"ולערב אל תנח ידך" - גם אם הילדים לא יחונכו כראוי?

[לייטנר]

האמת שזה רק סיפור, וסטטיסטית הוא לא אמור להוכיח כלום.
הסיבה שהבאתי את הסיפור היה דוגמא לדחף (שכנראה בא ממקום חיובי) שתוצאותיו השליליות ניכרות היטב.
כלומר, ריבוי ילדים מעבר לחובה הנצרכת יכול לבוא לעיתים ע"ח חינוך הילדים, והנה דוגמא לכך.

[ביקורת תהיה]

בתלמוד משמש המאמר 'אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף' נימוק להקל את חובת העיסוק בפריה ורביה ולא להחמיר.

דברי סכלות!
בודאי מגמת דבריו של רב אסי אינה אלא זירוז למזורזין לזרז את הגאולה, אלא שהתלמוד צידד לומר שמתוך הדברים ניתן ללמוד הקלה מסוימת לנחשלים, שיצאו ידי חובה גם במקרה שהבנים מתו.
למסקנא עלתה דעה זו בתיובתא.

[פרדכת]

ראיתי בשב''ק את דברי האוהחה''ק בפרשת לך (פ' ט'' ו פ' ג')
וז''ל שבקש אברהם ללכת ערירי ולא יהיו לו בנים שאינם מהוגנים עכ''ל
ועיין בשו''ת מנח''י ח''ו סימן קמ''ד בנד''וד

[לענין]

סיפר לי מי שהיה אצל רבי שמואל אויערבך, כאשר בא אדם לשפוך לפניו את לבו על ענין הפרנסה, ור' שמואל אמר לו 'אז למה אתה ממשיך להוליד'?
תאמינו או לא, זה מה ששמעתי מאדם נאמן מאד.

בנושא ה'לערב', מצורף - הרב איתם הנקין, המעין תשרי תש"פ.

[ביקורת תהיה]

בנושא ה'לערב', מצורף - הרב איתם הנקין, המעין תשרי תש"פ.

רעיון מופרך לחלוטין! ממה נפשך:
אם לדעת הרמב"ם – הרי כתב בפירוש: 'אַף עַל פִּי שֶׁקִּיֵּם אָדָם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, הֲרֵי הוּא מְצֻוֶּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא יִבָּטֵל מִלִּפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כָּל זְמַן שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כֹּחַ';
ואם לדעת הרמב"ן – הרי כתב בפירוש: 'מִצְוָה דְרַבָּנָן דְּלָאו תַּקַּנְתָּא הִיא', וממילא אין שייך לומר בה 'כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון'.
וכבר נזכר למעלה, שלהלכה נקטינן כרמב"ן, שמן המצוות שציוו חכמים בדרך ארץ היא, ומכאן קולתה.

[אצרן]

בספה״ק ישמח משה לפרשת ויצא מביא בפשטות,
שטפשות הוא להתפלל על בנים אם קיים המצוה.

לא מדבר בנושא לערב אל תנח, רק ממבט התפלה.

[אצרן]

בספה״ק ישמח משה לפרשת ויצא מביא בפשטות,
שטפשות הוא להתפלל על בנים אם קיים המצוה.

לא מדבר בנושא לערב אל תנח, רק ממבט התפלה.

זה שכבר קיים - שטות הוא, אולי הוא לרעתו

BFB0D1C4-672F-4D37-ADE2-A49BEB6AA368.jpeg (76.64 KiB) נצפה 8177 פעמים

[יאיר]

בתלמוד משמש המאמר 'אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף' נימוק להקל את חובת העיסוק בפריה ורביה ולא להחמיר.

דברי סכלות!
בודאי מגמת דבריו של רב אסי אינה אלא זירוז למזורזין לזרז את הגאולה, אלא שהתלמוד צידד לומר שמתוך הדברים ניתן ללמוד הקלה מסוימת לנחשלים, שיצאו ידי חובה גם במקרה שהבנים מתו.
למסקנא עלתה דעה זו בתיובתא.

גברא אגברא קרמית?!

[ביקורת תהיה]

בספה״ק ישמח משה לפרשת ויצא מביא, שטפשות הוא להתפלל על בנים אם קיים המצוה.

מלכנו שלמה אומר: לָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר הֲזֶה אוֹ זֶה.
ואדוננו משה אומר: שטות היא להתפלל על בנים, כי אינך יודע הצדיקים יהיו אם רשעים.
הלם.

[המעיין]

אע"פ שליטוואק אנכי חושבני שהסגנון של ההודעה שמעלי חצוף ביותר.

מלבד שהקושיה "העצומה" ניתנת לתירוץ בקלות כמו שכבר הזכיר אצרן שיש לחלק בין עצם עשיית המעשה לבין השתדלות בתפילה נגד הגזירה. ובפרט שבא לבאר דברי יעקב אבינו שחילק בין מי שיש לו בנים למי שאין לו בנים (הלם! אבינו יעקב אמר היפך מלכנו שלמה).

[דרך ישרה]

שיעורו של הרב מנשה ישראל רייזמן השבוע הנוגע בנושא הזה

[דרך ישרה]

בספה״ק ישמח משה לפרשת ויצא מביא, שטפשות הוא להתפלל על בנים אם קיים המצוה.

מלכנו שלמה אומר: לָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר הֲזֶה אוֹ זֶה.
ואדוננו משה אומר: שטות היא להתפלל על בנים, כי אינך יודע הצדיקים יהיו אם רשעים.
הלם.

הודעה מחוצפת

[ביקורת תהיה]

חַבְרָךְ קַרְיָךְ חֲמָרָא, אֻכָּפָא לְגַבָּךְ מוּשׁ.

[שמואל בארג]

אע"פ שליטוואק אנכי חושבני שהסגנון של ההודעה שמעלי חצוף ביותר.

יתכן שהיש"מ ג"כ הי' מתנגד בעת כתיבת דברים אלו...

[ביקורת תהיה]

ראיתי בשב''ק את דברי האוהחה''ק בפרשת לך (פ' ט'' ו פ' ג')
וז''ל שבקש אברהם ללכת ערירי ולא יהיו לו בנים שאינם מהוגנים עכ''ל.

הדברים מובאים שם משום רבותינו ז"ל בב"ר, וז"ל שם (נוסח מקוצר מתוך 'ילקוט שמעוני' לך לך אות צו):

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. אַבְרָהָם אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם עָתִיד אֲנִי לְהוֹלִיד בָּנִים לְהַכְעִיסְךָ – מוּטָב לִי 'וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי'. וְדָוִד אָמַר: 'חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי' – דַּע הַפּוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי. 'וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם'. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם עָתִיד אֲנִי לְהוֹלִיד בָּנִים לְהַעֲצִיבְךָ – מוּטָב לִי 'וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם'.

[יוסף חיים אוהב ציון]

והוא לשיטתו אור החיים על בראשית פרק מ"ו פסוק ל'
"אכן כוונת דברי יעקב הם, כי הגם שנתבשר כי עודנו חי, זה הועיל לדעת שישנו במציאות, אבל עדיין לבו דוי עליו לצד היותו בין הנכרים, שפל עבד מושלים, אם עודנו בצדקותו ולא כהתה עינו ולא נס ליחו, או לצד היותו מובדל ממנו ונתון תוך הקליפות, ובפרט טומאת מצרים, ומה גם לצד מה שעברו מרוה"ק שאמר טרוף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו (עי' ב"ר פד יט),ודבר ידוע הוא כי הצדיקים יותר יחפצו בהעדר הבן בהיותו בן מביש, ומה גם יעקב הצדיק, אשר על כן לא היתה שמחתו שלימה מספק זה עד וירא אליו והכיר בו בפניו, כי הכרת הפנים תענה באיש, וכמו כן מצינו לצדיקים שלמים וכן רבים שהכירו ברושם הפנים מעשה אדם, ומכל שכן יעקב אבינו שיכיר, לזה כשהכיר בו אמר אליו אמותה הפעם, פירוש הפעם הזאת בראייתך, ולא מקודם כשנתבשרתי, והטעם אחרי ראותי פניך והכרתי בהם שעודך חי, פירוש צדיק כמקודם ולא נשתנה דיוקנך מכמות שהיה אלא עודך חי כי הצדיקים קרויים חיים (ברכות יח) ונכון"

[יוסף חיים אוהב ציון]

סיפר לי מי שהיה אצל רבי שמואל אויערבך, כאשר בא אדם לשפוך לפניו את לבו על ענין הפרנסה, ור' שמואל אמר לו 'אז למה אתה ממשיך להוליד'?
תאמינו או לא, זה מה ששמעתי מאדם נאמן מאד.

בנושא ה'לערב', מצורף - הרב איתם הנקין, המעין תשרי תש"פ.

איני מאמין שר' שמואל אמר כך כי יש ס' חסידים הפוך ואיני זוכר היכן.
כעת בס"ד מצאתי. עיינו בשתי האותיות

[ביקורת תהיה]

יש ס' חסידים, עיינו בשני הסימנים.

ומסימן לסימן (שעה): אִישׁ אֶחָד אָמַר לְאִישׁ אַחֵר: פְּלוֹנִי, קַח אִשָּׁה פְּלוֹנִית עֲשִׁירָה! אָמַר: כֵּיוָן שֶׁיֶּשׁ לִי מְזוֹנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁבְּצִמְצוּם יֶשׁ לִי, לֹא אֶקָּחֶנָּה, מִפְּנֵי שֶׁאַחֶיהָ רָעִים וְרֹב בָּנִים דּוֹמִים לַאֲחֵי הָאֵם. אָמַר לוֹ: בַּהֲדֵי כַּבְשֵׁי דְרַחֲמָנָא לְמָה לָךְ? אָמַר: לְפִי שֶׁיָּדַע יְשַׁעְיָה שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ צַדִּיקִים, לְכָךְ אָמַר לְחִזְקִיָּה 'בַּהֲדֵי כַּבְשֵׁי דְרַחֲמָנָא לְמָה לָךְ'; אֲבָל אֲנִי, יִהְיֶה לִי כָּל יָמַי לִדָּאֵג פֶּן יִהְיוּ הַבָּנִים רָעִים. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ 'נְחֻת דַּרְגָּא וְסַב אִתְּתָא', וְהוּא שֶׁאַחֶיהָ טוֹבִים.

[מגופת חבית]

[

[עקביה]

סיפר לי מי שהיה אצל רבי שמואל אויערבך, כאשר בא אדם לשפוך לפניו את לבו על ענין הפרנסה, ור' שמואל אמר לו 'אז למה אתה ממשיך להוליד'?
תאמינו או לא, זה מה ששמעתי מאדם נאמן מאד.

בנושא ה'לערב', מצורף - הרב איתם הנקין, המעין תשרי תש"פ.

איני מאמין שר' שמואל אמר כך כי יש ס' חסידים הפוך ואיני זוכר היכן.
כעת בס"ד מצאתי. עיינו בשתי האותיות

שמא י"ל שהס"ח מדבר על מציאות בה אין אפשרות כשרה למנוע הריון כי אם ע"י ביטול עונה, ועל כך יש לומר "מאי דמפקדת איבעי לך למעבד", ואילו ר' שמואל דיבר על זמנינו, שאפשר ע"י כדורים.

[עזריאל ברגר]

ולגבי עיקר מצוות פרו ורבו - ראו viewtopic.php?f=29&t=48964

[גם זו לטובה]

מה באמת הגדר של מצות עונה באופן ששני בני הזוג לא ניחא להו בזה?

לכאורה מצות עונה היא שעבוד של כל אחד מבני הזוג כלפי השני ואם שניהם באמת לא מעוניינים לכאורה אין חיוב (אבל צריך לבדוק היטב שהצד השני באמת לא מעוניין)

הערת אגב, (לא כביקורת על דבריך) שיעבוד האשה הוא גוף קנין האישות של הבעל באשתו, ואילו חייב הבעל הוי כחיוב חיצוני, אשמח למ"מ בעניין זה.

[כדכד]

מנין למר?

[לבי במערב]

חיוב 'לערב אל תנח' גו' ושלילת תכנון המשפחה - שלחן מנחם ח''ו (אה''ע).pdf

(1.9 MiB) הורד 98 פעמים

[פלוריש]

חיוב 'לערב אל תנח' גו' ושלילת תכנון המשפחה - שלחן מנחם ח''ו (אה''ע).pdf

דברי הרמב"ם "כל זמן שיש בו כוח", מה הם באים לשלול לפי הרבי מליובאוויטש?

[עזריאל ברגר]

דברי הרמב"ם "כל זמן שיש בו כוח".....

בפשטות הבנתי את כוונתו לכוח פיזי - דהיינו כל זמן שהוא יכול בפועל לפרות ולרבות.

[לבי במערב]

דברי הרמב"ם "כל זמן שיש בו כוח", מה הם באים לשלול לפי הרבי מליובאוויטש?

ראה ב'לקוטי שיחות' חכ"ה ע' 36 [= במתורגם ללה"ק: ע' 41], ובהערות שם בשוה"ג.

[פלוריש]

תוכל להעלות את השיחה בלה"ק? האוצר לא זמין לי לעת עתה

[לבי במערב]

מוסג"פ:

לקוטי שיחות המתורגם חכ''ה - שיחה ג לפרשת נח.pdf

(1.17 MiB) הורד 78 פעמים

[פלוריש]

מוסג"פ:

לקוטי שיחות המתורגם חכ''ה - שיחה ג לפרשת נח.pdf

תודה רבה!
הגברים בהירים ומחזקים. אבל להלכה, האם המאמץ שנדרש מהאדם כדי לקיים פו"ר מדאורייתא זהה למאמץ שנדרש כדי לקיים לערב מדברי סופרים, או שיש חילוק ביניהם?
ובהערה 76 ציין הרבי שיש מקרים רפואיים וכיו"ב שבהם יורה מו"צ להמנע מפו"ר, האם יש בזה הבדל אם מדובר בקיום מצוות פו"ר, לערב או שבת?

[מלבב]

האם זה גם חיוב לנשים? אם לא למה מי שכבר קיים פ"ו צריך שאלת רב למניעה?

[לבי במערב]

. . ה[ד]ברים בהירים ומחזקים. אבל להלכה, האם המאמץ שנדרש מהאדם כדי לקיים פו"ר מדאורייתא זהה למאמץ שנדרש כדי לקיים לערב מדברי סופרים, או שיש חילוק ביניהם? ובהערה 76 ציין הרבי שיש מקרים רפואיים וכיו"ב שבהם יורה מו"צ להמנע מפו"ר, האם יש בזה הבדל אם מדובר בקיום מצוות פו"ר, לערב או שבת?

יתכן שיש חילוק מסוים, אך הדבר נתון להכרעת רב מורה־הוראה (ולא מסברות הכרס ורגשות הבטן).

האם זה גם חיוב לנשים? אם לא למה מי שכבר קיים פ"ו צריך שאלת רב למניעה?

בפו"ר נשים מחויבות?! ושם הרי ברור שנחוץ היתר מרב מורה־הוראה, וה"ה בנדו"ד.

[מלבב]

. . ה[ד]ברים בהירים ומחזקים. אבל להלכה, האם המאמץ שנדרש מהאדם כדי לקיים פו"ר מדאורייתא זהה למאמץ שנדרש כדי לקיים לערב מדברי סופרים, או שיש חילוק ביניהם? ובהערה 76 ציין הרבי שיש מקרים רפואיים וכיו"ב שבהם יורה מו"צ להמנע מפו"ר, האם יש בזה הבדל אם מדובר בקיום מצוות פו"ר, לערב או שבת?

יתכן שיש חילוק מסוים, אך הדבר נתון להכרעת רב מורה־הוראה (ולא מסברות הכרס ורגשות הבטן).

האם זה גם חיוב לנשים? אם לא למה מי שכבר קיים פ"ו צריך שאלת רב למניעה?

בפו"ר נשים מחויבות?! ושם הרי ברור שנחוץ היתר מרב מורה־הוראה, וה"ה בנדו"ד.

שם זה חיוב דאורייתא, אז היא מחוייבת מדין ערבות, וגם מחוייבת מדין לשבת יצרה. פה זה הנהגה ראויה, ולא מסתבר שהיא צריכה לסבול בשביל הנהגה ראויה שלו.

[לבי במערב]

א"כ בטלת כל החיוב, שהרי אא"פ לקיימו אלא ע"י צער הריון [ובכלל, במחילה - הטענה מעיקרה מוזרה].

[מלבב]

לא הבנתי טענתך בכלל, הרי כל אשה רוצה בבנים, אז לא קשה לגבר להשתדל בזה.
ועצם הטענה כתב האגרות משה.

[דנני]

סיפר לי מי שהיה אצל רבי שמואל אויערבך, כאשר בא אדם לשפוך לפניו את לבו על ענין הפרנסה, ור' שמואל אמר לו 'אז למה אתה ממשיך להוליד'?
תאמינו או לא, זה מה ששמעתי מאדם נאמן מאד.

בנושא ה'לערב', מצורף - הרב איתם הנקין, המעין תשרי תש"פ.

איני מאמין שר' שמואל אמר כך כי יש ס' חסידים הפוך ואיני זוכר היכן.
כעת בס"ד מצאתי. עיינו בשתי האותיות

פשוט שהסיפור היה שלפני כן אותו פלוני אמר לגר''ש בנוסח כזה "כל ילד שנולד לי מוסיף עול הפרנסה...נמאס לי כבר" (ואת זה לא שמע העומד לצד הגר''ש בשעה זו). ואז הגר"ש בחכמתו אמר לו "נו אז למה אתה ממשיך להוליד" וכוונתו היתה לתת לו חומר למחשבה שבעצם עדיף לי עוד ילדים ודוחק פרנסה גשמית מאשר לא ילדים..
וא"ץ להוציא דברים מהקשרם

[לבי במערב]

הרי כל אשה רוצה בבנים, אז לא קשה לגבר להשתדל בזה.

והיינו:

[ובכלל, במחילה - הטענה מעיקרה מוזרה].

טענתי היתה דסוכ"ס ה"ז קשור בצער האשה (אף שאינה מחויבת בזה. ופשוט שרצונה בבנים אינו 'מוחק' ומאיין את הצער), ועכצ"ל שאינו מעכב בפני חיוב זה.
עד היכן ניתן לחייבה להצטער בשביל חובת בעלה? זו אכן שאלה לרב מורה־הוראה, בדיוק כפי שהוא בחיוב דפו"ר.

[תוכן]

עד שאתה שואל על מקרה הנ"ל של בעל תשובה וכו', מה תאמר על אדם בשנים היותר מאוחרות שגם כך הוא מרוט ומותש מחינוך צאצאיו ולא מתמודד עם גידולם, כיצד זה עוד יגדל ילד בשנות החמישים והשישים וידאג לכל מה שצריך הילד בגשמיות ורוחניות?
ומה תאמר על בתים שהעניות בהם משוועת, ויש שם למעלה מחמשה עשר ילדים החיים בדלות מחפירה, וכמובן שהעניות נותנת את אותותיה בגשמיות וברוחניות, והילדים כולם זקוקים לחינוך מיוחד, ועדיין ידו נטויה...
מהי אכן דעת התורה במקרים כאלו?

הטיעון שהעניות נותנת אותותיה בגשמיות וברוחניות, היא טענה שאין לה בסיס לגבי הציבור החרדי.