חצקל כתב:[אפשר גם להתקשר לבנו יוסי,]
פרוזבול כתב:ואילו אני לא זכיתי להבין כלל, שהרי ברכת שהחיינו על הסוכה, בין אם מברכים אותה בשעת עשייה ובין אם מברכים אותה בישיבה ראשונה, היא ברכה על 'מצוות סוכה', שאנו מברכים על שהחיינו וקיימנו והגיענו לקיים את המצוה הזו. כלומר, הפוסקים לא כתבו שברכת שהחיינו על ישיבת הסוכה בליל ט"ו 'פוטרת' את ברכת שהחיינו על העשייה, אלא רק אמרו שמעיקר הדין היה ראוי לברך ב' פעמים שהחיינו, אחת בשעת עשייה והיא על מצות סוכה ואחת בשעת הקידוש והיא על היו"ט, אלא שאנו סומכים על ברכת שהחיינו של הקידוש לפטור את שניהם, גם את היו"ט וגם את המצוה. ועל כן, מאחר שכבר בירך על מצוה זו בשעה שישב בסוכה בליל ט"ו, א"כ מה מקום יש לברך על סוכתו.
אין לי סבלנות להאריך בזה, אולם דומני שהמצוי בסוגיא זו יבין תמיהתי על נקלה.
פרוזבול כתב:קראתי במקום כלשהו, שהגר"ד לנדו נוהג להורות לתלמידיו שבנו סוכה לעצמם ובלילה הראשון לא אכלו בה אלא הלכו לבית הוריהם, שכאשר יכנסו בה בהמשך החג יברכו שהחיינו על פרי חדש ויכוונו לפטור את עשיית הסוכה, היש מישהו שיוכל לאמת שמועה זו?
בגאונים יש הרבה מקורות לכך שהמצווה היא גם בעשיית הסוכה ולא רק בישיבה בה, עד כדי שכתבו שלא יוצאים יד"ח בסוכת ביהכנ"ס וכו'. הגרמ"ש שפירא האריך בזה, (לבסס ע"ז את היסוד של "המצוה לקבוע את דירתו בסוכה" באמצעות אכילה ושינה, וכידוע), במוריה הנוכחי כתב על כך בנו הגרד"י.גילוי כתב:מה כתוב בתשובת הגאונים?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 59 אורחים