ידידיה כתב:מחשבות כתב:סעדיה כתב:טענת הגר"א-
א. עלות השחר הוא כשמתחיל להאיר, ולפני"ז אין שום אור.
ב. ממילא יוצא שעד עלות השחר 'כל' הכוכבים נראים, שהרי אין אור שיסתיר אותם.
ג. מפורש בגמ' שביציאת ג' כוכבים בינונים הוי לילה, ואי"צ לחכות ליציאת כל הכוכבים.
ד. א"כ לא יתכן שהאורך בין שקיעה"ח ללילה [הזמן בין כשהשמש על הארץ עד יציאת חלק מסויים של הכוכבים] הוא שוה להאורך בין עלוה"ש לנה"ח [הזמן בין תחילת כניסת הכוכבים עד שהשמש על הארץ].
ה. אא"כ נאמר שהכוכבים ממהרים להיכנס מלצאת.
ו. אמנם זה מוכחש מהחוש.
בזוהר הקדוש פרשת תרומה דף קעא:, 'רוב משריין דככביא ומזלי כלהו נפקין בראשיתא דלילא עד תלת שעתי חסר רביעא, מתמן ולהלאה לא נפקין בר זעירין. ואינון ככביא כלהו לא משמשי לבטלה ולא אתחזון לבטלה, ואית ככביא דקא משמשי כל ליליא בגין לאצמחא ולגדלא כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו, ואית ככביא דקא משמשי עד פלגות ליליא וצמחין ומגדלין מראשיתא דליליא עד ההיא שעתא כל אינון מלין דאתפקדו עלייהו, ואית ככביא דקא משמשי זעיר מליליא, דכיון דאתחזי בהדי ההוא עשבא או ההוא דשאה מיד אשלים שמושיה ולא אצטריך יתיר בההוא ליליא, והא אינון לא קיימין לבטלה, כיון דאשלימו שמושייהו לא אתחזון יתיר בהאי עלמא ועיילין לאתרייהו'
.
הרמב"ן בתורת האדם אבילות ישנה ק"ה כתב שאחרי ד' מיל והכסיף העליון והשוה לתחתון ולילה אליבא דרבי יהודה, אין עדיין כוכבים
בית הבחירה (מאירי) מסכת שבת דף לד עמוד ב אחרי שהסביר את הסוגיא כר"ת כתב
ומעתה מ"ש כוכב א' יום שנים בין השמשות שלשה לילה ופירשו בה לא כוכבים גדולים הנראים ביום ולא קטנים שאין נראים אלא בלילה אלא בינוניים יראה שאינה הלכה ותמהני על גדולי הפוסקים שהביאוהו שהרי חמה שקעה ואין כוכב נראה ואפשר שלא הביאוה אלא לשלשה לילה
האם דבריהם נאמרו ע"י בדיקת המציאות בשטח שראו כוכבים חדשים אחרי גמר הנשף או לא?
אני הקטן הייתי לפני כעשר שנים באזור מאד חשוך ושם ראיתי כוכבים זעירים וחיוורים הנראים רק אחרי 50'18 מינוס גם בנשף הערב וגם בבוקר לפני עלות השחר ומאז תמיד חיפשתי האם יש עוד מי שיודע על מה אני מדבר , וב"ה שמצאתי את שבקשתי בפורום אוצר החכמה באשכול "יש אור ברקיע 40 דקות אחרי השקיעה" בעמוד ראשון, שהביא הרב עדיאל ברויאר מויקיפדיה (אלא ששם מדובר בכללי על אחרי 18 מעלות, ולהבנתי, גרמי שמים חיוורים במיוחד, זה ב 50'18 מעלות)
דמדומים אסטרונומיים
דמדומים אסטרונומיים (Astronomical twilight) מוגדרים כפרקי הזמן בערב ולפנות שחר, כאשר מרכזה של השמש נמצא בין 12° ו-18° מתחת לאופק. ככלל, בטרם תחילתו של שלב זה בבוקר, או עם סיומו לעת ערב, השמיים חשוכים לחלוטין, אם כי רוב בני האדם יגדירו את השמיים כחשוכים עם סיומו של שלב זה בבוקר או טרם תחילתו לפנות ערב. בשלב זה ניתן לבצע תצפיות אסטרונומיות, אם כי ייתכן שכדי לתצפת גרמי שמיים חיוורים במיוחד, יהא צורך להמתין עד תום הדמדומים האסטרונומיים או להקדים את תחילתם.
לסיכום, המציאות כפי שהיא שישנם סוג כוכבים המופיעים רק אחרי גמר הנשף מתאימה מאד עם דברי הראשונים, ואין צורך לבנות תיאוריות שנוגדות המציאות
במקומו של ר"ת הכוכבים שלדעת כ"ת הם הקובעים שהגיע הלילה לא מופיעים כלל בימות הקיץ, השמיים לא מגיעים לחשיכה מוחלטת וכבר עולה עמוד השחר, האם השבת נמשכה חודשיים תמימים שם?
ושוב אבקש ביותרת הכבוד, אנא עיין
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=5781#p49014
ידידיה כתב:זו לא טעות
אלא כיון שאחר 72 דקות שוות שורר אור יום ממש לא מלאם ליבם לציין כאילו יש שיטה שזמן זה לילה הוא.
מלבב כתב:גם רבי איצל פטרבורגר גר במקום שבימים מסוימים בקיץ אין לילה אפילו לשיטת הגאונים, אין איסור לגור במקום כזה, לדעת ר״ת ודעימיה אפשר לקרות קרי״ש מפלג המנחה, גם לכל הראשונים בדיעבד אפשר לקרות קרי״ש של ערבית עד עלות השחר, אין לנו הרבה בכתובים מהראשונים שגרו באנגליה לכן זה לא פלא שלא מצינו נידון בזה.
מחשבות כתב:ידידיה כתב:זו לא טעות
אלא כיון שאחר 72 דקות שוות שורר אור יום ממש לא מלאם ליבם לציין כאילו יש שיטה שזמן זה לילה הוא.
מה זאת אומרת לא מלאם ליבם, כשהם מביאים 6 או 7 דיעות לציון הלילה לפני 72 דקות שוות, ואם לדבריך זה לא טעות, אזי זה מוצר חדש, שלא שערום אבותינו, ולדידי פשוט שזה טעות. וכדאי לך לבדוק בלוח של תשע"ט.
ידידיה כתב:מלבב כתב:גם רבי איצל פטרבורגר גר במקום שבימים מסוימים בקיץ אין לילה אפילו לשיטת הגאונים, אין איסור לגור במקום כזה, לדעת ר״ת ודעימיה אפשר לקרות קרי״ש מפלג המנחה, גם לכל הראשונים בדיעבד אפשר לקרות קרי״ש של ערבית עד עלות השחר, אין לנו הרבה בכתובים מהראשונים שגרו באנגליה לכן זה לא פלא שלא מצינו נידון בזה.
והראשונים בצרפת לא היה עליהם להזכיר שיש הרבה ימים בשנה שהלילה מגיע רק אחרי יותר מכפול משיעור ד מיל?
ידידיה כתב:מחשבות כתב:ידידיה כתב:זו לא טעות
אלא כיון שאחר 72 דקות שוות שורר אור יום ממש לא מלאם ליבם לציין כאילו יש שיטה שזמן זה לילה הוא.
מה זאת אומרת לא מלאם ליבם, כשהם מביאים 6 או 7 דיעות לציון הלילה לפני 72 דקות שוות, ואם לדבריך זה לא טעות, אזי זה מוצר חדש, שלא שערום אבותינו, ולדידי פשוט שזה טעות. וכדאי לך לבדוק בלוח של תשע"ט.
איפה ראה מר 6 דעות שהלילה לפני 72 דק שוות?
חלילה וחלילה.
הרי לשיטת הגאונים איש לא מעלה בדעתו ללכת אחר דקות שוות, ובדרך כלל בימים הארוכים באנגליה וברוסיה פולין ליטא הזמן לפי הגאונים הוא קצת יותר מ72 דק' מהשקיעה.
מלבב כתב:ידידיה כתב:מלבב כתב:גם רבי איצל פטרבורגר גר במקום שבימים מסוימים בקיץ אין לילה אפילו לשיטת הגאונים, אין איסור לגור במקום כזה, לדעת ר״ת ודעימיה אפשר לקרות קרי״ש מפלג המנחה, גם לכל הראשונים בדיעבד אפשר לקרות קרי״ש של ערבית עד עלות השחר, אין לנו הרבה בכתובים מהראשונים שגרו באנגליה לכן זה לא פלא שלא מצינו נידון בזה.
והראשונים בצרפת לא היה עליהם להזכיר שיש הרבה ימים בשנה שהלילה מגיע רק אחרי יותר מכפול משיעור ד מיל?
יש כמה ראשונים שסוברים שבזמן סילוק האדמימות זה הוא זמן צאת הכוכבים, שזה יוצא בארץ כשעה אחרי השקיעה, איני יודע מתי זה יוצא בצרפת בקיץ, גם אם זה יוצא שעתיים אחר השקיעה אין בזה חידוש גדול כיון שהמיל לדעת הרבה ראשונים הוא 22 דקות או 24 דקות, ולדעת הרבה ראשונים צאת הכוכבים הוא הא מיל.
אם משהו קשה זה מה שהקשה המנחת כהן שאיך הראשונים לא ביארו בכלל שיש הבדל בין קיץ לחורף, אבל האמת שהראשונים בכלל לא נכנסו לזה הלכה למעשה רק כדי להסביר את הסתירה בין שבת לפסחים, מה שנוגע למעשה כתבו רק סימני הרקיע.
מחשבות כתב:ידידיה כתב:מחשבות כתב:ידידיה כתב:זו לא טעות
אלא כיון שאחר 72 דקות שוות שורר אור יום ממש לא מלאם ליבם לציין כאילו יש שיטה שזמן זה לילה הוא.
מה זאת אומרת לא מלאם ליבם, כשהם מביאים 6 או 7 דיעות לציון הלילה לפני 72 דקות שוות, ואם לדבריך זה לא טעות, אזי זה מוצר חדש, שלא שערום אבותינו, ולדידי פשוט שזה טעות. וכדאי לך לבדוק בלוח של תשע"ט.
איפה ראה מר 6 דעות שהלילה לפני 72 דק שוות?
חלילה וחלילה.
הרי לשיטת הגאונים איש לא מעלה בדעתו ללכת אחר דקות שוות, ובדרך כלל בימים הארוכים באנגליה וברוסיה פולין ליטא הזמן לפי הגאונים הוא קצת יותר מ72 דק' מהשקיעה.
אני לא מבין, וכי לא קראת את הלוח שהצגת, הוא מביא לפי דעתו בגאונים, שיעור ג' מיל ורביע לפי 13.5 דקות, ולפי 16.7/8, ולפי 18, ולפי 24, כולם במעלות וחוץ מזה 27 לפי טיקוצינסקי וגם לר' משה פיינשטיין למי שקשה לו התענית, וכולם לפני 72 דקות וחוץ מזה יש שם חישוב של 34, 36, 40, דקות במעלות שזה המצאות אחרונות של חלמו עליהם לא הגאונים ולא הראשונים, וכל מי שלא התאים לו דעת הראשונים בנה לעצמו זמן חדש
ידידיה כתב:מלבב כתב:ידידיה כתב:מלבב כתב:גם רבי איצל פטרבורגר גר במקום שבימים מסוימים בקיץ אין לילה אפילו לשיטת הגאונים, אין איסור לגור במקום כזה, לדעת ר״ת ודעימיה אפשר לקרות קרי״ש מפלג המנחה, גם לכל הראשונים בדיעבד אפשר לקרות קרי״ש של ערבית עד עלות השחר, אין לנו הרבה בכתובים מהראשונים שגרו באנגליה לכן זה לא פלא שלא מצינו נידון בזה.
והראשונים בצרפת לא היה עליהם להזכיר שיש הרבה ימים בשנה שהלילה מגיע רק אחרי יותר מכפול משיעור ד מיל?
יש כמה ראשונים שסוברים שבזמן סילוק האדמימות זה הוא זמן צאת הכוכבים, שזה יוצא בארץ כשעה אחרי השקיעה, איני יודע מתי זה יוצא בצרפת בקיץ, גם אם זה יוצא שעתיים אחר השקיעה אין בזה חידוש גדול כיון שהמיל לדעת הרבה ראשונים הוא 22 דקות או 24 דקות, ולדעת הרבה ראשונים צאת הכוכבים הוא הא מיל.
אם משהו קשה זה מה שהקשה המנחת כהן שאיך הראשונים לא ביארו בכלל שיש הבדל בין קיץ לחורף, אבל האמת שהראשונים בכלל לא נכנסו לזה הלכה למעשה רק כדי להסביר את הסתירה בין שבת לפסחים, מה שנוגע למעשה כתבו רק סימני הרקיע.
הראשונים אולי סמכו על רש"י שכתב בפירושו שהגמרא נאמרה על הימים השוים בניסן ובתשרי.
אך את העובדה שבארצם יש לחכות יותר מד מיל, ולעיתים כ150 דק'
ובכל מקרה במדינותיהם אין אף יום בשנה שמספיק 72 דק', היינו מצפים שיזהירו את אנשי מקומם.
ידידיה כתב:[
יש מישהו שהוציא שבת לפני שיש ג כוכבים????
הזמנים הנל טובים בדאורייתא רק כשיש ג כוכבים.
לך חפש אותם בקייץ בזמנים ההם.
באשכול המלונקק למיטב זכרוני יש גם תמונות מפריז ... אולי יבדוק כבודו
ואנא עיין בביאור הלכה.
מלבב כתב:ידידיה כתב:מלבב כתב:ידידיה כתב:מלבב כתב:גם רבי איצל פטרבורגר גר במקום שבימים מסוימים בקיץ אין לילה אפילו לשיטת הגאונים, אין איסור לגור במקום כזה, לדעת ר״ת ודעימיה אפשר לקרות קרי״ש מפלג המנחה, גם לכל הראשונים בדיעבד אפשר לקרות קרי״ש של ערבית עד עלות השחר, אין לנו הרבה בכתובים מהראשונים שגרו באנגליה לכן זה לא פלא שלא מצינו נידון בזה.
והראשונים בצרפת לא היה עליהם להזכיר שיש הרבה ימים בשנה שהלילה מגיע רק אחרי יותר מכפול משיעור ד מיל?
יש כמה ראשונים שסוברים שבזמן סילוק האדמימות זה הוא זמן צאת הכוכבים, שזה יוצא בארץ כשעה אחרי השקיעה, איני יודע מתי זה יוצא בצרפת בקיץ, גם אם זה יוצא שעתיים אחר השקיעה אין בזה חידוש גדול כיון שהמיל לדעת הרבה ראשונים הוא 22 דקות או 24 דקות, ולדעת הרבה ראשונים צאת הכוכבים הוא הא מיל.
אם משהו קשה זה מה שהקשה המנחת כהן שאיך הראשונים לא ביארו בכלל שיש הבדל בין קיץ לחורף, אבל האמת שהראשונים בכלל לא נכנסו לזה הלכה למעשה רק כדי להסביר את הסתירה בין שבת לפסחים, מה שנוגע למעשה כתבו רק סימני הרקיע.
הראשונים אולי סמכו על רש"י שכתב בפירושו שהגמרא נאמרה על הימים השוים בניסן ובתשרי.
אך את העובדה שבארצם יש לחכות יותר מד מיל, ולעיתים כ150 דק'
ובכל מקרה במדינותיהם אין אף יום בשנה שמספיק 72 דק', היינו מצפים שיזהירו את אנשי מקומם.
בזמנם לא היה נהוג שעונים כ״כ, וכמו שלא הזהירו שיש חילוק בין קיץ לחורף כך לא הזהירו על החילוק בין ארץ ישראל למקומם.
חוץ מזה בניסן ותשרי במקומם תואם זמן ה מיל, וד מיל לפי 22 דקות , גם 18 דקות לפי ד מיל תואם בערך זמן הסתלקות האדמימות שלפי כמה ראשונים הוא זמן צאת הכוכבים.
ולא הבנתי לשיטתך שזה קשה איך אתה באמת מסביר את זה? שזמן 72 בצרפת בניסן ותשרי זה הוא זמן צאת הכוכבים? והרי היו ראשונים באיטליה ובספרד וגרמניה שהם זמנים שונים, בע״כ שהראשונים לא נחתו לזמן צאת הכוכבים לפי מיל רק לפי סימני הרקיע, וכמו שכתב המנחת כהן.
ידידיה כתב:חלילה לשנות משהו בגלל מה שנראה לנו כקושייה מהמציאות.
המכריע הוא המנהג.
מצב החושך בשמיים שבו נהגו אבותינו דין לילה הוא המצב שאנו ננהג בו דין לילה.
וכן נוהגים.
וממילא אין מה להמתין יותר . והכל בהרחבה באשכול ההוא.
ידידיה כתב:מלבב כתב:ידידיה כתב:מלבב כתב:ידידיה כתב:ביני עמודי גרסי כתב: והנה המציאות בארצנו מראה שהדמדומים אינם שוקעים פחות מכשעה אחרי השקיעה. וכמו שמעידים רבים וטובים על עובדה גלויה ברורה ופשוטה לכל מתבונן. כך שלפני כן אין לסמוך על הכוכבים ואין זה תחילת הלילה.
ובכל אופן המשנה ברורוה חולק על כל החושבים בדעת הגר"א שהוא הולך כהגאונים. ולדעת המשנה ברורה דעת הגר"א הרבה יותר קרובה לר"ת והראשונים מאשר לגאונים.
אם כן לדעת המשנה ברורה אי אפשר להקל על פי הגר"א במוצ"ש פחות מכשעה לאחר השקיעה.
חלילה וחלילה להסיק שהגדרת לילה היא מצב החושך שבארץ ישראל שעה לאחר השקיעה.
כיון שלהגיע למצב זה, בארצות שישבו רבותינו הראשונים והרבה מאבותינו הפוסקים דהיינו ביורוף, נמשך הרבה הרבה יותר משעה, בין בחורף בימים הקצרים, וכמובן בימות הקיץ.
ומעולם לא המתינו כשיעור הזה ולא הזכירו הראשונים שבמקומם יש להמתין 4 ו5 שעות
וכפי שכתב הגר"א שחודשיים בשנה אין בכלל שיעור חושך כזה במדינותיהם.
ועיין שדנו בזה הרבה כאן
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=5781#p49014
.
במקומות שגרו הראשונים לא נמשך זמן צאת הכוכבים אפילו בקיץ יותר משעתיים בערך.
אין לי מושג מאיין למר הנתונים.
אנא יבדוק את הזמן המקביל לפי מעלות ל72 דק בארץ ישראל ' בכל אירופה באתר מאי זמנים ויראו עיניו ולא זר שבקיץ השעה היא ,xxx...
תלוי איפה באירופה,
גם יש הבדל בין שעה אחרי השקיעה ל72 דקות אחרי השקיעה
הראשונים גרו בצרפת ובדרום גרמניה ספרד ואיטליה, בכל המקומות האלו יש לילה בכל השנה אפילו לפי 72 דקות.
גם בגליציה יש לילה בכל ימות השנה, רק בצפון גרמניה ופולין, וליטא ורוסיה יש חדשים בקיץ שאין לילה לפי 72, הראשונים לא גרו במקומות אלה בדרך כלל.
הנה הזמנים בקיץ, במקומות שפעלו חלק מבעלי התוספות כידוע. לונדון. יורק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 122 אורחים