סדר הדלקת נרות כשיבא המשיח

[יוסף חיים אוהב ציון]

נשאלתי מאת ידי"נ הרה"ג רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א בעל פרד"י החדש וז"ל:
"הסתפקתי אם יבוא משיח באמצע ימי החנוכה כיצד ינהגו, האם יעברו באמצע ימי
החנוכה להדליק בסדר של פוחת והולך כדברי בית שמאי? והאם יתחילו משמונה?"
וספיקו עפ"י דברי האר”י ז”ל שכתב : “הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין”

[בברכה המשולשת]

לעת"ל שם הכוונה מיד בביאת משיח?

[יוסף חיים אוהב ציון]

לכאורה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?t=9904#p91051

[בברכה המשולשת]

ייש"כ.
ראיתי את המאמר המצורף שם, ועדיין צל"ע שהרי לעת"ל וימות המשיח אינם בדווקא אותו דבר.

[עזריאל ברגר]

נשאלתי מאת ידי"נ הרה"ג רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א בעל פרד"י החדש וז"ל:
"הסתפקתי אם יבוא משיח באמצע ימי החנוכה כיצד ינהגו, האם יעברו באמצע ימי
החנוכה להדליק בסדר של פוחת והולך כדברי בית שמאי? והאם יתחילו משמונה?"
וספיקו עפ"י דברי האר”י ז”ל שכתב : “הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין”

לעת"ל שם הכוונה מיד בביאת משיח?

ע"פ המבואר במצורף להודעה viewtopic.php?p=91476#p91476
השינוי לא יהיה אוטומטי מיד בביאת המשיח, אלא לאחר שידונו הסנהדרין הגדולה מחדש בכל ענין וענין ויכריעו כב"ש.
וממילא גם זה יהיה מוטל עליהם להכריע.
ואולי הם ימתינו עם ההכרעה בזה עד שיעבור החג, שלא יהיה מקצתו כך ומקצתו כך?

[אשר ברא]

נסמוך על סברת הביאור הלכה סי' תרע"א ד"ה וי"א דכ"א מבני הבית וכו' דדעת הרי"ף דזה לא נכנס בכלל מה דקי"ל בעלמא דהלכה כב"ה בדינא אחרי דאינם מחולקים בענין הלכה אלא בענין הידור בעלמא ולשיטתו י"ל גם להיפך שאף לעתיד לא יהי' הלכה כב"ש בזה.

ואף שסיים הב"ה שאין לצרף ד"ז להלכה כלל אולי לעתיד גם זה ישתנה

[שומע ומשמיע]

רואים שהיה פשוט שצריך לעבור בין שמונה לאחד, אלא שהפלוגתא היא האם בסדר של ירידה או בסדר של עליה. ובאמצע החג לא שייך לשנות.
ויה"ר שנזכה במהרה.

[פלוריש]

זו אמירה הלכתית או אגדתית?
בכל מחלוקת ביניהם הסיבה היא חסד ודין או שלפעמים נחלקו מסיבות אחרות?

[מיללער]

בכל מחלוקת ביניהם הסיבה היא חסד ודין או שלפעמים נחלקו מסיבות אחרות?

זה לי יומיים שחשבתי על המחלוקת ב"ש וב"ה באופן הדלקת הנרות, עפ"י דבריו הק' של הגאון בעל כלי חמדה (פרשת וישב) דלהכי מדמי ב"ש נרות חנוכה לפרי החג שבאין גם להכניע כוחות הטומאה כמו פרי החג עיי"ש דבריו המתוקים.

ולפי דרכו רציתי לומר שהקדמונים כבר דנו בענין סור מרע ועשה טוב, אם צריך מתחלה לעבוד להסיר הרע או אפשר להתחיל בעבודת השם בעשה טוב, והרע מעצמו יסור והדברים עתיקים.

ואולי מצד מדת ב"ש שהוא מדת הדין נקטו השיטה של 'פוחת והולך' היינו שצריך להכניע קודם את הרע ולהפחיתו ועיד"ז להלהיב את העשה טוב, וב"ה מצד מדת הרחמים סברו מעלין בקודש היינו שעובדים קודם על העליות ומוסיף והולך ועיד"ז יסור הרע.

ולפי"ז אולי בביאת המשיח בב"א שרוח הטומאה יעביר מן הארץ אז גם יודו ב"ש לב"ה שהדרך בעבודת השם הוא בבחינת מוסיף והולך וכו'

כל פטפוטי טבין....

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להעיר:


בבית הלוי בחידושים על חנוכה מבואר שאפשר לעבור באמצע בין ב"ש וב"ה, אם יש צורך:

"וגם להתוס' נ"מ לדינא בהך פלוגתא באין לו כל הצורך מיום החמישי ולמעלה ואין לו רק ד' נרות דלטעם הראשון לא ידליק לב"ה רק נר אחד דבארבע ליכא הידור כלל אבל לטעם השני דגם ב"ה מודים דהיו יכולין לעשות הידור של הנכנסין ורק משום מעלין בקודש א"כ כשאין לו רק ארבע ידליק ד' ויהיה ההידור כנגד ימים הנכנסין"

[דרומי]

בהמשך לדברי הרב מילער על התוכן המוסרי של מחלוקת ב"ש וב"ה (עם התייחסות גם לעתיד לבוא)

[וכדבריו שם: פיטטייא דאורייתא טבין...]

[ברוז]

בכל מחלוקת ביניהם הסיבה היא חסד ודין או שלפעמים נחלקו מסיבות אחרות?

זה לי יומיים שחשבתי על המחלוקת ב"ש וב"ה באופן הדלקת הנרות, עפ"י דבריו הק' של הגאון בעל כלי חמדה (פרשת וישב) דלהכי מדמי ב"ש נרות חנוכה לפרי החג שבאין גם להכניע כוחות הטומאה כמו פרי החג עיי"ש דבריו המתוקים.

ולפי דרכו רציתי לומר שהקדמונים כבר דנו בענין סור מרע ועשה טוב, אם צריך מתחלה לעבוד להסיר הרע או אפשר להתחיל בעבודת השם בעשה טוב, והרע מעצמו יסור והדברים עתיקים.

ואולי מצד מדת ב"ש שהוא מדת הדין נקטו השיטה של 'פוחת והולך' היינו שצריך להכניע קודם את הרע ולהפחיתו ועיד"ז להלהיב את העשה טוב, וב"ה מצד מדת הרחמים סברו מעלין בקודש היינו שעובדים קודם על העליות ומוסיף והולך ועיד"ז יסור הרע.

ולפי"ז אולי בביאת המשיח בב"א שרוח הטומאה יעביר מן הארץ אז גם יודו ב"ש לב"ה שהדרך בעבודת השם הוא בבחינת מוסיף והולך וכו'

כל פטפוטי טבין....

דרוש נפלא בענין זה מהספר הקדוש דברי שלום לרבי שלום מבראהין קוידינוב.

[מיללער]

בכל מחלוקת ביניהם הסיבה היא חסד ודין או שלפעמים נחלקו מסיבות אחרות?

זה לי יומיים שחשבתי על המחלוקת ב"ש וב"ה באופן הדלקת הנרות, עפ"י דבריו הק' של הגאון בעל כלי חמדה (פרשת וישב) דלהכי מדמי ב"ש נרות חנוכה לפרי החג שבאין גם להכניע כוחות הטומאה כמו פרי החג עיי"ש דבריו המתוקים.

ולפי דרכו רציתי לומר שהקדמונים כבר דנו בענין סור מרע ועשה טוב, אם צריך מתחלה לעבוד להסיר הרע או אפשר להתחיל בעבודת השם בעשה טוב, והרע מעצמו יסור והדברים עתיקים.

ואולי מצד מדת ב"ש שהוא מדת הדין נקטו השיטה של 'פוחת והולך' היינו שצריך להכניע קודם את הרע ולהפחיתו ועיד"ז להלהיב את העשה טוב, וב"ה מצד מדת הרחמים סברו מעלין בקודש היינו שעובדים קודם על העליות ומוסיף והולך ועיד"ז יסור הרע.

ולפי"ז אולי בביאת המשיח בב"א שרוח הטומאה יעביר מן הארץ אז גם יודו ב"ש לב"ה שהדרך בעבודת השם הוא בבחינת מוסיף והולך וכו'

כל פטפוטי טבין....

דרוש נפלא בענין זה מהספר הקדוש דברי שלום לרבי שלום מבראהין קוידינוב.

נפלא, תודה רבה!

[שמואל בארג]

שער יששכר לבעל מנחת אלעזר ממונקאטש