ש"ס ארטסקרול (שוטנשטיין) | תיקונים והערות

הוגה ומעיין

ברכות נג:
ברכות כרך ב
עמוד: נג:1, הערה 8
ציטוט: ...ומפרשים ששלושת האמוראים הנזכרים סוברים כרב יהודה אמר רב שאפשר לברך גם מרחוק, בנגוד לעולא, חזקיה ורבא הסוברים שצריך ממש ליהנות מהאור. להלכה, עיין או"ח רצח, ד שצריך להיות די קרוב לנר כדי ליהנות ממנו בפועל.
הטעות: להלכה נפסק שמברכים גם מרחוק, ואף מבית אחר, כמבואר במשנה ברורה שם ס"ק יב, והוכיח כן בשער הציון משיטות אותם אמוראים בסוגיא. אין לזה קשר להלכה המבוארת בשו"ע שצריך להיות די קרוב לנר, והדבר תלוי אם הנר ואורו מועטים או גדולים ומרובים.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » א' דצמבר 22, 2019 1:12 pm

ברכות ה.
הערה 19: "עיין הערה 12", וכנראה צ"ל הערה 11.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » א' דצמבר 22, 2019 8:51 pm

ברכות ב.
בסוף העמוד: 'ומכאן שמותר לו לאכול בקדשים בצאת הכוכבים' צ"ל בתרומה.
אפשר שכבר תוקן במהדורות מאוחרות יותר.

החתן סופר · הודעהעל ידי **החתן סופר** » ד' דצמבר 25, 2019 9:37 am

כמדומה מזיכרון ישן שטעו בציון בברכות נא. בסוגיה דשכח לברך ואכל, וציינו בהערות לדף אחר במקום כט-ל, שם הנידון בראשונים אם כבר נסע פרסה אם יוכל להתפלל תפילת הדרך.

ביקורת תהיה

יבמות סו.
בריש פרק שביעי דיבמות שנינו: אלמנה שניסת לכהן גדול או גרושה לכהן הדיוט - מאחר שנתחללה ונפסלה מאכילת תרומה, אף עבדיה אין אוכלים בתרומה.
ומקשינן בגמרא: והרי למדנו כי קנינו של כהן שקנה קנין – אותו הקנין אוכל בתרומה, ומדוע אפוא לא יאכלו עבדי החללה בתרומה מכח היותם קניַן קנינו של כהן?
אומר רב אשי: איסור האכילה של העבדים גזירת חכמים היא משום אלמנה או גרושה כהנת שתינשא למי שהיא אסורה לו, כי חששו שאם האיש יאכיל את העבדים בתרומה כדין על אף שהאשה אינה אוכלת, תמשיך היא להאכילם שלא כדין לאחר שתתאלמן או תתגרש:

דְּאָתְיָא לְאוֹרוּיֵי: מֵעִקָּרָא אָכְלִי בִּתְרוּמָה דְבֵי נָשָׁא, אִנַּסְבִי לֵהּ לְהַאי אָכְלִי בִּתְרוּמָה דְגַבְרַאי, וְהַשְׁתָּא הָדְרִי לְמִלְּתָא קַמָּיְתָא.

לא תפס המפרש ב'מהדורת שוטנשטיין' את הפואנטה בדברי רב אשי, ועקב כך:
א. לא ידע להסביר כיצד בדיוק עלולה להיווצר הטעות להתיר אכילת עבדים בתרומה בזמן שגבירתם אינה אוכלת בתרומה ואף אינה נשואה לאיש האוכל בתרומה.
ב. לא היתה נוחה לו הזכרת 'תרומת בית אביה' אצל אכילת העבדים מעיקרא: הלוא היתר אכילת עבדי הכהנת בתרומה הוא היתר כללי, ולא בתרומת בית אביה בלבד.

אך באמת החשש ממכשול פשוט וברור:
אכילת עבדים בתרומה בזמן שהגבירה עצמה מנועה מכך עלולה להתפרש כזכות אכילה מכח הרשות שבו נמצאת גבירתם, דהיינו: לפני נישואיה - מכח בית אביה, לאחר נישואיה - מכח בית בעלה, וממילא עתה שנפרדה מבעלה ושבה אל בית אביה – זכותם לשוב ולאכול מכח בית אביה.
ולחיריקיסטים: שם בעמוד סו.5 שורה 12 – 'בת אבי' תחת 'בית אבי'.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' דצמבר 25, 2019 10:28 pm

קבלתי מידיד הערות ותיקונים על סדר מועד ועוד, ע"מ לפרסם כאן

[תיקוני טעויות - עמ' 1, הערות - עמ' 7]

הערות ותיקונים - לפרסום.docx: (345.5 KiB) הורד 400 פעמים

הערות ותיקונים - לפרסום.pdf: (1.16 MiB) הורד 456 פעמים

אפרים זלמן

הי' כדאי אולי להוציא לאור כמה כרכי מבוא לש"ס

יצא לאור כעת באנגלית! (לא ידוע לי אופיו של המבוא)

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' דצמבר 26, 2019 12:35 am

ברכות ז:
מאי דכתיב [...] כבלע רשע צדיק ממנו, וכי רשע בולע צדיק, והא כתיב ה' לא יעזבנו בידו [...], אלא צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע. ואיבעית אימא שעה משחקת לו שאני.

הפירוש הפשוט והישר בגמרא הוא שהאב"א קאי על סתירה זו בין הפסוקים, כמו שפירש מהרש"ל על אתר. ופלא שנדחקו לפרש את הגמרא דווקא לפי פירושו המחודש של העץ יוסף, שהאב"א היא על קושיא אחרת לעיל בסוגיא, מה שהצריכם להוסיף הערת הבהרה ארוכה ולכאורה גם מיותרת.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ג' דצמבר 31, 2019 9:42 pm

י. אברהם כתב:קבלתי מידיד הערות ותיקונים על סדר מועד ועוד, ע"מ לפרסם כאן

התיקונים הנ"ל נשלחו להוצאת שוטנשטיין בשנת תשע"ד, בדקתי והתפלאתי לראות שלא תיקנו כלום מאז

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' ינואר 02, 2020 7:06 pm

ברכות ח.
על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצא, אמר ר' חנינא לעת מצא זו אשה כו', רבי נתן אומר לעת מצא זו תורה, שנאמר כי מוצאי מצא חיים כו'.

נראה בפשטות שהטעם שהובא כל הענין כאן הוא אגב הפסוק "כי מוצאי מצא חיים" שנזכר לעיל לענין הכניסה לבית הכנסת, וכדרך הגמרא בכ"מ.
אמנם במהדורתנו מופיעה ההקדמה הבאה: הגמרא לעיל עסקה בתפילות הנאמרות ב"עת רצון", עכשיו היא דנה בתפילות שאומרים על "עת" מסויימת.

לא צוין מקור לקישור העניינים בדרך זו. ואם הדברים אמורים מסברא בעלמא, נראה שהפירוש הנכון הוא כדלעיל.

יהודה בן יעקב

ב"ב קיא, א ראה מש"כ כאן: viewtopic.php?f=29&t=48840&p=599069#p599003

ביקורת תהיה

ברכות ט, ב

אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא סְמַכִי וְאִתְּזַקִי. אֲמַר לֵהּ: בְּמַאי אִתְּזַקְתָּ? דְּאַמְטַיִית אַסָּא לְבֵי מַלְכָּא. הָתָם נַמֵּי מִבָּעֵי לָךְ לְמֵיהַב אַגְרָא לְמִחְזֵי אַפֵּי מַלְכָּא.

כלומר, רבי זירא נשאל: במה נזקת? ענה: שהבאתי הדס לבית המלך. ונענה: נשכרת ולא נפסדת.
ובמהדורת שוטנשטיין לא שמו לב כי יש כאן שאלה ותשובה ותגובה, משום שקראו ולא דקדקו באותיותיה (שכתוב 'דאמטיית' ולא 'דאמטית').

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' ינואר 29, 2020 9:57 pm

לכאורה אם לפנינו שאלה, תשובה ומענה, דרך הגמרא להפסיק ביניהן ב"אמר ליה".

ביקורת תהיה

סגי נהור כתב:דרך הגמרא להפסיק ב"אמר ליה".

שלילי! העדר ציון חלופי הדוברים - סגנון רווח הוא בלשון חכמים;
ולא בדו־שיח בלבד, אלא אף בתלת־שיח, כדלהלן:

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תּוֹרָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם'.
אָמַר לָהֶן: לְמִצְרַיִם יְרַדְתֶּם?! לְפַרְעֹה הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם?! תּוֹרָה לָמָּה תְּהֵא לָכֶם?
– שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים'.
– בֵּין עֲרֵלִים אַתֶּם שְׁרוּיִין שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה?!
– שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ'.
– כְּלוּם אַתֶּם עוֹשִׂים מְלָאכָה שֶׁאַתֶּם צְרִיכִין שְׁבוּת?!
– שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'לֹא תִשָּׂא'.
– מַשָּׂא וּמַתָּן יֵשׁ בֵּינֵיכֶם?!
– שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ'.
– אָב וָאֵם יֵשׁ לָכֶם?!
– שׁוּב מַה כְּתִיב בָּהּ?
– 'לֹא תִרְצַח, לֹא תִנְאָף, לֹא תִגְנֹב'.
– קִנְאָה יֵשׁ בֵּינֵיכֶם?! יֵצֶר הָרָע יֵשׁ בֵּינֵיכֶם?!

ואם נפשך, גם כאן כשל המפרש ב'מהדורת שוטנשטיין' כשל מהותי, כי על כן חדל להשכיל כי גם מרא דעלמא שותף בשיח הזה, והמעיט בהרבה את עצמת המחזה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' ינואר 30, 2020 5:53 am

ביקורת תהיה כתב:
סגי נהור כתב:דרך הגמרא להפסיק ב"אמר ליה".
שלילי! העדר ציון חלופי הדוברים - סגנון רווח הוא בלשון חכמים;
ולא בדו־שיח בלבד, אלא אף בתלת־שיח, כדלהלן:

גם כאן לא ברור שיש חילופי דוברים. האם יש לך דוגמא נוספת, ועדיף כמובן בארמית?

ראש · הודעהעל ידי **ראש** » ה' ינואר 30, 2020 8:34 am

קידושין סב.
נראה לי שזו טעות-
בקידושין סב. מחלוקת רבי מאיר ורשב''ג אי מכלל הן אתה שומע לאו.
נכתב שם מכלל הן אי אתה שומע לאו בשתי השיטות.

: ‏‏לכידה.PNG (93.17 KiB) נצפה 14379 פעמים

גמח · הודעהעל ידי **גמח** » ה' ינואר 30, 2020 9:05 am

תוקן במהדורה האחרונה.

ביקורת תהיה

סגי נהור כתב:א. לא ברור שיש חילופי דוברים.
ב. האם יש לך דוגמא נוספת?

א. אלא מי הוא זה שענה 'אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם'?
ב. דומה כי נטל ההוכחה עליך. ובכל זאת דוגמה קלה:

מַקְרֵי לֵהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵהּ 'וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה'. אָמַר לֵהּ: כְּגוֹן מַאן?
כְּגוֹן אִמָּךְ!

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' ינואר 30, 2020 12:03 pm

ביקורת תהיה כתב:א. אלא מי הוא זה שענה 'אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם'?

להבנתי הכל מדברי משה.

ביקורת תהיה כתב:ב. דומה כי נטל ההוכחה עליך. ובכל זאת דוגמה קלה:
מַקְרֵי לֵהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵהּ 'וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה'. אָמַר לֵהּ: כְּגוֹן מַאן?
כְּגוֹן אִמָּךְ!

תודה על הדוגמא. מצאתי שבסנהדרין זה אכן מופיע בהקדמת "אמר לו" לפני "כגון אמך".

ביקורת תהיה

סגי נהור כתב:הכל מדברי משה.

דבריך דברי חידות. לשם מה אפוא הפניָה לרבונו של עולם 'תּוֹרָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי מַה כְּתִיב בָּהּ'?

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' ינואר 30, 2020 12:19 pm

הרי הקב"ה אמר לו להחזיר להן תשובה ומצפה לתשובתו.

ביקורת תהיה

סגי נהור כתב:הקב"ה אמר לו להחזיר להן תשובה, ומצפה שאכן יחזיר להם תשובה.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' ינואר 30, 2020 12:51 pm

עכ"פ הוא עומד ומדבר לפני הקב"ה.

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » ה' ינואר 30, 2020 9:32 pm

סגי נהור כתב:עכ"פ הוא עומד ומדבר לפני הקב"ה.

קצת מוזר הדיון מי בדיוק אמר את הדברים, כאילו מדובר בפרוטוקול מילולי של דיון ארצי.

הרי מבחינת משמעות הדברים ברור שמדובר בטיעון רטורי מתמשך בפי מרע"ה, ולא באיזה דיון סביב שולחן עגול דמיוני.

ביקורת תהיה

והמלך החכם עליו השלום אמר: נָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה, לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ו' ינואר 31, 2020 3:27 pm

ביקורת תהיה כתב:ברכות ט, ב
אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא סְמַכִי וְאִתְּזַקִי. אֲמַר לֵהּ: בְּמַאי אִתְּזַקְתָּ? דְּאַמְטַיִית אַסָּא לְבֵי מַלְכָּא. הָתָם נַמֵּי מִבָּעֵי לָךְ לְמֵיהַב אַגְרָא לְמִחְזֵי אַפֵּי מַלְכָּא.
כלומר, רבי זירא נשאל: במה נזקת? ענה: שהבאתי הדס לבית המלך. ונענה: נשכרת ולא נפסדת.
ובמהדורת שוטנשטיין לא שמו לב כי יש כאן שאלה ותשובה ותגובה, משום שקראו ולא דקדקו באותיותיה (שכתוב 'דאמטיית' ולא 'דאמטית').

הרבה הבינו כמו בשוטנשטיין, ולא דייקו מלשון "דאמטיית" שפי' "שהבאתי".
כנראה הטעם הוא משום שהמדפיסים לא תמיד הקפידו להבדיל בין "אמטית" לאמטיית", ראה לדוגמה גיטין ל"ז ע"ב: "אמר ליה אמטת ליה זוזי למר", ופירושו "האם הבאת", ואילו בספר התרומות שער מ"ה הובאה גמרא זו בלשון "אמטיית".
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

ביקורת תהיה

הפירוש 'הבאתי' מחוזק בנוסח המופיע בכת"י 'אַמְטַ[א]י'.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' פברואר 02, 2020 1:53 am

ביקורת תהיה כתב:הפירוש 'הבאתי' מחוזק בנוסח המופיע בכת"י 'אַמְטַ[א]י'.

בנוסף למה שהזכרת את נוסח כת"י (שהובא בדקדוקי סופרים עמ' 38),
יש עוד נוסח בס' מנורת המאור (הדק"ס מביא כמה נוסחאות משם) נר ג' כלל ג' חלק א' סוף פרק ט' [צ"ט]:
'לאמטויי' אסא לבי מלכא, ולפי גירסא זו אין כ"כ ראיה לא לכאן ולא לכאן.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

ביקורת תהיה

מנוסח הספר למדנו, כי הגירסא היא 'אמרו ליה', ולא 'אמר ליה'. ומדברי המתרגם למדנו:
א. כי הנזק, שעל אודותיו התלונן רבי זירא, לא היה נזק כספי (כפי שנראה בהשקפה שטחית),
כי אם טרחה שאולץ לטרוח.
ב. כי להבנתו, אכן התקיים דיאלוג בין רבי זירא ובין החכמים, שכך הוא מתרגם:

הָאט מֶען אִים גִיפְרֶעגְט: אִין וָואס בִּיסְטוּ נִיזוּק גִיוָוארְן?
הָאט עֶר גִיזָאגְט: אִיךְ הָאבּ גִמוּזְט זַיין אַיין שְׁלִיחַ צוּ בְּרֵיינְגִן אַיין מַתָּנָה צוּם מֶלֶךְ.
הָאבְּן דִי חֲכָמִים גִיזָאגְט צוּ אִים: דָאס הֵייסְט נִיט קַיין הֵיזֶק, דֶען דוּ וָואלְסְט נָאךְ גִדַארְפְט גֶעלְט גֶעבְּן מֶען זָאל דִיךְ לָאזְן זֶעהן דֶעם מֶלֶךְ מִיט זַיין כָּבוֹד.

ונשאלת השאלה: מי הוא המתרגם, והאם בר סמכא הוא?

שבענו מטובך

גירסת הנימוק"י: "אמר ר' זירא אנא סמכי ואיתזקי, אמרי ליה במאי איתזקת, אמ' באמטויי אסא לבי מלכא, אמרי ליה התם אגרא בעי למיתב".

ביקורת תהיה

נוקאוט!

ביקורת תהיה

יבמות עד, א

תניא: נִשְׁתַּיְּרוּ בּוֹ צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה - הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל לֹא בִּתְרוּמָה, וְלֹא בְּפֶסַח, וְלֹא בְּקָדָשִׁים, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר.

כל לומד נתפש להתרגשות לנוכח הדין החדש שלא שמעהו מעולם: ערל אסור באכילת קדשים! והוא משתאה לו: מנלן? האם לוקין עליה? וכיוצא בתהיות אלו.
ובמהדורת שוטנשטיין – החלקה! אין פציה ואין צפצוף, אין ניע ואין זיע, כמי שבדבר המובן מאליו עסיקינן.

חבר פורום אוצר החכמה

מוטל עליהם לבאר דבר כזה? האם ראשונים או אחרונים על אתר ביארו הדבר?

עושה חדשות

זהו דין פשוט מתחילת הפרק, ערל אסור בפסח בקדשים ובתרומה, כדילפי' מקרא.
ראה למשל בדף עב. שנכתב בפירוש "וערל אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים".

ביקורת תהיה

עושה חדשות כתב:א. זהו דין פשוט מתחילת הפרק, ערל אסור בפסח בקדשים ובתרומה, כדילפי' מקרא.
ב. ראה למשל בדף עב ע"א שנכתב בפירוש "וערל אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים".

א. איסור ערל באכילת תרומה ופסח – דין פשוט הוא, אבל איסורו באכילת קדשים אינו דבר פשוט כלל וכלל; אין לו זכר בתלמוד מלבד במקום הזה, ועדנה אין אתנו יודע אל נכון מנין לנו איסור זה.
ב. אמת, הדבר מוזכר בדברי רבא, אך בהבלעה כה רבה עד שנעלם מן העינים.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ג' פברואר 11, 2020 1:01 am

בסוף ש"ס מתיבתא (עוז והדר) יש מדור הנקרא ילקוט ביאורים, ושם ביבמות עד. כתבו על "גדר איסור ערל בפסח ובקדשים", והביאו מה שחקר בס' חידושי רי"ז הלוי (מאכלות אסורות פ"ב ה"ג) האם איסור ערלות בפסח וקדשים הוא מאותו דין, או שהם שני איסורים נפרדים, עיי"ש.
אולם אין זה כ"כ טענה, כי הקריטריונים של הנושאים הראויים להכלל בילקוט ביאורים מתיבתא, שונים מהשייכים לשוטנשטיין.
כמו שרמז לעיל חבר פורום אוצר החכמה.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ג' פברואר 11, 2020 1:07 am

במשניות (הנפלאות עד מאד) יש שינוי בניקוד בין נוסח הפנים לבין המצוטט בביאור.

השעיר החיי

משנכנס אדר..
מגילה יא: גלו בשמונה עשרה גלו בתשע עשרה.
בהערה 17 ביארו שהסתירה היא בין ירמיהו לב 1 לבין ירמיהו נב 12; וזאת טעות קשה:
ירמיהו לב -
הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה, בשנת (בַּשָּׁנָה) הָעֲשִׂרִית, לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה--הִיא הַשָּׁנָה שְׁמֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לִנְבוּכַדְרֶאצַּר. ב וְאָז, חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל, צָרִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, הָיָה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה, אֲשֶׁר, בֵּית-מֶלֶךְ יְהוּדָה.

ירמיהו נב 12-
וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, הִיא שְׁנַת תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל--בָּא, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ-בָּבֶל, בִּירוּשָׁלִָם. יג וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-יְהוָה, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-כָּל-בֵּית הַגָּדוֹל, שָׂרַף בָּאֵשׁ

וכמובן אין כאן שום סתירה. בשנת 18 לנו כנצר היה מצור ובשנת 19 לנבוכנצר נכבשה העיר, והדבר ברור מתוך שנות צדקיהו שכאן הם 10 וכאן 11 וכמובן אינם אותו ארוע.

כוונת הגמרא פשוטה והיא לסתירה בתוך אותו פרק נב עצמו בירמיהו שכן כתוב שם בפסוק 29-
זֶה הָעָם, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּר: בִּשְׁנַת-שֶׁבַע--יְהוּדִים, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. כט בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, לִנְבוּכַדְרֶאצַּר: מִירוּשָׁלִַם--נֶפֶשׁ, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וּשְׁנָיִם. ל בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים, לִנְבוּכַדְרֶאצַּר, הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, יְהוּדִים נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה; כָּל-נֶפֶשׁ, אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. {ס}

ומשמע שהגלות הייתה בשנת 18 לנבוכנצר ולא 19. וזאת קושיא חזקה שעליה באה תשובת הגמרא.
זה גם כוונת רש״י בפרושו ״ ויח ויט כתיב בגלות צדקיהו בסוף ספר ירמיהו״ - דהיינו שניהם בפרק האחרון בירמיהו.

השעיר החיי · הודעהעל ידי **השעיר החיי** » א' מרץ 01, 2020 8:52 pm

ירושלמי מגילה י״ח.
הערה 32 מפנים ל ״תוספות שבת שם ד״ה ודיוקני״. צ״ל תוספת שבת קמט. ד״ה ודיוקניי.
( מקור הטעות בהעתק הדבק משוטנשטיין בבלי שלא רלוונטי כאן. גם הערה 29 שמביא דברי המהרשא שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה אינו מתאים להערה בירושלמי שכן נחום נקרא עוד יותר קודש קודשים ולא גדר עצמו מעריות אלא מצורת מטבע)

פי האתון · הודעהעל ידי **פי האתון** » ג' מרץ 03, 2020 10:11 am

: המבשר תורני תרומה.jpg (37.84 KiB) נצפה 15157 פעמים

מתוך מאמרו של הר"י לויפר 'תלמוד וגמרא' המבשר התורני תרומה תש"פ.
בתקוה לתיקון העניין.
מצורף המאמר בשלמותו.

תלמוד וגמרא א - תרומה תש''פ.pdf: (3.56 MiB) הורד 432 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר