מה האיסור להדליק בשמן טמא?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ה' דצמבר 22, 2011 1:04 am

"וטימאו כל השמנים"
מה משנה שטימאו השמנים? אסור להדליק בשמן טמא? מה המקור? (חוץ מהגמ' עצמה שבת כא: על נס פך השמן) מהו טעם האיסור?

נאשער · הודעהעל ידי **נאשער** » ה' דצמבר 22, 2011 1:21 am

איך זה מסתדר עם וטיהרו את מקדשך, למה צריך לטהר, לא הבנתי מה מפריע לך כאן.
הרי בביהמ"ק צריכים רק דברים טהורים.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ה' דצמבר 22, 2011 1:28 am

נאשער כתב:הרי בביהמ"ק צריכים רק דברים טהורים.

איפה זה כתוב בתנ"ך?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' דצמבר 22, 2011 2:48 am

עץ חיים ב.PDF: (492.06 KiB) הורד 636 פעמים

כבר תמה בזה היערות דבש.PDF: (139.55 KiB) הורד 715 פעמים

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ה' דצמבר 22, 2011 1:39 pm

מאמר מצויין

אולי אפשר לומר שצריך שמן הראוי למאכל (וכדברי הגריש"א בשמן לחנוכה) וצריך לחפש מקורו
וא"כ השמן לא היה ראוי לאכילה כיון שהיה טמא וקדשים טמאים בלאו (או כרת? אני לא זוכר אם טומאת גוף או קדשים בכרת ואידך בלאו)

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ה' דצמבר 22, 2011 7:06 pm

שאלה מעניינת.
אולי יש לומר בעוד אופן, שהוא כדי שלא יטמא את המנורה. וצ"ע אם כבר גזרו אז טומאת משקין לטמא כלים.
אאין דין בשמן שיהא ראוי לאכילה, רק שיהא מזית כמו שכתבתי באשכול המדובר.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ה' דצמבר 22, 2011 8:40 pm

אינו מובן מהו החסרון במנורה טמאה חוץ ממה שמטמאת את השמן

איש שלום · הודעהעל ידי **איש שלום** » ה' דצמבר 22, 2011 9:25 pm

שאלה נכונה. והרא"ם שמקשה היאך הדליקו במנורה טמאה, כוונתו שהמנורה טימאה את השמן ושוב מה הועיל נס פך השמן שהיה טהור, והרי שוב נטמא. ותירץ שעשו מנורה של עץ וכו'. והמהרש"א בשבת כתב שעשו משברי כלי חרס.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' דצמבר 25, 2011 2:33 am

אם המנורה טמאה אזי יש דין להוציא אותה החוצה
(וכמובן שאין להדליק בה)
שכן אסור להניח כלי טמא במקדש
וכמבואר במאמר שהביא איש ספר
ורק באוכלים ודבר שאין לו טבילה במקווה אין איסור להחזיק טמא במקדש

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' דצמבר 27, 2011 10:46 am

אליהוא כתב:שאלה מעניינת.
אולי יש לומר בעוד אופן, שהוא כדי שלא יטמא את המנורה. וצ"ע אם כבר גזרו אז טומאת משקין לטמא כלים.
אאין דין בשמן שיהא ראוי לאכילה, רק שיהא מזית כמו שכתבתי באשכול המדובר.

גזירת טומאת משקין היא רק מגזירות יח דבר של בית שמאי ובית הלל כמבואר בגמ' שבת
ולא נגזר עדיין

וא"כ יוצא שהמשקין הם ראשון לטומאה דנטמאו מזב שהוא אב הטומאה
ואין כלים מיטמאין ממשקין שהם ראשון

והדרק"ל דהמנורה לא נטמאת ומה החיסרון בשמן טמא

ואולי יש בזה חיסרון מצד הקריבהו נא לפחתך

ישבב הסופר

בפרי חדש סימן תק"ע כתב בדרך אפשר חידוש שהכוונה טימאו כל השמנים הוא שהתמשו בהם לע"ז, כעין אבני מזבח ששקצום אנשי יוון. ומצינו לע"ז שנקראה טומאה.

בברכה המשולשת

ישבב הסופר כתב:בפרי חדש סימן תק"ע כתב בדרך אפשר חידוש שהכוונה טימאו כל השמנים הוא שהתמשו בהם לע"ז, כעין אבני מזבח ששקצום אנשי יוון. ומצינו לע"ז שנקראה טומאה.

וכמדומני שיש עוד מגדול"י שפירשו כן (חלקם אחרי הפר"ח אך לא ראו דבריו בזה, ככל הנראה)

אפרקסתא דעניא

ידועה השאלה למ"ד טומאה דחויה בציבור, מדוע לא הדליקו החשמונאים בשמנים הטמאים, והיישוב כי רצו להדליק בהידור, וכיוון שדחויה ולא הותרה אין זה הידור.

אך מה יענה מאן דאמר טומאה הותרה היא בציבור? הרי לשיטתו אין שום עניין לאהדורי על טהרה, וגם כששניהם לפנינו ניתן לקחת לכתחילה הטמא (כפי האיכא דאמרי השני ביומא ו:, וגם להא"ד הראשון שבאותו בית אב יש עניין לאהדורי, כתב הגבורת ארי דזה רק מדרבנן, ומדאורייתא טמא כטהור)?

מצאתי הרבה שדנים בזה, וכותבים כי ה' רצה להראות חיבת עמו ולכן עשה הנס.

אך קשה:

א. זה אינו מתרץ מדוע הם עצמם לא שקלו להדליק בשמן הטמא.

ב. למ"ד הותרה אין מושג שמן טמא בהדלקת המנורה. א"כ היכן כאן החיבה?

אשמח להפניות למי שדן בזה, ובעיקר לתירוצים בדרך ההלכה ולא ההשקפה / מוסר / חסידות.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ג' נובמבר 24, 2015 10:53 am

א. יתכן ששקלו להדליק בשמן טמא,
אך אירעו 2 ניסים - 1. המציאה, 2. המשיך לדלוק.
ב. ודאי שיש מושג שמן טמא - והראיה כאשר יש שמן טהור אז אין להדליק בטמא.

וייתכן שב"ד של חשמונאי עצמם סברו שזה דחויה

אפרקסתא דעניא

צונאמי כתב:ב. ודאי שיש מושג שמן טמא - והראיה כאשר יש שמן טהור אז אין להדליק בטמא.

למ"ד הותרה מבואר בגמרא שכשיש כהן טמא וכהן טהור אין עדיפות לכהן הטהור, וללישנא שיש עדיפות מבאר הגבו"א שהיא רק מדרבנן.

גבול ים · הודעהעל ידי **גבול ים** » ג' נובמבר 24, 2015 12:25 pm

עי' מנחת ברוך סי' קט ותרו"צ.

אפרקסתא דעניא

יישר כח עצום!

הוא אכן מק' על הפנ"י בדומה למה שהקשיתי, ומתרץ תירוץ בדרך ההלכה.

תזכה למצוות!

מבני עליה · הודעהעל ידי **מבני עליה** » ג' דצמבר 08, 2015 1:20 am

אפרקסתא דעניא כתב:ידועה השאלה למ"ד טומאה דחויה בציבור, מדוע לא הדליקו החשמונאים בשמנים הטמאים, והיישוב כי רצו להדליק בהידור, וכיוון שדחויה ולא הותרה אין זה הידור.

אך מה יענה מאן דאמר טומאה הותרה היא בציבור? הרי לשיטתו אין שום עניין לאהדורי על טהרה, וגם כששניהם לפנינו ניתן לקחת לכתחילה הטמא (כפי האיכא דאמרי השני ביומא ו:, וגם להא"ד הראשון שבאותו בית אב יש עניין לאהדורי, כתב הגבורת ארי דזה רק מדרבנן, ומדאורייתא טמא כטהור)?

מצאתי הרבה שדנים בזה, וכותבים כי ה' רצה להראות חיבת עמו ולכן עשה הנס.

אך קשה:

א. זה אינו מתרץ מדוע הם עצמם לא שקלו להדליק בשמן הטמא.

ב. למ"ד הותרה אין מושג שמן טמא בהדלקת המנורה. א"כ היכן כאן החיבה?

אשמח להפניות למי שדן בזה, ובעיקר לתירוצים בדרך ההלכה ולא ההשקפה / מוסר / חסידות.

ראה דברים משמחים בזה בדרך ההלכה בברכת מרדכי מועדים - חנוכה.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' דצמבר 13, 2017 9:44 pm

עי' עוד בכ"ז בקונטרס נס השמן להגר"א שארר שליט"א ענף א' אות א'.

יהושע100 · הודעהעל ידי **יהושע100** » ש' דצמבר 21, 2019 8:44 pm

ראיתי השבת שהרב זוין (מועדים בהלכה) כ' לתרץ שהא דטומאה הותרה בציבור לא נאמר בתחילת עבודה ומכיוון שחנכו את המזבח דהיינו התחילו את העבודה מחדש לאחר שהשבתה ע"י היוונים, היו חייבים שמן טהור.

סמך לזה הוא מביא מדברי דעת זקנים מבעלי התוס' על שעיר החטאת שנשרף בימי המילואים ולא נאכל משום ששם הייתה תחילת עבודה.

אלא, שמלבד מה שקשה על עצם דברי התוס' כמו שכתבו בזה במקום אחר בפורום, הרי בדעת זקנים לא כתוב כדבריו, ששם כ' שיש מי שאומר שהחטאת נשרפה מפני שנטמאה וע"ז התוס' הקשה והלא טומאה הותרה בציבור ונשאר בצ"ע ולא תירץ כמו שכ' הרב זוין.

האם מישהו יודע מקורו של הגאון הנ"ל לומר שבתחילת עבודה לא נאמר כלל זה של טומאה הותרה בציבור?

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ש' דצמבר 21, 2019 8:48 pm

: טומאה הותרה בחינוך.png (55.23 KiB) נצפה 11082 פעמים

יהושע100 · הודעהעל ידי **יהושע100** » ש' דצמבר 21, 2019 9:01 pm

עושה חדשות כתב:
טומאה הותרה בחינוך.png

יישכ

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ש' דצמבר 21, 2019 9:09 pm

ראיתי מציינים לגליוני הש"ס (להר"י ענגיל) לשבת כא, ב.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » א' דצמבר 22, 2019 1:40 am

שמעתי מהג''ר מרדכי גרוס דהדין טומאה הותרה בצבור הוא דין בעובד שהוא בטומאה, אבל כאן השמן טמא הוא מדין שאינו מן המותר בפיך ולא הוי ממשקה ישראל. ובזה לא מהני מה שטומאה הותרה בצבור.

מבני עליה · הודעהעל ידי **מבני עליה** » א' דצמבר 22, 2019 10:19 am

שייף נפיק כתב
שמעתי מהג''ר מרדכי גרוס דהדין טומאה הותרה בצבור הוא דין בעובד שהוא בטומאה, אבל כאן השמן טמא הוא מדין שאינו מן המותר בפיך ולא הוי ממשקה ישראל. ובזה לא מהני מה שטומאה הותרה בצבור.

למה שמן טמא אינו מותר בפיך ?
וז"ל הר"מ פט"ז מטומאת אוכלין ה"ח כל הכתוב בתורה ובדברי קבלה מהלכות הטומאות והטהרות אינו אלא לענין מקדש וקדשיו ותרומות ומעשר שני בלבד. שהרי הזהיר את הטמאין מליכנס למקדש או לאכול קודש או תרומה ומעשר בטומאה אבל החולין אין בהן איסור כלל. אלא מותר לאכול חולין טמאין ולשתות משקין טמאים.
אמנם במשנה למלך שם ציין לדברי התוס' חולין ב: דאית להו הכי. ובהלכה י' ציין עוד שיטת רש"י בחולין לד(?) דאסור לטמאות גופו מדרבנן (ושם פליגי תוס' -בחדא מכילתא- עליה) ולכאו' ק"ו לדידיה יש אותו האיסור, וקושטא דהגרמ"ג קאי לשיטתייהו ומדרבנן.

עזריאל ברגר

שייף נפיק כתב:שמעתי מהג''ר מרדכי גרוס דהדין טומאה הותרה בצבור הוא דין בעובד שהוא בטומאה, אבל כאן השמן טמא הוא מדין שאינו מן המותר בפיך ולא הוי ממשקה ישראל. ובזה לא מהני מה שטומאה הותרה בצבור.

הרי קיי"ל שכאשר היו כלי השרת טמאים - נדחית הטומאה, ויעשו את הקרבנות בטומאה. אז מה ההבדל בין טומאת בשר לטומאת השמן?

יהושע100 · הודעהעל ידי **יהושע100** » א' דצמבר 22, 2019 8:38 pm

תודה לכל העונים. אח"כ ראיתי שמפורש כך בר"ש קלוגר על השו"ע בסי' תרע. ובגליוני השס (כמו שציין הרב דרומי ותש"ח לו).
אלא שאני הקטן טעיתי בסגנון דבריו של הגרש"י זוין ואכן בהמשך הדברים מצוין בהערה מקור משו"ת כנף רננה שם הביא סברה זו משם שו"ת מראה יחזקאל וחלק ע"ז והדברים הובאו גם בשד"ח מערכת חנוכה אות א (ועיי"ש שהמראה יחזקאל חלק על החת"ס בשו"ת ביו"ד שאם ינתן רישיון מהאומות להקריב קרבנות יתכן הדבר).

עושה חדשות

דא"ג, מי יכול לפרש מה כוונת הב"ח והרא"ם בתירוץ זה?

ב"ח סי' תרע כתב:ומה שק' הלא הדלקת נרות דוחה את הטומאה תירץ הרא"ם דשאני עשיית השמן שהוא ממכשירי ההדלקה ואינה דוחה דומיא דמכשירי מילה בשבת ע"ש.

עזריאל ברגר

אולי סברו שיש מצווה בלקיחת השמן בטהרה, ע"פ הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך"?

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' דצמבר 24, 2019 1:51 am

עושה חדשות כתב:דא"ג, מי יכול לפרש מה כוונת הב"ח והרא"ם בתירוץ זה?
ב"ח סי' תרע כתב:ומה שק' הלא הדלקת נרות דוחה את הטומאה תירץ הרא"ם דשאני עשיית השמן שהוא ממכשירי ההדלקה ואינה דוחה דומיא דמכשירי מילה בשבת ע"ש.

הפני יהושע גופיה רצה לתרץ דהדלקת המנורה אינה אלא כמכשירי מצוה, משום שאינה עבודת מזבח וגם הדלקה לאו עבודה, אולם דחה את זה שהרי מצינו שהדלקת המנורה דוחה את השבת וממנה שגם טומאה דוחה.

איש הגבעה · הודעהעל ידי **איש הגבעה** » ה' דצמבר 10, 2020 11:33 am

השאלה:
בסוגיא דחנוכה (שבת כ"א ע"ב) איתא כשנכנסו היונים להכל טמאו כל השמנים שבהיכל, ולכאורה קשה דהא קיי"ל (ולומדי הדף היומי זכו ללמוד זאת השבוע) "משקה בי מטבחיא דכן", ואם כן אינם מקבלים טומאה, ולמה היה צריך את כל הנס חנוכה?

1. כמה תשובות יש על שאלה זו, 2. ומי הראשון ששאל שאלה זו?

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' דצמבר 10, 2020 11:40 am

השאלה היא רק למ"ד "בי מדבחיא" ולא "בי מטבחיא".
אני שאלתי לעצמי את השאלה הזו ועניתי שכנראה היוונים הוציאו את השמנים מההיכל והרי משקין שהוציאן לחוץ טמאים.
עוד אפשר דהיינו דווקא המזבח לא שמן למנורה

מה שנכון נכון

מ"מ לשאלה זו בספר המפתח פרנקל (החדש) עהר"מ פ"ג ה"א, ובאיזהו מקומן שבת כא, ב ד"ה שכשנכנסו.

ליטוואק פון בודאפעסט

עד שאתה שואל על נס חנוכה, תשאל על חגי הנביא ששאל את הכהנים בענין נגיעת היין והשמן. ועד שאתה שואל את השאלה, תמשיך בגמרא ותווכח שאין שום שיטה דמשקה בי מדבחיא תנן וס"ל כרב דדכן ממש. למ"ד משקה בי מדבחיא ע"כ ס"ל כשמואל דדכן מלטמא אחרים אבל טומאת עצמן יש להם.
אולי יש להשתמש בשאלה זו בתור חידה לאלו שלמדו דף היומי השבוע, ויתכן ששכחו רח"ל.

עליך עיננו · הודעהעל ידי **עליך עיננו** » ה' דצמבר 10, 2020 3:24 pm

איש הגבעה כתב:השאלה:
בסוגיא דחנוכה (שבת כ"א ע"ב) איתא כשנכנסו היונים להכל טמאו כל השמנים שבהיכל, ולכאורה קשה דהא קיי"ל (ולומדי הדף היומי זכו ללמוד זאת השבוע) "משקה בי מטבחיא דכן", ואם כן אינם מקבלים טומאה, ולמה היה צריך את כל הנס חנוכה?

1. כמה תשובות יש על שאלה זו, 2. ומי הראשון ששאל שאלה זו?

ומי אמר ששמן טמא אסור בהדלקה?

מחולת המחנים

איש הגבעה כתב:ומי הראשון ששאל שאלה זו?

מצאתי בהגהות היעב"ץ פסחים דף י"ז ע"א, והכריח מזה "ומינה נשמע אליבא דלוי דשמן למנורה כמו כן ליתיה בכלל בי מדבחיא".
וציין לספרו מור וקציעה הל' חנוכה (סי' עת"ר) שהאריך בזה, ותורף דבריו שם דמשקה בית מטבחיא או משקה בי מדבחיא דטהור (מדאורייתא או מדרבנן) הלכתא גמירי לה, ואין לך אלא חידושו.
https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... &pgnum=150

ליטוואק פון בודאפעסט

קושיית המור וקציעה בנויה על דברי רש"י, שטומאת משקי בי מדבחייא לדעת רב אינו אלא מדרבנן, והו"ל להתירם בציבור.

וע"ע שואל ומשיב מהדו"ק ח"ג סי' מ"ב שדן בזה בארוכה.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ו' דצמבר 11, 2020 8:28 am

כדכד כתב:אני שאלתי לעצמי את השאלה הזו ועניתי שכנראה היוונים הוציאו את השמנים מההיכל והרי משקין שהוציאן לחוץ טמאים.

חששו הרי גם מהיסט, וע"כ לא יצאו לחוץ.

ליטוואק פון בודאפעסט

השואל ומשיב הנ"ל תי' דהטעם הוא משום שפרצו חומות מגדלי, ולא היה לו קדושת פנים כי באו פריצים וחללוה.
ובמהדו' חדשה ציינו למטה להרב איציק'ל האמבורגר בספר תולדות יצחק, ולא מצאתיהו באוצה"ח שהק' ג"כ את הקושיא.
ואני בעניי עדיין לא מבין אותו. במור וקציעה חידש להקשות דבדברי רש"י מבואר שטומאת משקי בי מדבחיא למ"ד משקה בי מטבחיא תנא אינו אלא מדרבנן, ולכן היה להם לדחות את האיסור דרבנן. ולא הבנתי ההכרח לזה.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » א' דצמבר 13, 2020 11:40 am

גימפעל כתב:
כדכד כתב:אני שאלתי לעצמי את השאלה הזו ועניתי שכנראה היוונים הוציאו את השמנים מההיכל והרי משקין שהוציאן לחוץ טמאים.

חששו הרי גם מהיסט, וע"כ לא יצאו לחוץ.

מי חששו? היונים?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר