◆ חיפוש מקור ◆

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ב' דצמבר 30, 2019 7:21 pm

חת"ס עה"ת - עה"פ (לך לך יב, י):

: חת''ס.JPG (95.96 KiB) נצפה 12193 פעמים

[ולהעיר מד' האברבנאל ר"פ תולדות].

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ב' דצמבר 30, 2019 8:12 pm

בן מיכאל כתב:זכורני שאמרו חז"ל כי הכנענים אמרו שמשבא אברהם "הכופר בעבודה זרה" לכנען בא אליהם הרעב.
מישהו יודע היכן המאמר? תודה רבה.

כבר הובא לאחרונה באתרא הדין בעני"ז

תולדות יצחק (קארו) בראשית פרק יד פסוק יג
ונ"ל עוד שלפי שאמר ויהי רעב בארץ, והצדיקים מפחדים שלא יתחלל שם שמים בפרהסיא, לזה אמר אברהם בלבו, עתה יאמרו אלו הכנעניים, מיום שבא זה המין בכאן ופרסם אמונתו בא הרעב הזה בעון המינות, וכל שכן שזהו הרעב הראשון שבא בעולם, ויאמרו מיום בריאת עולם עד עתה לא בא רעב, ובא עתה, בעבור שעזבו קצת אנשים האמונה שהיה להם ולקחו אמונת אברהם, וכן כתב הרמב"ן בפסוק ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וגו' [להלן כו א] שכתב אולי לא היה רעב בעולם עד ימי אברהם, ועל כן ימנה הכתוב ממנו כי מה צורך להזכיר זה ע"כ, ולכן בסמוך שהיה רעב בארץ, ירד למצרים קודם שיחשבו זאת המחשבה רעה עליו.
נועם אלימלך מכתב בסוה"ס מבנו הרה"ק ר' אלעזר
נידון המחלוקת שנתעורר בעוונותינו הרבים על הרב האי גאון החסיד המפורסם האב"ד דק"ק זעלחאב נ"י, שאלתי את אאמ"ו נ"י והשיב לי בזה הלשון, מה זה חידוש אצליכם כבר היה לעולמים דברים כאלו: מצינו אברהם אבינו ע"ה שהפיל אותו נמרוד לכבשן אש ויצא בשלום, וכשבא לארץ ישראל נתהווה רעב בארץ, ואמרו יושבי מקום ההוא מחמת שזה המין בא אצלינו אירע לנו מקרה זה, והלך למצרים כדי להשקיט הדבר לבל יתפשט ביניהם, ואלולי זאת לא היה הולך למצרים, שלא אמר לו השם יתברך כי אם לך אל ארץ כנען, וזה היה מעשרה ניסיונות.

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ג' דצמבר 31, 2019 7:22 am

האם מותר לאישה למכור תכשיט נכס מילוג ללא רשות בעלה? האם זה נחשב לגניבה או מכיון שזה שלה סו"ס- אין זו גניבה אע"פ שלא עשתה כהוגן? מקור בפוסקים רמב"ם או טוש"ע.

חגי פאהן · הודעהעל ידי **חגי פאהן** » ג' דצמבר 31, 2019 1:12 pm

התרומה כ' סי' רכא שרבה ורב יוסף הלכה כרבה, והביאו סמ"ג בל"ת סה דף יט:
לכא' הם מביאים זאת בשם ר"ח, אך על הדף שבת יח. ר"ח רק אומר שמסתברא במקרה זה של ריחיים של מים בשבת כרבה, אך לא שיש כלל כזה שתמיד הלכה כרבה. אם כן מנא להו? ובפרט שבב"ב יב ב מצינו הלכה כרב יוסף. שמא זה ר"ח במקום אחר?

עזריאל ברגר

סליחות כתב:האם מותר לאישה למכור תכשיט נכס מילוג ללא רשות בעלה? האם זה נחשב לגניבה או מכיון שזה שלה סו"ס- אין זו גניבה אע"פ שלא עשתה כהוגן? מקור בפוסקים רמב"ם או טוש"ע.

בלי לעיין, מסברא:
היא יכולה למכור את גופו של התכשיט אבל לא את "פירותיו" דהיינו השימוש בו (שיש לבעלה את הזכות לראות את אשתו מתקשטת בו). וגם גופו - אם תמות בחיי בעלה - הבעל מוציא מיד הלקוחות.

האם יש איזושהי סברא לכיוון ההפוך?!

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' דצמבר 31, 2019 5:12 pm

עושה חדשות כתב:מי "אומרים" כזה דבר?
באר היטב סימן תקפט.png

בס' כל בו (עם הערות הג"ר דוד אברהם שליט"א) הל' ראש השנה (סי' ס"ד), כרך ד' עמ' קי"ב הערה 173, ציין לכמה ספרים, (אך כנראה כולם שייכים לתקופה שאחרי הבאר היטב), ראה שם שציין לס' ארחות חיים (כהנא - ספינקא) סי' תקפ"ט אות ד' [ושם ציין לס' כרם שלמה (האס) יו"ד הל' מילה סי' רס"ו סעיף י', (ועיין עוד כרם שלמה או"ח הל' ר"ה סי' תקפ"ט), וכן ציין לקרבן נתנאל יבמות פ"ח סוף סי' כ"ט שהביא מס' מעשה טוביה, וכן ציין לתפארת ישראל (ראה שבת פ"יט מ"ג, ועיי"ש בועז ס"ק ב')], וראה עוד שם שציין לס' שדי חמד ח"א עמ' 458 (כללים, מערכת א', שיורי הפאה, מערכת א' כלל ח'), ולס' שמח נפש (מהדורת תשנ"א) עמ' קט"ז (במהדורה ראשונה ירושלים תרס"ג הוא בדף מ"ו ע"ב) ערך מילה, [שהביא ס' יד נאמ"ן (מיראנדה) בליקוטין דף ס"ב ע"ב, והביא שו"ת שאילת יעבץ ח"א בסוף ההשמטות (לסי' קע"א) דף קס"ב ע"ד (שם הביא ס' הכוזרי במאמר ד' בביאורו על ס' יצירה, והוסיף שכן ראה בס' בן סינא), ועיין מור וקציעה או"ח סי' תקפ"ט דף ס"ו].
וראה עוד ס' כל בו (עם הערות הנ"ל) הל' נדה (סי' פ"ה) כרך ה' עמ' תכ"ד הערה 202.

צורבא מדרבנן

חגי פאהן כתב:התרומה כ' סי' רכא שרבה ורב יוסף הלכה כרבה, והביאו סמ"ג בל"ת סה דף יט:
לכא' הם מביאים זאת בשם ר"ח, אך על הדף שבת יח. ר"ח רק אומר שמסתברא במקרה זה של ריחיים של מים בשבת כרבה, אך לא שיש כלל כזה שתמיד הלכה כרבה. אם כן מנא להו? ובפרט שבב"ב יב ב מצינו הלכה כרב יוסף. שמא זה ר"ח במקום אחר?

שאלתי לגרי"ח סופר שליט"א והראה לי דברי רבינו חננאל שבת דף קלה: וקיימא לן הלכתא כרב באיסורי. ועוד רבה ורב יוסף הלכתא כרבה, בר משדה קנין ומחצה הלכך כוותייהו עבדינן"

ומההיא דב"ב יב: הנ"ל ל"ק שלגמרא עצמה [רבינא ורב אשי] יש כח לפסוק גם לא לפי הכללים.

חגי פאהן · הודעהעל ידי **חגי פאהן** » ד' ינואר 01, 2020 1:09 pm

צורבא מדרבנן כתב:
חגי פאהן כתב:התרומה כ' סי' רכא שרבה ורב יוסף הלכה כרבה, והביאו סמ"ג בל"ת סה דף יט:
לכא' הם מביאים זאת בשם ר"ח, אך על הדף שבת יח. ר"ח רק אומר שמסתברא במקרה זה של ריחיים של מים בשבת כרבה, אך לא שיש כלל כזה שתמיד הלכה כרבה. אם כן מנא להו? ובפרט שבב"ב יב ב מצינו הלכה כרב יוסף. שמא זה ר"ח במקום אחר?

שאלתי לגרי"ח סופר שליט"א והראה לי דברי רבינו חננאל שבת דף קלה: וקיימא לן הלכתא כרב באיסורי. ועוד רבה ורב יוסף הלכתא כרבה, בר משדה קנין ומחצה הלכך כוותייהו עבדינן"

ומההיא דב"ב יב: הנ"ל ל"ק שלגמרא עצמה [רבינא ורב אשי] יש כח לפסוק גם לא לפי הכללים.

יישר כח! (בוגשל זה קלה.)
ומהיכן לר"ח כלל זה, האם הוא מופיע בש"ס עצמו, או שכך קיבל מרבותיו? באמצעי החיפוש העומדים לרשותי ביקשתיו ולא מצאתיו.

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ד' ינואר 01, 2020 3:14 pm

גבורות ה' פרק מ'
ולפיכך אמרו במדרש שלכך נקראו עברים רצה לומר עבר ים, פירוש שיש לקרות לישראל שם על עברת הים שזהו עצם מעלתן, שיצאו מן המים המונעים לצורה וקנו מדריגת הצורה השלימה כמו שהתבאר:
היכן הוא המדרש?

נמצא ב"ה - שמו"ר ג' ח'.

עזריאל ברגר

חגי פאהן כתב:
צורבא מדרבנן כתב:
חגי פאהן כתב:התרומה כ' סי' רכא שרבה ורב יוסף הלכה כרבה, והביאו סמ"ג בל"ת סה דף יט:
לכא' הם מביאים זאת בשם ר"ח, אך על הדף שבת יח. ר"ח רק אומר שמסתברא במקרה זה של ריחיים של מים בשבת כרבה, אך לא שיש כלל כזה שתמיד הלכה כרבה. אם כן מנא להו? ובפרט שבב"ב יב ב מצינו הלכה כרב יוסף. שמא זה ר"ח במקום אחר?

שאלתי לגרי"ח סופר שליט"א והראה לי דברי רבינו חננאל שבת דף קלה: וקיימא לן הלכתא כרב באיסורי. ועוד רבה ורב יוסף הלכתא כרבה, בר משדה קנין ומחצה הלכך כוותייהו עבדינן"

ומההיא דב"ב יב: הנ"ל ל"ק שלגמרא עצמה [רבינא ורב אשי] יש כח לפסוק גם לא לפי הכללים.

יישר כח! (בוגשל זה קלה.)
ומהיכן לר"ח כלל זה, האם הוא מופיע בש"ס עצמו, או שכך קיבל מרבותיו? באמצעי החיפוש העומדים לרשותי ביקשתיו ולא מצאתיו.

כמדומני שרבינו חננאל נחשב כאחד מאחרוני הגאונים ש"דבריהם דברי קבלה"

שבענו מטובך

הרד"ל כתב שר' אלעזר בן עזריה חולק לפעמים על רבן גמליאל.
חיפשתי היכן, ובעליל לא מצאתי.

יוסף חיים אוהב ציון

ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה שנאמר (דברים לג, יב) חופף עליו כל היום.
וזכורני שראיתי שהרצועה הייתה בזכות שיהודה לא הלקה אותו ברצועה וע"ז היה מצטער למה לא הלקהו. אודה למי שיחזיר לי אבידתי.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ה' ינואר 02, 2020 10:18 am

היכן מוזכר שהראב"ע כותב שהיה בדעתו לכתוב פירוש על הש"ס, אלא שבעניו לא היה לו די ממון לקנות נייר?
יש"כ

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' ינואר 02, 2020 12:26 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה שנאמר (דברים לג, יב) חופף עליו כל היום.
וזכורני שראיתי שהרצועה הייתה בזכות שיהודה לא הלקה אותו ברצועה וע"ז היה מצטער למה לא הלקהו. אודה למי שיחזיר לי אבידתי.

הרה"צ ר' אלימלך בידרמן שליט''א

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ה' ינואר 02, 2020 3:30 pm

עזריאל ברגר כתב:שרבינו חננאל נחשב כאחד מאחרוני הגאונים ש"דבריהם דברי קבלה"

עיין רא"ש סוף פ"ו משבועות שכתב "כדברי ר"ח כי כל דבריו דברי קבלה", ועיי"ש בפלפולא חריפתא ס"ק ח' שציין רא"ש ספ"ק דנדה.
ועיין שם הגדולים ערך רבינו חננאל.

עושה חדשות

: ראב פינקל.PNG (9.72 KiB) נצפה 11942 פעמים

נמצא בזוהר לפנינו?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' ינואר 02, 2020 11:40 pm

עושה חדשות כתב:נמצא בזוהר לפנינו?

זוהר חלק ג דף קסז ע"ב
בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה, וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה, וכל חדא וחדא מנייהו, דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה. תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו, הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי, ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה, וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה, ואמרה, זכאה חולקי דרביתי נהירו דא, ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו:
אהדרת לגבי נשין, ואשתדלן בפקודי אורייתא, כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא, בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין, בר דלא נהרי הכי, פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא, משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא, וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה, אקרון נשים שאננות, דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל:
בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר, וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה, תלת זמנין ביומא מכריזין קמה, הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא, ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה, וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף, וחדאת וסגידת לגביה, ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי:
לבתר אהדרת לגבי שאר נשין, ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה, וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא, ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו

עזריאל ברגר

: Screenshot_20200103-003016.jpg (185.48 KiB) נצפה 11925 פעמים

(מתוך מאמרי אדמו"ר הזקן שנת תקס"ח ח"א עמוד תקמג).

היכן מצינו בזוהר ששנתו של דוד המלך היתה שעה?

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ו' ינואר 03, 2020 10:33 am

חגי פאהן כתב:
צורבא מדרבנן כתב:
חגי פאהן כתב:התרומה כ' סי' רכא שרבה ורב יוסף הלכה כרבה, והביאו סמ"ג בל"ת סה דף יט:
לכא' הם מביאים זאת בשם ר"ח, אך על הדף שבת יח. ר"ח רק אומר שמסתברא במקרה זה של ריחיים של מים בשבת כרבה, אך לא שיש כלל כזה שתמיד הלכה כרבה. אם כן מנא להו? ובפרט שבב"ב יב ב מצינו הלכה כרב יוסף. שמא זה ר"ח במקום אחר?

שאלתי לגרי"ח סופר שליט"א והראה לי דברי רבינו חננאל שבת דף קלה: וקיימא לן הלכתא כרב באיסורי. ועוד רבה ורב יוסף הלכתא כרבה, בר משדה קנין ומחצה הלכך כוותייהו עבדינן"

ומההיא דב"ב יב: הנ"ל ל"ק שלגמרא עצמה [רבינא ורב אשי] יש כח לפסוק גם לא לפי הכללים.

יישר כח! (בוגשל זה קלה.)
ומהיכן לר"ח כלל זה, האם הוא מופיע בש"ס עצמו, או שכך קיבל מרבותיו? באמצעי החיפוש העומדים לרשותי ביקשתיו ולא מצאתיו.

הכלל נמצא להדיא במס' ב"ב קמג:. אלא שדנו התוס' בכ"מ אי זה כלל רק למסכת ב"ב, ראה למשל תוס' ב"ק נו: ד"ה בההיא הנאה.

עזריאל ברגר

.השוחט כתב:הכלל נמצא להדיא במס' ב"ב קמג:. אלא שדנו התוס' בכ"מ אי זה כלל רק למסכת ב"ב, ראה למשל תוס' ב"ק נו: ד"ה בההיא הנאה.

יישר כח גדול.
וראה רשב"ם שם, ותוס' בדף קיד עמוד ב.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » א' ינואר 05, 2020 4:37 pm

מובא בספרים רבים ש'צדיקים יש בהם מדעת קונם'
האם יש לזה מקור קדום (משלוש מאות שנה ומעלה)?
יש"כ

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » א' ינואר 05, 2020 6:58 pm

רצו"ב דברי הרב ברית אברהם על ילקוט שמעוני.
מעתיק פיסקא רחבה בשם ה"ר משה קורדובירו זצ"ל.
מהיכן העתיק זאת?
הייחוס הזה נכון?
יש בכתבי הרמ"ק תוכן בסגנון זה?
יישר כוח רב

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ב' ינואר 06, 2020 8:29 am

הדברים ללא ספק - תורת רבינו משה קורדואירו
והם כנראה מספר הדרשות שלו האבוד
וראה לע''ע בהקדמת הרמ''ע לספר פלח הרמון

בברכת
ושא נס לקבץ גליותינו

תשואות חן חן לו
ישא ברכה מאת ה'

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' ינואר 06, 2020 3:41 pm

ושא_נס כתב:רצו"ב דברי הרב ברית אברהם על ילקוט שמעוני.
מעתיק פיסקא רחבה בשם ה"ר משה קורדובירו זצ"ל.
מהיכן העתיק זאת?
הייחוס הזה נכון?
יש בכתבי הרמ"ק תוכן בסגנון זה?

שבע כתב:הדברים ללא ספק - תורת רבינו משה קורדואירו
והם כנראה מספר הדרשות שלו האבוד
וראה לע''ע בהקדמת הרמ''ע לספר פלח הרמון

עיי"ש סגנון של דרשה, באריכות רבה, עם עשרים שאלות, ואח"כ יישוב.
וראה בספרי הרב חיד"א שמזכיר בקצרה בכמה מקומות, שבפירוש הילקוט [= ברית אברהם] תהלים מזמור ל"ב מביא משם הרב הקדוש רבינו מהר"ם קורדובירו זצ"ל, לפי דרכו, דפירוש נשאת עון עמך שכחת עון עמך.
ראה ראש דוד סוף פ' האזינו (בדפוס ראשון דף קס"א טור ב') ד"ה ויתישב, דברים אחדים דרוש א' (עמ' ו') ד"ה ובהא אשכחנא, כסא רחמים מס' סופרים פ"ט ה"ז ד"ה דרש צור ילדך תשי, חומת אנך תהלים פ"ה ד"ה רצית. וכן ראה מדבר קדמות מערכת ש' אות ט"ו (אך שם לא נזכר שהמקור הוא "פירוש הילקוט").

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' ינואר 06, 2020 4:26 pm

לעיל viewtopic.php?f=7&t=30792&p=593879#p592827
נזכר ס' שמח נפש (גאגין) בענין אנדרוגינוס

וונדרבר כתב:בס' כל בו (עם הערות הג"ר דוד אברהם שליט"א) הל' ראש השנה (סי' ס"ד), כרך ד' עמ' קי"ב הערה 173, ציין לכמה ספרים, (אך כנראה כולם שייכים לתקופה שאחרי הבאר היטב), ראה שם שציין ... ולס' שמח נפש (מהדורת תשנ"א) עמ' קט"ז (במהדורה ראשונה ירושלים תרס"ג הוא בדף מ"ו ע"ב) ערך מילה, [שהביא ס' יד נאמ"ן (מיראנדה) בליקוטין דף ס"ב ע"ב, והביא שו"ת שאילת יעבץ ח"א בסוף ההשמטות (לסי' קע"א) דף קס"ב ע"ד (שם הביא ס' הכוזרי במאמר ד' בביאורו על ס' יצירה, והוסיף שכן ראה בס' בן סינא), ועיין מור וקציעה או"ח סי' תקפ"ט דף ס"ו].

וראוי להעיר שכשמשווים שם בין שתי המהדורות של ס' שמח נפש, נראה שבמהדורה החדשה (תשנ"א) תיקן המהדיר מדעתו "תיקונים" משובשים מבלי לעיין במקורות, [ויש לבדוק אם כך הוא לאורך כל הספר].
לדוגמה, בס' שמח נפש מהדורה ראשונה (תרס"ג) דף מ"ו ע"ב, ערך מילה:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[באוצר החכמה נשמטו בטעות כמה דפים שם, וצריך לתקן]
"וע' להגאון יעב"ץ ז"ל בתשו' ח"א בהשמטות דס"י ובס' דקס"ב ע"ד אייתי כן מס' הכוזרי בביאורו ע"ס יצירה ושכן ראה בס' בן סינא ע"ש".
ובמהדורה החדשה (תשנ"א) עמ' קט"ז, הדפיסו כך:
"ועיין להגאון יעב"ץ ז"ל בתשובות ח"א בהשמטות דף ס"ו ובסידורו דף קס"ב ע"ד אייתי כן מספר הכוזרי בביאורו על ספר יצירה, ושכן ראה בספר בן (סינא) [סירא], עיין שם".
מה שהדפיסו "בהשמטות דף ס"ו" אינו מובן, כי ההשמטות הם בסוף הספר (ולא בדף ס"ו), ומה שפיענחו: ובס' = ובסידורו, אינו נכון כלל כי אין דף כזה בסידורו, וגם לא נזכרו דברים אלו בסידורו, וכוונתו להשמטות של שו"ת שאילת יעבץ ח"א (דפוס ראשון) דף קס"ב ע"ד, ששם כתובים הדברים. (במהדורות החדשות של שאילת יעב"ץ הדפיסו את ההשמטות בפנים בסי' קע"א). וכן מה ש"תיקנו" במקום בן סינא "בן סירא", כמובן אינו נכון. [כנראה מעולם לא שמעו על ספר בן סינא, ושיערו (מבלי לבדוק) שהוא בס' בן סירא].

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ב' ינואר 06, 2020 6:44 pm

וונדרבר כתב:
ושא_נס כתב:רצו"ב דברי הרב ברית אברהם על ילקוט שמעוני.
מעתיק פיסקא רחבה בשם ה"ר משה קורדובירו זצ"ל.
מהיכן העתיק זאת?
הייחוס הזה נכון?
יש בכתבי הרמ"ק תוכן בסגנון זה?

שבע כתב:הדברים ללא ספק - תורת רבינו משה קורדואירו
והם כנראה מספר הדרשות שלו האבוד
וראה לע''ע בהקדמת הרמ''ע לספר פלח הרמון

עיי"ש סגנון של דרשה, באריכות רבה, עם עשרים שאלות, ואח"כ יישוב.
וראה בספרי הרב חיד"א שמזכיר בקצרה בכמה מקומות, שבפירוש הילקוט [= ברית אברהם] תהלים מזמור ל"ב מביא משם הרב הקדוש רבינו מהר"ם קורדובירו זצ"ל, לפי דרכו, דפירוש נשאת עון עמך שכחת עון עמך.
ראה ראש דוד סוף פ' האזינו (בדפוס ראשון דף קס"א טור ב') ד"ה ויתישב, דברים אחדים דרוש א' (עמ' ו') ד"ה ובהא אשכחנא, כסא רחמים מס' סופרים פ"ט ה"ז ד"ה דרש צור ילדך תשי, חומת אנך תהלים פ"ה ד"ה רצית. וכן ראה מדבר קדמות מערכת ש' אות ט"ו (אך שם לא נזכר שהמקור הוא "פירוש הילקוט").

ייש"כ לרוב על רשימה נעימה זו, וביותר שכתבת אותה בחן רב ובסדר נהדר, כל ספרי גאון עוזינו החיד"א זצ"ל אשר זכרת כסדר הדפסתם בדיוק, ממך יראו וכן יעשו כל העוסקים בתחומים אלו, והרבה יש ללמוד מסדר הרישום אצל החיד"א ואחרים.

לא בדקתי אם בכל המקומות החיד"א מזכיר את אותה ההקדמה ממש, אבל החיד"א הוא מגדולי החכמים שמשתמשים באותן הקדמות בדוכתין סגיאין בספריהם, וברגע שכתב זה במקום ראשון בספריו, על הרוב בספריו הבאים משתמש בדבריו המוקדמים.

ייש"כ כמובן גם החכם שבע נר"ו על דבריך הבהירים, ולוואי וימצאו דרושי הרב הקדוש מהרמ"ק זצ"ל.

בפשיטות נראה כי היחידי אשר עשה שימוש בדרושיו הוא ר' אברהם גדליה בברית אברהם, לא כן? יש עוד מחכמי ישראל שהשתמשו בו? עוד איזכורים לקיומם של דרושיו?

שמא ושמא ענין זה כדאי לעשותו באשכול לעצמו אשר כותרתו "דרושי הרמ"ק".

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ג' ינואר 07, 2020 3:17 pm

כמה שנים היו בין משה רבינו לדוד ע"פ חז"ל? (ממתי שמשה נפטר ועד שנולד דוד)

תורה מפוארת

סליחות כתב:כמה שנים היו בין משה רבינו לדוד ע"פ חז"ל? (ממתי שמשה נפטר ועד שנולד דוד)

אני חושב שזה קל מאו לחשב תחשב ששלמה המלך בנה את הבית בשנת 280 ליציאת מצרים, תפחית את ה40 שנות מדבר, =240 בן כמה היה שלמה כשהחל למלוך שזה היה אחר 70 שנות דוד, זה יוצא באיזור 150 שנה.

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ג' ינואר 07, 2020 4:08 pm

ייש"כ!

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' ינואר 07, 2020 9:52 pm

בלבוש או"ח סימן לג סעיף ה בתוך ההג"ה כתב:
'וזה, כי כמה ראו גם תמהו התמיה הזאת אשר אמרתי, ויישבו אותה בשכלם הזך ואמרו בדעתם לפירוש פשוט בפרשה, שכל מה שבא מן ההבטחה והאזהרות בפרשה זו, והוא ממה שלא הוזכר למעלה בפרשת שמע, ראוי הוא שיבא הכל בלשון רבים, משום דקאי על תחילת הפרשה שהיא לשון רבים. אבל כל מה שבא בפרשה זו ממה שכבר הוזכר בפרשת שמע, ראוי הוא שלא לשנות את לשונו ממה שנאמר כבר בפרשת שמע שהותחלה היא בלשון יחיד, שמע ישראל וגו' ואהבת וגו', וקאי כולהו על שמע וגו' ואהבת וגו', ולכך לא שינה הלשון בפרשה זו ממילת בשבתך עד ובשעריך.
מי הם אלו שתירצו כן?
גם מה שכתב שם שיש עוד הרבה דרשות דבעינן 'תמה' מלבד מה שמביא שם, לא מצאתי לע"ע רק ושמתם סם תם

יוסף חיים אוהב ציון

שמעתי מהגרב"צ מוצפי שאמר בשם הגר"ח פלאג'י, שצעיף ר"ת עמך ישראל צריכים פרנסה.איה מקום הדברים?
[בספרי החסידות ידוע]

תורה מפוארת

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי מהגרב"צ מוצפי שאמר בשם הגר"ח פלאג'י, שצעיף ר"ת עמך ישראל צריכים פרנסה.איה מקום הדברים?
[בספרי החסידות ידוע]

עצת ידיד: כתוב באוצר בחיפוש צעיף צריכים פרנסה והא לך 40 תוצאות,. אכן מקור חיים זה מספרי החסידות בעיקר מהרה"ק מזלוטשוב תלמיד חבר ותלמיד למרן הבעש"ט.

יוסף חיים אוהב ציון

תורה מפוארת כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי מהגרב"צ מוצפי שאמר בשם הגר"ח פלאג'י, שצעיף ר"ת עמך ישראל צריכים פרנסה.איה מקום הדברים?
[בספרי החסידות ידוע]

עצת ידיד: כתוב באוצר בחיפוש צעיף צריכים פרנסה והא לך 40 תוצאות,. אכן מקור חיים זה מספרי החסידות בעיקר מהרה"ק מזלוטשוב תלמיד חבר ותלמיד למרן הבעש"ט.

מהר"ח פלאג'י?

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' ינואר 08, 2020 1:08 am

תורה מפוארת כתב:
סליחות כתב:כמה שנים היו בין משה רבינו לדוד ע"פ חז"ל? (ממתי שמשה נפטר ועד שנולד דוד)

אני חושב שזה קל מאו לחשב תחשב ששלמה המלך בנה את הבית בשנת 280 ליציאת מצרים, תפחית את ה40 שנות מדבר, =240 בן כמה היה שלמה כשהחל למלוך שזה היה אחר 70 שנות דוד, זה יוצא באיזור 150 שנה.

200 שנים תמימות הלכו אצלך לאיבוד... בית המקדש הראשון נבנה בשנת 480 ליציאת מצרים.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ד' ינואר 08, 2020 8:04 am

ראיתי ציטוט בלשון הקודש מהזוהר ואיני מוצא את המקור.
אודה לעזרה.

ר' חייא היה יושב לפני ר' שמעון, אמר לו מה ראתה התורה לספור בניו של יעקב בתחלה, שהם י"ב, ואחר כך שהם שבעים, שכתוב כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, ומהו הטעם שהיו שבעים ולא יותר. אמר לו (ר"ש הוא) כנגד שבעים אומות שהם בעולם, שהם היו אומה אחת כנגד כולם

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ד' ינואר 08, 2020 8:22 am

ברוז כתב:ראיתי ציטוט בלשון הקודש מהזוהר ואיני מוצא את המקור.
אודה לעזרה.
ר' חייא היה יושב לפני ר' שמעון, אמר לו מה ראתה התורה לספור בניו של יעקב בתחלה, שהם י"ב, ואחר כך שהם שבעים, שכתוב כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, ומהו הטעם שהיו שבעים ולא יותר. אמר לו (ר"ש הוא) כנגד שבעים אומות שהם בעולם, שהם היו אומה אחת כנגד כולם

זהר ח"ב דף ו ע"א

ר' חִיָּיא הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲמַר לֵיהּ, מַה חָמָת אוֹרַיְיתָא לְמִמְנֵי בְּנוֹי דְּיַעֲקֹב, דְּאִינּוּן תְּרֵיסָר בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר כֵּן שִׁבְעִים דִּכְתִּיב, (בראשית מ"ו) כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים. וּמַאי טַעְמָא שִׁבְעִים וְלַא יַתִּיר. אָמַר לֵיה, לְקָבֵּיל ע' אוּמִין, דְאִינוּן בְּעָלְמָא, וְאִינוּן הַווּ אוּמָה יְחִידָאָה לְקַבֵּל כֻּלְהוֹן. וְתּוּ אָמַר לֵיה, תָּא חָזֵי, קַלְדִיטִין דְנַהֲרִין (גוברין) עֲנַפִין יַתְבִין בְּמַטְלְנֵיהוֹן, (נ"א במטולהון) מְמַנָן עַל שִׁבְעִין עַמָמִין, נָפְקִין מִתְּרֵיסָר גְּלִיפִין קְטוּרִין דְּאִסְתַּחֲרָן בְּמַטַּלְנֵיהוֹן, לְמִתְקְלָן לְאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים ל"ב) יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (זכריה ב') כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם, לְאַחֲזָאָה דְּאִינּוּן קַיְימִין בְּגִין יִשְׂרָאֵל. בְּאַרְבַּע לָא נְאֱמַר, אֶלָּא כְּאַרְבַּע. כְּמָה דְּאִי אֶפְשָׁר לְעָלְמָא בְּלא אַרְבַּע רוּחוֹת כַּךְ אִי אֶפְשָׁר לְעָלְמָא בְּלא יִשְׂרָאֵל. (שמות א') וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ. ר' אַבָּא פָּתַח (ישעיה ל"ב) אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ מִכָּל שְׁאַר עַמִּין, וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִּיב, (דברים י"ד) וּבְךָ בָּחַר יְיָ' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגוּלָה וְגוֹ', וּכְתִיב (דברים ל"ב) כִּי חֵלֶק יְיָ' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, יִשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (דברים ד') וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כּוּלְּכֶם (דף ו' ע"א) הַיּוֹם:

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ד' ינואר 08, 2020 9:59 am

תודה רבה.

תורה מפוארת

סגי נהור כתב:
תורה מפוארת כתב:
סליחות כתב:כמה שנים היו בין משה רבינו לדוד ע"פ חז"ל? (ממתי שמשה נפטר ועד שנולד דוד)

אני חושב שזה קל מאו לחשב תחשב ששלמה המלך בנה את הבית בשנת 280 ליציאת מצרים, תפחית את ה40 שנות מדבר, =240 בן כמה היה שלמה כשהחל למלוך שזה היה אחר 70 שנות דוד, זה יוצא באיזור 150 שנה.

200 שנים תמימות הלכו אצלך לאיבוד... בית המקדש הראשון נבנה בשנת 480 ליציאת מצרים.

אכן מריהטא דעניינא רצתי ולא כתבתי ארבע מאות שמונים כמפורש בקרא.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ד' ינואר 08, 2020 2:23 pm

אחד מן האחרונים כתב בשם הרב הכותב בעין יעקב שהביא מדרש רבה בראשית טו ז: "כך בשעה שאכל אדם הראשון מאותו האילן, טרדו הקדוש ברוך הוא והוציאו חוץ לג"ע, והיה מחזר על כל אילנות ולא היו מקבלין אותו, ומה היו אומרים לו אמר רבי ברכיה הא גנב דגנב דעתיה דברייה, הה"ד (תהלים לו) אל תבואני רגל גאוה, רגל שנתגאה על בוראו, ויד רשעים אל תנידני, לא תיסב מני עלה"
היכן באו דברי הרב הכותב הללו?

יש תוספות במסכת סנהדרין דף ע עמוד ב (הובא בעין יעקב): "בה נתקנו - פי' בקונט' מדת הקדוש ברוך הוא באיזמל שהוא מכה בו מרפא נס בתוך נס כמו ויצת אש בציון ואני אהיה חומת אש ואין ענין זה לזה כלל אלא היינו כדאמרי' בב"ר משל לבן מלך שקלקל עם אחת משפחותיו כיון ששמע המלך טרדו והוציאו חוץ לפלטרין שלו והיה מחזר על הפתחים של שפחותיו ולא היו מקבלין אותו אלא אותה שקלקלה עמו פתחה לו דלתיה וקבלתו כך בשעה שאכל אדם מפרי האילן טרדו והוציאו מחוץ לגן עדן והיה מחזר על כל האילנות ולא היו מקבלין אותו מה היו אומרים לו א"ר ברכיא הא גנבא דגנב דעתא דברייה היינו הא דכתיב אל תביאני רגל גאוה רגל שנתגאה על בוראו ויד רשעים אל תנידני לא תסב מני עלה אבל התאנה ע"י שאכל ממנה פתחה לו דלתיה וקבלתו".

האם הרב הכותב הביא מאמר ב"ר הנ"ל?

ייש"כ

שבענו מטובך

סליחות כתב:כמה שנים היו בין משה רבינו לדוד ע"פ חז"ל? (ממתי שמשה נפטר ועד שנולד דוד)

משה רבינו נפטר 2488, ודוד נולד 2854. הרי ביניהם 366 שנים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר