מדוע לא מונים קדושת מזבח בקדושות?

[טוב]

כתוב במשנה שיש עשר קדושות מדוע לא מונים קדושת המזבח?

[עקביה]

המשנה עוסקת במקומות, כלומר בשטחים, לא בחפצים.

[עזריאל ברגר]

כתוב במשנה שיש עשר קדושות מדוע לא מונים קדושת המזבח?

ומהי קדושתו היתרה?

[קו ירוק]

שאין עולין עליו במעלות משום גילוי ערווה (גם על המזבח גופו), משא"כ אפילו בין האולם ולמזבח או במעלות המנורה.

[בברכה המשולשת]

בכל מקרה, מחוורתא כדברי הרב עקביה

[עזריאל ברגר]

שאין עולין עליו במעלות משום גילוי ערווה (גם על המזבח גופו), משא"כ אפילו בין האולם ולמזבח או במעלות המנורה.

א. זה לא "קדושה", אלא דין בבנייתו.
ב. אם היו נכנסים לזה - לא יכלו להמשיך ולומר שקודש הקדשים מקודש ממנו וכיו"ב.

[קו ירוק]

זה לא דין בבניית מזבח אלא דין של 'ולא תעלה במעלות על מזבחי'.
ואף שהתייחד בכך, יש קדושות גדולות ממנו.

גם לא ברור לי שמזבח נקרא כלי, בפרט שמזבח שנעקר מקטירים קטורת במקומו, וא"כ יתכן שייאסר לפסוע שם פסיעה גסה הקרובה לגילוי ערווה, כמו במזבח עצמו.

[איש לוי]

זה לא דין בבניית מזבח אלא דין של 'ולא תעלה במעלות על מזבחי'.
ואף שהתייחד בכך, יש קדושות גדולות ממנו.

גם לא ברור לי שמזבח נקרא כלי, בפרט שמזבח שנעקר מקטירים קטורת במקומו, וא"כ יתכן שייאסר לפסוע שם פסיעה גסה הקרובה לגילוי ערווה, כמו במזבח עצמו.

ולר"י דס"ל שקידש שלמה את הריצפה של העזרה להקטרה עי' זבחים נט. אסור לפסוע פסיעה גסה בכל העזרה??????
ולגוף הענין יש קדושה במזבח עצמו, קדושת "צפון" שאפשר לשחוט עליו קדשי קדשים, כדין "צפון" העזרה כדאיתא ריש קדשי קדשים אליבא דר' יוסי שכולו עולה.

[קו ירוק]

צפון זה דין בהקרבה, ולא בקדושת מקום, כמו שהקטרה וניסוך בפתח אהל מועד זה לא מצד קדושת מקום.
שהרי לא לא נמנתה קדושת צפון עזרה לחודה. אלא עזר"י, עזר"כ, בין האולם ולמזבח.

וגם לפי רב יהודה שהזכרת, להקטרה ולא לדמים. ומקום המזבח מקודש טפי מקרקע עזרה כולה.

[ביקורת תהיה]

מזבח שנעקר מקטירים קטורת במקומו.

דווקא המזבח הפנימי, אבל המזבח החיצון, אף אם נפגם בלבד - כל הקדשים שנשחטו שם פסולין.

[איש לוי]

צפון זה דין בהקרבה, ולא בקדושת מקום, כמו שהקטרה וניסוך בפתח אהל מועד זה לא מצד קדושת מקום.
שהרי לא לא נמנתה קדושת צפון עזרה לחודה. אלא עזר"י, עזר"כ, בין האולם ולמזבח.

וגם לפי רב יהודה שהזכרת, להקטרה ולא לדמים. ומקום המזבח מקודש טפי מקרקע עזרה כולה.

עיי"ש לשון רש"י שצפון ענינו מצד קדושת צפון ואי"ז רק חילוקי מקומות. וצירפתי כאן חדו"ת מהגאון ר' מאיר סאלוויציק זצ"ל על ענין זה, ובסוף דבריו העיר מדוע לא מנתה המשנה בעשרה קדושות גם את קדושת צפון העזרה עיי' בדבריו. (וכבר ידוע לתלות זאת במחלו' רש"י והשטמ"ק בזבחים יד. לענין לאו אורח ארעא)

[קו ירוק]

מזבח שנעקר מקטירים קטורת במקומו.

דווקא המזבח הפנימי, אבל המזבח החיצון, אף אם נפגם בלבד - כל הקדשים שנשחטו שם פסולין.

דוקא נפגם. ועי' זבחים נט.

[ביקורת תהיה]

דוקא נפגם.

טעות.

[קו ירוק]

הרי גם חוץ למזבח מקטירים בכל העזרה לדעת רבי יהודה שם, כמו שהביאו.

[אראל]

זה לא דין בבניית מזבח אלא דין של 'ולא תעלה במעלות על מזבחי'.
ואף שהתייחד בכך, יש קדושות גדולות ממנו.

גם לא ברור לי שמזבח נקרא כלי, בפרט שמזבח שנעקר מקטירים קטורת במקומו, וא"כ יתכן שייאסר לפסוע שם פסיעה גסה הקרובה לגילוי ערווה, כמו במזבח עצמו.

א"כ כמו"כ נוהג הלאו ולא תעלה במעלות וגו' בכל העזרה, א"כ איך עלו על המעלות [לפתח האולם] שבין האולם למזבח, שגם שם ישנו קדושת עזרה?

[ביקורת תהיה]

הרי גם חוץ למזבח מקטירים בכל העזרה לדעת רבי יהודה שם.

ז"ל התוספות בפרק קדשי קדשים שם: וְאֵין לְתָרֵץ דְּרַבִּי יוֹחָנָן כְּרַבִּי יְהוּדָה [סְבִירָא לֵהּ] דְּשָׁרֵי לְהַקְטִיר בְּרִצְפַת הָעֲזָרָה, דְּלָא מִסְתַּבַּר דְּלִישְׁרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּשָׁעָה שֶׁהַמִּזְבֵּחַ פָּגוּם, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַמִּזְבֵּחַ כָּשֵׁר.
וכן כתבו בפרק שני שעירי: נְהִי דְּשָׁרֵי לְהַקְטִיר עַל הָרִצְפָה, מִכָּל מָקוֹם בָּעֵי שֶׁיְּהֵא מִזְבֵּחַ בִּמְקוֹמוֹ; אֲבָל נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ לָא הָוֵי שָׁרֵי לְהַקְטִיר בְּשׁוּם דּוּכְתָּא.
ויש להעיר: מהא דפרכינן אדרב מהא דאמר 'מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו', ומשנינן 'מודה רב בדמים', משמע לכאורה כי אף המזבח החיצון אם נעקר מקטירין חלבים ואיברים במקומו, ושחיטה וזריקה בלבד הן שפסולות באין מזבח או בשנפגם.
וכן היא באמת דעת הרדב"ז, שכתב בשלהי הלכות מעשה הקרבנות וז"ל: דבזמן שהוא בנוי ופגום אין מקטירין עליו, אבל אם נעקר ממקומו – מקטירין במקומו.

[קו ירוק]

זו היתה כוונתי בלא שזכרתי את הרדב"ז.
שנפגם פסול, ובדליכא מזבח כשר.