ערכים טבעיים

[תוכן]

ידוע מה שכתב ר' נסים גאון בהקדמתו למפתח למנעולי התלמוד, שמצוות ועבירות שמקורם בשכל האנושי מחייבים את כלל האנושות אפילו ללא ציווי מהתורה. ולמשל, רציחה אסורה, אפילו לפני מתן תורה. וכן כתב ר' אלחנן וסרמן בקובץ מאמרים, שדברים פשוטים מחייבים אפילו את הגוים. וכן מצאנו בעוד ראשונים.

שתי שאלות:

א. אם אין לגוים נשמה אלוקית, אז מאיפה הידע הזה מה נכון ומה לא נכון?

ב. האם תתכן התנגשות בין מערכת הערכים הטבעית ובין הערכים שבתורה, ואם כן, איך להכריע?

[עקביה]

א. על סמך מה אתה מניח שזה קשור לנשמה אלוקית? בכל מקרה האלוקים הוא זה שעשה גם את הגויים. כנראה שדי בזה.

ב. ודאי שתיתכן התנגשות. השמדת עם למשל (עמלק) מנוגדת לערכים הטבעיים בתכלית (ויש עוד הרבה דוגמאות). עלינו לנהוג כמובן כפי שמצווה אותנו התורה.

[ההוא דאמר]

א. מקורות נוספים, לחיוב ב"נ במצוות שכליות, ובכללן מצות צדקה.
בר"ן [סנהדרין נו, ב] מבואר שיש חיוב צדקה בעכו"ם, דדן הר"ן בחיוב מצוות של ב"נ, וז"ל, "ה"נ ה"ל למיחשב צדקה, דהא כתיב לעשות צדקה ומשפט אלא משום דצדקה לא חשיב, משום דקום עשה לא קחשיב כדאיתא לקמן, ואין לומר דבצדקה לא מחייבי, דהא אקשינן לקמן ואשה לא מיפקדא, והא כתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה וכו', ואמרינן בניו לדין ביתו לצדקה אלמא דבצדקה נמי מחייבי, ואשכחן דמיענש עלה דכתיב ויד עני ואביון לא החזיקו".
וכשיטתו סובר נמי הרבינו יונה [שער"ת ג,טו] , שעכו"ם חייב במצוות צדקה, וז"ל, "ומצאנו בענין אנשי סדום שהיו רעים לה' מאד בכמה עלילות נשחתות, כמו הגזל והחמס ועיוות הדין וגלוי עריות, ואם כל זה הזכיר הכתוב כי אבדו ונשמדו בעון בטול הצדקות, שנאמר (יחזקאל טז, מט): "הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם - ויד עני ואביון לא החזיקה ".
אמנם ברמב"ם [פ"י ממלכים ה"י] מבואר, שב"נ אינו מצווה בצדקה, אלא שאם נותן צדקה.
ועיין עוד בקובץ הערות [ביאורי אגדות ד, ה].

ב. צריך לומר, שמדובר בדברים שתורת ישראל מצווה על כך, וידע אותו גוי מגושם, על פי חכמי תורת ישראל, וכפי שכתב הקובץ הערות [ביאורי אגדות] שגם הגוי בערבות מדבר סהרה, מחוייב לקיים את ז' מצוות ב"נ, מכיוון שהעולם מעיד על בוראו, ואם כן יחפש ויגיע לדת האמת, וישאל את חכמי ישראל מה הוא מצווה, ויורו לו מהם המצוות השכליות שהוא חייב בהם.

ג. וודאי שהערכים הטבעיים סותרים למצוות התורה, וכפי שמקובלנו מרבותינו בעלי המוסר.

[תוכן]

א. על סמך מה אתה מניח שזה קשור לנשמה אלוקית? בכל מקרה האלוקים הוא זה שעשה גם את הגויים. כנראה שדי בזה.

הקב"ה עשה גם את הסוסים ואת החמורים, האם גם סוסים יודעים מה נכון?

ב. ודאי שתיתכן התנגשות. השמדת עם למשל (עמלק) מנוגדת לערכים הטבעיים בתכלית (ויש עוד הרבה דוגמאות). עלינו לנהוג כמובן כפי שמצווה אותנו התורה.

מאי אולמיה האי מהאי?

[אוצר החכמה]

מה הכוונה מאי אולמיה האי מהאי?

[תוכן]

מה הכוונה מאי אולמיה האי מהאי?

שני הערכים מקורם אצל הבורא, אז אם יש התנגשות, מנין לי לדעת איזה עדיף?

[אוצר החכמה]

אני לא מבין את השאלה הזאת. הוא אמר לך בפירוש להרוג את עמלק אע"פ שזה סותר את הערך "הטבעי" לא כך?

[עקביה]

א. על סמך מה אתה מניח שזה קשור לנשמה אלוקית? בכל מקרה האלוקים הוא זה שעשה גם את הגויים. כנראה שדי בזה.

הקב"ה עשה גם את הסוסים ואת החמורים, האם גם סוסים יודעים מה נכון?

ב. ודאי שתיתכן התנגשות. השמדת עם למשל (עמלק) מנוגדת לערכים הטבעיים בתכלית (ויש עוד הרבה דוגמאות). עלינו לנהוג כמובן כפי שמצווה אותנו התורה.

מאי אולמיה האי מהאי?

א. בכל זאת, אפעס, רואים איזשהו הבדל...
ב. לא הבנתי את השאלה, הרי פשוט שאת מה שהקב"ה ציווה עלינו אנחנו מחויבים לעשות.

[החושב]

א. אם אין לגוים נשמה אלוקית, אז מאיפה הידע הזה מה נכון ומה לא נכון?

א. על סמך מה אתה מניח שזה קשור לנשמה אלוקית? בכל מקרה האלוקים הוא זה שעשה גם את הגויים. כנראה שדי בזה.

הקב"ה עשה גם את הסוסים ואת החמורים, האם גם סוסים יודעים מה נכון?

כמו שאתה מרגיש מצד עצמך (ולא בגלל שלמדת תורה) שלרצוח ולגנוב זה מעשה מתועב ואין לעשותו [ולגבי מי שחוטא בזה אתה מרגיש שמגיע לו עונש], בדיוק כך מרגיש גוי.
יש הרבה אנשים שהתגיירו ולא שמענו שיספרו שאחרי הטבילה במקווה פתאום קרה להם איזה שינוי דרסטי במהלך המחשבתי ובמערכת הרגשית שלהם.

סברה גדולה היא שנדרש מכל אדם לקיים את הדברים האלה שהם באים מובְנים בתודעתו.

[תוכן]

א. על סמך מה אתה מניח שזה קשור לנשמה אלוקית? בכל מקרה האלוקים הוא זה שעשה גם את הגויים. כנראה שדי בזה.

הקב"ה עשה גם את הסוסים ואת החמורים, האם גם סוסים יודעים מה נכון?

א. בכל זאת, אפעס, רואים איזשהו הבדל...

זה מה ששאלתי, מה ההבדל.

ב. ודאי שתיתכן התנגשות. השמדת עם למשל (עמלק) מנוגדת לערכים הטבעיים בתכלית (ויש עוד הרבה דוגמאות). עלינו לנהוג כמובן כפי שמצווה אותנו התורה.

מאי אולמיה האי מהאי?

ב. לא הבנתי את השאלה, הרי פשוט שאת מה שהקב"ה ציווה עלינו אנחנו מחויבים לעשות.

הקב"ה ציוה את שני הדברים.

[תוכן]

כמו שאתה מרגיש מצד עצמך (ולא בגלל שלמדת תורה) שלרצוח ולגנוב זה מעשה מתועב ואין לעשותו [ולגבי מי שחוטא בזה אתה מרגיש שמגיע לו עונש], בדיוק כך מרגיש גוי.
יש הרבה אנשים שהתגיירו ולא שמענו שיספרו שאחרי הטבילה במקווה פתאום קרה להם איזה שינוי דרסטי במהלך המחשבתי ובמערכת הרגשית שלהם.

אני מרגיש כך, כי יש לי נשמה חלק אלוק ממעל, אבל גוי אין לו נשמה... אז מאיפה הרגש הזה?

[בברכה המשולשת]

כמו שאתה מרגיש מצד עצמך (ולא בגלל שלמדת תורה) שלרצוח ולגנוב זה מעשה מתועב ואין לעשותו [ולגבי מי שחוטא בזה אתה מרגיש שמגיע לו עונש], בדיוק כך מרגיש גוי.
יש הרבה אנשים שהתגיירו ולא שמענו שיספרו שאחרי הטבילה במקווה פתאום קרה להם איזה שינוי דרסטי במהלך המחשבתי ובמערכת הרגשית שלהם.

אני מרגיש כך, כי יש לי נשמה חלק אלוק ממעל, אבל גוי אין לו נשמה... אז מאיפה הרגש הזה?

מהרוח

[דרומי]

עיין במפרשי המשנה במסכת אבות: חביב אדם שנברא בצלם כו'

[צעיר_התלמידים]

ידוע מה שכתב ר' נסים גאון בהקדמתו למפתח למנעולי התלמוד, שמצוות ועבירות שמקורם בשכל האנושי מחייבים את כלל האנושות אפילו ללא ציווי מהתורה. ולמשל, רציחה אסורה, אפילו לפני מתן תורה. וכן כתב ר' אלחנן וסרמן בקובץ מאמרים, שדברים פשוטים מחייבים אפילו את הגוים. וכן מצאנו בעוד ראשונים.

שתי שאלות:

א. אם אין לגוים נשמה אלוקית, אז מאיפה הידע הזה מה נכון ומה לא נכון?

ב. האם תתכן התנגשות בין מערכת הערכים הטבעית ובין הערכים שבתורה, ואם כן, איך להכריע?

בהחלט, אדם לא יכול לגזור מה רע אצל סוסים, אבל אצל עצמו הוא בהחלט יכול להיות דיין ועד.

[תוכן]

לא הבנתי דבריך.

[צעיר_התלמידים]

לא הבנתי דבריך.

אדם גוזר על עצמו מה רע אצלו.
הוא כמובן לא יכול לגזור מה כל הרע, ולזה יש את התורה.
אבל הוא גוזר את זה על עצמו כי הוא מכיר את עצמו ולא כי יש לו אלוהות כל שהיא.

[שטיינער]

א. על סמך מה אתה מניח שזה קשור לנשמה אלוקית? בכל מקרה האלוקים הוא זה שעשה גם את הגויים. כנראה שדי בזה.

ב. ודאי שתיתכן התנגשות. השמדת עם למשל (עמלק) מנוגדת לערכים הטבעיים בתכלית (ויש עוד הרבה דוגמאות). עלינו לנהוג כמובן כפי שמצווה אותנו התורה.

ודאי שרצח עם הוא דבר מתועב וגם התורה חושבת כך, לעומת זאת שאתה משמיד עם שהוא האיוב שלך, עם שכל הקיום שלו הוא נגד בורא עולם [אין הכסא שלם וכו'] אזי ברור הוא שאין שום ערך שמונע מלהרוג אותו [אמנם אנו מנותקים מהתחושה של הרוע של עמלק ולכן אנו שואלים שאלות אלו]

ובאופן עקרוני ודאי שלא יתכן שום סתירה, משום שאם אנו מאמינים בערך מסוים הוא רק משום שאנו מניחים שכך הוא האמת, והיות וברור לנו שתורתנו תורת אמת, על כרחך שלא תיתכן סתירה

[החושב]

כמו שאתה מרגיש מצד עצמך (ולא בגלל שלמדת תורה) שלרצוח ולגנוב זה מעשה מתועב ואין לעשותו [ולגבי מי שחוטא בזה אתה מרגיש שמגיע לו עונש], בדיוק כך מרגיש גוי.
יש הרבה אנשים שהתגיירו ולא שמענו שיספרו שאחרי הטבילה במקווה פתאום קרה להם איזה שינוי דרסטי במהלך המחשבתי ובמערכת הרגשית שלהם.

אני מרגיש כך, כי יש לי נשמה חלק אלוק ממעל, אבל גוי אין לו נשמה... אז מאיפה הרגש הזה?

לא כ"כ מבין מה אתה אומר וגם איני מבין את קו המחשבה שלך...
אתה מסכים שבאופן כללי גוי חושב ומרגיש כמו שיהודי חושב ומרגיש?
אם כן, מה שאלתך?
נשמע שיש לך אי אלה הנחות יסוד. אולי כדאי שתפרט אותם (וגם תביא מקורות, אם יש).

[עקביה]

א. על סמך מה אתה מניח שזה קשור לנשמה אלוקית? בכל מקרה האלוקים הוא זה שעשה גם את הגויים. כנראה שדי בזה.

ב. ודאי שתיתכן התנגשות. השמדת עם למשל (עמלק) מנוגדת לערכים הטבעיים בתכלית (ויש עוד הרבה דוגמאות). עלינו לנהוג כמובן כפי שמצווה אותנו התורה.

ודאי שרצח עם הוא דבר מתועב וגם התורה חושבת כך, לעומת זאת שאתה משמיד עם שהוא האיוב שלך, עם שכל הקיום שלו הוא נגד בורא עולם [אין הכסא שלם וכו'] אזי ברור הוא שאין שום ערך שמונע מלהרוג אותו [אמנם אנו מנותקים מהתחושה של הרוע של עמלק ולכן אנו שואלים שאלות אלו]

ובאופן עקרוני ודאי שלא יתכן שום סתירה, משום שאם אנו מאמינים בערך מסוים הוא רק משום שאנו מניחים שכך הוא האמת, והיות וברור לנו שתורתנו תורת אמת, על כרחך שלא תיתכן סתירה

מהתנ"ך לא נראה שהייתה איבה מיוחדת בין עמלק לישראל. כתבתי על כך כאן פעם ואיני מוצא כעת היכן. בין כל המצירים לישראל איננו מוצאים את עמלק כי אם נטפל לעושי עבירה פעמיים. בימי אהוד בן גרא הוא נטפל למואב, ובימי גדעון הוא נטפל למדין, אבל אף פעם לא היה ראש המצירים.

מה הכוונה שכל הקיום שלו הוא נגד בורא עולם? לא בורא עולם ברא אותו?

ודאי שערך טבעי פשוט מונע מלהרוג אותו, וכנראה לכן התקשה בכך שאול (יומא כב:).

מה עניין אמת לכאן? הסלידה שלנו מרצח או גזל קשורה לאמת?

[שטיינער]

א. על סמך מה אתה מניח שזה קשור לנשמה אלוקית? בכל מקרה האלוקים הוא זה שעשה גם את הגויים. כנראה שדי בזה.

ב. ודאי שתיתכן התנגשות. השמדת עם למשל (עמלק) מנוגדת לערכים הטבעיים בתכלית (ויש עוד הרבה דוגמאות). עלינו לנהוג כמובן כפי שמצווה אותנו התורה.

ודאי שרצח עם הוא דבר מתועב וגם התורה חושבת כך, לעומת זאת שאתה משמיד עם שהוא האיוב שלך, עם שכל הקיום שלו הוא נגד בורא עולם [אין הכסא שלם וכו'] אזי ברור הוא שאין שום ערך שמונע מלהרוג אותו [אמנם אנו מנותקים מהתחושה של הרוע של עמלק ולכן אנו שואלים שאלות אלו]

ובאופן עקרוני ודאי שלא יתכן שום סתירה, משום שאם אנו מאמינים בערך מסוים הוא רק משום שאנו מניחים שכך הוא האמת, והיות וברור לנו שתורתנו תורת אמת, על כרחך שלא תיתכן סתירה

מהתנ"ך לא נראה שהייתה איבה מיוחדת בין עמלק לישראל. כתבתי על כך כאן פעם ואיני מוצא כעת היכן. בין כל המצירים לישראל איננו מוצאים את עמלק כי אם נטפל לעושי עבירה פעמיים. בימי אהוד בן גרא הוא נטפל למואב, ובימי גדעון הוא נטפל למדין, אבל אף פעם לא היה ראש המצירים.

מה הכוונה שכל הקיום שלו הוא נגד בורא עולם? לא בורא עולם ברא אותו?

ודאי שערך טבעי פשוט מונע מלהרוג אותו, וכנראה לכן התקשה בכך שאול (יומא כב:).

מה עניין אמת לכאן? הסלידה שלנו מרצח או גזל קשורה לאמת?

א' העם הראשון שנלחם אם עם ישראל בצאתו ממצרים היה עמלק.

ב' אין שום סתירה בין מה שבורא עולם ברא אותו לזה שהעם הזה בחר מעצמו ליהיות רע עד כדי כך שהוא סמל הרוע, ואמרו אין ה' שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זכר עמלק,
ובספוק כתוב מלחמה לה' בעמלק, ואני לא חושב שיש בך איזה סלידה מלהרוג אנשים שיש לה' מלחמה איתם.

ג' העניין פשוט, ברור שבאופן כללי יש לנו סלידה מרצח, אך למשל במקרה של רודף משה רצח הרודף הוא הדבר הנכון ביותר לעשות, וה"ה במקרה של מחיית עמלק ודאי שאין
הכוונה שהתורה מצווה עלינו להתנהג בחוסר צדק, אלא שבמקרה הנ"ל אין לעם הזה זכות קיום, והדברים פשוטים לכל בר דעת [אלא א"כ הבעיה שלך ברצח היא לראות דם,
אבל אם הבעיה היא ליטול חיים שלא בצדק הבעיה הזו לא קשורה למקרה הנ"ל].

[אוצר החכמה]

א. על סמך מה אתה מניח שזה קשור לנשמה אלוקית? בכל מקרה האלוקים הוא זה שעשה גם את הגויים. כנראה שדי בזה.

ב. ודאי שתיתכן התנגשות. השמדת עם למשל (עמלק) מנוגדת לערכים הטבעיים בתכלית (ויש עוד הרבה דוגמאות). עלינו לנהוג כמובן כפי שמצווה אותנו התורה.

ודאי שרצח עם הוא דבר מתועב וגם התורה חושבת כך, לעומת זאת שאתה משמיד עם שהוא האיוב שלך, עם שכל הקיום שלו הוא נגד בורא עולם [אין הכסא שלם וכו'] אזי ברור הוא שאין שום ערך שמונע מלהרוג אותו [אמנם אנו מנותקים מהתחושה של הרוע של עמלק ולכן אנו שואלים שאלות אלו]

ובאופן עקרוני ודאי שלא יתכן שום סתירה, משום שאם אנו מאמינים בערך מסוים הוא רק משום שאנו מניחים שכך הוא האמת, והיות וברור לנו שתורתנו תורת אמת, על כרחך שלא תיתכן סתירה

מהתנ"ך לא נראה שהייתה איבה מיוחדת בין עמלק לישראל. כתבתי על כך כאן פעם ואיני מוצא כעת היכן. בין כל המצירים לישראל איננו מוצאים את עמלק כי אם נטפל לעושי עבירה פעמיים. בימי אהוד בן גרא הוא נטפל למואב, ובימי גדעון הוא נטפל למדין, אבל אף פעם לא היה ראש המצירים.

מה הכוונה שכל הקיום שלו הוא נגד בורא עולם? לא בורא עולם ברא אותו?

ודאי שערך טבעי פשוט מונע מלהרוג אותו, וכנראה לכן התקשה בכך שאול (יומא כב:).

מה עניין אמת לכאן? הסלידה שלנו מרצח או גזל קשורה לאמת?

אני לא מבין. אתה טוען שהריגת עמלק היא באמת משהו שאינו מוסרי ? וכי הקב"ה עושה דברים שאינם אמת וצדק?

אני חשבתי שאתה סבור כמו שג"א התווכחתי עם דברי תוכן שאין סתירה כי אע"פ שלכאורה לא ראוי להרוג עם אבל אחרי שהקב"ה מצווה בתורתו וודאי כך ראוי לעשות וכך מוסרי לעשות.

[עקביה]

א' העם הראשון שנלחם אם עם ישראל בצאתו ממצרים היה עמלק.

ב' אין שום סתירה בין מה שבורא עולם ברא אותו לזה שהעם הזה בחר מעצמו ליהיות רע עד כדי כך שהוא סמל הרוע, ואמרו אין ה' שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זכר עמלק,
ובספוק כתוב מלחמה לה' בעמלק, ואני לא חושב שיש בך איזה סלידה מלהרוג אנשים שיש לה' מלחמה איתם.

ג' העניין פשוט, ברור שבאופן כללי יש לנו סלידה מרצח, אך למשל במקרה של רודף משה רצח הרודף הוא הדבר הנכון ביותר לעשות, וה"ה במקרה של מחיית עמלק ודאי שאין
הכוונה שהתורה מצווה עלינו להתנהג בחוסר צדק, אלא שבמקרה הנ"ל אין לעם הזה זכות קיום, והדברים פשוטים לכל בר דעת [אלא א"כ הבעיה שלך ברצח היא לראות דם,
אבל אם הבעיה היא ליטול חיים שלא בצדק הבעיה הזו לא קשורה למקרה הנ"ל].

א. נכון. אבל הם מתו מזמן.
ב. אלה לא דברים פשוטים כ"כ. פוק חזי מש"כ הרמב"ם (מלכים ו ד) שגם לעמלק קוראים בשלום, ונראה שסבר שרק ע"פ נביא משמידים אותם.
ג. ממה שהבאתי באות ב' נראה שיש להם זכות קיום, ורק אם באה הוראה מיוחדת צריך להשמיד אותם.

אני לא מבין. אתה טוען שהריגת עמלק היא באמת משהו שאינו מוסרי ? וכי הקב"ה עושה דברים שאינם אמת וצדק?

אני חשבתי שאתה סבור כמו שג"א התווכחתי עם דברי תוכן שאין סתירה כי אע"פ שלכאורה לא ראוי להרוג עם אבל אחרי שהקב"ה מצווה בתורתו וודאי כך ראוי לעשות וכך מוסרי לעשות.

הרב פותח האשכול קרא לאשכול 'ערכים טבעיים', ועם הגישה הזו הלכתי.
מחיית עמלק בגלל שאבותיו, לפני למעלה משלשת אלפים שנה, הרעו לישראל, הוא לא דבר שמתחבר אצלי לשום ערך טבעי. מובן שלא מחשבות ה' מחשבותינו, וכל דבריו אמת וצדק, ואין לנו להרהר אחר מצוותיו, אבל זה עניין לאמונה, ולא לערך טבעי.

[החושב]

ברשותכם, אולי כדאי טיפה למקד את הדיון.

כאשר מדברים על ערכים טבעים מכוונים לשכל ורגש אנושיים שמשמשים ככלי להכרעות שיפוטיות: אדם מחליט מה מוגדר כצדק ומה מוגדר כחוסר צדק.
וכאן צריך להבחין בין ידיעת הנתונים לבין כושר השיפוט.
נניח יש לנו מכונת שיפוט משוכללת ביותר. אם נזין בה נתונים שגויים או נתונים לא מלאים, לא נוכל לצפות מהמכונה שהיא תוציא לנו מסקנות נכונות.

כאשר מדברים על הערכים הטבעיים בהקשר של השמדת עמלק, צריך לדעת מה הם הנתונים, אותם מזינים לשכל האנושי, אותו באים לבחון...
אם אדם יודע רק שעמלק עשה מלחמה עם ישראל, ואפילו שעמלק שונא את ישראל, מן הסתם השכל והרגש שלו יגידו שהשמדת עמלק זה חוסר צדק.
אך אם אדם יודע שעמלק זה הרוע בהתגלמותו וכו' וכו' וקיומו של תינוק בן יומו עמלקי מזיק לא פחות מקיומו של היטלר - אז, מן הסתם, השכל שלו יכריע שהשמדתו זהו דבר צודק.
לכן, לכאורה, אין כאן הרבה מה לחקור.

אמנם החקירה היא, לדעתי, האם יתכן דבר כזה שאדם (באשר הוא מכונת השיפוט) מקבל נתונים מלאים, ועם זאת מגיע למסקנא ההפוכה מזו שהתגלתה בתורה. ולא משום שהוא טעה. אלא משום שמכונת השיפוט שלו, גם כשהיא במיטבה, אינה מושלמת.
לשם דוגמה. נניח שלגבי עמלק הנתונים המלאים מסתכמים בכך שהוא הראשון שיצא להילחם בישראל, ואין סיבות נסתרות אחרות.
השכל האנושי אומר שאם כך, אין צדק בהשמדת העם העמלקי, במיוחד עכשיו, אחרי כמה אלפי שנים. אבל עם כל מה שזה נראה מוכרח ופשוט, השכל האנושי פשוט טועה. במקרה זה אין לו יכולת להגיע לתוצאה הנכונה. התוצאה הנכונה היא זו שמגלה התורה - כן צודק להשמיד את עמלק. זה שהוא יצא הראשון להילחם בישראל זה כן סיבה טובה להשמיד אותם. ומה שלנו זה נראה מופרך ואבסורדי, זה רק מפני שאין לנו כלי אחר חוץ משכל האנושי, ואף אחד לא הבטיח לנו שהוא הוא אמת המידה הנכונה.
השאלה היא האם לקו מחשבה כזה יש מקום. (ואני אישית חושב שאין לזה מקום).

[ברקים רב]

א. אם אין לגוים נשמה אלוקית, אז מאיפה הידע הזה מה נכון ומה לא נכון?

הם מבינים את זה בשכל האנושי שלהם. הסבר את שאלתך.

[הגיונות]

כפי שכבר כתבו, השאלה הראשונה אינה ברורה. הערכים והעקרונות הטבעיים נלמדים מהתבונה ומהאינטלקט השכלי (כן, גם לגוים יש שכל).

בקשר לשאלה השניה, כפי שכבר הראה הר' עמיטל ב'והארץ נתן לבני אדם', יש מקום נרחב להתבסס על השכל כשיקול הלכתי. גם את השכל הטביע בנו הבורא, וגם הוא משמש ככלי לדעת את רצונו.

עמדה יחסית קיצונית בזה נקט ב'דור רביעי', כמפורסם.

[איש גלילי]

בעניין מוסריות מלחמת עמלק, מצו"ב מאמר מעניין מהגר"י מדן שליט"א.

עמלק.pdf

(904.39 KiB) הורד 780 פעמים

[בן מיכאל]

כמה הערות על דברים באשכול.
ראשית עמלק מופיעים כל פעם שמישהו עשה צרות הם הגיעו כשותפים, ציטוט ממאמר שכתבתי פעם

עמלק כאמור היו הממלכה בה' הידיעה ששלטה אז בעולם והציקו ליהודים וכל אומה שנלחמה ביהודים הייתה בעצם שלוחה של עמלק וניתן לראות זאת בפסוקים: עגלון מלך מואב (שופטים ג', י"ג) "ויאסוף אליו את בני עמון ועמלק..." (ד', י"ז). כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני (כידוע מחז"ל במדרש יתרו שהם היו מעמלק, כך גם נראה במלחמת שאול ועוד). בשירת דבורה (ה' י"ד) "מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך" (עאמו), מקום זה מוזכר גם (י"ב, ט"ו) "בארץ אפרים בהר העמלקי" – משערים כי שם היה מבצרו של עמלק בארץ! (ו', ג'). "והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו, ויחנו עליהם... את יבול הארץ...ושה ושור וחמור, כי הם ומקניהם יעלו..." (דבר שמזכיר לנו את התיאור המצרי על לקיחת הבהמות והתבואה, הדבר מוזכר גם בהמשך בשמואל כדלהלן). (ו', ל"ג) "וכל מדין ועמלק ובני קדם..." (ז', י"ב) ומדין ועמלק וכל בני קדם, ושוב מוזכר "ולגמליהם אין מספר..." (י', י"ב) "וצידונים ועמלק ומעון...".

.
שנית, התנגשות היא לא נכונה - הייתי מגדיר זאת ב'לומדעס' כ'בתראה' - המשכל ראשון שהוא כאמור השכל האלוקי/הנשמה וכו' שלא להרוג וכאמור הוא גם דבר ה', אח"כ מגיע ה' ואומר שכן נהרוג, קרא לזה שינוי הציווי - הולכים אחרי מה שאמר בסוף.

[מנחם-כהן]

בעניין מוסריות מלחמת עמלק, מצו"ב מאמר מעניין מהגר"י מדן שליט"א.

עמלק.pdf

ממש לא משכנע

[איש גלילי]

בעניין מוסריות מלחמת עמלק, מצו"ב מאמר מעניין מהגר"י מדן שליט"א.

עמלק.pdf

ממש לא משכנע

לענ"ד, אין תועלת במשפט מסוג זה, אלא אם כן סתם מתחשק לך לחלוק את תחושתך.
אם אתה רוצה להביע התנגדות/הסתייגות/וכוח/כל דבר אחר כיו"ב, אתה צריך קצת יותר להתאמץ, ולכתוב עם מה אתה לא מסכים ולמה.