סתם טפח

[עושה חדשות]

כאשר משערים את הטפח כחזו"א או כרח"נ, ובסתמא קובעים לו מידה ידועה בסנטימטרים, מתכוונים לטפח שוחק או לטפח עצב?

[עושה חדשות]

חוזר ושואל.
מי שיש לו סוכה ז' טפחים חזו"א מצומצם, האם עליו לחוש שזה רק טפח 'עצב' ואילו השיעור הוא קצת יותר?
או לקולא, בדופן עקומה או מחיצה להחמיר, ויש לו משהו פחות משיעור רח"נ, האם עליו לחוש שהשיעור הקטן הוא לפי 'שוחק'?

[יחזקאל ר]

עיין עירובין ג' ע"ב וברע"א שם

[קו ירוק]

מה מצאת שם?

[יחזקאל ר]

מה מצאת שם?

"ורבא משמיה דר"נ אמר כל אמות באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות"
והמבואר מהסוגיא שם דלעולם אזלינן לחומרא ואידך זיל גמור.

[עזריאל ברגר]

מה מצאת שם?

"ורבא משמיה דר"נ אמר כל אמות באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות"
והמבואר מהסוגיא שם דלעולם אזלינן לחומרא ואידך זיל גמור.

והיינו באמה, ולא בטפח.

[עזריאל ברגר]

ולגוף האשכול:
קיי"ל ששיעור גודל להגראח"נ הוא 2 ס"מ בדיוק (ויש הסבורים שהוא מעט יותר, לפי שיעור הדרהם וכו'), ולהחזו"א 2.4 ס"מ.

עד כמה שידוע לי:
אמה עצבה - 24 גודלים בדיוק (48 ס"מ להגראח"נ).
אמה שוחקת - 24 גודלים ומחצית הגודל (49 ס"מ להגראח"נ).

[עושה חדשות]

מה מצאת שם?

"ורבא משמיה דר"נ אמר כל אמות באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות"
והמבואר מהסוגיא שם דלעולם אזלינן לחומרא ואידך זיל גמור.

השאלה שלי באה על דין זה, כמוכח מתוכה. ולא השבת עליה דבר.

[עזריאל ברגר]

עיין ... ברע"א שם

לא הבנתי מה מצאת ברע"א לעניננו.

[עזריאל ברגר]

מה מצאת שם?

"ורבא משמיה דר"נ אמר כל אמות באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות"
והמבואר מהסוגיא שם דלעולם אזלינן לחומרא ואידך זיל גמור.

השאלה שלי באה על דין זה, כמוכח מתוכה. ולא השבת עליה דבר.

אולי בא להוכיח שכל הסוגיא מדברת על אמות ולא על טפחים.

[כח עליון]

כאשר משערים את הטפח כחזו"א או כרח"נ, ובסתמא קובעים לו מידה ידועה בסנטימטרים, מתכוונים לטפח שוחק או לטפח עצב?

מקווה שיעזור

אנציקלופדיה תלמודית כרך כ, טפח
סתם טפח האמור בכל מקום, יש מהאחרונים שכתבו בדעת ראשונים שהוא טפח שאינו שוחק38, ויש שכתבו בדעת ראשונים שהולכים לחומרא בכל מקום39. וכן פירשו ראשונים בדברי ר' אבהו בשם ר' יוחנן: כל שיעורי חכמים להחמיר40, היינו במידות שוחקות ומצומצמות41. בטעם ההלכה שמודדים לחומרא נסתפקו אחרונים אם נאמרה בתורת ודאי, שכל מקום שנזכר שיעור טפח והחומרא בצמצומו, פירושו מצומצם, וכשהחומרא ברווחיותו פירושו מרווח, או שהשיעור נאמר כעין ספק, ואנו מחמירים לפי הענין42, ויש שכתבו שהחומרא היא לפי שאנו מסופקים איזה מהם הוא הטפח43.

הערות
38. ב"י וב"ח או"ח תקפו בד' רי"צ גיאות שלהלן: שימושו ציון 81, ובד' הטור שם. ועי' להלן ציון 84 מהעיטור.
39. הגה' רעק"א שלהלן ציון 42.
40. חולין נה א.
41. רש"י שם. ועי' פמ"ג במשב"ז סי' שסג ס"ק יד ע"פ שו"ע שם שאף בשל סופרים מחמירים.
42. הגהות רעק"א בשו"ע או"ח שסג כו והובא בתוספת שבת שם ס"ק נ בשם כת"י אחד מהגדולים.
43. תוספת שבת שם, ועי' פמ"ג שם במשב"ז ס"ק יד, הובאו בבאה"ל למ"ב שם, שהואיל והוא ספק מחמת חסרון ידיעה יש להחמיר אף בדרבנן, ושאם יצטרף לו ספק נוסף יש להקל; מנ"ח מ' שכה אות א. ועי' גלות עליות פ"א מ"ז פיסקא א אות ו ושו"ת גידולי טהרה סי' א שמחמירים למדוד בשיעור השוחק לפי שחוששים לטעות במדידה.

[יחזקאל ר]

מה מצאת שם?

"ורבא משמיה דר"נ אמר כל אמות באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות"
והמבואר מהסוגיא שם דלעולם אזלינן לחומרא ואידך זיל גמור.

והיינו באמה, ולא בטפח.

בזכרוני שבראשונים שם מבואר דהמדידה היא בטפחים ולא באמות ולפ"ז דין החומרא נאמר בשיעור הטפח ולא באמה ומה דרבא אמר כל אמות באמה בת ו' היינו לאפוקי מאביי

[יחזקאל ר]

עיין ... ברע"א שם

לא הבנתי מה מצאת ברע"א לעניננו.

כתבתי בדרך אגב לעיין ברע"א שמסתפק האם דין החומרא הוא מספק או דכך נאמרה ההלכה מעיקרא שפעמים שוחקות ופעמים עצבות והאריך בזה

[עושה חדשות]

אשאל שוב בשפה פשוטה -

כתוב בספרים כך: שיעור טפח, להחזו"א 9.6 ס"מ, ולרח"נ 8 ס"מ.

האם מתכוונים לאמוד כך את השיעור של טפח שוחק או את השיעור של טפח עצב.

[עזריאל ברגר]

אשאל שוב בשפה פשוטה -

כתוב בספרים כך: שיעור טפח, להחזו"א 9.6 ס"מ, ולרח"נ 8 ס"מ.

האם מתכוונים לאמוד כך את השיעור של טפח שוחק או את השיעור של טפח עצב.

עניתי לעיל. עצב.

[יוצא פוניבז']

אשאל שוב בשפה פשוטה -

כתוב בספרים כך: שיעור טפח, להחזו"א 9.6 ס"מ, ולרח"נ 8 ס"מ.

האם מתכוונים לאמוד כך את השיעור של טפח שוחק או את השיעור של טפח עצב.

שיעורין של תורה.JPG (53.7 KiB) נצפה 4320 פעמים

[קו ירוק]

יישר כח
ז.א. שהשיעורים המקובלים זה טפח עצב,
ובכ"מ שיש להחמיר יש להוסיף את תוספת חצי אצבע (1.2 ס"מ לפי החזו"א) לכל אמה (מעט יותר מ-2%).

[עושה חדשות]

לעצם הענין של שיעורים שוחקים ועצבים, דאזלי' לחומרא מחמת ספק או ודאי, שמעתי מי שביאר כך;
דהא מצינו בשיעורי התורה ענין של 'הכרע', וראה בכריתות (ה.) "כשהוא שוקל בהכרע הוא שוקל או עין בעין הוא שוקל" ומדמי שם שמן המשחה לקטורת, וביארו האחרונים שזהו ענין כללי במדידת השיעורים, וכעין שמצינו גם בדיני ממונות "נותן לו גירומיו". וא"כ י"ל דה"ה במדידת שיעורי אורך כאמות וטפחים, שמדידתם השוחקת והעציבה לחומרא, זהו מענינא דהכרע וגירומין.
מה דעתכם?