מרן הגאון רבי אריה אברהמס זצוק"ל

יהודה בן יעקב

ברוך דיין האמת: הגאון רבי אריה אמברהס זצ"ל

הלוויתו תצא היום בשעה 12:30 מבית מדרשו של מרן הגר"ח גריינמן זצ"ל בבני ברק אל עבר בית החיים סגולה בפתח תקווה.

עובדיה חן

ידוע כת"ח עצום.
ד"א יש איזה סיפור על זקנו שהלבין ביום אחד

נוטר הכרמים

את הגאון ר' אריה לייב איברהמס זצ"ל הכרתי למראה עינים, כגיס וכשכן בבנין של מו"ר הגרי"י קלמנוביץ שליט"א. נתקלנו רבות בדמותו האצילית, לעיתים הצטרף אלינו למנין תפילת מנחה של ער"ש.

המשפט הכי ממצה דומה שנכתב במודעה בעלת הנוסח המדוד מבית היוצר של בית המדרש ברחוב חידושי הרי"ם, שם כיהן כרב. "שייף עייל שייף נפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה". ראינוהו מהלך בצידי דרכים, מהורהר ומכונס בעצמו, יראתו ותומתו שפוכים לו על פניו, ונראה כפוסע ברשות שאינה שלו.

בכל אופן, שתי ידיעות מעניינות.

א. את השידוך שלו הציע מרן החזו"א לחמיו ר' יצחק מאיר קרלנשטיין זצ"ל בליל ש"ק האחרון לחייו.

ב. ישנו מעשה נפלא המסופר ע"י גיסו המגיד מישרים, ציס"ע, ר' ראובן קרלנשטיין זצ"ל, ומובא בספר יחי ראובן דברים עמ' תכג. הסיפור הארוך נסוב אודות ר' חיים קמיל זצ"ל, ומסופר שם מעשה שלם על פתיחת ראשו ולבו להבין ד"ת, ובתוך הדברים מסופר על א' שמכונה ר' משה – בן משפחה של ר' ראובן שלמד בחברותא עם ר' חיים בסלבודקה בהתנדבות יתירה על מנת לגמול עמו חסד. אולי מישהו יעלה כאן.

הגרי"י שליט"א אמר שהמדובר הוא בגאון המנוח הגרא"ל זצ"ל, המיוחד במידותיו.

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » ה' נובמבר 21, 2019 2:53 pm

על האי שופרא קא בכינא
הגאון ר"א גנחובסקי זכרו לחיי עד סיפר על בחור ששיחק בלבנה על הגג בסלבודקה והלבנה נפלה וכמעט פגעה בר' אריה שהיה בחור אז. והוא בשלוות נפש לא כעס ולא התרעם אלא אמר ב"ה שלא קרה כלום ועןד הרגיע את הבחור הזורק.
ומטו שהגרא"ג אמר דבשליטתו על כעסו זכה לגדלותו בתורה. יבואו היודעים יותר ויספרו.
בספר מילי דהספידא מובא הספדו הנורא שאמר על מרן הגר"ח גרינימן זללה"ה.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' נובמבר 22, 2019 1:59 am

בא מדוא"ל [email protected]

נכנסו תלמידיו ללקט שמועתיו כל מי שבידו ד"ת שדיבר עם הגאון זללה"ה

וכן עובדות ממנו לזכות הרבים ולעלוי נשמתו הטהורה ישלח בבקשה בהקדם

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ו' נובמבר 22, 2019 2:05 pm

ברוך דיין האמת.
אמנם ראיתי באלון בכות, כי נכתב כמה דברים על הגאון רבי אריה אברהמס זצוק"ל.
אבל, חושבני שמי שהוגדר ע"י הגאון ר' דוב לנדו שליט"א ל"אדם השלם", ראוי הוא לאשכול בפני עצמו.

ואף שכידוע לפי כללי "ההלכות" בעניין תוארים לתלמידי חכמים, אז לא תראו שיכתירו אותו בתואר "מרן", אבל מאחר שכידוע שהכללים האלה לא נקבעו על פי תלמידי חכמים, אלא על פי דעת בעלי בתים, עורכי העיתונים, אין להם כל תוקף.

נוטר הכרמים

ניתן לחתום על כל מילה ביחס לכבוד הראוי ל'אדם השלם',
ובכך שעורכי העיתונים לא יקבעו את מדרג התוארים האמיתי,

אבל דווקא ביחס לתואר 'מרן' אני חושב שאתה טועה,
מרן זה תואר לא אויבקטיבי,
תואר שלא מסמל גדלות מסוימת כמו גאון וצדיק,
אלא בדומה לתואר 'אדמו"ר' מגדיר את היותו מנהיג,
ותואר זה בודאי לא קשור לגאון הגדול זצ"ל,
שאף שכיהן כרב בית המדרש הגדול ברחוב חידושי הרי"ם,
מעולם לא ראיתי ולא שמעתי שנוהגים בו מנהג 'מרן'.

אינני מבין מנין הדחף לגוזמאות לא הגיוניות,
כמו שראיתי באחת המודעות שכתבו שהיתה לו השפעה על אלפים(!),
בזמן שבכולל המבוגרים שבראשותו למדו אולי עשרות.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ו' נובמבר 22, 2019 2:54 pm

נוטר, אולי תוכל להעלות את הכתבה מהפלס לכאן?

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ו' נובמבר 22, 2019 2:57 pm

בהקשר להשפעה על אלפים, זה בהחלט לא גוזמה.

ראשית, הכולל שהוא עמד בראשותו קיים כבר 50 שנה, אז אם תחשב את כל האברכים שהיו והלכו מראשית הכולל זה כבר ציבור גדול. מעבר לזה אני קורא שעסק הרבה בעזרה וחסד לרבים, וכן שעמד בראש מוסד לפליטות, בית נאמן, ומעבר לזה, דמותו לימדה רבות את כל באי בית המדרש הגדול לאורך כ40 שנה, אז בהחלט אני לא חושב שזה גוזמא.

נוטר הכרמים

אהרון 37 כתב:נוטר, אולי תוכל להעלות את הכתבה מהפלס לכאן?

אינני מצליח להעלות את כל העיתון, וגם אינני חפץ בכך, מפני רגישותם של חברים כאן,
ולגזור קטעים אין לי את הידע והסבלנות.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ש' נובמבר 23, 2019 10:56 pm

עובדיה חן כתב:ידוע כת"ח עצום.
ד"א יש איזה סיפור על זקנו שהלבין ביום אחד

שמעתי מסלבודקאי מבוגר שנכנס לים להציל מישהו וכמעט טבע ובנס יצא חי ומאז הלבין

נוטר הכרמים

שיף כתב:
עובדיה חן כתב:ידוע כת"ח עצום.
ד"א יש איזה סיפור על זקנו שהלבין ביום אחד

שמעתי מסלבודקאי מבוגר שנכנס לים להציל מישהו וכמעט טבע ובנס יצא חי ומאז הלבין

ביום חמישי ל' כסלו תשי"ג הלכו הגרא"ל זצ"ל עם ידידו תלמיד הישיבה ר' משה ברגילבסקי זצ"ל לחוף הים בת"א לצורך בריאות, הם שהו במים הרדודים ונסחפו במערבולת, חבירו נטבע והוא ניצל. מאותו יום הלבינו כל שערותיו.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' נובמבר 24, 2019 12:06 am

לפי חלק מן הדיווחים בעיתונות, אכן רא"ל (אברהמוב, אברמוף) היה זה שקפץ למים להציל את חברו (דבר, הבוקר, שערים, חרות, על המשמר והארץ).

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' נובמבר 24, 2019 2:04 am

נוטר הכרמים כתב:ביום חמישי ל' כסלו תשי"ג הלכו הגרא"ל זצ"ל עם ידידו תלמיד הישיבה ר' משה ברגילבסקי זצ"ל לחוף הים בת"א לצורך בריאות, הם שהו במים הרדודים ונסחפו במערבולת, חבירו נטבע והוא ניצל. מאותו יום הלבינו כל שערותיו.

ראה "זכרון למשה" (לזכר ר' משה ברגילבסקי) עמ' 10.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?13025&pageid=P0006R

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » א' נובמבר 24, 2019 10:02 am

הנה המעשה המדויק שסיפר הגר"א גנחובסקי זצ"ל:
סיפר רבי אברהם זצ"ל דבר מה שראה בנערותו שבחור אחד יצא לחצר הישיבה להכין משהו לצורך שבת ובאותה שעה בחור אחר עמד על שפת הגג של הישיבה ושיחק באיזו לבנה שזרקה לגובה ותפסה וכך שוב ושוב והנה נפלה הלבנה מידו לחצר הישיבה בדיוק על כתפו של הבחור הנ"ל והתגבר הבחור ולא התרעם על חבירו כלל וכלל אע"פ שספג ממנו מכה חזקה ביותר אלא רק אמר לו בנחת שפעם אחרת יזהר יותר ואמר רבי אברהם שאותו בחור הוא כיום תלמיד חכם מופלג וברור שזיכוך מדותיו ובפרט מדת הכעס עמד לו שהתורה הקדושה תשכון בקרבו. אותו בחור היה הגאון ר' אריה אברהמס זצללה"ה

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » א' נובמבר 24, 2019 4:26 pm

שמעתי שמה שכתבו (באחד העיתונים) שהגר"א אברהמס זצ"ל נולד בשנת תר"ץ אינו נכון, הוא נולד בשנת תרצ"ג.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » א' נובמבר 24, 2019 4:53 pm

ולמי שאינם בני ברקים, מתקבל לפעמים הרושם, שכל שנה מתגלים 'תלמידי חזון איש' חדשים,
אולי ראוי לכתוב רשימה מעודכנת של תלמידי החזו"א הנותרים, כך נדע לעולמים מי ומי נמנה בין תלמידיו האמיתיים.

(זכורני תקופה, לפני כעשר-עשרים שנה, שכל לוייה של אלמוני נכתב על פתק הלוייה שהיה מתלמידי מיר 'גולי שנחאי', וכולנו יודעים שלא מדובר באלפים)

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » א' נובמבר 24, 2019 5:02 pm

נוטר הכרמים כתב:
א. את השידוך שלו הציע מרן החזו"א לחמיו ר' יצחק מאיר קרלנשטיין זצ"ל בליל ש"ק האחרון לחייו.

בגיליון של ד"ת של הגר"מ שטרנבוך, שבוע שעבר, נכתב (כמדומה ששמע) כי מרן החזו"א הקים מאתיים בתים בישראל בשנתו האחרונה !!!
מי יכול להחכימנו שהשמועה מדויקת ומאומתת (4 שידוכים לשבוע!) ובאיזו מדה נחשב כמקים בתים, האם שדכן כפשוטו או מזרז ומסכים לשידוכים והצעות שעלו על שולחנו. במה דברים אמורים?

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » א' נובמבר 24, 2019 5:15 pm

הגר"ש אויערבאך היה מספר שהסיפור עם הטביעה היה קשור בחלום של הגרי"ז עליהם וכו', כמדומני שבספר מגילת ספר לתלמידו (על הגר"ש) באו הדברים.

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » א' נובמבר 24, 2019 7:54 pm

אולי יוכלו להעלות את סיפור החלום שסיפר הגרש"א זצללה"ה?

מחולת המחנים

דודי צח כתב:ולמי שאינם בני ברקים, מתקבל לפעמים הרושם, שכל שנה מתגלים 'תלמידי חזון איש' חדשים,
אולי ראוי לכתוב רשימה מעודכנת של תלמידי החזו"א הנותרים, כך נדע לעולמים מי ומי נמנה בין תלמידיו האמיתיים.

האם ידוע מתי רבי אריה אברהמס עלה לארץ?
כמו כן ישנן שמועות שגיסו הגרי"י קלמנוביץ היה מתלמידי החזון איש, האם ידוע מתי הוא עלה לארץ?

דודי צח כתב:(זכורני תקופה, לפני כעשר-עשרים שנה, שכל לוייה של אלמוני נכתב על פתק הלוייה שהיה מתלמידי מיר 'גולי שנחאי', וכולנו יודעים שלא מדובר באלפים)

גולי שנחאי זאת עובדה, מי שהיה היה.

דורשי יחודך

יש למישהו אפשרות להעלות תואר קלסתר פניו? בתודה מראש.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' נובמבר 25, 2019 12:05 am

וונדרבר כתב:שמעתי שמה שכתבו (באחד העיתונים) שהגר"א אברהמס זצ"ל נולד בשנת תר"ץ אינו נכון, הוא נולד בשנת תרצ"ג.

אבל מה לעשות שהוא נולד בתר"צ, אלא ששינה את גילו כדי שלא יגייסוהו פה בארץ.
הוא היה מאוד מקורב אצל החזו"א, שגם הציע ביום שישי האחרון לחייו את השידוך לחמיו רבי יצחק מאיר קרלנשטיין זצ"ל.

: רבי אריה אברהמס.JPG (22.42 KiB) נצפה 13288 פעמים

מצטט את דברי בן משפחתו, ממק"א:

איני ראוי כלל לעלות שבחו של אותו צדיק, ובפרט כאשר אני עדיין בהלם, ואין ראשי מסודר,
אך אעלה בזה כמה נקודות מזווית עיני,
את שקיעותו ויגיעתו העצומה בתורה אי אפשר כלל לתאר ולשער, ומי שלא ראה זאת בעיניו לא יבין לעולם, אך מאידך את פשטותו וענוותנותו היה גם באופן בלתי מובן, אם אני מסתכל על עצמי אני הרגשתי כל השנים איתו בכזה מין ידידות כאילו אני מדבר עם חבר בן גילי, מעולם לא הרגשתי שאני מדבר עם מישהו יותר גדול ממני,
הפשטות היתה לאין ערוך, כאשר נסעתי לבני ברק להשתתף בשמחת נישואי נכדיו, הרי שלאחמ"כ זכר להודות לי על כך, ועוד דאג להודות להוריי על השתתפותי, כאילו כי כל מה שהיה חסר לו זה השתתפותי,
הירידה לחיי הפרט במשפחה היה ממש מבהיל הוא זכר כל שמחה ושמחה, והתעניין בכל אחד ואחד, כאשר הייתי נכנס אליו היה שואל על שלום הוריי ועל שלום אחיי ואחיותיי, והיה זוכר שפלוני נולד לו בן ובברית נתנו לו את שם פלוני, ממש פלא,
כשהיינו ילדים וחמותו (סבתא רבא שלי) היתה גרה אצלו בבית, היינו משחקים בביתו באופן טבעי בכל החדרים, לא היה חדר שהיה סגור בשבילנו, הרגשנו שם כביתנו הטבעי, היינו נכנסים ללא לדפוק, כאשר ע"פ רוב הדלת היה פתוח, וכל זה לא הפריע לו לשבת בחדר הספרים וללמוד כאשר הילדים משחקים מסביב, שיחקנו גם באותו חדר בו הוא למד והוא אפילו לא הרים עיניו כאשר היה שקוע בלימודו, גם כאשר היינו גרים בבני ברק (למדתי בת"ת סאטמאר), ובתור ילד כאשר הייתי הרבה פעמים פוגש אותו ברחוב בעת הליכתו לכולל היה הרבה פעמים שבאופן טבעי ליווה אותי לחיידר, והיה מתעניין על הלימודים בחיידר,

מה שכן תמיד היה דואג הוא או להבחל"ח אשתו הרבנית תחי' לכבד אותנו בשתיה ואוכל,

על אף שהוא גיס של סבא שלי הרגשנו תמיד בבית שלו כמו הבית הטבעי שלנו, לא פעם ולא פעמיים כאשר הזדמנתי לבני ברק ורציתי משהו לאכול או לשתות הייתי עולה באופן טבעי לבית שלו לקחת משהו אוכל ושתיה וממשיך הלאה,

הוא הצליח להסתיר את גדלותו באופן מופלג, היו הרבה במשפחה שקראו לו 'דוד אריה' בלי שום תואר זו היתה הגישה שלנו אליו,

אך שקיעותו ועיונו בתורה היה מבהיל ביותר, כאשר כל הזמן ממש היה יגע בתורה, אפילו בעת הילוכו היה ראשו ומחשבתו בסוגיות שלמד, והיראת שמים שלו היה לאין ערוך הזהירות מכל חשש,

והפרישות מעולם הזה היה ממש שלא לפי השגותינו, מעולם לא ראיתי בית וריהוט בכזה פשטות ללא שום שיפוצים,

כשביקרתי אצלו התעניין תמיד על מה שאני לומד, והיה נכנס באופן טבעי לסוגיא (על אף שהנני לומד בבריסק אצל מו"ר הגרמ"ד הלוי, ואנו לומדים בענייני קדשים), והיה מונח ממש בתוך הסוגיא כאילו עכשיו למד את הסוגיא,

הייתי אצלו בחודש תמוז העעל"ט עם בני שיחי' לקבל ברכה לקראת הבר מצוה של בני, והוא כדרכו בפשטותו התעניין אצל בני על כל פרט בחיידר ובבית על הלימודים מה שהוא לומד ועל הישיבה בו הוא אמור להכנס, וירד איתו עד לפרטי פרטים, באמצע נכנסו אליו שני בחורים בעלי תשובה, לקבל ברכה, ואז התחילו לשאול אותו שאלות, אשר לי אישית זה גרם כמעט לצחוק, אך הוא ענה להם בשיא הסבלנות, לדוגמא אחד מהם שאל אותו האם לקנות תהלים עם מילים גדולות או רגילות, והאם אפשר לקנות עם כריכה בצבע כחול, ועוד המון שאלות ממין הזה והוא בשיא הסבלנות התייחס ברצינות וענה לכל פרט ופרט,

זכורני כאשר היה 'עצרת המליון' על גזירת הגיוס בירושלים, הוא הגיע לירושלים אך מחשש שיהיו פקקים בדרך אשר יכול לגרום לביטול תורה, אז הוא יצא מבני ברק כבר בבוקר לאחר התפילה, והוא הגיע לבית הוריי שיחיו, ומיד נכנס לחדר עם אחד מנכדיו ולמד איתו בחברותא במשך כל השעות עד העצרת, ורק אז יצא לאכול קצת ומיד הלך לעצרת כדי למעט בביטול תורה,

כל דבר היה אצלו סוף מעשה במחשבה תחילה, בעוד כשהייתי ילד זכורני את הפתקאות שהיה כל יום כותב על המשימות מה שהוא צריך לעשות באותו יום מה ללמוד ואיך ללמוד, על איזה מידה לעבוד באותו יום ובמה להתחזק וכו',

צורב מתחיל

דודי צח כתב:
נוטר הכרמים כתב:. את השידוך שלו הציע מרן החזו"א לחמיו ר' יצחק מאיר קרלנשטיין זצ"ל בליל ש"ק האחרון לחייו.

בגיליון של ד"ת של הגר"מ שטרנבוך, שבוע שעבר, נכתב (כמדומה ששמע) כי מרן החזו"א הקים מאתיים בתים בישראל בשנתו האחרונה !!!
מי יכול להחכימנו שהשמועה מדויקת ומאומתת (4 שידוכים לשבוע!) ובאיזו מדה נחשב כמקים בתים, האם שדכן כפשוטו או מזרז ומסכים לשידוכים והצעות שעלו על שולחנו. במה דברים אמורים?

לפי גילי אין לי מושג בזה, אבל ראוי לציין כי את ההצעה של הגר"מ שטרנבוך עצמו הציע החזו"א באותו השבוע, כשהחזו"א סיכם עימם שהפגישה תהיה כבר ביום ראשון הסמוך. (ר"י שכטר חמיו של הגר"מ לא ויתר והפגישה היתה מיד אחר הלווית החזו"א, אבל זה כבר ענין אחר).

די לחכימא

סיפור ששמעתי מנכדו, [אחד מיני רבים]
בשנה שנפתחה ישיבת זכרון מיכאל, הוא חיתן את ביתו,
והוחלט לערוך שבע ברכות בישיבה,
היה ברור לכולם שהוא ישתתף, אבל בשעת מעשה הוא לא הגיע,
מישהו סיפר שהוא ראה אותו מסתובב בבימ"ד בזכרון, אבל לשמחה הוא לא הגיע,
כששבו לב"ב שאלו אותו מה היה,
תשובתו הייתה,
שהוא חשב לעצמו שכנראה הבחורים ירצו קצת להתפרק, ונוכחותו תכביד את האוירה, אז כדאי שהוא לא יגיע,
מצד שני אולי כל השיקולים האלו זה סתם עצלות,
אז הוא נסע לזכרון,
שקל את הצדדים,
והחליט שאכן עדיף שהבחורים ישמחו לבד,
וחזר לב"ב.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ב' נובמבר 25, 2019 12:56 am

אולי צ"ל שנכדו חיתן את ביתו

די לחכימא · הודעהעל ידי **די לחכימא** » ב' נובמבר 25, 2019 1:08 am

קו ירוק כתב:אולי צ"ל שנכדו חיתן את ביתו

לא הבנתי כוונת כת"ר,
ומלבד שאין לו עדיין נכדים שחיתנו,
המעשה היה עם חתנו הרב חנוך שוורץ,
ומידי דברי נזכרתי במעשה נוסף,
בימיו האחרונים, כשכמעט לא היה בו כח לדבר,
ביקש כמה פעמים, תביאו את האשה,
בני המשפחה שאלו האם כוונתו לאשתו, אך הוא השיב בשלילה,
לבסוף התברר,
שלפני כמה שנים באה אשה קשת יום אליו,
ודרשה שהוא יארגן לה קרן,
והוא אמר לה שתפנה לקופת העיר ואם לא יעלה בידה שתחזור אליו,
כוונתו הייתה שע"י קופת העיר יש סיכוי להקים קרן מכובדת ולא רק לאסוף מכמה מכרים,
לאחר שהיא הלכה הוא חשב לעצמו שמא היא נפגעה,
הוא פנה לקופת העיר וניסה לברר, ובעוד כל מיני דרכים, ולא עלתה בידו,
וזה מה שהציק לו בימיו האחרונים.

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ב' נובמבר 25, 2019 1:34 am

המשגיח הגר"א פולק שליט"א סיפר היום שהם נסעו לים בהוראת החזו"א ושניהם נכנסו לים ונסחפו (ולא שר׳ ארי׳ קפץ להציל), ואת עניין הלבנת שערותיו אמר שאינו זוכר אם קרה מיד או שזירז את ההלבנה, (והוסיף שהוא הי׳ אז בישיבה וקיבלו טלפון ורצו לחזו"א שיתפלל)

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ב' נובמבר 25, 2019 1:45 am

נולד בתר"צ, כמדו׳ בחודש כסלו
ר׳ אייזיק שר אמר עליו שהוא גאון בעבודת ה׳ (מקווה שהציטוט מדוייק)

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ב' נובמבר 25, 2019 3:21 pm

ראיתי שמבקשים שישלחו ד"ת שלו.
בטח המבקשים יודעים שבהסכמה שנתן לספרו של חתנו הגאון הרב צבי וייל שליט"א "פתח הבית" על יחוד, יש שם הערות שלו.

די לחכימא

חלמישצור כתב:לפי חלק מן הדיווחים בעיתונות, אכן רא"ל (אברהמוב, אברמוף) היה זה שקפץ למים להציל את חברו (דבר, הבוקר, שערים, חרות, על המשמר והארץ).

שאלתי את חתנו,
הוא אמר לי שהסיפור על שערותיו הלבנות הוא שטויות,
וכמו"כ המעשה היה שהבחור שטבע קפץ כדי להציל את ר' אריה שאכן ניצל אבל השני טבע,
וכל ימיו היה לו ע"כ ייסורי מצפון, והרגיש שבגרמתו הוא טבע,
וכל יום הוא היה לומד לע"נ, כמו"כ הוא שמר את היארצייטים, ונתן סכומי כסף גדולים לע"נ.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ב' נובמבר 25, 2019 11:27 pm

די לחכימא כתב:
קו ירוק כתב:אולי צ"ל שנכדו חיתן את ביתו

לא הבנתי כוונת כת"ר,
ומלבד שאין לו עדיין נכדים שחיתנו,
המעשה היה עם חתנו הרב חנוך שוורץ,

כשנפתחה ישיבת זכרון אולי עדיין נכדיו לא חיתנו אבל היום ודאי כבר חיתנו

חיים שאול

די לחכימא

די לחכימא · הודעהעל ידי **די לחכימא** » ד' נובמבר 27, 2019 5:54 pm

מעשה נאה שסיפר ר' שמואל זקס בספדו בכולל סלבודקא,
לר"א היה עץ אתרוגים בחצירו,
באחד השנים הוא ביקש מהרב זקס לבוא אליו,
כיון שהוא חש הכרת הטוב לר' מרדכי שולמן רה"י בסלבודקא,
והוא רוצה להביא לו אתרוג,
כשהוא בא אליו לאחר שכלו האנשים מביתו,
הוא ירד איתו לעץ וקטף אתרוג שהוא שמר עבור הר"י,
ואמר לו לא קטפתי את זה כיון שהרבה פעמים אנשים שואלים אותי
אם אין לי משהו יותר יפה,
אם זה על העץ אני יכול להגיד שלא,
האתרוג הגיע לר"י
שבירך עליו הוא ורבים מבני הישיבה,
לאחר שהאתרוג עבר הרבה ידים הוא היה נראה בהתאם,
בחוה"מ בא ר"א לבקר אצל הראש ישיבה,
וביקש לראות את האתרוג,
לאחר כמה ניסיונות התחמקות נאלצו להראות לו,
למחרת בבוקר ר' אריה חיכה ע"י סוכת הר"י,
עד שהוא שמע שמישהו ניעור,
ואז הוא נכנס הניח אתרוג על השולחן והלך,
בצהריים הרב זקס קיבל טלפון [כמדומני]מגיסו של ר' אריה הרב קרלינשטיין,
ששאל אותו אם ר' אריה היה היום בסלבודקא,
ומה קרה הרי אתמול הוא כבר היה שם,
הרב זקס סיפר לו את מה שהיה,
ואז הרב קלינשטיין מספר לו
שלר' אריה היה אתרוג מיוחד שכל בני המשפחה היו מברכים עליו,
באותו יום כשהם באו לר' אריה הוא אמר האתרוג לא נמצא
ולא הסכים להוסיף דבר,
והתברר שמשום הכרת הטוב ר' אריה נתן את האתרוג שלו לר"י.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ד' נובמבר 27, 2019 6:08 pm

די לחכימא כתב:באותו יום כשהם באו לר' אריה הוא אמר האתרוג לא נמצא
ולא הסכים להוסיף דבר,
והתברר שמשום הכרת הטוב ר' אריה נתן את האתרוג שלו לר"י.

בהקשר לשתיקתו המיוחדת,
סיפר לי א"מ, שכשהיה ילד בת"ת, היה לר' אריה אופני ראלי שיובאו מארה"ב (ביתו ברחוב בית הלל היה מרחק ניכר מהישיבה).
והיה מבקש ממנו לשאול את האופניים להשתעשע אתם, והיה נותן לו ברצון (בן משפחתו).
יום אחד כשביקש, סירב לתת לו, ולא פירש למה.
אבי הבין שיש דברים בגו, רק לא יכל לשער מדוע.
אחרי תקופה סבי ראה את אבי על אופניים, אמר לו שזה לא דרך ליסוע ברחוב הראשי (חזון איש) באופניים.
אבל ר' אריה נזהר לא לרכל, אף שבודאי היה לו לא נעים לסרב בלי סיבה.
(לר' אריה היה מותר, הוא היה אמריקאי..)

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ו' נובמבר 29, 2019 2:09 pm

סיפור קטן.

שמו לב שהגאון זצ"ל כשהולך לבית הכסא, במקום ללכת ישר מהדלת במערב שממנה חצי קומה לרדת, הוא הולך למדריגות הראשיות ויוצא מהבנין וסובב אותו לכניסה הדרומית ומשם מטפס עד לשירותים, וכן בחזירתו. ולפעמים כמה פעמים בסדר. התברר שבפינה ליד הדלת יושב אברך צעיר (יחסית, הוא למד אצלי) אבל שקדן גדול ויגע בתורה בכל כוחו, ולפי מיעוט שניו הרבה מקנתו בידיעת התורה, ור' אריה אינו חפץ שיקום לכבודו בעוברו לידו...

די לחכימא · הודעהעל ידי **די לחכימא** » א' דצמבר 01, 2019 7:46 pm

שני מעשים ששמעתי,

פעם אירע שהלהבה של נרות השבת גדלה מאוד,
וכנראה לא היה חשש שהאש תאחז בכל הבית,
אבל קרוב לנרות הייתה שקית עם כסף רב,
ואמר לב"ב שאמנם למשנ"ב אפשר להציל,
אבל אנחנו פוסקים כחזו"א (כוונתו לטלטול מן הצד)
ואכן השקית עם הכסף נשרפה,

מעשה נוסף שסיפר חתנו,
באחת השנים היה קשה למצוא לולב מהודר כרצונו,
ולשם כך הסתובבו בחנויות רבות,
ר' אריה קנה בכל חנות שביקר שם
לולב אחד אף שלא היה לרצונו
ולא התכוון להשתמש בו,
ע"מ שלא יאמרו
שאם ר' אריה לא מצא שם לולב
כנראה הסחורה שם לא מיוחדת.

פרנקל תאומים

די לחכימא כתב:שני מעשים ששמעתי,

פעם אירע שהלהבה של נרות השבת גדלה מאוד,
וכנראה לא היה חשש שהאש תאחז בכל הבית,
אבל קרוב לנרות הייתה שקית עם כסף רב,
ואמר לב"ב שאמנם למשנ"ב אפשר להציל,
אבל אנחנו פוסקים כחזו"א (כוונתו לטלטול מן הצד)
ואכן השקית עם הכסף נשרפה,

כוונתך לטלטול כלאחר יד (טלטול בגופו).

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » א' דצמבר 01, 2019 9:00 pm

נכדו ר"מ שוורץ שליט"א הוא מלומדי 'בית המדרש' של 'לב לאחים' ברעננה ושבוע שעבר נשא דברים ללומדי בית המדרש, המתקרבים לתורה ולמצוות על סבו:

בספרים הקדושים כתוב שכשנפטר צדיק, בימי השבעה כל אחד יכול לזכות לקחת מהמעלות של הצדיק, כמו כשנפטר עשיר גדול ואין לו יורשים, ברגע שנפטר כולם מסתערים על הבאסטה לקחת כמה שיותר.
חברים! שבוע שעבר נפטר בבני ברק עשיר גדול וכעת יש חלוקה של הדולרים... כמובן עשיר ברוחניות, קוראים לו ר' אריה אברהמס הוא סבא שלי,
אולי הנכס הכי יקר שהשאיר, זה לדעת איך חיים איך נהיים מאושרים בחיים,
איך חיים?
תמיד היו רואים אותו כותב לעצמו פתקים ותזכורות תזכור כשאתה עושה מה שקל לך אתה מת, אבל אם אתה קובע לעצמיך יעד וקשה לך, ואתה עומד בו בגבורה אז אתה חי.
עומדת לה בחורה בשם רבקה שלימים היא הייתה רבקה אמנו ומממלאת מים לכד היא רואה שמגיע אורח היא נותנת לו, המיים היא לא היית צריכה להתכופף לשאוב מהבאר! איך יודעים [רמב"ן] כי כתוב ותמלא ולא כתוב ותשאב סימן שהיא לא היית צריכה לשאוב אלא המיים עלו והיא רק צריכה למלאות.
אבל הפלא הוא שבהמשיך היא הולכת להשקות גם את הגמלים, ושם כתוב ותשאב לכל גמליו שם היא כן היית צריכה לשאוב.
אומר הברדישבע'ר רב'ה בשביל לקיים מצוה מריך להתאמץ. בהתחלה היא ממלאת לעצמה זה הלך בקלות אבל אחר כך היא שאבה בשביל מצות חסד מצוה צריכה שתלך בקושי אז זה אמיתי, זה החכמה שקשה לך ובכ"ז אתה עושה.
יש אנשים אתה שומע אותם עזוב אותי מגמרא תביא לי עם ניקוד משהו, הוא רוצה לשמוע שיעור תורה הוא לא יכול בשמע הוא רוצה רק בוידיאו..
אצל הסבא ז"ל כל חייו נלחם לקיים את המצוות בקושי זכיתי והייתי אתו בלילותיו האחרונים כבר לא היה לו כח לדבר אבל בלילה כל חצי שעה הוא מתעורר הוא אומר לי נו משה כבר עלות השחר כבר אפשר להתפלל, ואיך שהגיע הזמן שאפשר להתפלל הוא ככה בכזה התרגשות הנחנו לו תפילין מילה במילה עד סוף התפילה בכזה מאמץ.
יום אחד כשחזר הביית הוא רואה ילדה שכינה שמחכה מחוץ לבית להורים שיחזרו עם המפתח, יהודי בן 90 מיוסר מהמחלה כל פסיעה כואבת לו מביא סולם ומטפס לבויידעם ומוריד לה את המפתח.
אתה רוצה לחויות תעשה משהו שקשה לך..
יום שחזרת מהעבודה והתיישבת על הספה ואתה מחזיק את השלט ומעביר עוד ערוץ ועוד ערוץ ופתחת את הכד שלך ואתה עושה ותמלא, זה לא אתה, אתה רק ממלא לא נהיית אדם טוב יותר, אדם שהיום סגר מיליונים זכה בפייס בחמישים מיליון או קיבל רכב מרצדס הכי חדשה. בסופו של דבר הוא לא יהיה מאושר באמת כי הוא לא חי, זה לא הוא, הוא עצמו לא הגיע לייעד טוב יותר, אבל אדם שקובע לעצמו יעד היום כאחזור מהעבודה יהיה מה שיהיה אני לא כועס, היום אני שומר על העיניים היום אני לומד שתי הלכות חדשות, קבעת לעצמיך תכנית ועמדת בזה, היום אתה תלך לישון עם חיוך על הפנים אתה תרגיש סיפוק אני טוב יותר אני גיבור יותר. האדם הזה הוא חי..
כשקשה זה הגדולה.. הוא סבל מהמחלה הנוראה רופא אחד שמעתי אמר אומרים שהייסורים הכי גדולים זה חבלי לידה, ואני אומר לכם שחבלי לידה היום זה משחק ילדים לעומת הייסורים של סרטן. ועם כל הייסורים האלה, כותב ר' אריה לעצמו וז"ל כתב לעצמו כשכואב לך אל תתלונן אלא תכוין את הגניחה לשתהיה תפילה בצעקה לבורא עולם
מהו יהודי מאמין? אם קמת בבוקר ואתה ערני הלב דופק טוב הבריאות בסדר המצב רוח בסדר החשבון בנק בסדר גמור, האישה מחיכת אליך ואומר לך בוקר טוב, ואז אתה אומר בורא עולם מודה אני לפניך, זה לא אמונה זה שכל זה הגיוני, גם ילד בכיתה אלף יודע שאם הדוד מביא לו שוקולד הוא אומר לו תודה כי הוא נורמאלי,
מה זה אמונה? מלשון אמון! לתת אמון גם ביום קשה חזרתי מהעבודה והיום החברים בעבודה השפילו אותי, ההורים שלי מבזים אותי אשתי לא מכבדת אותי אני גמור נפשית, ובנוסף להכל אני גם עייף גמור גופנית. ויש לי את כל הסיבות בעולם לומר היום לא! אבל אז אני בוחר לבוא לבורא עולם ולומר לו בעינים אמנם מה שאני רואה שעשית לי קשה אבל בלב אני מאמין בך שאת אבא שלי אוהב אותי, גם היום אני רוצה לתת לך דרישת שלום חמה ואני בא ב8 לאדמון ספרא ללמוד את התורה שלך!! זה יהודי מאמין!

פורום אוצר החכמה

מי מחובר