אולי יבהיר כבודו את רמזיו?
שמא הוא לא עיין כיאות?
ברוך00 כתב:שאלה שנשאלה ע"י הרב אליעזר קרביץ, היה חולה שמותר לבשל עבורו בשבת, ואחרי שהניחו את התבשיל על האש, עוד לפני שהתחיל להתבשל, או שנעשה בריא וממילא כבר לא צריך את התבשיל, או שהביאו לו אוכל אחר מבושל, כך שיותר אין צורך בבישול .
השאלה היא עד כמה שאין צורך בבישול, האם חייבים להסיר הקדירה מעל גבי האש כדי שלא יתבשל מאכל שאין בו צורך בישול, או עד כמה שהונח על גבי האש בתחילה בהיתר, כבר אין צורך להוריד זאת מהאש, כי הוא כבר לא עושה שום מעשה עתה. ואולי זה דומה למניח בערב שבת מאכל על גבי האש כשאינו מבושל, ומתבשל מאליו בהיתר במשך השבת.
ברוך00 כתב:קובץ תשובה ששלח הרב קרביץ על שאלתו
ביליצר כתב:לעניינינו ,אם קיבל אזהרה לאחר שאכל את האיסור לא לאכול את תנאו ,חייב או פטור?
מוזהר הוא מן התורה שלא לאכול את התנאי, ואם אכלו – מתחייב מלקות למפרע על אכילת האיסור, אלא שאינו לוקה בפועל משום שלא התרו בו.עזריאל ברגר כתב:ברור שאין ראוי לו לאכול את התנאי, כדי לא לגרום לשבועתו הראשונה לצאת לשקר.
ביקורת תהיה כתב:מוזהר הוא מן התורה שלא לאכול את התנאי, ואם אכלו – מתחייב מלקות למפרע על אכילת האיסור, אלא שאינו לוקה בפועל משום שלא התרו בו.עזריאל ברגר כתב:ברור שאין ראוי לו לאכול את התנאי, כדי לא לגרום לשבועתו הראשונה לצאת לשקר.
המקור הוא דברי רש"י בפרק אלו הן הלוקין (שצוטטו למעלה) ובפרק שבועות שתים בתרא.עזריאל ברגר כתב:אינני זוכר מקור לדבר, שאם אכל את האיסור בלא התראה ואת התנאי בעדים והתראה - אינו לוקה מדאורייתא.
מקדש מלך כתב:ברוך00 כתב:מקדש מלך כתב:השאלה שבפנינו אינה קשורה לנידון הזה לכאורה. כי לית מאן דפליג שאין חיוב לפני הבישול בפועל (בשבת או במוצאי שבת), וכיון שכמעט לכל הדעות שבת רק דחויה מפני פיקוח נפש ולא הותרה, מאיזה סיבה בעולם נתיר לו להתחייב אם הפיקוח נפש כבר עבר מן העולם?
"כמעט לכל הדעות שבת דחויה"
בדעת השו"ע מביאים הרבה ראיות שדעתו ששבת הותרה. וכן פסק הגר"ע יוסף זצ"ל ששבת הותרה.
כתבתי לפום ריהטא על פי זכרוני. וכעת הסתכלתי שכנראה הוא על פי לשון המ"ב בסימן שכח סעיף ד.
היכן פסק הגר"ע יוסף כדעות שהותרה?
בכל מקרה, בלי להיכנס לשאלה מהי הדעה העיקרית, ברור שלסוברים דחויה אין להתיר, ואם ניתן להסתפק, היינו רק לסוברים הותרה.
ברוך00 כתב:ברוך00 כתב:שאלה שנשאלה ע"י הרב אליעזר קרביץ, היה חולה שמותר לבשל עבורו בשבת, ואחרי שהניחו את התבשיל על האש, עוד לפני שהתחיל להתבשל, או שנעשה בריא וממילא כבר לא צריך את התבשיל, או שהביאו לו אוכל אחר מבושל, כך שיותר אין צורך בבישול .
השאלה היא עד כמה שאין צורך בבישול, האם חייבים להסיר הקדירה מעל גבי האש כדי שלא יתבשל מאכל שאין בו צורך בישול, או עד כמה שהונח על גבי האש בתחילה בהיתר, כבר אין צורך להוריד זאת מהאש, כי הוא כבר לא עושה שום מעשה עתה. ואולי זה דומה למניח בערב שבת מאכל על גבי האש כשאינו מבושל, ומתבשל מאליו בהיתר במשך השבת.
קובץ תשובה ששלח הרב קרביץ על שאלתו
סגי נהור כתב:אתה מתבדח, כן?עושה חדשות כתב:ומה הדין בציור הפוך, דהיינו הניח קדירה על האש בשבת שלא כדין, בשוגג או מזיד, ואח"כ נתחדש ענין של פיקוח נפש קודם שנתבשלה הקדירה. האם צריך לתקן את מעשיו הראשונים, דהיינו להסיר את הקדירה מן האש (ולהשיבה מיד כמובן), או שיכול להניחה כמות שהיא.
סגי נהור כתב:אבל להדעות שהבאת שחייב אף אם נתבשל במוצש"ק, צריך לומר שהדבר נחשב כאילו הכל נעשה בשבת, וכעין דברי הנמוק"י הידועים בענין אשו משום חציו, שכל מה שנעשה אחר כך מתייחס לרגע הראשון.
ולפי זה נאמר גם בעניננו שמותר להשהות הקדרה לפי שכל הבישול שלאח"ז נעשה בשעת ההיתר.
לפי אותה שיטה מחודשת שהמשך הבישול במוצ"ש מחייב, ודאי שאם השהה והמשיך פטור. לא כך? (וצ"ע לשיטת הפרישה דתנאי חזרה מהני אף לדאורייתא).סגי נהור כתב:אגב, מה דין המסיר את הקדירה במוצש"ק קודם שהגיעה לכדי מב"ד והחזירה תכף?
עושה חדשות כתב:אמנם בפשטות ודאי יש לפטור בכל אופן שהבישול אירע רק במוצ"ש, וכמו שבשאר מלאכות ג"כ פשיטא שאם זרק חץ בכדי לחרוש או לברור והגיע החץ לעשות פעולתו רק במוצ"ש דפטור ע"ז.
עושה חדשות כתב:סגי נהור כתב:אגב, מה דין המסיר את הקדירה במוצש"ק קודם שהגיעה לכדי מב"ד והחזירה תכף?
ורק מלאכת זורע שאני קצת, שההשרשה תתחיל אחרי שבת ומ"מ יתחייב, כי המלאכה זה עצם נתינת הזרע בקרקע (ע"מ שייקלט שם ולא בהטמנה בעלמא ע"ד להוציא).
כולל יונגערמאן כתב:עושה חדשות כתב:סגי נהור כתב:אגב, מה דין המסיר את הקדירה במוצש"ק קודם שהגיעה לכדי מב"ד והחזירה תכף?
ורק מלאכת זורע שאני קצת, שההשרשה תתחיל אחרי שבת ומ"מ יתחייב, כי המלאכה זה עצם נתינת הזרע בקרקע (ע"מ שייקלט שם ולא בהטמנה בעלמא ע"ד להוציא).
לפי דבריך היה צריך להתחייב אם הניחו על דעת שיקלט ושוב שינה את דעתו - כמו העושה קשר של קיימא בשבת והיינו על דעת שיתקיים לעולם אז אפילו נתחרט תומ"י אחר כך והתירו כבר עבר על מלאכת קושר (וגם על מתיר..)
כולל יונגערמאן כתב:כמדומני מפורש בגמ' או הראשונים שאם הוציא קודם שנשתרש פטור. אבל יל"ע בפנים
עושה חדשות כתב:סגי נהור כתב:אתה מתבדח, כן?עושה חדשות כתב:ומה הדין בציור הפוך, דהיינו הניח קדירה על האש בשבת שלא כדין, בשוגג או מזיד, ואח"כ נתחדש ענין של פיקוח נפש קודם שנתבשלה הקדירה. האם צריך לתקן את מעשיו הראשונים, דהיינו להסיר את הקדירה מן האש (ולהשיבה מיד כמובן), או שיכול להניחה כמות שהיא.סגי נהור כתב:אבל להדעות שהבאת שחייב אף אם נתבשל במוצש"ק, צריך לומר שהדבר נחשב כאילו הכל נעשה בשבת, וכעין דברי הנמוק"י הידועים בענין אשו משום חציו, שכל מה שנעשה אחר כך מתייחס לרגע הראשון.
ולפי זה נאמר גם בעניננו שמותר להשהות הקדרה לפי שכל הבישול שלאח"ז נעשה בשעת ההיתר.
ולפי דעות אלו, האם בציור ההפוך הנ"ל יהיה הדין להסיר ולהחזיר?
עושה חדשות כתב:ומה הדין בציור הפוך, דהיינו הניח קדירה על האש בשבת שלא כדין, בשוגג או מזיד, ואח"כ נתחדש ענין של פיקוח נפש קודם שנתבשלה הקדירה. האם צריך לתקן את מעשיו הראשונים, דהיינו להסיר את הקדירה מן האש (ולהשיבה מיד כמובן), או שיכול להניחה כמות שהיא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 90 אורחים