הערות והארות בפירוש רש"י למקרא (תנ"ך)

ביקורת תהיה

א. אין צורך לשבש את הספרים, שכן 'חזיאל' ו'יחזיאל' הם שני וריאנטים של שם אחד. כשם ששמו של מלך יהודה הי"ג מופיע במקרא בארבעה וריאנטים: חזקיה, יחזקיה, חזקיהו, יחזקיהו. ורבים כמוהו.
ב. השם של הנביא ממרשה, המופיע ברש"י בכתיב שגוי, הוגה במהדורה המנוקדת של 'עוז והדר' כך: אֱלִיעֶזֶר בֶּן דּוֹדָוָ מִמָּורֵישָׁה.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ד' דצמבר 04, 2019 4:34 pm

איני מבין את דבריך. לא משבשים כאן את המקרא אלא נראה שיש כאן ברש"י הזה במגילה בעיות נוספות וזו רק אחת מהן. בספר מצור דבש מאת ר' דוד צימרינג מגיה אף הוא שצ"ל ברש"י יחזיאל. הבעיה בדבריך שלא נזכר במקרא אף נביא בשם חזיאל, אם אכן היה נזכר אז ניתן היה לומר שפעם כך ופעם כך ואין לדקדק, אך האם רש"י המציא מדעתו שהיה נקרא אף חזיאל? מדוע לא פשוט יותר לומר שהיו"ד נפלה ע"י המעתיקים? ואכן כעת עיינתי בספר העקוב למישור מר' דוד קאהן שהוא ספר לטעויות הדפוס לש"ס וילנא ואף הוא מגיה שצ"ל יחזיאל! (דרך אגב: מדוע להשתמש במילה לועזית וריאנטים כאשר יש מילה עברית נוסחאות?).
בקשר להערה ב: אין להביא ראיות מהניקוד של עוז והדר. אמנם יתכן שבמקרה הזה הניקוד נכון, אך באופן כללי יש הרבה אי דיוקים בניקוד שלהם. ובכדי שלא יטען מי שיטען שאני מוציא לעז, הדבר מצוי בהרבה מהדורות מנוקדות וראה לעיל שהבאתי כיצד בכמה חומשים מנקדים את "וביניך" ברש"י באופן שונה.

ביקורת תהיה

זאב ערבות כתב:א. בקשר להערה ב: אין להביא ראיות מהניקוד של עוז והדר.
ב. באופן כללי יש הרבה אי דיוקים בניקוד שלהם.

א. ההערה נועדה להדגים את התכסיסים שנדרשו בשביל לנקד טקסט שגוי בלי לגעת בכתיב.
ב. אדרבה! מה מצאת? שים כה נגד אחי ואחיך!

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' דצמבר 04, 2019 9:42 pm

במסכת ברכות מהדורת תשס"ו, ב'תורה אור' נשמטו כל הדגשים החזקים (לא בדקתי את כל הש"ס, אבל בשבת ועירובין הבעיה לא קיימת).

ביקורת תהיה

מעט דבש כתב:במסכת ברכות מהדורת תשס"ו, ב'תורה אור' נשמטו כל הדגשים החזקים.

בכגון דא רשאי אתה לחלוק בכל התוקף על שיקול דעתם של העורכים, אך אי אתה רשאי להאשימם בעשיית מלאכת השם רמיה.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ה' דצמבר 05, 2019 12:41 am

האם אתה בא לומר שבכל מאות ספרי עוז והדר אין טעויות בניקוד! כאשר אביא לך דוגמאות תכתוב באותיות קידוש לבנה התנצלות?
אך מי האשים אותם בעשיית מלאכת השם רמיה? סך הכל כתבתי שאין להביא ראיה מהניקוד שלהם ושיש בהם הרבה אי דיוקים. אתה יכול לתרץ מדוע ניקדתם כך ולא אחרת אך יבואו אחרים ולא יקבלו את דעתכם. אמנם עוז והדר טובים מזכררון אהרן אך מידי טעויות לא יצאו.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ה' דצמבר 05, 2019 1:08 am

מעט דבש כתב:במסכת ברכות מהדורת תשס"ו, ב'תורה אור' נשמטו כל הדגשים החזקים (לא בדקתי את כל הש"ס, אבל בשבת ועירובין הבעיה לא קיימת).

כהמשך להודעה הקודמת, פתחתי ברכות נד ע"א והשויתי קטע קטן של מהדורת שפה ברורה של עוז והדר ומהדורת שוטנשטיין (השינויים מסומנים בעיגול) ומצאתי 9 שנויים! איני בר הכי בדקדוק לקבוע מי הצודק בכל המקרים, אך אני מסופק שבכולם הניקוד של עוז והדר הוא הנכון.. דרך אגב איני יודע מי המגיהים בעוז והדר אך בשוטנשטיין אני יודע בוודאות שיש מגיהים בקיאים בדקדוק ולשון ומדקדקים בקוצו של יו"ד. יבואו חברי הפורום וישפטו.

ביקורת תהיה

זאב ערבות כתב:איני יודע על מה חרה אפך.

יושבים ב'עוז והדר' מיטב הנקדנים במגזר החרדי ועושים את המירב בשביל להגיע לשיא הדיוק.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ה' דצמבר 05, 2019 7:14 am

ביקורת תהיה כתב:
זאב ערבות כתב:איני יודע על מה חרה אפך.
יושבים ב'עוז והדר' מיטב הנקדנים במגזר החרדי ועושים את המירב בשביל להגיע לשיא הדיוק.

כמו שאצלכם יושבים כדבריך מיטב הנקדנים, באותו אופן יושבים אצל שוטנשטיין ולכאורה נראה שהגמרות שלהם נמכרות פי כמה וכמה מהגמרות המבוארות והמנוקדות של עוז והדר, כך שציבור הלומדים החליט ששוטנשטיין עדיף. מדוע החליטו כך איני יודע אך זו המציאות. תגש לכל בית מדרש ותראה. זה מה שנקרא ציבור אינו טועה.
אך שלחתי לך תמונות להשוואה משתי הגמרות וביקשתי שתסביר איזה ניקוד נראה בעיניך הנכון. אולי תאמר לי שבכל המקרים ניתן לנקד כך וניתן לנקד כך, אז אקבל אך במקום זאת אתה ממשיך להתעלם מדברי.
הנה דוגמא נוספת לשינויים בניקוד בין מ"ג ארטסקרול למ"ג עוז והדר המבואר. כיוון שאיני מבין כדבריך דבר בדקדוק, אתן לך להסביר לי מה מהות השוני ומי לדעתך צודק.

ביקורת תהיה

זאב ערבות כתב:ביקשתי שתסביר איזה ניקוד נראה בעיניך הנכון.

משום־מה הבקשה לא נקלטה.
על ההבדל ברמת הניקוד בין מהדורת שוטנשטיין ובין המהדורה המנוקדת של 'עוז והדר' ראה:
פורום 'בית התלמוד', נושא 'ברכות יז. – רבי אלכסנדרי'.

עיניו כיונים

נראה לי שיש כאן רב שיח של חֵרשים (ולא חָרָשים). דברי חכמים בנחת נשמעים.
'ביקורת תהיה' דיבר בעיקר על התלמוד הבבלי המנוקד של עוז והדר (שי"ל ע"י הסניף הירושלמי בהנהלת ר' אהרן מרגליות), לא על מתיבתא (שי"ל ע"י עוז והדר בית שמש) ולא על שאר ספרי עוז והדר שיצאו אי פעם (וודאי שלא דיבר על מקראות גדולות). בכל פרויקט יש עובדים אחרים וסגנון עבודה אחר ואין להקיש זה לזה. לכן ניקוד הגמרא שבמתיבתא שונה הרבה מהניקוד שבתלמוד המנוקד (הכולל גם רש"י ותוס' מנוקדים).
'מעט דבש' העיר על פסוקי תורה אור שנספחו בשולי הדף, שנשמטו בהם דגשים בכמה מסכתות. אין זה שייך לעבודת המנקדים, אלא תקלה טכנית שקרתה בש"ס הרגיל של עוז והדר וממנו גם לתלמוד המנוקד (ואולי תוקנה כבר במהדורה שניה).

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ה' דצמבר 05, 2019 11:29 am

ביקורת תהיה כתב:
זאב ערבות כתב:ביקשתי שתסביר איזה ניקוד נראה בעיניך הנכון.
משום־מה הבקשה לא נקלטה.
על ההבדל ברמת הניקוד בין מהדורת שוטנשטיין ובין המהדורה המנוקדת של 'עוז והדר' ראה:
פורום 'בית התלמוד', נושא 'ברכות יז. – רבי אלכסנדרי'.

הקישור אינו עובד.
הבאתי לך קטע מהגמרא וקטע מהחומש ובקשתי בצורה יפה ומנומסת שתסביר לי את ההבדלים.

ביקורת תהיה

זאב ערבות כתב:בקשתי שתסביר לי את ההבדלים.

היכן ביקשת?

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ה' דצמבר 05, 2019 11:54 am

עיניו כיונים כתב:נראה לי שיש כאן רב שיח של חֵרשים (ולא חָרָשים). דברי חכמים בנחת נשמעים.
'ביקורת תהיה' דיבר בעיקר על התלמוד הבבלי המנוקד של עוז והדר (שי"ל ע"י הסניף הירושלמי בהנהלת ר' אהרן מרגליות), לא על מתיבתא (שי"ל ע"י עוז והדר בית שמש) ולא על שאר ספרי עוז והדר שיצאו אי פעם (וודאי שלא דיבר על מקראות גדולות). בכל פרויקט יש עובדים אחרים וסגנון עבודה אחר ואין להקיש זה לזה. לכן ניקוד הגמרא שבמתיבתא שונה הרבה מהניקוד שבתלמוד המנוקד (הכולל גם רש"י ותוס' מנוקדים).
'מעט דבש' העיר על פסוקי תורה אור שנספחו בשולי הדף, שנשמטו בהם דגשים בכמה מסכתות. אין זה שייך לעבודת המנקדים, אלא תקלה טכנית שקרתה בש"ס הרגיל של עוז והדר וממנו גם לתלמוד המנוקד (ואולי תוקנה כבר במהדורה שניה).

הויכוח החל בנושא מקראי לגבי השם חזיאל והזכרתי את מהדורת עוז והדר שלא העירו דבר. זו לא ביקורת אלא כיוון שהגמרא שלהם היא הכי טובה היום אני משתמש בה בתמידות והתפלאתי על כך שלא שמו לב.
אך כנראה הרב ביקורת תהיה חרה אפו על כך מסיבה זו או אחרת וללא קשר הביא לי ראיה דקדוקית מהגמרא המנוקדת עד כמה הם נזהרים לא לשנות את הנוסח ברש"י. אז לדבריו אלו הגבתי שאי אפשר להביא ראיה לנכונות הניקוד שלהם שכן ספריהם מלאים בטעויות דקדוקיות ואחרות והבאתי לו דוגמא ובקשתי בנימוס שיוכיח לי שהניקוד בעוז והדר צודק. אולי מישהו מאלו שעסקו בניקוד הקטעים יוכל להסביר מדוע ניקדו כפי שניקדו.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ה' דצמבר 05, 2019 11:57 am

ביקורת תהיה כתב:
זאב ערבות כתב:בקשתי שתסביר לי את ההבדלים.
היכן ביקשת?

ראה בהודעה מ01:14

עיניו כיונים

לגודל בורותי, לא ראיתי טעויות בדוגמאות שהבאת מספרי עוז והדר, תוכל לעזור לי להבחין בהן ולנמק מדוע הן טעויות?
אגב, לפי מה שהבנתי ממומחים בניקוד ארמי, יש כמה שיטות בניקוד ולא בכל עניין יש הכרעה מה נכון יותר, לכן ייתכנו כמה אפשרויות בניקוד תיבה מסוימת. וה' יושיענו.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ה' דצמבר 05, 2019 6:00 pm

איפה ראית שכתבתי שיש טעויות? הבאתי בשני מקרים צילומים קטעים מעוז והדר ושוטנשטיין, בראשון סימנתי בעיגול את השינויים (אך בקטעים מהחומש שכחתי לעשות) שבהם יש שינויים בניקוד ובקשתי מחברי הפורום ומביקורת תהיה שיסביר לי מדוע הוא סובר שהניקוד בעוז והדר נכון. מבחינתי כל מה שאני רואה זה שתי ניקודים שונים.
הבעיה שהבאתי גם דוגמא מהחומש בלשון קודש ולא רק בארמית.
ולגבי מה שאתה כותב שיש שיטות שונות בניקוד, בוודאי שיש שיטות שונות ובפרט בארמית אך בלשון קודש זה לא כ"כ פשוט ואתה צריך להביא ראיות חזקות אם אתה בא לשנות.

עיניו כיונים

ר' זאב היקר, תודה על סבלנותך ואורך רוחך. למעלה כתבת על ספרי עוז והדר "באופן כללי יש הרבה אי דיוקים בניקוד שלהם" והיה נראה מדבריך שאתה יודע כך בבירור.
אחרי כן התברר שאין הדבר ברור לך אלא אתה מניח כך מסברא ובלי ידיעה בדקדוק, וכלשונך הזהב: "איני בר הכי בדקדוק לקבוע מי הצודק בכל המקרים, אך אני מסופק שבכולם הניקוד של עוז והדר הוא הנכון".
אבל יחד עם זאת אתה אומר "ספריהם מלאים בטעויות דקדוקיות ואחרות והבאתי לו דוגמא" ותוך כדי דיבור אתה מודה שאינך יודע שיש בדוגמא טעות אלא רק שואל.
לענ"ד ראוי לאדם לדקדק בלשונו ולהבדיל בין הנחה מסברא לקביעת עובדה בלשון נחרצת.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' דצמבר 06, 2019 1:41 am

עשית עבודת בילוש יפה. אין הוצאת ספרים שלא ימצאו בספריהם טעויות (מכל מיני סוגים ומינים) בפרט הוצאות המוציאות ספרים רבים ובקצב מסחרר כמו עוז והדר. איני בודה דברים מלבי אלא הסתמכתי על ת"ח שהראו לי טעויות בש"ס שלהם ועל סמך זה כתבתי את מה שכתבתי, העליתי שני קטעים לשם השוואה וביקשתי שיסביר עם מי הצדק כיוון שלי אין את הידע הדרוש, ואמנם יש דרכים שונות לנקד אך לא יתכן שבשני קטעים קטנים כאלה ימצאו כ"כ הרבה שינויים ובכולם האחד צודק והשני טועה. בשני ההוצאות יש ת"ח הבקיאים בדקדוק.
כך שאכן דקדקתי בלשוני וקבעתי עובדה בלשון נחרצת שיש בספריהם הרבה אי דיוקים, והנה אף הביאו כאן דוגמא וביטלו אותה בתירוץ קלוש.

אהרן תאומים

ר' זאב האם הבאת בכוונה את הדוגמא מדף נ"ד ברוך שעשה לי נס ב"ערבות" ובגמל?
אגב אני מצטרף לדעתך!! אלא שאני רוצה להוסיף דברים על הבעייתיות שבניקוד הגמרא השילוב של הארמית ולשון הקודש מקשה ביותר, על כל פנים תפיסת אומנות הדיוק שבניקוד באופן טבעי היא נחלתם של אלו שאינם יודעים עברית אלא לשון הקודש, ועל כן שוטנשטיין שעבודת הניקוד נעשתה בחו"ל מדויקת הרבה יותר, משא"כ עוז והדר שהעבודה ישראלית העברית בעוכריהם ומכאן מגיע הטעויות!

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' דצמבר 06, 2019 4:55 am

בב"ב קמו ע"א רש"י ד"ה השולח סבלונות מובא כך:
מנהג חתנים לאחר קידושין למחרת שולח לבית חמיו לכבוד אשתו תכשיטין ומיני פירות וכדי שמן ופעמים אוכל שם עמה [ב"ב קמו.].
"עמה" מובא בדפוס ויניציה, בדפוס וילנא ובש"ס לובלין המאור. אך למרבה הפלא בדפוס הוד והדר כתוב "אוכל שם עמהם" ולא מעירים מאומה. ראיתי מובא באיזה שהוא מקום ואיני זוכר היכן שיש רגלים לדבר ששינו על דעת עצמם מחמת חוסר הצניעות שבדבר.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' דצמבר 06, 2019 5:11 am

בשמות לג יג על הפסוק "ועתה אם נא מצאתי חן בעינך" מפרש רש"י: ועתה - אם אמת שמצאתי חן בעינך... והשפתי חכמים מפרש: דלמא מה שאמרת מצאת חן בעיני (שם פסוק יב) - מצחק היית בי כדרך בני אדם... בחומש עם ביאור לקט בהיר (ר' ישע' הלוי ווייס, ברוקלין תש"מ) מביא את דברי האדמו"ר מסאטמאר (שו"ת דברי יואל, ח"ד ר"צ): והש"ח כתב בזה דברים שאסור לשומען... ישתקעו הדברים ולא יאמרו (ד"א: ממהדורת תשמ"ב ואילך השמיטו בני המחבר מהספר הנ"ל את כל הדברים החריפים שכתב נגד הש"ח, וזאת לאחר שהוזהר שיסירו מספרו את ההסכמות). אך לעניננו דברי הש"ח האלו חסרים אף במ"ג המאור... וכן חסרים במ"ג עוז והדר השלם והמפואר שהנוסח שם זהה לזה שבמהדורת מ"ג המבואר ושם בהקדמה כתוב שהדפיסו את הש"ח בשלימות עם כל ההוספות שבמהדורה השלישית... אז האם זה יד המקרה שהפירוש הזה נעלם מעיני העורכים?

ואם מדובר בהשמטות שנעשו במכוון הלא יש לנו את החביב מכולם והוא פירוש הרשב"ם לבראשית א ה מד"ה ולחשך קרא לילה והלאה שכידוע נשמט ע"י כל ההוצאות החרדיות בטענות שונות וביניהם שזו הוספה של המשכילים, והנה לפני כמה שנים גילו כת"י נוסף מלפני 800 שנה עם אותו הפירוש כך שירדו טענותיהם. על רשב"ם זה נכתבו מאמרים רבים, אך בהקדמת פירוש הרשב"ם של עוז והדר כותבים שהמו"ל (דוד ראזין) של הוצאת ברעסלויא הגיה מדעתו ומכיוון שכתב היד אבד עשו בחינה מדוקדקת של כל קטע ודיון על כל הגהה לגופו של ענין וכן ערכו מחדש את הקטעים המלוקטים לפרשיות בראשית לך לך ואף השלימו את מלאכת הליקוט... ובהערה מ"ג כותבים שנתברר כי חלק מהקטעים שלוקטו כביכול בשם הרשב"ם אינן שלו, אז כמובן השמיטו כליל את הקטעים האלו עד סוף הפסוק ושכחו לציין זאת.
מבחינת היושר וההגינות לא ניתן לתת לקונה את הרושם שמ"ג עוז והדר זו מהדורה מושלמת וממש אין בה חסרונות ובעת ובעונה אחת להשמיט קטעים בלי לציין שחסר משהו ושתהיה הסיבה אשר תהיה.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' דצמבר 06, 2019 5:46 am

זאב ערבות כתב:בב"ב קמו ע"א רש"י ד"ה השולח סבלונות מובא כך:
מנהג חתנים לאחר קידושין למחרת שולח לבית חמיו לכבוד אשתו תכשיטין ומיני פירות וכדי שמן ופעמים אוכל שם עמה [ב"ב קמו.].
"עמה" מובא בדפוס ויניציה, בדפוס וילנא ובש"ס לובלין המאור. אך למרבה הפלא בדפוס הוד והדר כתוב "אוכל שם עמהם" ולא מעירים מאומה. ראיתי מובא באיזה שהוא מקום ואיני זוכר היכן שיש רגלים לדבר ששינו על דעת עצמם מחמת חוסר הצניעות שבדבר.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 79#p445964

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' דצמבר 06, 2019 2:33 pm

זאב ערבות כתב:ואם מדובר בהשמטות שנעשו במכוון הלא יש לנו את החביב מכולם והוא פירוש הרשב"ם לבראשית א ה מד"ה ולחשך קרא לילה והלאה שכידוע נשמט ע"י כל ההוצאות החרדיות בטענות שונות וביניהם שזו הוספה של המשכילים, והנה לפני כמה שנים גילו כת"י נוסף מלפני 800 שנה עם אותו הפירוש כך שירדו טענותיהם. על רשב"ם זה נכתבו מאמרים רבים,

viewtopic.php?p=171424#p171424
viewtopic.php?p=202591#p202591

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' דצמבר 06, 2019 6:07 pm

ביקורת תהיה כתב:הנוסח 'עמהם' מופיע הן ברש"י שברי"ף והן בפירוש רבינו גרשום.
וכן הדעת נותנת, שהרי סעודה זו שהחתן סועד אז בבית חמיו היא הנקראת 'סעודת סבלונות', וסעודה גדולה היא שמוזמנים אליה אורחים רבים, ונחלקו בה רבי יהודה ורבי יוסי בפרק אלו עוברין אם סעודת מצוה היא אם לאו.

ראשית הרש"י שברי"ף ידוע ומוסכם אינו מרש"י ורבינו גרשום הוא רבינו גרשום ובהרבה מקומות רש"י שונה מרבינו גרשום וכפי שהערוך הוא הערוך (למרות שאת פירוש ר"ג רש"י הכיר ואת הערוך כידוע לא הכיר). וכן כידוע אין אף כת"י קיים של כתב ידו עצמו של רש"י כך שלא נדע מה רש"י עצמו כתב ורק נוכל להתפלפל. בספרייתי יש רק את דפוס וינציה שיצא ע"י ספרית מקורות, דפוס ווילנא, עוז והדר ולובלין. איני בר הכי להפלפל מה הנוסח הנכון כאן, אך כשהכנתי את כתב היד לספרי השתמשתי בדפוס טלמן, אז עוד לא היה קיים עוז והדר, וכאשר קניתי לפני כ15 שנה את עוז והדר הראשון התחלתי להשוות עם מהדורתם ובפרט במדור הגהות וציוניים. את השינוי ברש"י הזה במהדורת עוז והדר ראיתי באיזה שהוא מקום (אולי בלוג הספרים או איזה מאמר בירחון) ושם הביאו את הספר שנעשה ע"י עוז והדר בגלל הצניעות שבדבר, זו לא הסברה שלי. איני זוכר מה היו הראיות שלהם אך דבר אחד בולט, שהם מעירים כל הזמן כאשר יש שינויי נוסח ואילו כאן לא העירו דבר בעוד שזה הנוסח של וילנא שכל גדולי ישראל במאה וושלשים שנה האחרונים נשענו עליו ולא לציין שבד"ו כתוב עמה, אפילו שהסברא נותנת שזה שגוי, זו עוולה וחוסר מקצועיות ומריח שנעשה בכוונה תחילה לא לציין שהנוסח בווילנא "עמה".
ומה שאני כותב כאן מפריך שוב את הטענה לעיל של הרב ביקורת תהיה שנזהרים לא לשנות את הנוסח הידוע, אז מדוע כאן כן שינו ולא העירו ששינו? אשמח לקבל תשובה ענינית על כך ולא רק פלפול הלכתי מדוע נוסח עמהם יותר נכון מאשר הנוסח עמה.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' דצמבר 06, 2019 6:44 pm

מעט דבש כתב:viewtopic.php?p=171424#p171424
viewtopic.php?p=202591#p202591

שמואל דוד כתב:כבר כתבתי בזה במקום אחר

viewtopic.php?t=28865#p310338

תודה על ההפניות. הדברים ידועים ולכן לא טרחתי כדרכי לחפש.
הבעיה כאן לעניות דעתי שלכל הוצאה יש אגנדה ותלוי מי עומד מאחריה (וכנ"ל לכל מחבר ספר פרטי). יש מחברים שהאמת ורק האמת נר לרגלם ואלו שזכו שספריהם יתקבלו בכל תפוצות ישראל ללא עוררין (ואפילו אם ימצא בספריהם איזה אי דיוק או דבר שניתן להתפלפל עמו).
כעת שוב בקשר למכונים, הנה נכתב כאן על מכון זכרון אהרן שמטרתם להוציא כמה יותר ספרי יסוד במהירות האפשרית ולכן עבודתם היא רשלנית. עוז והדר כידוע היא הוצאה לאור שמשרדה בניו סקוור שהיא העיירה הכי חסידית שיש בעולם. איני יודע עם יש לכך קשר או השפעה לסגנון עבודתם אך ניתן לשער שהם לא ידפיסו דבר שיסתור את אגנדת הציבור החרדי של היום. ואף הוצאת ארטסקרול לא נקיה מכך וזכור לי שראיתי באיזשהו מקום שבמהדורה באנגלית ליבמות שיש שם קטע צניעותי, מרחו את זה קצת מטעמי צניעות. כך שאיני בא בדברי לקטרג על מכון זה או אחר אלא רק לציין עובדה שמעשים שבכל יום.
והנה כידוע גם ארטסקרול השמיטו את הרשב"ם בבראשית וקיבלו על כך על הראש ואכן פירסמו מכתב הבהרה מדוע עשו כך ואף כעת בקובץ חקירה יש פולמוס מתמשך בגליון 26 ו27 בין עורך מהדורת רש"י באנגלית של ארטסקרול (וגם זה ידוע) לפסוק בבראשית יח כג ואברהם עדנו עומד לפני ה' שיש מהדורות ברש"י שכתוב בסוף הפירוש "אשר הפכוהו ז"ל לכתוב כן" והשמיטו זאת במהדורתם. עורך הפירוש רב ישראל הרצוג מגן בחריפות על ההשמטה, אך ר' מלך שפירא מחזיר מלחמה שערה וכדאי לראות שם את הדברים אך הם באנגלית.
ובכדי להראות שאף אני נגוע בבעיה זו אתן שתי דוגמאות: בערך "תחרא" ציטטתי את טור סיני שבאחד מספריו נותן ביאור מענין למילה. הראיתי זאת לת"ח ואמר לי ראשית אין להזכיר את טור סיני כיוון שהיה ממש כמעט בגדר אפיקורס ואפילו אם יש משהו בדבריו (ואני מודה שלא ידעתי זאת ולכן הוצאתי את ספריו מהספריה). דוגמא שניה באחד מכרכי ישורון מובא מאמר על רב חיים צימרמן שתקף בחריפות את שיטת האדמו"ר מסאטמאר בענין השלש שבועות, והבאתי זאת בהערה לערך שבועה, ושוב מישהו אמר לי להוציא זאת שאם לא אסתבך עם החסידים והקשבתי לו למרות שזו סתם הערה שלא קשורה כלל וכלל לרש"י.
אך יחי ההבדל הקטן, שכאן מדובר בדברים שוליים אך כשזה נוגע לרש"י, לא העזתי לשנות דבר ורק להעיר אם יש איזה שינוי ואם יש לי ספק, פניתי למומחים שיחליטו עבורי.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ו' דצמבר 06, 2019 6:49 pm

מעניין לענין:
viewtopic.php?f=29&t=47880#p579020

אהרן תאומים

זאב ערבות כתב:
מעט דבש כתב:במסכת ברכות מהדורת תשס"ו, ב'תורה אור' נשמטו כל הדגשים החזקים (לא בדקתי את כל הש"ס, אבל בשבת ועירובין הבעיה לא קיימת).

כהמשך להודעה הקודמת, פתחתי ברכות נד ע"א והשויתי קטע קטן של מהדורת שפה ברורה של עוז והדר ומהדורת שוטנשטיין (השינויים מסומנים בעיגול) ומצאתי 9 שנויים! איני בר הכי בדקדוק לקבוע מי הצודק בכל המקרים, אך אני מסופק שבכולם הניקוד של עוז והדר הוא הנכון.. דרך אגב איני יודע מי המגיהים בעוז והדר אך בשוטנשטיין אני יודע בוודאות שיש מגיהים בקיאים בדקדוק ולשון ומדקדקים בקוצו של יו"ד. יבואו חברי הפורום וישפטו.

באתר פורטל דף היומי העלו השבוע מסכתות ראשונות מנוקד מבית דיקטא נראה לי שעשו עבודה טובה
לינק לדף הנל
https://daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx? ... d=107&fs=0

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' דצמבר 08, 2019 3:07 am

שמואל דוד כתב:
זאב ערבות כתב:בב"ב קמו ע"א רש"י ד"ה השולח סבלונות מובא כך:
מנהג חתנים לאחר קידושין למחרת שולח לבית חמיו לכבוד אשתו תכשיטין ומיני פירות וכדי שמן ופעמים אוכל שם עמה [ב"ב קמו.].
"עמה" מובא בדפוס ויניציה, בדפוס וילנא ובש"ס לובלין המאור. אך למרבה הפלא בדפוס הוד והדר כתוב "אוכל שם עמהם" ולא מעירים מאומה. ראיתי מובא באיזה שהוא מקום ואיני זוכר היכן שיש רגלים לדבר ששינו על דעת עצמם מחמת חוסר הצניעות שבדבר.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 79#p445964

בחכמת שלמה השלם ב"ב קמו ע"א ד"ה השוח סבלונות מגיה : אוכל שם עמה כצ"ל. ומעתה יד המשנה מהרש"ל על התחתונה ואפילו יש לו סברה נכונה, המינימום שיכול לעשות זה להעיר ששינו בהגהות וציונים ולא להתפלפל מדוע עמהם יותר נכון מעמה.
במהדורת עוז והדר בדבר אל הקורא כותבים שחשיבות מיוחדת ייחסנו לנוסחאות הש"ס ממהדורות וונציה, שכידוע על מהדורות אלו הגיה המהרש"ל את הגהותיו וממילא ידעינן כל היכא שלא הגיה ש"מ ישר בעיניו הנוסח הנדפס. בהקדמה הקצרה לחכמת שלמה כותבים שבמהדורתם נערך החיבור בהגהה מדוקדקת בתוספת הגהות והערות...
בדפוס ויניציה כתוב עמה ובמהרש"ל בב"ב לא הגיהו ולא העירו מאומה שבדפוס ראשון גורס עמה. האם לזאת יקרא הגהה מדוקדקת?

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' דצמבר 08, 2019 3:12 am

אהרן תאומים כתב:ר' זאב האם הבאת בכוונה את הדוגמא מדף נ"ד ברוך שעשה לי נס ב"ערבות" ובגמל?
אגב אני מצטרף לדעתך!! אלא שאני רוצה להוסיף דברים על הבעייתיות שבניקוד הגמרא השילוב של הארמית ולשון הקודש מקשה ביותר, על כל פנים תפיסת אומנות הדיוק שבניקוד באופן טבעי היא נחלתם של אלו שאינם יודעים עברית אלא לשון הקודש, ועל כן שוטנשטיין שעבודת הניקוד נעשתה בחו"ל מדויקת הרבה יותר, משא"כ עוז והדר שהעבודה ישראלית העברית בעוכריהם ומכאן מגיע הטעויות!

ביררתי את דבריך, והגהת הניקוד בגמרא נעשתה בארה"ב ע"י דקדקנים מומחים ביותר, אך המ"ג כולל הניקוד נעשה ע"י קבוצת אברכים מומחים בא"י!

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ב' דצמבר 09, 2019 3:27 am

נדה מו. רש״י ד״ה אבל - דמכי עברה שתא דתרתי סרי ולא כו׳. לכאורה צ״ל לא בל״ו. שו״ר שכ״ה ברש״ש.
אחר זה ראיתי בעוז והדר ״לא״ בלי שום הערה.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ב' דצמבר 09, 2019 5:08 am

בספר מ"ב יב יב בהוצאת המאור שמתי לב לשינוי קטן אך מענין. בכל מהדורות המ"ג שבדקתי בד"ה ולבונים רש"י מפרש הם הארדכלין חרשי אבן. וכן מופיע במ"ג המאור במהדורה הגדולה. אך במהדורה הקטנה כתוב הם אמרכלין!

יוצא פוניבז'

זאב ערבות כתב:בדה"ב כ יד נזכר יחזיאל בן זכריהו, לוי מבני אסף בימי יהושפט. במגילה יד ע"א רש"י ד"ה נבואה שהוצרכה לדורות מונה את מ"ח הנביאים שנבואתם נצרכה לדורות וביניהם נמנה "חזיאל (הלוי) מבני מתניה". כך מובא בדפוס ונציה ובעוז והדר ולא מעירים דבר, שכן לכאורה נראה שיש כאן ט"ס וצ"ל יחזיאל! שכן במקרא נזכר רק חזיאל אחד בדה"א כג ט והוא אדם אחר לגמרי - לוי מבני גרשום.

כ"ה בכת"י כמובא ברש"י מהד' א. ארנד. וכעי"ז בהעתקת ר"י אלמדארי.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' ינואר 03, 2020 1:21 am

רש"י בפרשת ויגש -

"ומקצה אחיו" - מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גבורים, שאם יראה אותם גבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו, ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין, אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם, אבל שמות הגבורים כפל, וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה, ולגד אמר ברוך מרחיב גד, ולנפתלי אמר נפתלי, ולדן אמר דן, וכן לזבולן וכן לאשר, זהו לשון בראשית רבה שהיא אגדת ארץ ישראל. אבל בגמרא בבלית שלנו (ב"ק צב) מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות אלא טעם יש בדבר כדאיתא בב"ק ובברייתא דספרי שנינו בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו.

קצת מעניין מה הטירחה של רש"י לפרט את ההתפלגות בין הגמרא למדרש, האם יש כאן משהו.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ו' ינואר 03, 2020 2:03 am

האריך בזה לפי דרכו בלקו"ש (חט"ו ויגש ב), ומצאתי סיכום של הדברים כאן.

[נקודה שלא נכללה בסיכום, שהדיוק "בגמרא בבלית שלנו" הוא כי אכן בנוסח הגמרא שלפנינו איתא "יהודה נמי איכפל כו', (ומתרץ) יהודה למילתיה איכפל", ומשמע שכפל שמות החלשים, אבל יש גירסא נוספת בגמרא (מובאת בדק"ס) "הנך שיתא הוו כו', (ומתרץ) יהודה למילתיה איכפל", ולפי זה כוונת הש"ס היא שהוכפלו הגבורים וכדעת המדרש].

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' ינואר 03, 2020 11:06 am

כאן באו הדברים בהרחבה ובביאור לפי ערך

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' ינואר 10, 2020 5:31 am

א. אתה גוזי - אתה מוציאי ומעבירי, כמו (במדבר יא לא) ויגז שַׂלוים, וכן (תהלים צ י) כי גז חיש ונעופה [תהלים עא ו].
כי גז חיש ונעֻפה - בתוך עברת מהר אנו עפים ומתים. גז לשון העברה, כמו (נחום א יב) נגוזו ועבר, (וכן במדבר יא לא) ויגז שלוים מן הים [תהלים צ י].
וַיָּגָז - ויפריח, וכן (תהלים צ י) כי גז חיש, וכן (נחום א יב) נגוזו ועבר [במדבר יא לא, עיי"ש]. נגוזו (יש ספרים בהם חסר ו': נָגֹזוּ) ועבר - יפה תרגום של יהונתן מיושב על לשון המקרא... אם גזו את חדקל ועברו... ועוד שמעתי... וכן נגוזּו ועבר - וכן אגיזם ואעבירם... [נחום א יב].
נגוזו ועבר - משולים לעוברים בנהר ע"י גזיזה שהגזוזה עוברת [גיטין ז.].
ב. גוזי (תהלים עא ו) - מושכי [- איוב א כ].
בקונקורדנציה מסווג את הפסוקים בבמדבר (יא לא, וכן תהלים (צ י) במשמעות העברה, ואילו רש"י מפרש במשמעות זו גם את הפסוקים בתהלים (עא ו) ונחום (א יב). אבינרי בהיכל רש"י מסביר שיש מחלוקת בין המפרשים אם השרש הוא גוז או גזז, ומחלק אותם במילונו לערכי גוז, גז, גזז וגזית (ובקונקורדנציה הולך בדרכו). בספר רש"י למקרא בפירושו לתלמוד (ירמ' ז כט הערה 8) מבאר שאפשר שלא צדק אבינרי במה שחילק את דברי רש"י לארבעה שרשים שונים, גוז, גז, גזז, גזית, (וממשיך) אמנם על פי שיטה זו קל יותר למצוא את דברי רש"י, אבל ע"י פיזור זה אין שמים לב לכוונתו. ובכלל יש לשאול, האם טוב עושים שעורכים מילון של פירושי רש"י שלא עפ"י השיטה הלקסיקוגרפית של מנחם ודונש (שכנראה רש"י הושפע מהם), וסיכום דבריו שכל השימושים בשורשים גוז-גזז עניינם אחד ואין המשמעויות השונות אלא שימושים שונים הנובעים מאותו היסוד של השורש גוז. ע"כ דברי הרלב"ל. וצ"ע שרש"י מביא את הפסוק מתהלים עא ו באיוב בדרך אגב כראיה לשרש גזז, ומפרשו לשון משיכה.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ב' ינואר 13, 2020 7:40 pm

בכמה מקומות רש"י מביא את המשנה בשבת פ"ו מ"ו (ובגמרא סה ע"א): ערביות יוצאות רעולות ומדיות פרופות : ישע' ג יט, נא יז, נחום ב ד, זכריה יב ב ובכולם מחליף מדיות עם ערביות וכותב "מדיות רעולות"! בשינויי נוסחאות ולא מציינים דבר. האין זו לכאורה הוכחה שלרש"י היה נוסח אחר במשנה שכן קשה להניח שבד' מקומות הוא יביא נוסח מוטעה זהה, או שמעתיק כתב היד או מסדר הדפוס ישנה בכל המקומות על דעת עצמו.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ב' ינואר 20, 2020 9:48 pm

שמות יא ד: כַּחֲצֹת הלילה - כהחלק הלילה. כחצת - כמו כעלות ...
מפליא לראות את ריבוי המ"מ במקראות הגדולות ובחומשים השונים ל"כמו כעלות":
מ"ג הכתר: יהושע ו טו ונוסף נוסח אחר: ככלות - דברים לא כד.
מ"ג המאור: ש"א ט כו
בחומש אשל אברהם נוסף על הנ"ל: מ"ב ג כ, איוב ה כו
חומש שי למורא: יהושע ו טו כהנ"ל בכתר ונוסף יהושע ד יח
במ"ג ארטסקרול מחליפים כ' בב': "כמו בעלות" והמ"מ: שופטים יג כ

יאיר אתמר · הודעהעל ידי **יאיר אתמר** » ב' ינואר 20, 2020 10:27 pm

viewtopic.php?f=45&t=47223#p577226

פורום אוצר החכמה

מי מחובר