

רעק"א לא בא לעזור לנו למצוא את הדברים בתנ"ך קורן, ונראה שהוא חשב שיש איזה רבותא בכך שהראשונים קראו לס' נחמיה עזרא, ואם היה יודע שהשם נחמיה הוא מימות המצאת הדפוס לא היה טורח לציין שהראשונים לא ידעו ע"ז.

[ברקים רב]

אתה צודק, אבל איני מבין לפי"ז איך רעק"א פירש את דברי הגמרא 'מ"ט לא איקרי סיפרא על שמיה"?
ואגב, אין בכלל בראשונים אזכור של נחמיה כספר? [ר"ל שמא היה נהוג כבר בימיהם לכנותם כשני ספרים?]

[קאצ'קלה]

אם תמצא אצל רבותינו הראשונים אזכורו של ספר נחמיה, בדוק נא בדפוסים הראשונים ובכתבי יד אם אכן כתבו 'נחמיה' או 'עזרא'. לעתים 'הטיבו' עמנו המדפיסים ושינו מנחמיה לעזרא, לדוגמא ברש"י לשמואל-א ו יח; תשב"ץ קטן סי' קפב, ומקומות אחרים.

[מה שנכון נכון]

אם תמצא אצל רבותינו הראשונים אזכורו של ספר נחמיה, בדוק נא בדפוסים הראשונים ובכתבי יד אם אכן כתבו 'נחמיה' או 'עזרא'. לעתים 'הטיבו' עמנו המדפיסים ושינו מנחמיה לעזרא, לדוגמא ברש"י לשמואל-א ו יח;

מה המקור שהיה כתב ברש"י שם נחמיה? [בדפוס ונציה ובמהדורות מוה"ק והכתר כתוב עזרא].

[יהודה בן יעקב]

עיין תוס' בזבחים דף קי"ז ע"א שכתבו בד"ה פלכו קלטתו, כף דגושה בנחמיה כמו נסך נסכו, עכ"ל. [יתכן דאי"ז מדברי רבותינו הראשונים, משום שלא זכור לי שדרכם להעיר הערות מסוג זה].

כתב החיד"א בחומת אנך נחמיה א' וז"ל בפ' חלק דף צ"ג אמרו מכדי כל מילי דעזרא נחמיה בן חכליה אמרינהו מ"ט לא אקרי ספרא על שמיה אמר רב ירמיה בר אבא מפני שהחזיק טובה לעצמו שנאמר זכרה לי אלהי לטובה וכו', רב יוסף אמר מפני שספר בגנותן של ראשונים שנאמר והפחות הראשונים אשר לפני וכו' ע"ש. וצריך להבין דהאידנא קרו ליה ספר נחמיה נאמר לקרות וליכתב. וזה כמה מאות שנים בהגלות נגלות הדפוס בעולם מדפ"ס ועולה ספר נחמיה לחוד. והנה בספר חזיונות כ"י להרב עיר וקדיש מהרח"ו ז"ל כתב דהגיד לו רבינו האר"י ז"ל דבן הראשון מבת שבע שמת הוא היה נחמיה התרשתא אדם גדול ולפי שמת בתחילה קודם מילה ולא זכה לשם גם אח"כ לא נקרא הספר על שמו אלא נטפל לספר עזרא זהת"ד. ואפשר לומר כי שם גימט' ספר וא"ש דבתחילה לא זכה לשם ולכן לא זכה שיקרא ספ"ר על שמו. ועוד אפשר לומר דמה שאמר זכרה לי אלהי לטובה אי נמי במה שספר בגנותן של ראשונים ברוב הימים נתכפר ומה גם לפי מ"ש מהר"י סרוק ז"ל דרבן גמליאל עבר מן הנשיאות משום זה ובאותו הצער ובכמה זמן נתקן. ולכן בדורות אחרונים נקרא הספר נחמיה על שמו. ואינו מקרה ח"ו רק הכל בדקדוק גמור ומיהו יען היה הבן ראשון של בת שבע ולא זכה לשם דהוא רומז למ' ולא אערע דוד הע"ה בהאי באר כמ"ש בזהר הקדוש ושם וספר רומז למ' לכן אינו מכלל ד' ועשרים ספרים רק ספר עזרא לבד ולא ספר נחמיה ודוק הטב כי קצרתי וא"ש ה' הטוב יכפר בעדי. [ובקונטריס מראית העין שם כתבתי בסגנון אחר בס"ד ועיין ככר לאדן דף קצ"א], עכ"ל.

[קאצ'קלה]

אם תמצא אצל רבותינו הראשונים אזכורו של ספר נחמיה, בדוק נא בדפוסים הראשונים ובכתבי יד אם אכן כתבו 'נחמיה' או 'עזרא'. לעתים 'הטיבו' עמנו המדפיסים ושינו מנחמיה לעזרא, לדוגמא ברש"י לשמואל-א ו יח;

מה המקור שהיה כתב ברש"י שם נחמיה? [בדפוס ונציה ובמהדורות מוה"ק והכתר כתוב עזרא].

כך העלה חיפוש בפרויקט השו"ת של בר-אילן. לא ביררתי באיזו מהדורה של פירוש רש"י לנ"ך השתמשו.

[מה שנכון נכון]

המהדורה שהשתמשו היא "מחוקקי לב (י. ל. קרינסקי), ד"צ ירושלים תשכ"א". [איני יודע בדיוק איזו מהדורה זו לנ"ך, איך אין כונתם לתורה, כי לזה השתמשו לדבריהם במהדורת פיליפ].
ברור ששם ה'תיקון', ורש"י כתב עזרא כהרגלו וכנכון.

[קאצ'קלה]

בטעות כתבתי שהמדפיסים שינו מנחמיה לעזרא. וכוונתי היתה הפוכה, כמובן, ששינו מעזרא לנחמיה. וטעות לעולם חוזרת.

[שמואל דוד]

רש"י מכות י. בדרב אשי גרסינן ללמוד ובדרבינא גרסינן ללמד. ועיין גליון הש"ס שם וכ"כ בסה"ד בההקדמה.
אולם תמוה טובא שהרבה פעמים מצינו בש"ס שהקדים רב אשי לרבינא ועיין במנחת יהודה (אפשטיין) וצריך ישוב

[שמואל דוד]

האם יש כללים בדרכו של רבינו עקיבא איגר ז"ל

א) יש מקומות שציין רק לגמרא א' ואפילו אם יש הרבה מראה מקומות. לדוגמא בבא מציעא לד. "אלא מהא ליכא למשמע מינה" וציין הגאון לנדה לג: ובמסורת הש"ס הברכות כה ציין להרבה מקומות שנמצא לשון זה

ב) יש פעמים שכתב כדברי רש"י או תוס'.. עיין בבא קמא דף צו פדנא דתורא וברש"י וגהש"ס שם. ועיין תוס' שבת קיב: ובגהש"ס שם.

ויש לי עוד כמה הערות בדרכו בכתיבת גליונו על הש"ס

viewtopic.php?f=29&t=12474

[קופא דמחטא]

גליון הש"ס זה לא מה שמצאו בגמרא הפרטית של רעק"א?
אם כן, האם שייך בכלל לדייק בזה יותר מדי? איך נדע מה ציין, ולמה, ולאיזו מטרה[אולי רצה להזכיר לעצמו איזו הערה], אם כלל לא כתבו כספר?

כיו"ב שמעתי בשם הגרח"ק
ידידי שאלו לגבי גהש"ס בשבת קיב שהקשה קו' התוס' שם
והשיבו כעניין שכתבת, אך איני זוכר לשונו.
אולי: רע"א לא כתב את זה בשבילך.

[כולל יונגערמאן]

איני יודע אם זה ניתן להיאמר אבל בפשטות ניתן לפרש קושית הגמרא למה ספר עזרא נקרא עזרא ולא נחמיה, לא למה ספר נחמיה נקראת עזרא

[שמואל דוד]

האם יש כללים בדרכו של רבינו עקיבא איגר ז"ל

א) יש מקומות שציין רק לגמרא א' ואפילו אם יש הרבה מראה מקומות. לדוגמא בבא מציעא לד. "אלא מהא ליכא למשמע מינה" וציין הגאון לנדה לג: ובמסורת הש"ס הברכות כה ציין להרבה מקומות שנמצא לשון זה

ב) יש פעמים שכתב כדברי רש"י או תוס'.. עיין בבא קמא דף צו פדנא דתורא וברש"י וגהש"ס שם. ועיין תוס' שבת קיב: ובגהש"ס שם.

ויש לי עוד כמה הערות בדרכו בכתיבת גליונו על הש"ס

בשבוע שעבר למדנו הגמרא בשבת קיב: רבי שנית לנו סנדל ע״ש והתמיה עדיין במקומה עומדת שמצינו בכמה אחרונים שהעירו בעצמם כקושיית התוספות. הגליון הש״ס, הפנים מאירות, הבית שאול, והגליוני הש״ס. האם יש למישהו ביאור המתקבל על הדעת?

[002]

בשבוע שעבר למדנו הגמרא בשבת קיב: רבי שנית לנו סנדל ע״ש והתמיה עדיין במקומה עומדת שמצינו בכמה אחרונים שהעירו בעצמם כקושיית התוספות. הגליון הש״ס, הפנים מאירות, הבית שאול, והגליוני הש״ס. האם יש למישהו ביאור המתקבל על הדעת?

כבר עמד בזה הרש"ש שם.

[סדנא דארעא]

ראיתי שבגליון הגמרא של שר התורה מרן הגרח"ק קנייבסקי, בברכות דך כה הוא מציין לעוד עשרות מקומות מלבד מה שציין הגעק"א, ותוספתו של הגר"ח מרובה על העיקר שכתב הגרעק"א.

נא לשלוח צילום

גליון הש''ס - הגרח''ק.png (507.77 KiB) נצפה 9170 פעמים

[שמואל דוד]

בשבוע שעבר למדנו הגמרא בשבת קיב: רבי שנית לנו סנדל ע״ש והתמיה עדיין במקומה עומדת שמצינו בכמה אחרונים שהעירו בעצמם כקושיית התוספות. הגליון הש״ס, הפנים מאירות, הבית שאול, והגליוני הש״ס. האם יש למישהו ביאור המתקבל על הדעת?

כבר עמד בזה הרש"ש שם.

אני מחפש ישוב לזה.

[פלוריש]

כתבו פעם בפורום שלרעק"א היתה קביעות לחזור על תלמודו בכרך שהיה בו רק גמרא ורש"י, בלי תוספות

[שמואל דוד]

ומה עם הפנים מאירות, גליוני הש״ס, ובית שאול?

[ושא_נס]

כתבו פעם בפורום שלרעק"א היתה קביעות לחזור על תלמודו בכרך שהיה בו רק גמרא ורש"י, בלי תוספות

אולי הכותבים יפרטו באיזה דפוס מדובר?

אולי ואד אל חגארה ר"ם לערך? אלא ששם כנראה לא נדפסה מסכת שבת (הרב שרידי בבלי משער שכן, ולענ"ד אין דבריו מוכרחים).

הדפוס היחידי שאני זוכר כעת של מסכת שבת ללא תוספות, הוא קראקא שע"ו-ש"ף. לשער שבו למד הגאון רע"א או רבני האחרונים דלעיל, לענ"ד לא מתקבל על הדעת לחלוטין מכמה פנים.

נחכה גם להשערות שבדפוסי תלמוד מסויימים נשמט דיבור תוספות זה... ודפוסים אלו היו לפני האחרונים הנ"ל.

[מגופת חבית]

כדאי לראות

MSR.JPG (36.29 KiB) נצפה 9080 פעמים

[פלוריש]

כתבו פעם בפורום שלרעק"א היתה קביעות לחזור על תלמודו בכרך שהיה בו רק גמרא ורש"י, בלי תוספות

אולי הכותבים יפרטו באיזה דפוס מדובר?

אולי ואד אל חגארה ר"ם לערך? אלא ששם כנראה לא נדפסה מסכת שבת (הרב שרידי בבלי משער שכן, ולענ"ד אין דבריו מוכרחים).

הדפוס היחידי שאני זוכר כעת של מסכת שבת ללא תוספות, הוא קראקא שע"ו-ש"ף. לשער שבו למד הגאון רע"א או רבני האחרונים דלעיל, לענ"ד לא מתקבל על הדעת לחלוטין מכמה פנים.

נחכה גם להשערות שבדפוסי תלמוד מסויימים נשמט דיבור תוספות זה... ודפוסים אלו היו לפני האחרונים הנ"ל.

זה מה שזכרתי: viewtopic.php?f=29&t=12474
ואולי מומחה כמוך יוכל לשלול או לאמת

[שמואל דוד]

עיין גליון הש״ס וצל״ח פסחים לג:
ועי׳ רש״ש שם

[רציני]

גליון הש"ס זה לא מה שמצאו בגמרא הפרטית של רעק"א?
אם כן, האם שייך בכלל לדייק בזה יותר מדי? איך נדע מה ציין, ולמה, ולאיזו מטרה[אולי רצה להזכיר לעצמו איזו הערה], אם כלל לא כתבו כספר?

כיו"ב שמעתי בשם הגרח"ק
ידידי שאלו לגבי גהש"ס בשבת קיב שהקשה קו' התוס' שם
והשיבו כעניין שכתבת, אך איני זוכר לשונו.
אולי: רע"א לא כתב את זה בשבילך.

הרי את הגליון הש"ס הדפיסו כבר בחיים של רעק"א ואם כן הוא הסכים שידפיסו את זה כספר לציבור.

[דף של ספינה]

סוטה כב: בגליון הש״ס ציין לירושלמי במסכת ברכות וכבר קדמו תוספות על אתר.

[תלמוד_ישן]

סוטה כב: בגליון הש״ס ציין לירושלמי במסכת ברכות וכבר קדמו תוספות על אתר.

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=