מושב זקנים וישיבת בר יוחאי במירון

[הוד_והדר]

בשנת תרנ"ח (1898) הוקם במירון בית 'מושב זקנים' על ידי יהודים מצפת, עם המקימים נמנו הרב רפאל זילברמן, הרב יהושע העשיל רובין, ר' יהושע ביין מווארשא, ר' בערקי לעווינזאהן, ר' אלעזר יעקב פודהורצער והרב נפתלי חנהלעס.

בשנת תרס"ו (1906) הקים שם ר' יהושע ביין את ישיבת 'בר יוחאי', על קרקעות שנקנו על ידו עוד בשנת תרמ"א, ואף הביא את בני משפחתו לגור במקום.

לאחר פטירת ר' אלעזר יעקב הנז' נכנס בנו ר' משה על מקומו וניהל את המקום, הוא היה אח"כ ראש עיריית צפת.

ישיבה זו הוחזקה מעמד עד שנת תרצ"ו.

כהיום נמצא ישיבת בני עקיבא במקום שהיה הישיבה הנז'.

*

הרבה מגדולי ישראל שבקרו במירון בקרו בישיבה הנז' וחתמו את שמם בספר האורחים בתוספת כמה שורות המלצה לטובת המוסד.

כמדומני שפעם נדפסו עמודים אלו בספר או בנפרד, אבל עד כה לא הצלחתי למצוא הדברים.

[חלמישצור]

בשנת תרנ"ח (1898) הוקם במירון בית 'מושב זקנים' על ידי יהודים מצפת, עם המקימים נמנו הרב רפאל זילברמן, הרב יהושע העשיל רובין, ר' יהושע ביין מווארשא, ר' בערקי לעווינזאהן, ר' אלעזר יעקב פודהורצער והרב נפתלי חנהלעס

יעויין גם כרוז זה ומודעה זו (נדפסה בעיתונות מספר פעמים). כמה מסמכים על הישיבה ור"מ פודהורצר ישנם כאן.

כהיום נמצא ישיבת בני עקיבא במקום שהיה הישיבה הנז'

במבנה המאויר במרכז הבלאנק של המוסד (מסמך משנת תרצ"א)?

1.png (1.11 MiB) נצפה 13832 פעמים

[חלמישצור]

מצאתי גם את נייר המכתבים של ר' נפתלי צבי מרגליות, מי שהיה שליח הישיבה בניו-יורק (כתבה עם פטירתו).
בבלאנק שלו מפורטים חלקי הבניין: הישיבה, בית מושב הזקנים, בית הכנסת והכנסת אורחים.

1.png (1.13 MiB) נצפה 13828 פעמים

(מצאתי דיווח בשנת תש"ה על ביזה ערבית של הבניין)

[הוד_והדר]

2 המסמכים הראשונים, הם מענין המחלוקת שפרצה בין ר' נפתלי חנה'לס והר' פדהצור בענין המוסד.

ויש רשימה של המלצות בצד אחד בלה"ק ובטור השני באנגלית מאישי ציבור שונים

[ברוז]

בשנת תרס"ט נדפס ע"י הישיבה "תיקון ל"ג בעומר" שאסף וליקט הגה"ק רבי שלום פרלוב זצוק"ל מבראהין - קוידינוב מחה"ס הנודע "משמרת שלום".
לגודל חיבתו לארץ הקודש נתן את זכות ההדפסה למוסד וההכנסות היו קודש להם.
מצו"ב דפי השער וההקדמות, מהם למדים אנו פרטים מרתקים אודות המושב זקנים והישיבה.

1.pdf

(349.1 KiB) הורד 324 פעמים

[ברוז]

כאן אוסף מסמכים מהמושב זקנים:
http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE18743392
וכאן ספר עם חתימות מעניינות במיוחד מגדולי ישראל שבחו"ל, ראיתיו פעם בספה"ל ולא סרקתי.
http://aleph.nli.org.il/F/VPJNKNAMDM73G ... ndle=GUEST

[הוד_והדר]

כאן אוסף מסמכים מהמושב זקנים:
http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE18743392
וכאן ספר עם חתימות מעניינות במיוחד מגדולי ישראל שבחו"ל, ראיתיו פעם בספה"ל ולא סרקתי.
http://aleph.nli.org.il/F/VPJNKNAMDM73G ... ndle=GUEST

תודה - הם מכתבים מרבני ארה"ב קודם השואה ומסמכים הקשורים לאיסוף כספים בארה"ב וכו'.

[חלמישצור]

כאן אוסף מסמכים מהמושב זקנים: http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE18743392

מעניין מאוד. נביא תמונה של מושב הזקנים מתוך קובץ זה.

1.png (462.58 KiB) נצפה 13790 פעמים

[הוד_והדר]

בגליון התוספת למודיע באייר תשס"א היה מאמר מאת טוביה פריינד על המוסד

היכול להשיג ולהעלות המאמר יבורך מן השמים.

[לענין]

הרב קוק.PNG (223.97 KiB) נצפה 13701 פעמים

[נחום וואהלינער]

מצאתי גם את נייר המכתבים של ר' נפתלי צבי מרגליות, מי שהיה שליח הישיבה בניו-יורק (כתבה עם פטירתו).
בבלאנק שלו מפורטים חלקי הבניין: הישיבה, בית מושב הזקנים, בית הכנסת והכנסת אורחים.

1.png

(מצאתי דיווח בשנת תש"ה על ביזה ערבית של הבניין)

על מי הכוונה ר' ישראל הגר באנגלית בצד שמאל?
אהבת ישראל מויזניץ?

[חלמישצור]

רבי ישראל הגר מרדוביץ', שהתגורר בניו יורק וכונה הראדיוויצ'ר רבי. לפי אלפסי בערכו, אצל"ח ב עמ' תקמב, הוא 'תמך באופן קבוע בישוב החסידי שבצפת' (מעט עליו תמצא כאן). ומכאן זה כבר עניין לידידינו הרב מיללער.

[הוד_והדר]

חלק שני מקונטרס 'שערי תורה ותפלה' דבר המוסד והמלצות הרבנים ועוד נדפס בצפת בשנות התר"ס
http://www.hebrewbooks.org/37870

גירסה שניה מהנ"ל עם תוספת

http://www.hebrewbooks.org/36962

מעניינת שם המלצת רבי חיים מבריסק, תוך שאר המלצות אדמורים ורבנים חסידיים ורבני ארה"ק

[מיללער]

כאן אוסף מסמכים מהמושב זקנים:
http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE18743392
וכאן ספר עם חתימות מעניינות במיוחד מגדולי ישראל שבחו"ל, ראיתיו פעם בספה"ל ולא סרקתי.
http://aleph.nli.org.il/F/VPJNKNAMDM73G ... ndle=GUEST

תודה רבה, מעניין מאוד

על רנ"צ מרגליות-אבולעפיה מזכיר המוסד בניו ניורק , כתבנו פעם באיוולט:
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 70#p274970

[ברוז]

.

[מוטוש]

בשנת תרנ"ח (1898) הוקם במירון בית 'מושב זקנים' על ידי יהודים מצפת, עם המקימים נמנו הרב רפאל זילברמן, הרב יהושע העשיל רובין, ר' יהושע ביין מווארשא, ר' בערקי לעווינזאהן, ר' אלעזר יעקב פודהורצער והרב נפתלי חנהלעס.

בשנת תרס"ו (1906) הקים שם ר' יהושע ביין את ישיבת 'בר יוחאי', על קרקעות שנקנו על ידו עוד בשנת תרמ"א, ואף הביא את בני משפחתו לגור במקום.

לאחר פטירת ר' אלעזר יעקב הנז' נכנס בנו ר' משה על מקומו וניהל את המקום, הוא היה אח"כ ראש עיריית צפת.

ישיבה זו הוחזקה מעמד עד שנת תרצ"ו.

כהיום נמצא ישיבת בני עקיבא במקום שהיה הישיבה הנז'.

*

הרבה מגדולי ישראל שבקרו במירון בקרו בישיבה הנז' וחתמו את שמם בספר האורחים בתוספת כמה שורות המלצה לטובת המוסד.

כמדומני שפעם נדפסו עמודים אלו בספר או בנפרד, אבל עד כה לא הצלחתי למצוא הדברים.

אגב בני עקיבא במירון.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7 ... prov=sfla1

[לענין]

זה נכון שבישיבת רשב"י שרים בר יוחאי בכל ליל שבת?

[שיבר]

זה נכון שבישיבת רשב"י שרים בר יוחאי בכל ליל שבת?

זה מנהג מירון וצפת (ובירושלים רק בשבת שלפני ל"ג בעומר).

בקהילות מסוימות בעדות המזרח בר יוחאי נכלל בזמירות שבת.
פעם השתתפתי במסיבת חנוכת הבית בא' המושבים שנערך בחודש תמוז, הנוכחים היו מושבניקים דתיים מסורתיים מבני עדות המזרח. בין השירים החלו לשיר בר יוחאי, לא בניגון הנפוץ, והיה בולט ההתעוררות בה שרו הנוכחים השיר.

[הוד_והדר]

השיר לא קשור לל"ג בעומר, ובדפוסים הראשונים שנדפס השיר זה מופיע בליל שבת קודש אחרי לכה דודי.

[אראל]

תקנות ישיבת בר יוחאי, [מופיע עלי' חתימת סבי ר' משה ליב שו"ב מצפת]

תקנות בר יוחאי.JPG (3.48 MiB) נצפה 13245 פעמים

[אראל]

כבוד הרב הוד והדר
אני מנסה לשלוח לך בפרטי, אבל תיבת האישי שלך אינו מקבל הודעות

[כרמי שלי]

כבוד הרב הוד והדר
אני מנסה לשלוח לך בפרטי, אבל תיבת האישי שלך אינו מקבל הודעות

העצה לזה הובאה כאן.

[לבי במערב]

הרבה מגדולי ישראל שבקרו במירון בקרו בישיבה הנז' וחתמו את שמם בספר האורחים בתוספת כמה שורות המלצה לטובת המוסד.
כמדומני שפעם נדפסו עמודים אלו בספר או בנפרד, אבל עד כה לא הצלחתי למצוא הדברים.

היש חדש בנושא זה?

[לייטנר]

השיר לא קשור לל"ג בעומר, ובדפוסים הראשונים שנדפס השיר זה מופיע בליל שבת קודש אחרי לכה דודי.

ואכן השאמים "שרים" פיוט זה מדי שבת אחרי לכה דודי.

[בברכה המשולשת]

השיר לא קשור לל"ג בעומר, ובדפוסים הראשונים שנדפס השיר זה מופיע בליל שבת קודש אחרי לכה דודי.

ואכן השאמים "שרים" פיוט זה מדי שבת אחרי לכה דודי.

גם הבלאדי

[לייטנר]

קיבלתי באישי שגם הבלאדי, אלא שלפעמים אם אין זמן, מחפפים.

[חלמישצור]

על התקבלות הפיוט "בר יוחאי" בקהילות תימן ראו אצל ר"מ גברא, מחקרים בסידורי תימן, כרך ב - תפילות שבת וברכות השבח והנהנין, תש"ע, עמ' 24-25 (באוצר). ז"ל שם:

בר יוחאי. גם הפיוט בר יוחאי, כמו כל הקובץ של קבלת שבת לא נמצא בכל הסידורים הקדומים ואף לא נמצא ברוב הסידורים שעד סוף המאה הי"ז. בסידור ר"י ונה, המוזכר לעיל, מופיע הפיוט בר יוחאי בתוך קבלת שבת, והוא נמצא גם בתכלאל משפחת עדוי משנת שע"ח - 1618. בתכלאל זה העתיק הסופר גם את דברי המדפיס:

אמר המדפיס אם ירצה המשורר לשורר עוד לכבוד שבת כלה מלכתא ימצא שיר מחודש חדש מפני ישן והנה עיניכם רואות וזאת הקדמתו. אמר המדפיס מצאתי באמתחות כתבי הרב אמע"ר ז"ל שהובא לו פזמון נאה מא"י שמשוררים בכל ערב שבת ושבת בסדר קבלת שבת על קברו שלה"רשביע"ה (של הרב רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום)..."

אף מהרי"ץ שילב פיוט זה בסידורו בתוך קבלת שבת. מהרי"ץ כתב בהקדמה לפיוט: "פזמון נאה מארץ ישראל שמסדרין בכל ערב שבת וסדר קבלת שבת על קבר רשב"י ע"ה...". בעקבות מהרי"ץ פיוט זה נמצא בכל סידורי נוסח הבלדי. כיום, יש מהבלדי שנהגו לאומרו בכל ערב שבת, יש שנהגו לאומרו רק כאשר יש אפשרות, ויש שצמצמו את אמירתו. בקהילת הדרדעים לא נוהגים כלל לאומרו, עקב היותו מיוסד עפ"י הקבלה, זאת למרות שבקהילות אלו נוהגים לומר את קבלת שבת והפיוט לכה דודי, שאף הם מקורם מהקבלה.

אף בסידורי השאמי מופיע הפיוט, למרות שברבים מבתי הכנסת השאמי לא אומרים את הפיוט בפועל. בסידורי כנסת הגדולה ושיח שפתותינו, הפיוט נמצא.

ברבים מהסידורים הספרדיים אשר השפיעו על תימן, ובעיקר בסידור תפילת החודש, מסידורי הדפוס, אשר השפעתם היתה עצומה בתימן, הפיוט כתוב סמוך לקידוש דווקא, ולא בקבלת שבת. בסידורים אלו כתוב כי הוא "פזמון נאה מא"י שמסדרים אותו בכל ערב שבת ושבת בסדר קבלת שבת", ועל כן נראה, כי סידורי תימן מהמאה הי"ח אימצו את סדר קבלת שבת כפי שמצאו בסידורי ספרד שהיו בזמנם בתימן, כולל הפיוט בר יוחאי, ואף כאשר הגיעו סידורי ספרד המאוחרים יותר, בהם נמצאו שינויים מסוימים, המשיכו בתימן עפ"י סידורי הדפוס הקדומים יותר. כלומר, סידורי תימן היום מייצגים יותר את סדר קבלת שבת כפי שהיה בסידורי ספרד הקדומים יותר מהמאה הי"ח, ולא את סידורי ספרד של היום.

[הוד_והדר]

הרבה מגדולי ישראל שבקרו במירון בקרו בישיבה הנז' וחתמו את שמם בספר האורחים בתוספת כמה שורות המלצה לטובת המוסד.
כמדומני שפעם נדפסו עמודים אלו בספר או בנפרד, אבל עד כה לא הצלחתי למצוא הדברים.

היש חדש בנושא זה?

דהיינו?

[לבי במערב]

האם מצאת מאז היכן נדפסו הדברים.

[הוד_והדר]

האם מצאת מאז היכן נדפסו הדברים.

לא. אבל מצאתי המכתב ובעז"ה יפורסם בקרוב.

[לבי במערב]

איזה מכתב?

[הוד_והדר]

מכתבי ההמלצה

[לבי במערב]

אודה במאד אם יודיע כת"ר, לכשיתפרסם, היכן פרסם.

[חיימשה]

בל''ג בעומר תשע''ט פוסם ב'המבשר קהילות' יריעה נאה בעניין.

[לבי במערב]

מי יעלה לנו?