מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל

[.השוחט]

איזו שמחה.
דומני שיש ברכה בירושלמי (מוכר לי רק מסיפו"צ על מהריל"ד והגרחי"ז) על מי שזוכה לראות בחייו את תלמידו עשה פירות...
לגוף הענין. דומני שתמיד היו קצת...
אלא שמא מה שהצטבר לאט לאט במשך 25 שנה, יוצא כאן די מרוכז.
וגם יאה מעשה הסיפור לזקנים יותר מאשר לצעירים.

[בן ירושלים]

לקראת מתן תורה אשתף את הציבור בשני סיפורים מאפיינים על הראש ישיבה שקשורים לתורה וחינוך. (שמעתים השבוע מבעלי הדבר):

הכח של הכרת הנפש היה בולט אצל רבינו. לדעת איך לדבר בכבוד ולתת את ההרגשה הטובה ביותר. בפי אחת האלמנות שהיתה קשורה לרבינו סיפור מאפיין על החכמה והרגישות המיוחדים לו.
"כשאחד מבניי סיים כתה ח' התלבטנו מאד לאן ימשיך ללמוד. הבן רצה ישיבה מסוימת, אך מבירורים שערכתי עלו בי חששות, גם מצד סגנון הישיבה וגם מצד חברים שהלכו אליה. העדפתי שהבן ימשיך ב'מכינה' עוד שנה כדי שיגיע מוכן יותר לישיבה, אך הבן לא הסכים לשמוע על כך. בצר לי הגעתי לראש ישיבה לשאול בעצתו. בתחילה הראש ישיבה שאל מה דעתי, מה אומרים ב'חידר', מה הילד רוצה ואיך הוא מרגיש. לאחר ששמע את כל הפרטים שקע בהרהור ואמר, 'אני גם חושב שהישיבה שהילד רוצה ללכת אליה לא מתאימה לו, אבל אם אגיד לך מה לעשות, הרי הבן לא יקבל זאת. תעשי לו חשק שיבוא לכאן.'
כשדברתי עם בני דברתי בהתלהבות שר' שמואל מצפה שיבוא אליו, ושיש לו הזדמנות לשמוע דעת תורה. סיכמנו שמה שהראש ישיבה יכריע כך ננהג.
כשנכנסנו לבית ראש הישיבה קיבל אותנו בחביבות יתירה ובכבוד מלכים. הוא שוחח ארוכות עם הבן, שמע מה בפיו, והתחיל לספר על עצמו שבתקופה שלמד ב'עץ חיים' ביקש להשאר שנה רביעית בישיבה קטנה כדי ללמוד שם יבמות. הוא הוסיף שבכל שאלה צריך לשקול את כל הצדדים, 'באת לשאול את דעתי ואני חושב שעדיף שתלך ל'מכינה'. הילד התחיל לבכות ואני ניסיתי לרמוז ביידיש לראש ישיבה על כך, אך הוא רמז לי לא להתערב בשיחה.
הוא המשיך ופנה לבן: 'כשלבן אדם יש חשק למשהו זה בא מהלב, לא מהמח. אבל כדי להחליט על ישיבה צריך להשתמש גם במח. אני אומר לך מה טוב בשבילך. אבל אתה הוא המחליט, אתה הוא מי שבוחר את הישיבה. אף אחד לא יחליט רק אתה. ואל תחליט עכשיו. תלך הביתה ותחשוב על הדברים ואתה תחליט!
כשיצאנו מבית הראש ישיבה, הלכנו להרגע ב'גן סאקר'. הילד היה מאד נסער 'חבל שר' שמואל לא החליט'. שוחחנו ארוכות והסברתי לו שאין לו באמת ספיקות אלא הוא במצב רגשי. לאחר זמן ארוך הבן החליט לקבל עליו את הדין. כשחזרנו הביתה הראש ישיבה התקשר לשאול איך הילד מרגיש.
לאחר מכן בקש רשות להתענין ב'מכינה' על הילד. אני הבנתי שעושה זאת כדי שהרמי"ם יתנו לילד יחס טוב כשיראו שר' שמואל מתענין בו, אבל הוא הסביר בפשטות שעושה זאת בשביל הרגשת הילד עצמו."



ועוד אחד:
אחד מהיתומים שהיה קשור לרבינו הזדמן לבית רבינו בצהרי יום ששי. רבינו התחיל לדבר איתו על ה'חידר' ומה לומדים, והבחור שהיה בכיתה ח' סיפר לו על צורת הלימוד ועל הקשיים בלימודיו. התברר שהתלמידים ממלאים מחברות עם 'מפרשים' כשהפשט לא ברור להם דיים. הראש ישיבה הסביר לנער איך לומדים, ודיבר בהחלטיות שאין צורך ב"דפים". העיקר ללמוד ולהבין דברי הגמרא, רש"י ותוס'. הוא החל ללמוד עם התלמיד סוגית 'מקדש במלוה' (קידושין ו, א), קרא במתינות את דברי הגמרא והחל לדון מה מובן ומה לא מובן בגמ'. כשהתלמיד רצה לגשת לרש"י אמר לו שקודם ידונו בגמרא עצמה ורק כשהכל יהיה מובן (גם מה שלא מובן צריך להבין מה הנקודה הלא מובנת), רק אז לגשת לרש"י. בדרך זו, הסביר, אפשר להגיע לדברי הראשונים לבד. הראש ישיבה הדגיש שזה לימוד נכון גם לילדים וגם למבוגרים.
מני אז, הראש ישיבה קבע עם הנער ללמוד מידי יום ששי בצהריים. היו פעמים שסיימו ללמוד סמוך לשבת והנער חזר לביתו ברגל כי כבר הסתיימה התחבורה הציבורית.
באחת הפעמים התלמיד הקשה קושיה וכיון לדברי המהרש"א. רבינו עשה 'מצב' למד איתו את המהרש"א בפנים, וציין : "היום התעלית לדרגה של המהרש"א..." גם בחלוף שנים אותו הנער שכבר בגר מציין בערגה "לקידושין יש לי יחס מיוחד. שם התחלתי לדעת ללמוד..."

[אליסף]

מהו נוסח המצבה?
ומי ניסח?

[נוטר הכרמים]

מהו נוסח המצבה?
ומי ניסח?

תמונת המצבה כבר נמצאת באשכול זה. כבר נכתב שהיא נוסחה בידי אחיו הגאון רבי מרדכי שליט"א מת"א.

[פרנקל תאומים]

מהו נוסח המצבה?
ומי ניסח?

תמונת המצבה כבר נמצאת באשכול זה. כבר נכתב שהיא נוסחה בידי אחיו הגאון רבי מרדכי שליט"א מת"א.

viewtopic.php?f=19&t=39001&start=800#p447383

[נוטר הכרמים]

הערב ראיתי בשיחות רבינו זצ"ל (פר' שלח שיחה ראשונה) שמצטט בשם ספרים שהקב"ה אמר למשה 'רב לך' היינו שהוא בדרגתו הגבוהה אינו זקוק למעלת ארץ ישראל שהוא גבוה מזה. עכת"ד.

מישהו מכיר מקור?

[מחולת המחנים]

יש קצת משמעות לזה מדברי רש"י "רב לך - הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לך", וראה בס' באר מים חיים שכתב "ולזה אחר שהרבה משה בתפילה אמר לו רב לך - פירוש באמת שכרך הרבה מאוד יותר מנתינת ארץ ישראל".

[נוטר הכרמים]

"עץ חיים היא למחזיקים בה"

בהסרטה ישנה מתקופת יסוד הישיבה רבינו זצוק"ל נראה ונשמע מתבטא כי זו טעות העולם שמפרשים 'עץ חיים היא למחזיקים בה' על תומכי תורה, ובאמת 'למחזיקים' היינו לאלו הלומדים והעוסקים בתורה שהם המחזיקים בעץ החיים, ואילו תומכי התורה מפורשים בסיפיה דהאי קרא 'ותומכיה מאושר'.

[א] והנה באמת כך עולה מדברי חז"ל בכמה מקומות:

בברכות (לב, ב):

כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב, שנאמר: תוחלת ממשכה מחלה לב, מאי תקנתיה יעסוק בתורה, שנאמר ועץ חיים תאוה באה, ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה.

ובתענית (ז, א):

תניא, היה רבי בנאה אומר: כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, ואומר רפאות תהי לשרך, ואומר כי מצאי מצא חיים.

ועוד בתענית (שם):

אמר רב נחמן בר יצחק: למה נמשלו דברי תורה כעץ, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים, קטנים מחדדים את הגדולים.

ובערכין (טו, ב):

אמר רבי חמא בר' חנינא: מה תקנתו של מספרי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, שנא': מרפא לשון עץ חיים, ואין לשון אלא לשון הרע, שנאמר: חץ שחוט לשונם, ואין עץ אלא תורה, שנאמר: עץ חיים היא למחזיקים בה.

וראה עוד בנדרים (סב, א).

ויש להעיר עוד מדברי הגמ' בסנהדרין (צ, ב):

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מניין שאין נותנין תרומה לכהן עם הארץ שנאמר, ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ה', כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת, ושאינו מחזיק בתורת ה' אין לו מנת. ומשמע ד'מחזיק בתורת ד'' היינו העוסק בתורה ולא המחזיק ותומך תורה,

אבל יעוי' מהרש"א ח"א שם.

[ב] מאידך, מצינו גם בדברי חז"ל שפירשו 'למחזיקים בה' על תומכי תורה.
בירושלמי סוטה (פ"ז ה"ד):

ואמר רבי חנה רבי ירמיה בשם רבי חייה עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל לבעלי מצות בצילה של בעלי תורה. מאי טעמא [קהלת ז יב] כי בצל החכמה בצל הכסף. ואומר [משלי ג יח] עץ חיים היא למחזיקים בה.

בבראשית רבה (פרשת ויחי פרשה צט):

הרי זבולן קדם ליששכר שכן מייחסן יששכר זבולן, ולמה כן אלא שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה, וזבולן בא ומאכילו לפיכך קדמו, עליו אמר הכתוב (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה.

ויתירה מזו שמעינן במדרש ויקרא רבה (פרשת קדושים פרשה כה אות א):

וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל הה"ד עץ חיים היא למחזיקים בה, אמר רב הונא בשם ר' אחא שלא יהיו דברי תורה בעיניך כאדם שיש לו בת בוגרת והוא רוצה להשיאה לאחד אלא בני אם תקח אמרי ומצותי תצפון אתך אם יש לך זכות קח אמרי רב הונא בשם ר' בנימין בן לוי אמר משל למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא אמר לו אבא מתיירא אני בדרך מהלסטים ובים מפני אפורטין מה עשה אביו נטל מקל וחקקו ונתן בו קמיע ונתנה לבנו ואמר לו יהי המקל הזה בידך ואי אתה מתיירא משום בריה אף כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה אמור לישראל בני עסקו בתורה ואין אתם מתייראים משום אומה, אילו נאמר עץ חיים היא לעמלים בה לא היתה תקומה לשונאי ישראל אלא למחזיקים, אילו נאמר אשר לא ילמד לא היתה תקומה לשונאי ישראל אלא אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת, לכך נאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, רב הונא אמר אם נכשל אדם בעבירה חייב מיתה בידי שמים מה יעשה ויחיה אם היה למוד לקרות דף אחד קורא שני דפים ואם היה למוד לשנות פרק אחד ישנה שנים ואם אינו למוד לקרות ולשנות מה יעשה ויחיה ילך ויעשה פרנס על הצבור וגבאי של צדקה והוא חי, שאילו נאמר ארור אשר לא ילמד לא היתה תקומה אלא ארור אשר לא יקים, אלו נאמר עץ חיים לעמלים בה לא היתה תקומה אלא עץ חיים היא למחזיקים בה, כי בצל החכמה בצל הכסף.

הנה כי כן, נמצינו למדים מדברי המדרש, כי אדרבה, 'למחזיקים בה' דייקא, היינו המקיימים והמחזיקים בממונם ולא אלו העוסקים והלומדים את התורה!

[ג] והיה מקום לומר כי אמנם על פי הפשט 'למחזיקים בה' היינו ללומדים ועוסקים בה, ועל פי הדרש דייקינן למה לא כתיב 'לעמלים בה', ומפרשינן דקאי על התומכים בממונם.

[ד] אך אולי יש לומר עוד על פי מה שכתב רבינו יונה באגרת התשובה שלו (אות לה; מובא בארחות חיים ח"א הל' ת"ת אות י; מטה משה עמוד גמילות חסדים חלק שני במעלת הצדקה פרק ה; חיי אדם חלק א כלל י) וז"ל,

וחייב אדם לעסוק בתורה בכל יום שנאמר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ונאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם ואמרו ז"ל ותלמוד תורה כנגד כולם. ואמרו בספרי כשם ששכר תלמוד תורה גדול מכל המצוות כך עונש ביטול תורה גדול משאר עבירות וכן מצינו בבית ראשון שויתר הקדוש ברוך הוא על ע"ז וג"ע ושפ"ד ולא ויתר על עון ביטל תורה שנאמר מי האיש וגו' (ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז) והרוצה להנצל מן העונש המר והעון הגדול הזה יתעסק בצרכי התלמידים והרבנים הלומדים לש"ש ויעזור בשכירות הרבנים כדי שיעמדו בעירו ויהיו עוסקים בתורה על ידו ופי' רז"ל בספרי כי זה אמר הכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה ללומדיה לא נאמר אלא למחזיקים בה שהם מחזיקים ידי התלמידים והרבנים.

והנה בדברי רבינו יונה שמעינן זה כמה. חדא, כפירוש השני ב'למחזיקים', והביא כן בשם הספרי, וכבר העירו המהדירים השונים כי לא נמצא כן בדברי הספרי שלפנינו אלא במקורות אחרים.

ויתירה מזו, כי ישנה מעלה בהחזקת תורה יתר על לימוד התורה ככפרה על ביטול תורה. ואולם תנאי התנה רבינו יונה כי החזקת תורה זו היא להחזיק ידי התלמידים והרבנים הלומדים לשם שמים דייקא, וצ"ב הא מנא לן, ומנין הקפידא הזאת שיהיה החזקת תורה לשמה דווקא, והרי כבר אמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה וכו'. ועי' מש"כ בזה בשו"ת משנה הלכות חלק יג סי' קמט.

ברם נראה דהכי דייקא מדכתיב 'עץ חיים היא למחזיקים בה', והיינו שמחזיקים בתורה, והיינו לשמה, ובאמת כך איתא להדיא בדברי הגמ' בתענית (ז, א) שהובאו לעיל:

תניא, היה רבי בנאה אומר כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה וכו'.

ומעתה מבואר שאדם על עצמו אינו יכול להיות בטוח שזו תורה לשמה, והקיום בשבילו של ה'לשמה' מתקיים במיוחד ע"י החזקת תורה של אחרים, ויחזר אחר כאלו שלומדים תורה לשמה, שאז תורתם היא עץ חיים גם בעבורו.

ועכ"פ לפי דברי רבינו יונה נראה כי 'למחזיקים' לא בא למעט ח"ו את העוסקים והלומדים תורה, שבודאי כל הלומד תורה לשמה נכלל ב'למחזיקים בה' באופן הנעלה ביותר, כדברי הגמ' בתענית, ואף רבינו יונה עצמו בספרו שערי תשובה (שער ד פיסקא יא) העתיק דברי חז"ל במדרש ויקרא רבה פרשת קדושים "אם היה רגיל לקרוא פרק אחד ביום יקרא שני פרקים, אם היה רגיל לקרוא פרשה אחת יקרא שתי פרשיות" ללא הסיום שמדבר על החזקת תורה, אלא שנכלל כאן אופן נוסף של קיום תורה לשמה ע"י החזקת תורה הנלמדת לשמה.

[דרופתקי דאורייתא]

ברור שדברי מרן הגרש"א זצ"ל הם על פי ביאור הגר"א על הפסוק עץ חיים היא למחזיקים בה,

כתב הגר"א בביאורו למשלי (ג יח) על הפסוק עץ חיים היא למחזיקים בה, וז"ל,

עץ חיים היא למחזיקים כו', דרך המחזיק בב' ידים הוא מחזיק, וכלומר למקיימין אותה, והיינו במצוות עשה ולא תעשה. ותומכיה מאושר, בב' רגלים, תמכין דאורייתא, והן ב', א', התומך בממון, והב', התומך בגוף והן משמשי תלמידי חכמים, ולכן אומר תומכיה, ב' תמכין.

הרי בהדיא שמפרש ש"מחזיקין בה" היינו אלה שמחזיקים בעץ החיים, בתורה ובמצוות.


וכך כתב גם תלמידו הגר"ח מולאזי'ן זצ"ל ברוח חיים סוף אבות, [שם מבואר חידוש גדול יותר].

אם כי יש להעיר מתוס' סוטה לז: בשם ירושלמי [ושמא כבר נרמז בין יתר המדרשים שהביא הרב הנוטר לעיל] וז"ל,

ר' אחא בשם ר' תנחום בר' חייא, למד ולימד שמר ועשה והיתה סיפקו בידו להחזיק ולא החזיק, הרי זה בכלל ארור, ר' ירמיה בשם רבי חייא בר' אבא לא למד ולא לימד לא שמר ולא עשה ולא היתה סיפקו בידו להחזיק והחזיק, הרי זה בכלל ברוך, דאמר רבי חנא א"ר ירמיה עתיד הקב"ה לעשות צל לבעלי מצות בצילן של בעלי תורה, שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה.

יש להעיר כי כבר נידון באשכול זה לעיל ענין זה, ראה כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 9D#p520078

ע"ע בדברי רבינו יונה באגרת התשובה דרוש א אות ז.

[נוטר הכרמים]

הנה תיאורים נפלאים על חג הסוכות במחיצת רבינו זצוק"ל, בגליון 'רוממות' על שני חלקיו,
מקצתו, מן החדש, וכולו בעיבוד מחודש.
אין לי הידע והזמן לבודד חלק זה משאר הגליון, ולכן אני מעלהו כצורתו.

----

אדהכי והכי, אולי המקום לעדכן,

'נאה זיום'

זה לא מכבר, אברך מבית וגן, מלומדי 'מעלות התורה' הוציא לאור חוברת עבה ומרהיבה אודות רבינו זצוק"ל,
תוכנה העיקרי - המעשים ששמעו מפיו אודות גדולים וצדיקים מכל הדורות,
עם דגש מיוחד על אלו הנמנים על עדת החסידים.

חלק מהחומר כבר פורסם ומוכר, אבל חלקו חדש ומרתק.

[תוכן]

אדהכי והכי, אולי המקום לעדכן,

'נאה זיום'

זה לא מכבר, אברך מבית וגן, מלומדי 'מעלות התורה' הוציא לאור חוברת עבה ומרהיבה אודות רבינו זצוק"ל,
תוכנה העיקרי - המעשים ששמעו מפיו אודות גדולים וצדיקים מכל הדורות,
עם דגש מיוחד על אלו הנמנים על עדת החסידים.

חלק מהחומר כבר פורסם ומוכר, אבל חלקו חדש ומרתק.

מי יעלה לנו?

[בן ירושלים]

ידוע שמרן רבינו הקפיד לומר את ההלל בסוכה, ותלמידו האדמו"ר מטריסק פרסם מאמר (באיזו חוברת)נגד זה כדי להצדיק את מנהג ישראל. מי שהוא יכול להעלות הדברים ממה שנדפס? ייש"כ מראש.

[בברכה המשולשת]

ידוע שמרן רבינו הקפיד לומר את ההלל בסוכה, ותלמידו האדמו"ר מטריסק פרסם מאמר (באיזו חוברת)נגד זה כדי להצדיק את מנהג ישראל. מי שהוא יכול להעלות הדברים ממה שנדפס? ייש"כ מראש.

כמדומני שהנענועים בהלל אמורים להיות בסוכה ע"פ סוד

[בן ירושלים]

ידוע שמרן רבינו הקפיד לומר את ההלל בסוכה, ותלמידו האדמו"ר מטריסק פרסם מאמר (באיזו חוברת)נגד זה כדי להצדיק את מנהג ישראל. מי שהוא יכול להעלות הדברים ממה שנדפס? ייש"כ מראש.

כמדומני שהנענועים בהלל אמורים להיות בסוכה ע"פ סוד

כן, ידוע. השאלה האם יש בהישג יד את הדברים שנכתבו בזה בעד ונגד.

[שמואל שלומוביץ]

ידוע שמרן רבינו הקפיד לומר את ההלל בסוכה, ותלמידו האדמו"ר מטריסק פרסם מאמר (באיזו חוברת)נגד זה כדי להצדיק את מנהג ישראל. מי שהוא יכול להעלות הדברים ממה שנדפס? ייש"כ מראש.

כמדומני שהנענועים בהלל אמורים להיות בסוכה ע"פ סוד

כמדומה שכך נוהגים המקובלים בדרכו של הרש"ש, וכן נהגו קהילת זילברמן, אבל לא נראה לי שיש לזה מקור בכתבי האר"י אלא לגבי נטילת הלולב לבדה.
ולשון פע"ח: "ואח"כ שאר הנענועים והקפה, יהיה בבית הכנסת".

[בברכה המשולשת]

ידוע שמרן רבינו הקפיד לומר את ההלל בסוכה, ותלמידו האדמו"ר מטריסק פרסם מאמר (באיזו חוברת)נגד זה כדי להצדיק את מנהג ישראל. מי שהוא יכול להעלות הדברים ממה שנדפס? ייש"כ מראש.

כמדומני שהנענועים בהלל אמורים להיות בסוכה ע"פ סוד

כמדומה שכך נוהגים המקובלים בדרכו של הרש"ש, וכן נהגו קהילת זילברמן, אבל לא נראה לי שיש לזה מקור בכתבי האר"י אלא לגבי נטילת הלולב לבדה.
ולשון פע"ח: "ואח"כ שאר הנענועים והקפה, יהיה בבית הכנסת".

לענ"ד, מההקשר בשעה"כ עולה ברורות שזה רק מפני שלא הייתה סוכה ליד בית הכנסת

[שמואל שלומוביץ]

ידוע שמרן רבינו הקפיד לומר את ההלל בסוכה, ותלמידו האדמו"ר מטריסק פרסם מאמר (באיזו חוברת)נגד זה כדי להצדיק את מנהג ישראל. מי שהוא יכול להעלות הדברים ממה שנדפס? ייש"כ מראש.

כמדומני שהנענועים בהלל אמורים להיות בסוכה ע"פ סוד

כמדומה שכך נוהגים המקובלים בדרכו של הרש"ש, וכן נהגו קהילת זילברמן, אבל לא נראה לי שיש לזה מקור בכתבי האר"י אלא לגבי נטילת הלולב לבדה.
ולשון פע"ח: "ואח"כ שאר הנענועים והקפה, יהיה בבית הכנסת".

לענ"ד, מההקשר בשעה"כ עולה ברורות שזה רק מפני שלא הייתה סוכה ליד בית הכנסת

ברורות?
לפי ידיעתי אין לנו שום מקור לכך שהאר"י סבר שעל כל הנענועים להיות בביהכנ"ס, ורק אם אנו מניחים שמדובר שאכן יש ענין (זה שאלה לבעלי הסוד, ואני איני מהם), ניתן לישב את השעה"כ ששם לא היה זה אפשרי.
זו התמונה בעיני.

[איש וילנא]

לשון הרמח"ל בקיצה"כ: ואם לאו יאמר כל היוצר בסוכה קודם בואו לביהכ"נ ושם יאמר ההלל ויעשה הנענועים, ואח"כ ילך לבית הכנסת. ואמנם ברישא דדבריו לא מצריך ההלל אבל בסיפא דדבריו חזינן דאיכא עניין גם בהלל להיות בסוכה.

[שמואל שלומוביץ]

לשון הרמח"ל בקיצה"כ: ואם לאו יאמר כל היוצר בסוכה קודם בואו לביהכ"נ ושם יאמר ההלל ויעשה הנענועים, ואח"כ ילך לבית הכנסת. ואמנם ברישא דדבריו לא מצריך ההלל אבל בסיפא דדבריו חזינן דאיכא עניין גם בהלל להיות בסוכה.

זה כמובן מנוגד ללשון הפע"ח שהבאתי לעיל ששאר הנענועים בבית הכנסת, אבל בשער הכוונות זה יתכן.

[איש וילנא]

לשון הרמח"ל בקיצה"כ: ואם לאו יאמר כל היוצר בסוכה קודם בואו לביהכ"נ ושם יאמר ההלל ויעשה הנענועים, ואח"כ ילך לבית הכנסת. ואמנם ברישא דדבריו לא מצריך ההלל אבל בסיפא דדבריו חזינן דאיכא עניין גם בהלל להיות בסוכה.

זה כמובן מנוגד ללשון הפע"ח שהבאתי לעיל ששאר הנענועים בבית הכנסת, אבל בשער הכוונות זה יתכן.

רוב ככול דברי הרמח"ל בכוונות מיוסדים על פע"ח ולא על שער הכוונות, כאשר הוכיח הרב שריקי ממכון הרמח"ל. בכל אופן די לנו באיש האמת הרמח"ל, להבין חשיבות העניין עפ"י הסוד.

[שמואל שלומוביץ]

לשון הרמח"ל בקיצה"כ: ואם לאו יאמר כל היוצר בסוכה קודם בואו לביהכ"נ ושם יאמר ההלל ויעשה הנענועים, ואח"כ ילך לבית הכנסת. ואמנם ברישא דדבריו לא מצריך ההלל אבל בסיפא דדבריו חזינן דאיכא עניין גם בהלל להיות בסוכה.

זה כמובן מנוגד ללשון הפע"ח שהבאתי לעיל ששאר הנענועים בבית הכנסת, אבל בשער הכוונות זה יתכן.

רוב ככול דברי הרמח"ל בכוונות מיוסדים על פע"ח ולא על שער הכוונות, כאשר הוכיח הרב שריקי ממכון הרמח"ל. בכל אופן די לנו באיש האמת הרמח"ל, להבין חשיבות העניין עפ"י הסוד.

זה ברור שהרי שער הכוונות לא היה בידו ככל הנראה.
וזו הייתה כוונתי בהערה, שזו שיטת רמח"ל אבל לא שיטת האר"י.
היחס בין הסוכה והלולב לשיטת רמח"ל מתואר בשפה נגלית בדבריו בספר דרך ה'.

[נוטר הכרמים]

מוצאי שמחת תורה.

שמעתי מידידי הרה"ג ר' אליהו אידלמן שליט"א מקרית הרצוג, שזכה לשמש את רבינו זצוק"ל במשך שנים ארוכות. הלה למד תחילה בישיבת תפרח. לפני שנים, הוא נפגש באיזו חתונה עם הגאון רבי מנחם בן מנחם שליט"א, מראשי הישיבה הקדושה שם.

הגר"מ שליט"א פנה אליו ואמר לו,

"אליהו, אתה יודע איזו זכות יש לך. שמעתי שר' שמואל אמר שגדולי ירושלים היו אומרים במוצאי שמחת תורה, התרוממנו בראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, שמחת תורה, אנה אנו באים עתה... ואזי היו מזכירים את לילות החורף הארוכים הממשמשים ובאים ומקבלים עידוד... מי יכול להגיד את הדברים הללו אם לא ר' שמואל, הלילות של ר' שמואל, אלא שמתוך ענוה תלה זאת בגדולי ירושלים....".

[בן ירושלים]

דבר בעיתו מה טוב.
נתקלתי הערב במה שכתב אחד מתלמידיו המקורבים, בן חו"ל שמתגורר בארץ ישראל :
"פעם אחת אמר לשווער שלי שבא לבקר אותו ביו"ט שני של בני חו"ל, וכיון שראהו עם בגדי יו"ט שאל אותו האם הוא יו"ט עבורו, ומשענהו "בודאי, הרי אני גר בחו"ל", השיבו מיניה וביה "עס איז נישט קיין חשיבות אונד מען מיז נישט שטולץ זיין אז מי האט א חוץ לארצ'דיקער פאספורט". [אין בזה שום חשיבות לגור בחו"ל ולא צריכים להתפאר בפספורט זר]. "

[דרופתקי דאורייתא]

בהערה כאן נוסף שהיה רגיל לחזור ע"ד הגר"א הללו.

יש היודע מקור הדברים בגר"א? או אולי במקו"א?

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=30&t=42012&p=577702&hilit=%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%99+%D7%95%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C#p577702

[נוטר הכרמים]

מדי למדי בספר הנפלא עד מאוד 'שיחות ליל שבת דרכי שמואל',
נתחדשו לי מקורות והוספות לרעיונות העמוקים והבנינים המפוארים
שמסתתרים בין הדברים העשירים,
וערכתי נושא אחד, "עננו פחד יצחק"
תוכנו הוא מידת הגבורה של יצחק אבינו והשפעתה לדורות,
רוב הדברים הם משל מו"ר זצ"ל,
והשלמתי היריעה במקורות נוספים והרחבת דברים.

[אראל]

ייש"כ הרב ה'נוטר', חילך לאורייתא!

[איש_ספר]

יצא לאור קונטרס 'עמוד אש וענן', מאת תלמיד מובהק וותיק לרבינו זצוק"ל, הגאון רבי עופר שמאי היימן שליט"א.

70 עמ' מלאים וגדושים מזן אל זן בעובדות ותיאורים נפלאים, עם מקורות מוסמכים, בכל התחומים והשטחים (כמעט). מומלץ מאוד.

רצ"ב

עמוד אש וענן.pdf

(2.03 MiB) הורד 699 פעמים

[נוטר הכרמים]

בשבת קודש פגשתי ידיד נעורים, שלא פגשתיו עידן ועידנים,
יהודי ת"ח מופלג מאוד ובעל שיעור קומה רוחנית גבוהה ונדירה,
הוא עוסק הרבה גם בחכמת הנסתר,
וידיו רב לו בכל מכמני תורה.

הוא סח לי בהתרגשות כי הוא נושא עמו במשך שנים את שסיפרתי לו מיד לאחר נישואיי,
כי כאשר שאלתי מפי מורי ורבי זצ"ל שיעניק לי הדרכה לקראת החתונה, ענה לי בכמה משפטים,
שהמרכזי שבהם, כלל זה יהיה נקוט בידך: סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה,
זה נכון בכל עניני עבודת ד', אכן בהנהגת הבית בפרט.
והדגיש שיהיה מוצב ארצה, אבל שכל המטרה והתכלית היא 'מגיע השמימה'.

והנה לאחרונה הוא מצא בספר 'גליא רזא' לאחד מתלמידי האר"י ז"ל את הקטע המצו"ב.

[מן הדרום]

עיינתי בקונטרס הנפלא עמוד אש וענן ,ובאמת ליבי מלא התפעלות מהדברים הכתובים בו ומהשפעת הרב על התלמיד.
נקודה אחת שעוררה אצלי כאב גדול והייתי שמח לבררה-
מופיע בקונטרס שר' שמואל דיבר על החילון בזמן היותו נער-הוסיף לי שהקב"ה הציל אתכם מהניסיונות שאנו עברנו, תוקף כברזל היה צריך כדי לא לנטות במאומה אחרי הני הרפתקי דהמחתרות ושאיפת הלאומיות שאחזה אז ונשאה בכנפיה אש זרה בין כותלי בי מדרשא [ושוב הוסי ף בזה"ל, 'כי ראינו בחוש שכשקיבלה הסט"א את שלה ופרצה וקמה המדינה שקעה האש ברובה'..].
לפי דלות הבנתי התבטאות כמו זו- קיבלה הסט"א את שלה ופרצה וקמה המדינה, אינה דעת רובם ככולם של גדולי ישראל, ולאו כי רוכלא אימני, אבל אביו ודאי לא סבר כך, גם הגרי"ז שאמר שהקמת המדינה היא חיוך מההשגחה העליונה [כמובא אצל הרב וולבה] , ואפילו החזו"א שסבר שהמדינה לא תחזיק מעמד- האם דיבר על סט"א? בעצם זו דעת הויואל משה, ודעימיה מנין שאב ר' שמואל דעות קנאיות אלו ?

[נוטר הכרמים]

עיינתי בקונטרס הנפלא עמוד אש וענן ,ובאמת ליבי מלא התפעלות מהדברים הכתובים בו ומהשפעת הרב על התלמיד.
נקודה אחת שעוררה אצלי כאב גדול והייתי שמח לבררה-
מופיע בקונטרס שר' שמואל דיבר על החילון בזמן היותו נער-הוסיף לי שהקב"ה הציל אתכם מהניסיונות שאנו עברנו, תוקף כברזל היה צריך כדי לא לנטות במאומה אחרי הני הרפתקי דהמחתרות ושאיפת הלאומיות שאחזה אז ונשאה בכנפיה אש זרה בין כותלי בי מדרשא [ושוב הוסי ף בזה"ל, 'כי ראינו בחוש שכשקיבלה הסט"א את שלה ופרצה וקמה המדינה שקעה האש ברובה'..].
לפי דלות הבנתי התבטאות כמו זו- קיבלה הסט"א את שלה ופרצה וקמה המדינה, אינה דעת רובם ככולם של גדולי ישראל, ולאו כי רוכלא אימני, אבל אביו ודאי לא סבר כך, גם הגרי"ז שאמר שהקמת המדינה היא חיוך מההשגחה העליונה [כמובא אצל הרב וולבה] , ואפילו החזו"א שסבר שהמדינה לא תחזיק מעמד- האם דיבר על סט"א? בעצם זו דעת הויואל משה, ודעימיה מנין שאב ר' שמואל דעות קנאיות אלו ?

כדאי לברר אצל המחבר.

אם בפרשנות עסקינן, יתן להסביר שבהקמת המדינה הסט"א קיבל את חלקו לאו דווקא בעצם ההקמה, שיש בזה גם צד חיובי, אלא בכל הנלווה לשלטון חילוני כפרני שהעביר על דתם רבבות יהודים תמימים.

[נוטר הכרמים]

לדאבון לבי, הוצאת השיעורים של רבינו זצוק"ל מתעכבת,
וזאת למרות שישנם אלפי שיעורים מוקלדים ודי מסודרים.

אני זוכה לעסוק כעת בסוגיית 'מתעסק',
ואגב כך למדתי את שיעורי רבינו על סוגיא זו,
ולא נדפס כלל מענין זה בספר עמ"ס שבת,
למרות עיסוקו הרב של רבינו בענינים אלו וחיבתו המיוחדת אליהם.

מצו"ב קונטרס מאשר ליקטתי באמרים משיעורים שנכתבו,
הגהתי מעט והוספתי בס"ד.

[נוטר הכרמים]

ואם כבר, אספר כאן סיפור אופייני ששמעתי אתמול מבעל המעשה,
הרב הגאון רבי נחמיה נ' שליט"א, תלמיד חביב וותיק.
הוא ביקר, כדרכו, אצל רבינו, וסיפר שלומדים בכולל כעת 'מתעסק',
רבינו קם נגש אל הארון והוציא לו את הספר 'נתיבות שלום' כללי מלאכת מחשבת,
ספרו הראשון של הגאון רבי שלום גלבר שליט"א,
והעניק לו בהשאלה לא מוגבלת.

לאחר תקופה, הוא ביקר שוב, ורבינו זוכר לשואלו, איך הספר,
ר' נחמיה העיד שהוא וחבריו בכולל למדו את הספר דף אחרי דף, והיתה להם תועלת מרובה.
במקום, רבינו ביקש את הטלפון, חייג לר' שלום גלבר, וביקש מר' נחמיה לחזור באזניו על הדברים.

[גימפעל]

לדאבון לבי, הוצאת השיעורים של רבינו זצוק"ל מתעכבת,
וזאת למרות שישנם אלפי שיעורים מוקלדים ודי מסודרים.

אני זוכה לעסוק כעת בסוגיית 'מתעסק',
ואגב כך למדתי את שיעורי רבינו על סוגיא זו,
ולא נדפס כלל מענין זה בספר עמ"ס שבת,
למרות עיסוקו הרב של רבינו בענינים אלו וחיבתו המיוחדת אליהם.

מצו"ב קונטרס מאשר ליקטתי באמרים משיעורים שנכתבו,
הגהתי מעט והוספתי בס"ד.

ועדיין לא הבנתי למה לא מוכרים בחנויות.

[נוטר הכרמים]

ר' גימפל, אתה כנראה מתכוין לאי מכירת הספר על שבת בחנויות,
דבר שמתלוננים עליו הרבה מאוד,
אלו שאחראים לכך טוענים שכך גם היה עם הספר 'דרכי שמואל' על אהלות שיצא לאור בחייו.
לי קשה להתחבר לטיעונים הללו,
אני בשיטה של 'יפוצו מעיינותיך חוצה',
ולמכור במחיר נוח לציבור,
וגם רבינו זצוק"ל אמר לי כמ"פ ש'בשכל אני צודק',
ויש לו בעיה בענין הזה...

[גימפעל]

על אהלות יש בחנויות.

[נוטר הכרמים]

על אהלות יש בחנויות.

נכון, והרבה שנים לא היה.

[מ,א,ור]

לדאבון לבי, הוצאת השיעורים של רבינו זצוק"ל מתעכבת,
וזאת למרות שישנם אלפי שיעורים מוקלדים ודי מסודרים.

אני זוכה לעסוק כעת בסוגיית 'מתעסק',
ואגב כך למדתי את שיעורי רבינו על סוגיא זו,
ולא נדפס כלל מענין זה בספר עמ"ס שבת,
למרות עיסוקו הרב של רבינו בענינים אלו וחיבתו המיוחדת אליהם.

מצו"ב קונטרס מאשר ליקטתי באמרים משיעורים שנכתבו,
הגהתי מעט והוספתי בס"ד.

היכן ניתן לשמוע את שיעורי הגר"ש בעבר היה את מערכת קול התורה שנחסמה ושם היו הרבה שיעורים כסדר על המסכתא,
האם יש עוד מערכת שאפשר לשמוע דרכה ?

[מגופת חבית]

אעתיק פה מעשה פלא, האם מישהוא יודע עוד מפרטי המעשה, ומה הי' הרגש הגר''ש זצ''ל

OD11.png (94.13 KiB) נצפה 12378 פעמים

OD22.png (126.1 KiB) נצפה 12378 פעמים

[נוטר הכרמים]

הסיפור מעניין ומרתק.

אבל רבינו שמואל זצוק"ל מעולם לא שימש בקרית נוער, למיטב ידיעתנו, אלא דודו וגיסו הג"ר רפאל דוד זצוק"ל, וכנראה שעמו היה המעשה,
והשומע החסיר פרט זה שאינו משמעותי לעצם המסר של הסיפור.