◆ חיפוש מקור ◆

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ד' ינואר 08, 2020 8:42 pm

ייש"כ!

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:40 am

לפי שהוראת הבי"ת מורה התלבשות והתחברות דבר עם דבר, כמו 'בתוך' - אם יש למישהו רש"י או אחד מהראשונים מקור לזה, תודה

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:41 am

השלום, היא המדה שבה נכללות כל נשמות ישראל אחרי צאתם מגוף האדם - מקור?

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:41 am

כיוצא בזה אמרו בזוהר (*), שמי שמעורר הקדושה ואינו משלים התיקון להשרותם, נכנס במקומם רוח טומאה, ולכן יזהר האדם לכוין המצוות או מעשיו - מקור?

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:43 am

אמנם, בא להודיע כי מה שעד ההיא שעתא היה ברשות האדם לאכול או לא לאכול, כי מאחר שלא היתה מיתה בעולם יכול היה לחיות בלי אכילה, כי לא נגזרה מיתה עדיין. כיון שחָטָא, הוצרך מאז והלאה לאכול בעל כרחו, אל תקרי 'ויאכל' אלא 'ויאכיל'. וגם זה הוא מחסדי האל יתברך שעשה עמו ועם יוצאי חלציו שיתקנו המעוות, כמאמרם במדרש (*), הוא חָטָא באכילה, אם יכוין באכילתו להוציא יקר מזולל, הוא עושה פועל ראוי, וכאלו מקריב קרבן, כי כן השולחן נקרא מזבח כפרה (ראה ברכות נה, א. ועוד), ואם אינו מכוין אלא למלאת בטנו, מוסיף על חטאתו פשע, והאכילה ההיא מוציאתו מן העולם. כמו שעשה לחוה, כי גם היא עשתה עיקר מהאכילה

מקור במדרש או זהר, או כתבי האר"י שענין האכילה הוא מחסדי השי"ת ?

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:45 am

אבל בגלותנו זה, עם היות שבפרטות אין צדיק בארץ שלא יחטא, עם כל זה כללות האומה לבם לשמים, והם מתאחים לקצת מצות, וכל אחד יש לו כמה מצות (השווה ברכות נז, א: 'מלאים מצות כרמון')

המודגש ידוע בספרי חסידות ועוד, אני מחפש מקור קדום [ספרים או מחברים קודם שנת ת']

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:46 am

כבר ידוע, כי כל הדברים שהם סמוכים זה לזה יש שייכות מָה ביניהם, כגון האויר הסמוך אל המים הוא קר, והסמוך אל גלגל האש הוא חם, והכל הוא יסוד אחד - מקור?

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:46 am

כי הקבר הוא הכור המזכך את הגוף אשר לו שארית הטנוף שלא נפרש ממנו בתקון שעשה בחייו - מקור?

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:48 am

וכמו שאמרו (תורת כהנים בחקותי פרשה א, פ"ב): 'אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה'. והמשל שהביאו (*), שאם יאכל אדם כל הסמים שמשימים בטוריאק"ה אחת אחת, לא יועילו לו, כמו שיועילו כשיאכלם יחד. כך רבים העושים מצוה אחת כל אחד לבדו מצוה היא, אבל אינה כדמיון המצוה שנעשית מכלם יחד - מקור למשל זה בספרים קדומים?

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:48 am

'ותרא אותו כי טוב הוא', ואין ראוי לטוב לעשות רע - מקור?

ואהרן היה נפש אל הערב רב - מקור?

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:49 am

ועוד אחרונה

שכן כתיב (ישעיה יט, יא): 'אך אוילים שרי צוען חכמי יועצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם'. אין לחשוב שחכמים אלו דרך התול אמרו כך, אלא בחכמה יתירה דברו, ויודעים היו בסודות מעשה בראשית - מקור לזה שחכמי פרעה ידעו בסודות מעשי בראשית?

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ה' ינואר 09, 2020 8:50 am

כל הנ"ל הוא מכתב יד שאני עורך לדפוס לראשונה - המחבר תלמיד הרמ"ע מפאנו נפטר בשנת תי"ד, ומחבר ספרי מדרש בחדוש, זכרון אבות, דרכי התשובה, ועוד.

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ה' ינואר 09, 2020 10:05 am

הוד_והדר כתב:כבר ידוע, כי כל הדברים שהם סמוכים זה לזה יש שייכות מָה ביניהם, כגון האויר הסמוך אל המים הוא קר, והסמוך אל גלגל האש הוא חם, והכל הוא יסוד אחד - מקור?

קרוב לזה ברמב"ם יסוה"ת פ"ד ה"ה

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ש' ינואר 11, 2020 7:05 pm

האם כתבו שהחשיבות של אפרים ומנשה להיות כראובן ושמעון זה משום שהם נכדים של יעקב גם מצד אמם?

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ש' ינואר 11, 2020 9:02 pm

הוד_והדר כתב:וכמו שאמרו (תורת כהנים בחקותי פרשה א, פ"ב): 'אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה'. והמשל שהביאו (*), שאם יאכל אדם כל הסמים שמשימים בטוריאק"ה אחת אחת, לא יועילו לו, כמו שיועילו כשיאכלם יחד. כך רבים העושים מצוה אחת כל אחד לבדו מצוה היא, אבל אינה כדמיון המצוה שנעשית מכלם יחד - מקור למשל זה בספרים קדומים?

טוריאק"ה הוא אולי "תירייקה" הנזכר בשבת קט: ונדרים מא:

יוסף חיים אוהב ציון

היא מין תרופה שהיו עושים מסממנים שונים, ביניהם בשר נחש "אפעה" ופירורי לחם חמץ. (כל זה מבואר בפירוש רבנו מנוח על הרמב"ם פרק ד' מהלכות חמץ הלכה י', וכן הוא בריטב"א פסחים דף מ"ה ע"ב ועוד).
ונזכר בשו"ע או"ח סימן תמ"ב.

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » א' ינואר 12, 2020 2:01 am

פרנצויז כתב:
הוד_והדר כתב:וכמו שאמרו (תורת כהנים בחקותי פרשה א, פ"ב): 'אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה'. והמשל שהביאו (*), שאם יאכל אדם כל הסמים שמשימים בטוריאק"ה אחת אחת, לא יועילו לו, כמו שיועילו כשיאכלם יחד. כך רבים העושים מצוה אחת כל אחד לבדו מצוה היא, אבל אינה כדמיון המצוה שנעשית מכלם יחד - מקור למשל זה בספרים קדומים?

טוריאק"ה הוא אולי "תירייקה" הנזכר בשבת קט: ונדרים מא:

אני יודע מה זה טורייאקה השאלה היתה על המשל לגבי מרובים העושים מצוה

צפונות · הודעהעל ידי **צפונות** » א' ינואר 12, 2020 11:19 am

היכן המקור לכך, שהתפלה מועילה להציל מהדין, כיון שנפסק לאדם דינו כך וכך, ושאם יתפלל - הרי שדינו שונה.
כלומר, אם יתפלל זה לא משנה את הדין, אלא נפסק שאם יתפלל כל כך - הדין דין שונה

תורה מפוארת

צפונות כתב:היכן המקור לכך, שהתפלה מועילה להציל מהדין, כיון שנפסק לאדם דינו כך וכך, ושאם יתפלל - הרי שדינו שונה.
כלומר, אם יתפלל זה לא משנה את הדין, אלא נפסק שאם יתפלל כל כך - הדין דין שונה

לא כ"כ הבנתי שאלתך, אך אולי זה יעזור לך:
ידוע קושית המפרשים על ענין תפילה (עקידת יצחק שער נ"ח. נתיבות עולם למהר"ל נתיב העבודה פ"ב), על שהאדם מתפלל ומתחנן לפני קונו והקב"ה משלים רצונו של אדם, והרי זה כשינוי רצון, וזה לא שייך רק באדם שלא כך היה רצונו ואחרי שובו ניחם וראה בעין שּׂכלו שרצונו הקודם לא טוב הוא, אבל האיך יתכן זה על הקב"ה אשר הוא בתכלית השלימות שיהיה אצלו שינוי רצון חלילה. ותירץ [בעקידת יצחק], דבאמת הקב"ה שהוא מקור הטוב רוצה להטיב לבריותיו, רק שהאדם המקבל אינו כלי מוכשר לזה לקבל את ההשפעה מחמת עונותיו שמבדילין בינו לבין קונו, וכשמתפלל או שילך לחכם שבעירו או אצל הצדיק הדור שיתפלל ויבקש רחמים עליו, אז בוודאי הוא מאמין באמונה שלימה ותקוותו חזקה כי הקב"ה כל יכול ובידו להושיע, ובזכות האמונה זו נעשה כלי מוכשר לקבל ההשפעה ממקור עליון.

יוסף חיים אוהב ציון

תורה מפוארת כתב:
צפונות כתב:היכן המקור לכך, שהתפלה מועילה להציל מהדין, כיון שנפסק לאדם דינו כך וכך, ושאם יתפלל - הרי שדינו שונה.
כלומר, אם יתפלל זה לא משנה את הדין, אלא נפסק שאם יתפלל כל כך - הדין דין שונה

לא כ"כ הבנתי שאלתך, אך אולי זה יעזור לך:
ידוע קושית המפרשים על ענין תפילה (עקידת יצחק שער נ"ח. נתיבות עולם למהר"ל נתיב העבודה פ"ב), על שהאדם מתפלל ומתחנן לפני קונו והקב"ה משלים רצונו של אדם, והרי זה כשינוי רצון, וזה לא שייך רק באדם שלא כך היה רצונו ואחרי שובו ניחם וראה בעין שּׂכלו שרצונו הקודם לא טוב הוא, אבל האיך יתכן זה על הקב"ה אשר הוא בתכלית השלימות שיהיה אצלו שינוי רצון חלילה. ותירץ [בעקידת יצחק], דבאמת הקב"ה שהוא מקור הטוב רוצה להטיב לבריותיו, רק שהאדם המקבל אינו כלי מוכשר לזה לקבל את ההשפעה מחמת עונותיו שמבדילין בינו לבין קונו, וכשמתפלל או שילך לחכם שבעירו או אצל הצדיק הדור שיתפלל ויבקש רחמים עליו, אז בוודאי הוא מאמין באמונה שלימה ותקוותו חזקה כי הקב"ה כל יכול ובידו להושיע, ובזכות האמונה זו נעשה כלי מוכשר לקבל ההשפעה ממקור עליון.

הרב תו"מ יש גם נועם אלימלך בזה וכעת אמ"א.

תם מה הוא אומר

זכור אני שראיתי באחד מספרי רמ"ד ואלי בענין הגבהת ידים מעל ראשו בתפלה,
לזכרוני זה היה בתחילת אחד החלקים של ביאוריו על נ"ך,
ולע"ע לא עלה בידי למצוא,
וברוך המשיב אבידה

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » א' ינואר 12, 2020 9:28 pm

תם מה הוא אומר כתב:זכור אני שראיתי באחד מספרי רמ"ד ואלי בענין הגבהת ידים מעל ראשו בתפלה,
לזכרוני זה היה בתחילת אחד החלקים של ביאוריו על נ"ך,
ולע"ע לא עלה בידי למצוא,
וברוך המשיב אבידה

ישעיהו, על הפסוק ובפרישכם כפיכם

תם מה הוא אומר

לבנון כתב:
תם מה הוא אומר כתב:זכור אני שראיתי באחד מספרי רמ"ד ואלי בענין הגבהת ידים מעל ראשו בתפלה,
לזכרוני זה היה בתחילת אחד החלקים של ביאוריו על נ"ך,
ולע"ע לא עלה בידי למצוא,
וברוך המשיב אבידה

ישעיהו, על הפסוק ובפרישכם כפיכם

אכן, יש"כ!

הוד_והדר · הודעהעל ידי **הוד_והדר** » ב' ינואר 13, 2020 12:14 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:היא מין תרופה שהיו עושים מסממנים שונים, ביניהם בשר נחש "אפעה" ופירורי לחם חמץ. (כל זה מבואר בפירוש רבנו מנוח על הרמב"ם פרק ד' מהלכות חמץ הלכה י', וכן הוא בריטב"א פסחים דף מ"ה ע"ב ועוד).
ונזכר בשו"ע או"ח סימן תמ"ב.

איתא גם ברמב"ן על התורה

תורה מפוארת

תם מה הוא אומר כתב:
לבנון כתב:
תם מה הוא אומר כתב:זכור אני שראיתי באחד מספרי רמ"ד ואלי בענין הגבהת ידים מעל ראשו בתפלה,
לזכרוני זה היה בתחילת אחד החלקים של ביאוריו על נ"ך,
ולע"ע לא עלה בידי למצוא,
וברוך המשיב אבידה

ישעיהו, על הפסוק ובפרישכם כפיכם

אכן, יש"כ!

לתוספת הענין: ראה בטור ב' למטה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=1738

תורה מפוארת

לתוספת הענין: ראה בטור ב' למטה http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=1738[/quote]
ובנועם אלימלך תצוה

תורה מפוארת

והנה כתבו המפרשים, להוכיח השארת הנפש באדם, דכל הבעלי חיים הולכים בקומה כפופה בשוה ראשם עם גופם, מה שאין כן האדם רם ונשא וגבה וראשו ממעל, משום דהוא הולך וסובב אל שורשו וזה הוא על ידי כח התורה והמצוה.
היכן הם המפרשים הללו?

אהרן תאומים

מה הוא המקור לביטוי על פירוש רש"י שישב שבעה נקיים על כל טיפת דיו ולא מההקדמה של ספר הפרדס כי שם כתב שאנחנו צריכים לישה שבעה על כל רש"י

יוסף חיים אוהב ציון

ספר תפארת ישראל - פרק טז
אבל דבר זה שעמד על רגליו לא תמצא רק באדם, כי כל הנבראים כולם הולכים כפופים פניהם יורד למטה אבל האדם הולך קומם מפני שהוא מלך הנמצאים התחתונים, והמלך ראוי שיהיה הולך בזקיפה ובתחתונים אין על האדם, ולפיכך כל בעלי חיים הולכים כפופים כמו העבד שהוא כפוף מפני המלך, והאדם בלבד הוא עומד בזקיפה. יש בזה עוד דברים מופלאים בצורתו שהיא זקופה והכל נרמז במה שאמרו (אבות פרק ג') חביב האדם שנברא בצלם אלהים ונתבאר בחבור דרך החיים עיין שם. כלל הדבר כי מה שהולך בקומה זקופה הוא מיוחד לאדם למעלתו יותר על בעלי חיים. שעה ששית קרא שמות, דבר זה מדרגה יותר עליונה והוא השכל שקנה, כי קריאת השמות מורה זה על החכמה ודעת שנתן השם יתברך בו לקרא שמות, ואין ספק כי השכל הזה מדרגה נוספת.

יוסף חיים אוהב ציון

אהרן תאומים כתב:מה הוא המקור לביטוי על פירוש רש"י שישב שבעה נקיים על כל טיפת דיו ולא מההקדמה של ספר הפרדס כי שם כתב שאנחנו צריכים לישה שבעה על כל רש"י

מורינו היח"ס.

אהרן תאומים

יי"כ גדול

תורה מפוארת

אומנם הנה איתא בספרי קודש שכלי המשכן נעשו על ידי שמות הקדושים. היכן נכתב כך בספרי הקדמונים?

יוסף חיים אוהב ציון

אמר לי ת"ח שזכור לו בשם רבנו חיים פלאג'י שהטעם שאומרים ברכת החודש בשבת מברכין, כיון ששבת היא מקור הברכה, ומבקשים שמהשפע היורד ביום קדוש זה, יושפעו כל ימי החודש. האם ידוע לך מקור לכך?

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ד' ינואר 15, 2020 8:31 pm

"שם הוי"ה בתפארת".
יסוד ידוע ומוכר בספרי הקבלה.
היכן המקור הראשון לזה.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ד' ינואר 15, 2020 9:46 pm

ברוז כתב:"שם הוי"ה בתפארת".
יסוד ידוע ומוכר בספרי הקבלה.
היכן המקור הראשון לזה.

רע"מ פינחס רנה ע"ב
אדרת האזינו רצו ע"א

נוטר הכרמים

דרושים לי שני מקורות לדברים שצוטטו ע"י מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בשיחותיו (הובאו בספר שיחות ליל שבת פר' שמות).

א' איתא בספרים על הזמן שיוסף נתגלה לאחיו ואמר 'הוציאו כל איש מעלי' שהוא כעין כהן גדול ביום הכיפורים בכניסתו לבית קה"ק שנאמר באותה שעה "וכל אדם לא יהיה באהל מועד'.

איזה ספרים והיכן?

ב' על השבת ששמרו בני ישראל במצרים מכח מתן יום המנוחה שפרעה נתן, בשם האריז"ל שאותה שבת נקראת 'שבת פרעה' והיתה בדרגה נמוכה.

היכן זה מופיע באריז"ל?

תורה מפוארת

[quote="נוטר הכרמים"]דרושים לי שני מקורות לדברים שצוטטו ע"י מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בשיחותיו (הובאו בספר שיחות ליל שבת פר' שמות).

א' איתא בספרים על הזמן שיוסף נתגלה לאחיו ואמר 'הוציאו כל איש מעלי' שהוא כעין כהן גדול ביום הכיפורים בכניסתו לבית קה"ק שנאמר באותה שעה "וכל אדם לא יהיה באהל מועד'.

איזה ספרים והיכן?

אני הכרתי את זה מהרבי מקוצק והא לך, אולם אינני יודע אם מרן הגרש"א התכוון להנ"ל.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' ינואר 16, 2020 10:36 am

ב'אור התורה' דברים ע' א'תקנח בסופו: "ולכן 'וכל אדם לא יהיה' - על דרך 'ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו', ועיין זוהר ויגש דר"ח ע"ב".

וראה גם 'תורת מנחם' חלק לה עמ' 28.

נוטר הכרמים

יישר כח.

למרות שהיו שגורים על פיו גם אמרות של קוצק,
המסר כפי שצוטט שונה,
הגר"ש לא דיבר על ביטול העצמיות של יוסף,
אלא על נקודת היחוד בין יוסף לאחים ונסיון התיקון לאחדות ביניהם ע"י יוסף
שלא הצליח לגמרי, יעו"ש.

בן_אליעזר · הודעהעל ידי **בן_אליעזר** » ה' ינואר 16, 2020 8:37 pm

נשאלתי כדלהלן, ואמרתי להביאו לחו"ר הפורום, והרי 'תשועה ברוב יועץ'. [ובפרט שהלה הרי יצריכו בהקדם, בקשר עם פרשת שמות הקשור גם ההגדה]:

א] האם והיכן יש, בפירושים/מפרשים בכל חלקי הפרד"ס ובכל סוגי הספרים (העדפה, כמובן, לספרים מלפני ב' דורות ולמע'. אך באם הוא מבני דורנו - גם יתקבל ברצון ובפרט באם יש לו מקורות קדומים שמבוסס עליהם ברעיון) שקושרים את 'צפון' (שבההגדה! לא על ענין או תואר "צפון" בכללותו, שבזה יש לרוב בספרים) לטובה הנסתרת של האדם (- ולא כמו שיש מפרשים, בתורת הסוד, שצפון זה קאי על "הרע הנסתר" שבאדם, וענינו של "צפון" ה"ה לברר רע זו הנסתרת). ולכאו' מסתבר הדבר שיהא קשור עם "מה רב טובך אשר צפנתך ליראיך" (וכמאמר הזהר בזה והמצטטים בעקבותיו). או כל כיו"ב.

א-א] ועוד יותר טוב, באם יימצא אית דמפרש שעניינה של "נאכל על השבוע" דה"צפון" -- עומד בניגוד לה"לחם עוני".

קרי, מה שברצונו למצוא, במילים אחרות, שב"הא לחמא עניא" שלאחר "יחץ" יש לנו חתיכה שבורה של מצה, אבל זה רק תחילת הענין! (וכמאמר העולם: זה רק קצה הקרחון!). שכן, לאורך ההגדה אנו עמלים בזה, וחושפים עומקים ומגיעים עמוק יותר אל תוך נשמתנו ופודים את עצמנו כדי לאכול יותר מאותה המצה. ש"צפון" היא אותה מצה נסתרת שאנו ניסינו להגיע אליו ולעבוד עליה לחשפו ולגלותו.
[ולמעשה, הרי, האפיקומן (הצפון) נאכל "על השובע", ואילו המצה שבא תחילה הוא "לחמא עניא"].

ב] ומענין לענין (באותו ענין):
האם והיכן יש שכתבו על זה שיש כעין "תמיכה" להחלקים השבורים - במאצעות החלקים השלמים. וכמו: שתי המצות שלמות שהם (בהקערה, ובהרעיון) משמשים כעין "כורך" ו"כריכות" את החתיכה השבורה; או, לעומתו, במצות שופר, כאשר קולות "תקיעות" מקיפות את ה"שברים" ומשמשים כעין "סעד" ו"תמיכה" להם, ו"מנחמם", וכן ברעיון בעבודת איש הישראלי וכיו"ב. ייתכן שזו מופרז קצת, אך אולי בכ"ז יש שדיברו בזה.

בתשוח"ח מראש על כל הפניות ומ"מ בעניין. וההקדם הרי ישובח! אם כאן, אם באישי וכאמור, בכל סוגי הספרים (לא רק ספרים שעל ההגדה גרידא, אלא גם כאלו שיזכירו הענין -- בייחס לצפון שבליל הסדר -- במק"א, כמו בפרשיות שבתחילת ס' שמות).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר