המאמר מצורף כאן.
ומסקנת דבריו למעשה ״..לפי האמור שמצינו כמה ישובים לדברי הזוהר, ובכל הנוסחאות בעולם אמרו כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים, נראה שיש לומר משפט זה ולא להשמיטו וכמפורש בראשונים״.
ואעיר כמה הערות בנושא, ובעיקר על דבריו שם בקיצור נמרץ (ואי״ה אשוב ואשנה פרק זה באריכות), כי ראיתי ותרגז ביטני, ולא יכולתי להחריש כבלע את הקודש.
א.
הגר״א רב גובריה ורב חיליה לחלוק על האריז״ל, אך אנו הספרדים קיבלנו דברי האר״י ובוודאי ובוודאי במקום שאין סתירה לדבריו מההלכה. ואם האריז״ל אומר שנפלה טעות בסידורים, דבריו קודש הם לנו.
ב.
מה גם שלא מצינו שום סברא לחייב מדינא לומר ״כי בנו בחרת״. ואדרבה כמה דיותות נשפכו כדי לבאר מה החילוק בין ׳כי בנו בחרת׳ ל׳אשר בחר בנו׳ שזה לכו״ע לא אומרים (כפי שביאר הב״י בשם הארחות חיים), עי׳ בחקקי לב סימנים י״א י״ב, ובאשל אברהם ועוד.
ג.
מהרמ״ק באור יקר על הזוהר בח״א הנ״ל, ומהכתם פז (על הזוהר שם), מוכח שהנוסח הרגיל אצלם היה של ל״ה תיבות. כי ביארו את דברי הזוהר בפשיטות, ולא טרחו לבאר את החשבון, או לכתוב שמוכח ממנו שנוסחו שונה.
ד.
הרמ״ק בסידורו מבאר את כל נוסח הקידוש מילה במילה, וזה בדיוק כנוסח האריז״ל, וללא ׳כי בנו בחרת׳.
ה.
מה שהחוקרים היום לא מצאו כזה נוסח קדום, ע״ז נאמר לא ראינו אינו ראיה. ומי יודע כמה סידורים אבדו מאיתנו (כידוע שדווקא הסידורים שהשתמשו בהם, לא שרדו מפני רוב המישמוש בהם).
ו.
כל הסברות שנאמרו ליישב דברי הזוהר עם הנוסח הישן, הם מתנגדים לדברי האריז״ל והרמ״ק וכן מוכח מפשטות דברי הכתם פז לא כך.
ז.
הרמ״ע מפאנו גם ס״ל כהבנת האריז״ל ומפרשי הזוהר הנ״ל, של״ה תיבין הוא בדווקא, ולא יותר. ודלא ככל הישובים הדחוקים שחלק מהברכה לא מונים. אלא שגרע והוסיף בנוסח הברכה באופן שיהיו בדיוק ל״ה תיבות. וכדבריו הכריע מהר״ח פלאג׳י. ומלבד שנראה שלא הגיעו לידי הרמ״ע כתבי האר״י המקוריים שבשמונה שערים, ואילו היה רואה דבריו המפורשים והברורים בשער הכוונות בודאי היה חוזר בו הדר. אך להסתמך על הרמ״ע מפאנו ועל הגר״ח פלאג׳י כדי להכריע לומר את הנוסח הישן, זה לא יתכן. כי כאמור הם שינו הנוסח.
ח.
בסידורי הספרדים המאוחרים (כמו תפילת ישרים אמ״ד ת״ק, תפילת ישרים ליוורנו תק״ס (-עם הגהות החיד״א), שפת אמת צפת תקצ״ב, ועוד) תוקן ושונה הנוסח לנוסח האר״י, באופן שלפחות מאתיים שמונים שנה (ויתכן מאוד שגם יותר מכך) מנהגינו אנו בני ספרד כנוסח האר״י, ללא פוצה פה מצפצף או מערער.
ט.
לבוא בזמנינו לשנות הנוסח, בטענה שלא יתכן שנפלו טעויות בכל נוסחאות הראשונים, -היפך דברי האריז״ל המפורשים, שקובע כי טעות היא ! זה עזות.
י.
לחזור לנוסח הקדום, זה בעצם לחלוק על האריז״ל, הרמ״ק, והכתם פז, הרמ״ע מפאנו, והגר״ח פלאג׳י - שבזה כולם כאחד שווים שלדעת הזוהר צריך להיות ל״ה תיבות לא פחות ולא יותר.
סוף דבר נשתוממתי על המראה, איך בדורינו דור יתום, יתכן לבטל דברי האריז״ל. ולחלוק על הרמ״ק והרמ״ע מפאנו, ולבטל מנהגינו הפשוט זה כמה מאות שנים. בטענות קלושות.
- בית אהרן וישראל 1.jpg (1.14 MiB) נצפה 8022 פעמים
- בית אהרן וישראל 2.jpg (1.2 MiB) נצפה 8022 פעמים
