רבינו הרמב"ם, שהתחייב לפני כל עם ישראל לדורותיו 'שיהיה אדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה [=ספר משנה תורה] ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם' - 'נאלץ' היה לטרוח ולהסביר בספרו מדוע חוגגים את חג החנוכה. וז"ל (הל' מגילה וחנוכה פ"ג ה"א): 'בבית שני כשמלכו יון גזרו גזירות על ישראל... עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני'.
בקיצור נמרץ, קושייתו של הרב הקיק היא איך ייתכן שהרמב"ם כותב שחזרה מלכות לישראל יותר ממאתיים שנה, הרי יהודים למעשה שלטו בארץ פחות ממאה שבעים שנה (עיי"ש בחישוב)
או כלשונו:
מתוך כל השנים האלו שלטו יהודים על הארץ פחות מ-170 שנה, כולם מלכים שאינם מבית דוד ורובם לפחות לכתחילה לא ראויים למלוכה, וכמעט כולם (מאז סוף ימי יוחנן, למעט שלומציון המלכה ואולי אגריפס הראשון) רשעים לפי כל קנה מידה תורני. אלו העובדות. כיצד אם כן נפרנס דברי הרמב"ם על אחת התוצאות החיוביות העיקריות של נס חנוכה, 'וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה'? וצ"ע.
בדבריו מצאתי מספר דברים שהתקשיתי בהם:
1. בע"ז ט.: "מלכות חשמונאי בפני הבית מאה ושלש מלכות בית הורדוס מאה ושלש", בסך הכל 206 שנה. אין ספק שבית חשמונאי ובית הורדוס היו יהודים (ישראל) בהגדרה, בלי להיכנס לכך אם היו מהם רשעים או לא. הרמב"ם בסך הכל העתיק את דברי הגמ'. לכן עיקר הקושייה למעשה אינה על הרמב"ם אלא על הגמרא. ולכאורה יש לעיין מדוע חז"ל אמרו שהם שלטו 206 שנה כשבפועל הם שלטו פחות מ-170 שנה לדברי הרב הקי"ק.
2. אם הקושיה על הרמב"ם מדוע הוא מציג את זה באור חיובי, עלינו להוכיח זאת כי משפט אחד לפני כן ממש בסמוך הרמב"ם כותב "והעמידו מלך מן הכהנים", האם גם זה מוצג באור חיובי לחלוטין? (על כך נדון באשכול נפרד).
3. לפי חישובו "יתר על מאתיים שנה' זה מאתיים עשרים שנה (עיי"ש בחישובו), ולא זכיתי להבין מדוע עלינו ליצור מחלוקת בין דעת הרמב"ם למה שכתוב בגמרא שזה מאתיים ושש שנה.