מילה שלא בזמנה דוחה שבת

[עושה חדשות]

באופן שיש לפנינו מילה שלא בזמנה, אבל ההיכ"ת היחידה שיהיה אפשר למול זה רק בשבת.
האם בכה"ג מילה דוחה שבת?

[מלבב]

באופן שיש לפנינו מילה שלא בזמנה, אבל ההיכ"ת היחידה שיהיה אפשר למול זה רק בשבת.
האם בכה"ג מילה דוחה שבת?

מסברא לא

[כדכד]

לא הבנתי
למה יהיה מותר?

[עזריאל ברגר]

לא הבנתי
למה יהיה מותר?

אולי לדעת רבי אליעזר - ש(כמעט )כל מצווה דוחה שבת אפילו אם היה אפשר לעשותה מאתמול.

[כדכד]

דעת רבי אליעזר היא שמכשירי מצווה שדוחה את השבת דוחים בעצמם את השבת אבל מילה שלא בזמנה גם לדעתו אינה דוחה /שבת ולכן הדברים אינם מובנים

[עזריאל ברגר]

דעת רבי אליעזר היא שמכשירי מצווה שדוחה את השבת דוחים בעצמם את השבת אבל מילה שלא בזמנה גם לדעתו אינה דוחה /שבת ולכן הדברים אינם מובנים

המעיין בסוגיית הגמרא ריש פרק ר"א דמילה - רואה שכמעט כל מצווה דוחה את השבת - היא ומכשיריה, ואפילו מזוזה היתה אמורה לדחות את השבת אילו לא היתה אפשרות ליפטר ממנה ע"י הפקרת הבית.
ולכן לכאורה צ"ל שר"א חולק על סתמא דמתניתין "קטן נימול לשמונה ... לשנים עשר" ולדעתו קטן נימול לשמונה ולתשעה בלבד.

[עושה חדשות]

בס' דחזיתיה לרבי מאיר מסופר שהגרב"ד פוברסקי שאל זאת להגר"מ סולבייציק, ולא השיבו דבר. לכן שאלתי כאן.

לכאו' צריך לבדוק באחרו' שהק' למה מילה שלא בזמנה אינה דוחה שויו"ט כמו שהיא דוחה עשה ול"ת של צרעת, אם התירוץ הוא כי אפשר למחר, בהחלט יש מקום להתיר בשאלה הנ"ל.

[מלבב]

בס' דחזיתיה לרבי מאיר מסופר שהגרב"ד פוברסקי שאל זאת להגר"מ סולבייציק, ולא השיבו דבר. לכן שאלתי כאן.

לכאו' צריך לבדוק באחרו' שהק' למה מילה שלא בזמנה אינה דוחה שויו"ט כמו שהיא דוחה עשה ול"ת של צרעת, אם התירוץ הוא כי אפשר למחר, בהחלט יש מקום להתיר בשאלה הנ"ל.

לא דמי לצרעת כי שבת זה לא תעשה שיש בו כרת

[עושה חדשות]

אז תהיה השאלה כלפי יו"ט.

[עזריאל ברגר]

אז תהיה השאלה כלפי יו"ט.

יו"ט - עשה ול"ת, ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה.
צרעת - ל"ת בלבד, ועשה דוחה ל"ת.
זהו התירוץ הפשוט לפי מאי דקיי"ל להלכה.
אבל עיין בסוגיית הגמרא שבת קלב,ב-קלג,א ותרווה צמאונך בכמה תירוצים.

[עזריאל ברגר]

בכלל, הגמרא שם מתחילת הפרק ("ר"א דמילה") דנה באורך של 3.5 דפים בשאלת המקורות לכך מדוע מצוות מסוימות דוחות את השבת אליבא דר"א ואחרות לא, ומדוע מילה דוחה מצוות מסוימות ולא אחרות.

[עושה חדשות]

דל מהכא צרעת. מילה דוחה שבת? אז נלמד הצד השווה שאף מילה שלא בזמנה תדחה. מאי איכא למיפרך, דשאני שלא בזמנה דאפשר למחר? אז מה הדין כאשר א"א למחר.
(אמנם המהרש"א כ' דעל מילה שלא בזמנה לא נכרתו יג בריתות אלא רק יב, וא"כ איכא למיפרך).

[אב בבינה]

עי' דבר אברהם ח"ב סי' ד' אות ח' שכמעט נגע בזה.

[כדכד]

לענ"ד אין מה לדמות
גם אם הטעם שמילה שלא בזמנה אינה דוחה הוא כי אפשר למחר היא לא תדחה ם כשאי אפשר כיוון שבמהותה היא יכולה להידחות

[עושה חדשות]

מעשה איש בשם הקה''י.png (14.34 KiB) נצפה 5348 פעמים

[כדכד]

איך אפשר לקיים מילה בזמנה לאחר השבת? הלא זה לא יהיה זמנה?

[עזריאל ברגר]

איך אפשר לקיים מילה בזמנה לאחר השבת? הלא זה לא יהיה זמנה?

מתוך http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... oryID=1787

הרמב"ם כתב בעניין זה: "סכנת נפשות דוחה את הכול, ואפשר למול לאחר זמן, ואי-אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם". מדיוק לשונו משמע, וכך הבין הגאון הרוגצ'ובי, שאם מלים באיחור מפני דרישות ההלכה, נחשב כאילו נימול התינוק למפרע בזמנו, כי ה'ברית', הקשר של כל יהודי עם הקב"ה, היא קשר חזק ועצמי, והמילה רק מגלה זאת אצלו.

ומקורותיו: רמב"ם הל' מילה ספ"א, וצפנת פענח שם. לקוטי שיחות ח"ג פ' תזריע.

[כדכד]

כת"ר הביא ראיה שמילה הנדחית מטעמי פקו"נ נחשבת כמילה בזמנה ואני שאלתי על מילה שהיתה נדחית מפני השבת אילו לא היתה המילה דוחה שבת איך אפשר להגדירה מילה בזמנה

[עזריאל ברגר]

כת"ר הביא ראיה שמילה הנדחית מטעמי פקו"נ נחשבת כמילה בזמנה ואני שאלתי על מילה שהיתה נדחית מפני השבת אילו לא היתה המילה דוחה שבת איך אפשר להגדירה מילה בזמנה

האם הרוגוצ'ובי או הרמב"ם הגבילו את הדברים דווקא לדחיה מטעמי פיקוח נפש?
האם זה לא חל גם על "קטן נימול לתשעה ... לשנים עשר"?!

[כדכד]

אני לא מבין
במקורות שהביא מר מפורשת סיבת העיכוב שהיא מפני פקוח נפש ובכגון נדא אמרו שהמילה נחשבת בזמנה למרות שאינה ביום השמיני
לא באופנים אחרים

[עזריאל ברגר]

אני לא מבין
במקורות שהביא מר מפורשת סיבת העיכוב שהיא מפני פקוח נפש ובכגון נדא אמרו שהמילה נחשבת בזמנה למרות שאינה ביום השמיני
לא באופנים אחרים

ראית את ה"צפנת פענח" בפנים? אני לא...

[כדכד]

כתבתי

אני לא מבין
במקורות שהביא מר מפורשת סיבת העיכוב שהיא מפני פקוח נפש ובכגון נדא אמרו שהמילה נחשבת בזמנה למרות שאינה ביום השמיני
לא באופנים אחרים

זה לא כולל את הצפנת פענח כמבואר בדברי מר

[חיים שאול]

מעשה איש בשם הקה''י.png

מהיכן זה?

[לבי במערב]

מהיכן זה?

כמפורש בשוליו: "מעשה איש - בשם הקה"י".

[חיים שאול]

איזה מעשה איש? בספר בשם זה שאני מכיר אין כזה עיצוב ולא כ׳ שם על הקה"י מרן ז"ל, וע"כ שכוונתו לספר אחר ולכן שאלתי איזה

[עושה חדשות]

איזה מעשה איש? בספר בשם זה שאני מכיר אין כזה עיצוב ולא כ׳ שם על הקה"י מרן ז"ל, וע"כ שכוונתו לספר אחר ולכן שאלתי איזה

ויש ליישב. עמוד קפד.

Hebrewbooks_org_51558.pdf

(826.69 KiB) הורד 206 פעמים

[עושה חדשות]

אז תהיה השאלה כלפי יו"ט.

יו"ט - עשה ול"ת, ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה.
צרעת - ל"ת בלבד, ועשה דוחה ל"ת.
זהו התירוץ הפשוט לפי מאי דקיי"ל להלכה.
אבל עיין בסוגיית הגמרא שבת קלב,ב-קלג,א ותרווה צמאונך בכמה תירוצים.

אבל הק' התוס' שם למה לא נילף מהא דמילה דוחה צרעת, דעשה דוחה ל"ת ועשה,
ותירצו דשאני מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות.
והקשה המהרש"א דעכ"פ מילה עצמה תדחה יו"ט מה"ט גם במילה שלא בזמנה,
ותי' דשאני יו"ט מצרעת כי אפשר למחר.
ובזה יל"ד באופן דא"א למחר.

(ומה שכתבת דצרעת אינו אלא לאו, בפשטות הגמ' והראשונים מבואר דאיכא נמי עשה.
אמנם בדעת הרמב"ם -ורנ"ג- נקטו האחרו' כדבריך, דלמסק' התחדש דאין בקציצת נגע אלא ל"ת בלבד).