סגי נהור כתב:למה כ"כ פשוט שהבחור יכול בכלל לאסור את התבשיל על חבריו, ואין אומרים בזה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו (ששייך גם בשותף באופנים מסוימים).
יהודה בן יעקב כתב:סגי נהור כתב:למה כ"כ פשוט שהבחור יכול בכלל לאסור את התבשיל על חבריו, ואין אומרים בזה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו (ששייך גם בשותף באופנים מסוימים).
כל הנידון של רע"א להתיר משום אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, הוא רק בנטל שלא ע"ד להחזירה, דכיון דאוסר מחמת דעתו אין יכול לאסור את שאינו שלו. אך כתב רע"א דאם הניחה ע"ג קרקע אסור להחזירה, דכל שאינו תלוי במחשבה אדם אוסר שאינו שלו עיי"ש. ואף כירה שאינו גו"ק הוי איסור במעשה ולא במחשבה.
כתבן כתב:
כתבן כתב:אכן טעות לעולם חוזרת
זה הנכון:
היטב דיבר הגר"י שילה שליט"א שזה נקרא להרגיז...חיים סגל כתב:לא הרגזת כי דיברת דברים ידועים ומפורסמים לכל בר בי רב, אלא שמה נעשה שגדולי פוסקי זמנינו התייחסו לסברא זו ובכל אופן החמירו, כך מבואר בכל ספרי זמנינו.
עושה חדשות כתב:היטב דיבר הגר"י שילה שליט"א שזה נקרא להרגיז...
עושה חדשות כתב:וכמו בנידון הקודם שלנו, כבודו מתעלם מכך שעמדתו היא בניגוד לעמדת גדולי ההוראה בדורינו.
ובכן, ביום שכת"ר ואני נהיה פוסקי הדור, (ובס"ד לא ירחק),
אכן נכריע יחד את ההלכה כפי סברתינו (ואני הקט' סבור כמותך זמ"ר) שאין חשש חיתוי בכה"ג.
עושה חדשות כתב:וכמו בנידון הקודם שלנו, כבודו מתעלם מכך שעמדתו היא בניגוד לעמדת גדולי ההוראה בדורינו.
ובכן, ביום שכת"ר ואני נהיה פוסקי הדור, (ובס"ד לא ירחק),
אכן נכריע יחד את ההלכה כפי סברתינו (ואני הקט' סבור כמותך זמ"ר) שאין חשש חיתוי בכה"ג.
וגם בנידון הקודם שלנו, בל"נ אצטרף לפסק שלך להשתמש בסרוויס אחד לחלבי ובשרי.
כרגע עדיין לא יצא טבענו בעולם, ומשום מה(?) הציבור נוהג יותר להאזין לדברי הרב אלישיב הרב ווזנר ר' ניסים וכו'.
והם עמדו על טענה זו כפי שציין הר"ח סגל, והכריעו לדחותה, ולאסור.
אז השחלת העמדה הפרטית שלנו לציבור הנ"ל יש בה מן ההרגזה ומן ההטעייה.
(הכו"ח בהערכה לכת"ר שליט"א על ליבון ההלכות ממקורם, עו"ח).
אגב, מה דעת כת"ר על מה שטענתי כאן?
ועוד שאלה לגבי המעשה הנידון כאן, האם לגבי מעשה שבת לא מקילים את שיטת הר"ן בדין חזרה?
עושה חדשות כתב:וכמו בנידון הקודם שלנו, כבודו מתעלם מכך שעמדתו היא בניגוד לעמדת גדולי ההוראה בדורינו.
ובכן, ביום שכת"ר ואני נהיה פוסקי הדור, (ובס"ד לא ירחק),
אכן נכריע יחד את ההלכה כפי סברתינו (ואני הקט' סבור כמותך זמ"ר) שאין חשש חיתוי בכה"ג.
כרגע עדיין לא יצא טבענו בעולם, ומשום מה(?) הציבור נוהג יותר להאזין לדברי הרב אלישיב הרב ווזנר ר' ניסים וכו'.
אז השחלת העמדה הפרטית שלנו לציבור הנ"ל יש בה מן ההרגזה ומן ההטעייה.
רק בעירוב פרטי שלך, או גם כאשר אתה אחראי על עירוב ציבורי?יואל שילה כתב:לא מקפיד שחוטי העירוב ינועו קלות
יואל שילה כתב:..
ומה שהביאו הפוסקים שאיסור חזרה הוא כי נראה כמבשל לא זכיתי להבין, שהרי מותר להחזיר לגרופה אף שבודאי הדרך לבשל גם בגחלים גרופות, כשמעוניינים בבישול איטי על אש חלשה, ורק בקדירה על קדירה נחשב כלא דרך בישול [וכן לסברת הגרע"י זצ"ל - בישול על פלטה חשמלית איננו דרך בישול מפני החום הנמוך].
...
כדכד כתב:לענ"ד סברת הגרע"י אינה משום החום הנמוך בפלטה אלא משום שהפלטה מיועדת לחימום ולא לבישול ולכן הנחת תבשילים עליה אינה נראית כבישול
יואל שילה כתב:כל זאת היה שייך בגחלים, אך באש שמקורה קבוע, גז או חשמל - אין שום פעולה המוגדרת כחיתוי.
כיבוי והדלקה, ובכללן הגברת והחלשת האש/החשמל - אינן פעולות חיתוי, אלא דומות להכנסת גחלים חדשים - שזה לא בכלל הגזירה, כי פעולה זו לא נעשית בהיסח הדעת כמו בחיתוי המקורי
עובר ושב כתב:ענין החיתוי בגחלים הוא הגברת האש.
איני רואה שום הבדל בין זה לבין סיבוב כפתור המביא לידי הגברת האש. אדרבה, אם גזרו בגחלים, קל וחומר זה. ועוד בגחלים מצינו חשש שמא נשאר ניצוץ קטן ויחתה בו...
וכן הגברת האש נעשית בהיסח הדעת כפעולה שבשגרה.
יואל שילה כתב:כדכד כתב:לענ"ד סברת הגרע"י אינה משום החום הנמוך בפלטה אלא משום שהפלטה מיועדת לחימום ולא לבישול ולכן הנחת תבשילים עליה אינה נראית כבישול
התכוונתי למה שכתבת, דהיינו הך, בשל החום הנמוך אין הדרך לבשל עליה
יואל שילה כתב:כמובן, כפי שציינתי שגם בביתי אין משהין על אש גלויה...
מי שלא סומך על עירוב של חוטין שכח את המשנה הראשונה במסכת עירובין
אין מי שאומר שאין לסמוך על צוה"פ, השאלה רק היכן היתר זה אמור, וממילא השאלה הזו רלוונטית לכולם, פרט למי שכלל לא מטלטל אפילו לא ביו"ט [שהרי בטלטול שלא לצורך יו"ט צריך היקף תקין, ולרמ"א - גם עירוב חצרות].
עושה חדשות כתב:ועוד שאלה לגבי המעשה הנידון כאן, האם לגבי מעשה שבת לא מקילים את שיטת הר"ן בדין חזרה?
עובר ושב כתב:יואל שילה כתב:כל זאת היה שייך בגחלים, אך באש שמקורה קבוע, גז או חשמל - אין שום פעולה המוגדרת כחיתוי.
כיבוי והדלקה, ובכללן הגברת והחלשת האש/החשמל - אינן פעולות חיתוי, אלא דומות להכנסת גחלים חדשים - שזה לא בכלל הגזירה, כי פעולה זו לא נעשית בהיסח הדעת כמו בחיתוי המקורי
ענין החיתוי בגחלים הוא הגברת האש.
איני רואה שום הבדל בין זה לבין סיבוב כפתור המביא לידי הגברת האש. אדרבה, אם גזרו בגחלים, קל וחומר זה. ועוד בגחלים מצינו חשש שמא נשאר ניצוץ קטן ויחתה בו...
וכן הגברת האש נעשית בהיסח הדעת כפעולה שבשגרה.
כדכד כתב:היינו הך?
אפשר לבשל בחום נמוך והמניח בשבת תבשיל לכתחילה על אש נמוכה לכאורה שייך בו "מיחזי כמבשל".
מה שאין דרך לבשל על פלטה הוא בגלל המבנה והייעוד שלה ולא קשור לחום הנמוך
בברכה המשולשת כתב:כמובן שלזה התכוונתי (דהיינו איננו סומך על עירוב חוטין דידן), ולא חשבתי שצריך לפרש לת"ח מופלג כמותו (ומן הסתם הדר"ג שליט"א הבין את כוונתי אלא שרצה להבהיר את הדברים)
פרנקל תאומים כתב:עובר ושב כתב:ענין החיתוי בגחלים הוא הגברת האש.
איני רואה שום הבדל בין זה לבין סיבוב כפתור המביא לידי הגברת האש. אדרבה, אם גזרו בגחלים, קל וחומר זה. ועוד בגחלים מצינו חשש שמא נשאר ניצוץ קטן ויחתה בו...
וכן הגברת האש נעשית בהיסח הדעת כפעולה שבשגרה.
גא''מ. וחושבני שזו פשטות הסברא של האחרונים האוסרים גם בכיריי הגז דידן. זה אמנם לא חיתוי, אבל חז''ל אסרו דלמא יגדיל את האש, ומה לי יגדיל ע''י חיתוי ומה לי יגדיל ע''י סיבוב הכפתור.
יסוד הויכוח כאן, היות שחז''ל אסרו באש על גחלים דלמא יחתה, האם עיקר הגדרת הגזירה היא איסור שהיה וחזרה באש על גחלים דווקא, אלא שטעם האיסור הוא דלמא יחתה לצורך התבשיל, אבל לא נדרוש בזה "טעמא דקרא", וא''כ היות שבימינו אין ''שמא יחתה'', אזי ליכא לגזירה.
או דלמא- עיקר הגדרת הגזירה היא מה שעומד מאחורי ה''שמא יחתה'', דהיינו החשש של הגברת האש לצורך התבשיל, ושמא יחתה לאו דווקא, כ''א בכל כה''ג נמי. ואין כאן המצאת גזירה חדשה, היות שזה מה שמונח בפשטות בגזירה של חז''ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 191 אורחים