א. ההערה נועדה להדגים את התכסיסים שנדרשו בשביל לנקד טקסט שגוי בלי לגעת בכתיב.זאב ערבות כתב:א. בקשר להערה ב: אין להביא ראיות מהניקוד של עוז והדר.
ב. באופן כללי יש הרבה אי דיוקים בניקוד שלהם.
בכגון דא רשאי אתה לחלוק בכל התוקף על שיקול דעתם של העורכים, אך אי אתה רשאי להאשימם בעשיית מלאכת השם רמיה.מעט דבש כתב:במסכת ברכות מהדורת תשס"ו, ב'תורה אור' נשמטו כל הדגשים החזקים.
מעט דבש כתב:במסכת ברכות מהדורת תשס"ו, ב'תורה אור' נשמטו כל הדגשים החזקים (לא בדקתי את כל הש"ס, אבל בשבת ועירובין הבעיה לא קיימת).
יושבים ב'עוז והדר' מיטב הנקדנים במגזר החרדי ועושים את המירב בשביל להגיע לשיא הדיוק.זאב ערבות כתב:איני יודע על מה חרה אפך.
ביקורת תהיה כתב:יושבים ב'עוז והדר' מיטב הנקדנים במגזר החרדי ועושים את המירב בשביל להגיע לשיא הדיוק.זאב ערבות כתב:איני יודע על מה חרה אפך.
משום־מה הבקשה לא נקלטה.זאב ערבות כתב:ביקשתי שתסביר איזה ניקוד נראה בעיניך הנכון.
ביקורת תהיה כתב:משום־מה הבקשה לא נקלטה.זאב ערבות כתב:ביקשתי שתסביר איזה ניקוד נראה בעיניך הנכון.
על ההבדל ברמת הניקוד בין מהדורת שוטנשטיין ובין המהדורה המנוקדת של 'עוז והדר' ראה:
פורום 'בית התלמוד', נושא 'ברכות יז. – רבי אלכסנדרי'.
היכן ביקשת?זאב ערבות כתב:בקשתי שתסביר לי את ההבדלים.
עיניו כיונים כתב:נראה לי שיש כאן רב שיח של חֵרשים (ולא חָרָשים). דברי חכמים בנחת נשמעים.
'ביקורת תהיה' דיבר בעיקר על התלמוד הבבלי המנוקד של עוז והדר (שי"ל ע"י הסניף הירושלמי בהנהלת ר' אהרן מרגליות), לא על מתיבתא (שי"ל ע"י עוז והדר בית שמש) ולא על שאר ספרי עוז והדר שיצאו אי פעם (וודאי שלא דיבר על מקראות גדולות). בכל פרויקט יש עובדים אחרים וסגנון עבודה אחר ואין להקיש זה לזה. לכן ניקוד הגמרא שבמתיבתא שונה הרבה מהניקוד שבתלמוד המנוקד (הכולל גם רש"י ותוס' מנוקדים).
'מעט דבש' העיר על פסוקי תורה אור שנספחו בשולי הדף, שנשמטו בהם דגשים בכמה מסכתות. אין זה שייך לעבודת המנקדים, אלא תקלה טכנית שקרתה בש"ס הרגיל של עוז והדר וממנו גם לתלמוד המנוקד (ואולי תוקנה כבר במהדורה שניה).
ביקורת תהיה כתב:היכן ביקשת?זאב ערבות כתב:בקשתי שתסביר לי את ההבדלים.
זאב ערבות כתב:בב"ב קמו ע"א רש"י ד"ה השולח סבלונות מובא כך:
מנהג חתנים לאחר קידושין למחרת שולח לבית חמיו לכבוד אשתו תכשיטין ומיני פירות וכדי שמן ופעמים אוכל שם עמה [ב"ב קמו.].
"עמה" מובא בדפוס ויניציה, בדפוס וילנא ובש"ס לובלין המאור. אך למרבה הפלא בדפוס הוד והדר כתוב "אוכל שם עמהם" ולא מעירים מאומה. ראיתי מובא באיזה שהוא מקום ואיני זוכר היכן שיש רגלים לדבר ששינו על דעת עצמם מחמת חוסר הצניעות שבדבר.
זאב ערבות כתב:ואם מדובר בהשמטות שנעשו במכוון הלא יש לנו את החביב מכולם והוא פירוש הרשב"ם לבראשית א ה מד"ה ולחשך קרא לילה והלאה שכידוע נשמט ע"י כל ההוצאות החרדיות בטענות שונות וביניהם שזו הוספה של המשכילים, והנה לפני כמה שנים גילו כת"י נוסף מלפני 800 שנה עם אותו הפירוש כך שירדו טענותיהם. על רשב"ם זה נכתבו מאמרים רבים,
ביקורת תהיה כתב:הנוסח 'עמהם' מופיע הן ברש"י שברי"ף והן בפירוש רבינו גרשום.
וכן הדעת נותנת, שהרי סעודה זו שהחתן סועד אז בבית חמיו היא הנקראת 'סעודת סבלונות', וסעודה גדולה היא שמוזמנים אליה אורחים רבים, ונחלקו בה רבי יהודה ורבי יוסי בפרק אלו עוברין אם סעודת מצוה היא אם לאו.
זאב ערבות כתב:מעט דבש כתב:במסכת ברכות מהדורת תשס"ו, ב'תורה אור' נשמטו כל הדגשים החזקים (לא בדקתי את כל הש"ס, אבל בשבת ועירובין הבעיה לא קיימת).
כהמשך להודעה הקודמת, פתחתי ברכות נד ע"א והשויתי קטע קטן של מהדורת שפה ברורה של עוז והדר ומהדורת שוטנשטיין (השינויים מסומנים בעיגול) ומצאתי 9 שנויים! איני בר הכי בדקדוק לקבוע מי הצודק בכל המקרים, אך אני מסופק שבכולם הניקוד של עוז והדר הוא הנכון.. דרך אגב איני יודע מי המגיהים בעוז והדר אך בשוטנשטיין אני יודע בוודאות שיש מגיהים בקיאים בדקדוק ולשון ומדקדקים בקוצו של יו"ד. יבואו חברי הפורום וישפטו.
שמואל דוד כתב:זאב ערבות כתב:בב"ב קמו ע"א רש"י ד"ה השולח סבלונות מובא כך:
מנהג חתנים לאחר קידושין למחרת שולח לבית חמיו לכבוד אשתו תכשיטין ומיני פירות וכדי שמן ופעמים אוכל שם עמה [ב"ב קמו.].
"עמה" מובא בדפוס ויניציה, בדפוס וילנא ובש"ס לובלין המאור. אך למרבה הפלא בדפוס הוד והדר כתוב "אוכל שם עמהם" ולא מעירים מאומה. ראיתי מובא באיזה שהוא מקום ואיני זוכר היכן שיש רגלים לדבר ששינו על דעת עצמם מחמת חוסר הצניעות שבדבר.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 79#p445964
אהרן תאומים כתב:ר' זאב האם הבאת בכוונה את הדוגמא מדף נ"ד ברוך שעשה לי נס ב"ערבות" ובגמל?
אגב אני מצטרף לדעתך!! אלא שאני רוצה להוסיף דברים על הבעייתיות שבניקוד הגמרא השילוב של הארמית ולשון הקודש מקשה ביותר, על כל פנים תפיסת אומנות הדיוק שבניקוד באופן טבעי היא נחלתם של אלו שאינם יודעים עברית אלא לשון הקודש, ועל כן שוטנשטיין שעבודת הניקוד נעשתה בחו"ל מדויקת הרבה יותר, משא"כ עוז והדר שהעבודה ישראלית העברית בעוכריהם ומכאן מגיע הטעויות!
זאב ערבות כתב:בדה"ב כ יד נזכר יחזיאל בן זכריהו, לוי מבני אסף בימי יהושפט. במגילה יד ע"א רש"י ד"ה נבואה שהוצרכה לדורות מונה את מ"ח הנביאים שנבואתם נצרכה לדורות וביניהם נמנה "חזיאל (הלוי) מבני מתניה". כך מובא בדפוס ונציה ובעוז והדר ולא מעירים דבר, שכן לכאורה נראה שיש כאן ט"ס וצ"ל יחזיאל! שכן במקרא נזכר רק חזיאל אחד בדה"א כג ט והוא אדם אחר לגמרי - לוי מבני גרשום.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 168 אורחים