דרומי כתב:הסיבה הפשוטה לעליה החסידית (בחלקה הגדול) היתה טכנית: הרדיפות שסבלו ממתנגדיהם באזורי ליטא ורוסיא הלבנה.
קו ירוק כתב:אבל תרשה לי לציין (מבלי להיכנס לפולמוס נוסף שאין כאן מקומו), כל 'זקני ירושלים' אלו היו גם כרוכים אחרי הרב קוק, כולל כל זקני שערי חסד..
והנך יודע לבטח כמה לאומניות התהלכה בראשם לאור זה. זו עיסה דומה.
קו ירוק כתב:ועל 'העיסה המשובחת ההיא' קורות הימים כבר מעידים.
הרואה כתב:קו ירוק כתב:ועל 'העיסה המשובחת ההיא' קורות הימים כבר מעידים.
העובדה שהגרי"ש אלישיב הלך להיכל שלמה, והגרש"ז אויערבך אמר הלל ביום העצמאות, אני חושב שאולי זה חיסרון, אבל זה פוסל אותם.
קו ירוק כתב:הרואה כתב:קו ירוק כתב:ועל 'העיסה המשובחת ההיא' קורות הימים כבר מעידים.
העובדה שהגרי"ש אלישיב הלך להיכל שלמה, והגרש"ז אויערבך אמר הלל ביום העצמאות, אני חושב שאולי זה חיסרון, אבל זה פוסל אותם.
מי שתולה חסרונותיו ברבו זה משום טינה שבליבו.
בריושמא כתב:השתדלתי כל העת מטעמים מובנים לא להגיב לדברי הרב משולש. אך הפעם דבריו עברו את הגבול, ואני נאלץ להגיב.
כל כך חבל שאתה משחית את זמנך בחיפושים אחר חיפושים, ודרך אגב אתה מוצא בעיתונות הישנה. והלא המאמר שנדפס בעיתון העולם בשנת תרצ"א
חזר ונדפס במאמרי הראיה, חלק ב, עמ' 309. המאמר נדפס במלואו, וידוע וגלוי לכל עם ישראל מימים ימימה.
במאמר הזה לא הזכיר הראי"ה את הביטוי 'מוסדי ארץ'. זה ביטוי מובהק של בני ריבלין. הם המציאו אותו ותלו בו בדיותיהם. אבל הראי"ה לא הזכיר אותו.
מדוע אתה שם את הביטוי הזה בפיו של הראי"ה? בדיה נוספת על בדיותיהם של בני ריבלין?
המאמר השני שנדפס בשנת תשי"ג הוא לקט של פסקאות ידועות שכתב הראי"ה בספריו הידועים. אלו הן הפסקאות הנודעות ביותר, והן שגורות כמעט בעל פה אצל כל בר בי רב דחד יומא בכתבי הראי"ה.
הראי"ה כתב על הגאולה ועל דרכי הגאולה שנים רבות לפני שספרי בני ריבלין, וקול התור בתוכם, עלו בהרהורי מחשבותיהם של בני ריבלין, וקל וחומר
לפני שהם נדפסו. אין שום קשר, ואין שום חצי קשר, וגם אין שום בדל קשר, בין דבריו האמיתיים והנכוחים והעמוקים של הראי"ה ובין דבריהם הבדויים
וההזויים והסיפוריים של בני ריבלין.
ואחרי כל אלה.
הרב משולש, הבאת כאן שני מאמרים של הראי"ה ולפניהם כתבת שורה ובה תוכן דבריו של הראי"ה במאמרים אלה.
הדברים שכתבת אינם קשורים למאמרי הראי"ה כלל וכלל. רק להודיעך, דברי הראי"ה עמוקים הם וקשים הם להבנה. כדי להבין אותם חייבים
לקרוא אותם פעם ופעמיים ושלוש, להתעמק בהם היטב, ורק אחרי שמקיימים מצוות 'הבנת הנקרא' למהדרין אפשר לסכם בשורה אחת את
תורף ועומק דברי הראי"ה.
לאט לך, הרב משולש! הדברים רציניים, ואינם משחק או שעשוע לשעות הפנאי.
הרואה כתב:רוב המקומות הקדושים גם גויים נטפלו אליהם, אם כבר זו ראיה לפתחא דקרתא...
שם הנקודה יותר פשוטה, זו פסגת הר ירושלים.
ואגב זה לא ברחוב הנביאים אלא בין שטראוס לישעיהו בראש ההר מאחורי בניין ההסתדרות, יש שם כיום גן שעשועים קטן.
שמעתי מר' אליהו זילברמן שבירר אצל כמה זקנים את המקום המדוייק שבו היו מתפללים וזה נקודה מסוימת בפינת בניין ההסתדרות מאחורה, סמוך לחניון שטראוס (מסובך להסביר בכתב), וזה החלק שהכי נוטה לכיון ירושלים המקודשת מתוך השטח הישר שבראש ההר.
איש_ספר כתב:כבר כתבתי כאן כנראה שבעבר שאלתי את סבי ממתי זקני ירושלים התחילו להתפלל בפתחא דקרתא, והשיב בסגנון בלתי אופיני: מיום שהתחילו להתפלל בתשיעי שבתשיעי. ודפח"ח.
מקדש מלך כתב:איש_ספר כתב:כבר כתבתי כאן כנראה שבעבר שאלתי את סבי ממתי זקני ירושלים התחילו להתפלל בפתחא דקרתא, והשיב בסגנון בלתי אופיני: מיום שהתחילו להתפלל בתשיעי שבתשיעי. ודפח"ח.
הרב איש ספר, התוכל להסביר את הכוונה גם לאותם שאינם נרמזים?
וחוץ מזה ובדומה לכך, הרב הרואה מזכיר שוב ושוב את עדות רי"ש זילברמן על 'זקני ירושלים' שהיו אומרים את תפילת 'עוד יוסף חי'.
מישהו יכול להסביר לי הבור מהי אותה התפילה? ומה נוסחה?
ומה מגיב הרב בריושמא שליט"א על כך? שאותם הזקנים החלו להתפלל בה רק לאחר סיפור קול התור, או שהוא לא רואה בעדות שעל פה זו יותר מסיפור מעשייה בעלמא?
לענין כתב:הרואה כתב:רוב המקומות הקדושים גם גויים נטפלו אליהם, אם כבר זו ראיה לפתחא דקרתא...
שם הנקודה יותר פשוטה, זו פסגת הר ירושלים.
ואגב זה לא ברחוב הנביאים אלא בין שטראוס לישעיהו בראש ההר מאחורי בניין ההסתדרות, יש שם כיום גן שעשועים קטן.
שמעתי מר' אליהו זילברמן שבירר אצל כמה זקנים את המקום המדוייק שבו היו מתפללים וזה נקודה מסוימת בפינת בניין ההסתדרות מאחורה, סמוך לחניון שטראוס (מסובך להסביר בכתב), וזה החלק שהכי נוטה לכיון ירושלים המקודשת מתוך השטח הישר שבראש ההר.
הייתי שמח מאד את תוכל בבקשה לציין בדיוק (תוכל גם להעלות תמונה ממפות גוגל התלת מימדיות?)
אודך
מקדש מלך כתב:איש_ספר כתב:כבר כתבתי כאן כנראה שבעבר שאלתי את סבי ממתי זקני ירושלים התחילו להתפלל בפתחא דקרתא, והשיב בסגנון בלתי אופיני: מיום שהתחילו להתפלל בתשיעי שבתשיעי. ודפח"ח.
הרב איש ספר, התוכל להסביר את הכוונה גם לאותם שאינם נרמזים?
וחוץ מזה ובדומה לכך, הרב הרואה מזכיר שוב ושוב את עדות רי"ש זילברמן על 'זקני ירושלים' שהיו אומרים את תפילת 'עוד יוסף חי'.
מישהו יכול להסביר לי הבור מהי אותה התפילה? ומה נוסחה?
ומה מגיב הרב בריושמא שליט"א על כך? שאותם הזקנים החלו להתפלל בה רק לאחר סיפור קול התור, או שהוא לא רואה בעדות שעל פה זו יותר מסיפור מעשייה בעלמא?
מקדש מלך כתב:איש_ספר כתב:כבר כתבתי כאן כנראה שבעבר שאלתי את סבי ממתי זקני ירושלים התחילו להתפלל בפתחא דקרתא, והשיב בסגנון בלתי אופיני: מיום שהתחילו להתפלל בתשיעי שבתשיעי. ודפח"ח.
הרב איש ספר, התוכל להסביר את הכוונה גם לאותם שאינם נרמזים?
וחוץ מזה ובדומה לכך, הרב הרואה מזכיר שוב ושוב את עדות רי"ש זילברמן על 'זקני ירושלים' שהיו אומרים את תפילת 'עוד יוסף חי'.
מישהו יכול להסביר לי הבור מהי אותה התפילה? ומה נוסחה?
ומה מגיב הרב בריושמא שליט"א על כך? שאותם הזקנים החלו להתפלל בה רק לאחר סיפור קול התור, או שהוא לא רואה בעדות שעל פה זו יותר מסיפור מעשייה בעלמא?
איש_ספר כתב:כבר כתבתי כאן כנראה שבעבר שאלתי את סבי ממתי זקני ירושלים התחילו להתפלל בפתחא דקרתא, והשיב בסגנון בלתי אופיני: מיום שהתחילו להתפלל בתשיעי שבתשיעי. ודפח"ח.
הרואה כתב:איש_ספר כתב:כבר כתבתי כאן כנראה שבעבר שאלתי את סבי ממתי זקני ירושלים התחילו להתפלל בפתחא דקרתא, והשיב בסגנון בלתי אופיני: מיום שהתחילו להתפלל בתשיעי שבתשיעי. ודפח"ח.
כלומר סבך זצ"ל בירר האם יש לזה מקור והגיע למסקנא שאין?
או שלדעתו אין בזה עניין כל כך מרכזי, ומגוחך לעשות מזה עסק?
זה שתי אפשרויות שונות מאד.
תלמידי הגר"א וצאצאיהם, מייסדי הישוב הישן בירושלים, האמינו כי הם נמצאים בדור של גאולה. הדבר מופיע בפירוש בכתביהם, וכן במכתבים ששלחו באותם ימים. ואף על פי כן, בשנים האחרונות קמו אנשים שונים (בדרך כלל מהאגף החרדי, אך גם מהציבור החילוני) וטוענים להד"ם! לא היתה שום משיחיות בקרב תלמידי הגר"א; הם עלו לארץ כדי לקיים בה מצוות או כדי להיקבר בה, בדיוק כמו כל העליות שקדמו להן.
את הדברים שלהלן אני מביא לא בשביל להוכיח את הברור כשמש, שבבית מדרשו של הגר"א בארץ ישראל האמינו שהם ב"אתחלתא דגאולה", אלא בשביל להבין מהי המשמעות של אמונה זו, שנשמעת כדבר ערטילאי וחסר משמעות מעשית. מי שכתב אותם היה ר' יוסף (יושעה) ריבלין, שהוא הדמות הדומיננטית ביותר בישוב הישן של ראשית שנות הת"ר, נצר למשפחת ריבלין שהיתה קשורה בקשרי משפחה עם הגר"א ואבותיו אף היו בקשר רוחני עמו. ריבלין היה זה שגם בנה - מכח אמונתו ב'אתחלתא דגאולה' - כמעט את כל שכונות ירושלים שמחוץ לחומות שנבנו עד שנת תרנ"ו (אז נפטר), בסך הכל י"ד שכונות, ובכך בעצם חולל מהפכה היסטורית שאין דומה לה מאז חורבן בית המקדש וגלות ישראל.
בשנת תרכ"ד מגיעה לירושלים הבשורה על קוי הטלגרף שהגיעו לעיר. ריבלין רואה בכך צעד נוסף ומשמעותי בתהליך הגאולה, והוא מפרסם זאת על גבי עיתון 'המגיד'. כלומר, הדעה הזאת מפורסמת (או: מתפרסמת) ברחבי העולם היהודי. אנחנו מדברים על תקופה קדומה מאוד, עשרות שנים לפני לידתה של הציונות והופעתו של הרצל, כלומר אין סיכוי שריבלין בדה אותה מלבו מאינטרס זר כלשהו.
וזה לשונו :יר שבעקבות קוי הטלגרף החדשים, העסקים בירושלים יפרחו וישגשגו, מתוך כך עשירים יהודיים יאותו לעלות לארץ, וממילא תהליך הגאולה ותחיית האומה בארצה תקבל דחיפה משמעותית. מתברר שאת הגישה הזאת, להעמיק חקר באירועי התקופה ולמצוא בהם את שלבי הגאולה, אינה פרי המצאתו של הרב קוק או של הוגי 'המזרחי', אלא נטועה עמוק בבית מדרשו של הגר"א. כל אירוע שמתרחש בירושלים, בין אם זה שריפת כנסיית הקבר, פתיחת תחנת רכבת, הגעת אניית הקיטור או בניית ביהכנ"ס 'החורבה' - מקבל משמעות משיחית בקרב תלמידי הגר"א וצאצאיהם.
הנה המאמר של ריבלין, ושימו לב למשפט המדהים בו הוא חותם את מאמרו:
"ראו עתה כי אך אחת אחת מיעודי חוזינו באו ויבואו כגשם לנו. או מי הוא אשר טח מהשכיל לבבו על כל החדשות ההווים לבקרים שהמה מחזיונות נביאינו יעודי חוזינו. והנה בבין החדשות הנפלאות המביאות רגש זכר-ישועה לכל לבב, הכי נכבדה החדשה אשר צמחה בשבוע זאת כי הכינו יסודות הטעלעגראף ומיתריו. ועד היום האריכו מיתרי הטעלעגראף מעיר יפו הנמל עזתה ועד מקום שכם ועוד נכונו ביפו על שפת הים ארבעים אלף קורות וחוטי הברזל מיתרי הטעלעגראף ועוד האניות מרבות להביא יום יום.
ומי לא יבין את זאת כי לא דבר ריק הוא, בהתלכד ירושלם עם כל קריות תבל ותאחד עמהם על ידי הטעלעגראף. כי לבד אשר ירום המסחר וינשא מאד בארץ הלזו ושערי ירושלים יפתחו לרוחה לכל מקנה וקנין, ומעתה לא ימנעו גם עשירי העם רגליהם מבא לשכון כבוד בארץ הקדושה ולסחרה ויכון המושב מאוד – כי גם הלא קרוב יום ה' אשר אמר: “והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו” ביום שיתקע ביום ההוא ובאו".
וימין מקרבת. כמ''ש וברחמים גדולים אקבצך, שיפקון בסטרא דימינא, אבל בתחילה יתער בשמאלא, שמאלו תחת לראשי, והוא יהיה פקידה, כמו שהיה בבית שני בימי כורש, ולא יצאו בו, ואחר כך יתער ימינא'.
מכל מקום קשו קראי אהדדי; כתיב מלאת לבבל, וכתיב לחרבות ירושלים! - אמר רבא: לפקידה בעלמא
עזר על גיבור כתב:קראתי עכשיו את מאמרו של הרב אביבי שליט"א, ויהי בפי לדבש מתוק, ישר כוחו וישר חיילו, ממנו ילמדו ויראו כיצד לערוך מאמרים בנושאים רגישים כגון אלו, ויוסף מחייב את הרשעים, יען הוא נוגע בחומר נפץ לוהט, אך אין הוא משתמש בביטול ובזלזול אלא מעמיד מול הקורא את האמת, וממנה ילמד ויבין אם לעקל או לעקלקלות.
אך לדעתי בדבר אחד לא כיוון הרב אביבי נכונה ומחברי קול התור צדקו ממנו....
והוא בפירוש דברי הגר''א בפירושו לתיקוני זוהר חדשוימין מקרבת. כמ''ש וברחמים גדולים אקבצך, שיפקון בסטרא דימינא, אבל בתחילה יתער בשמאלא, שמאלו תחת לראשי, והוא יהיה פקידה, כמו שהיה בבית שני בימי כורש, ולא יצאו בו, ואחר כך יתער ימינא'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 304 אורחים