חוות דעת כתב:עי׳ שו״ת הרמ״א (סימן י) שדן האם חייבים לדון לפי דינם או לפי דיני התורה
החתן סופר כתב:חוות דעת כתב:עי׳ שו״ת הרמ״א (סימן י) שדן האם חייבים לדון לפי דינם או לפי דיני התורה
אי הכי, עי' משא יד (להגרי"ד אילן שליט"א) פרשת וישלח דמדברי הרמ"א מיישב סברת הרמב"ן במעשה דהריגת שכם ואנשיו.
החתן סופר כתב:לא הבנתי שאלתך, אתה שואל אם דינים התלויים בגזירת הכתוב וכדומה ולאו דווקא מסברא- ואדרבה פעמים והסברא נותנת הפוך (פטור טמון באש, כלים בבור ועוד המבוארים בב"ק), האם רשאים בני נח לנהוג כמונו בזה? כעין מה שכתב הפמ"ג בריש שער התערובות שאבמ"ה לא בטל חד בתרי לבני נח דאין להם ההלכה דביטול ברוב?
חוות דעת כתב:החתן סופר כתב:חוות דעת כתב:עי׳ שו״ת הרמ״א (סימן י) שדן האם חייבים לדון לפי דינם או לפי דיני התורה
אי הכי, עי' משא יד (להגרי"ד אילן שליט"א) פרשת וישלח דמדברי הרמ"א מיישב סברת הרמב"ן במעשה דהריגת שכם ואנשיו.
מה הוא מיישב?
איש חסידות והלכה כתב:בדרשות הר"ן ובאור שמח כתוב כי העניין בז' מצוות ב"נ הוא כדי לקיים את העולם, ודו"ק וחשבנו. אלא שבנזיקין יש הוכחות שגם הפטורים הם מסברא שהמזיק אינו מחוייב במקום פטור.
החושב כתב:איש חסידות והלכה כתב:בדרשות הר"ן ובאור שמח כתוב כי העניין בז' מצוות ב"נ הוא כדי לקיים את העולם, ודו"ק וחשבנו. אלא שבנזיקין יש הוכחות שגם הפטורים הם מסברא שהמזיק אינו מחוייב במקום פטור.
גרמא שפטור - זו סברא?
ברור שפטור על כלים - זו סברא?
אולי אחרי שהתורה אומרת שזה כך, אנחנו יכולים למצוא איזה טעם בדבר. אבל אם יהיה איזה בית משפט ביפן שיחליטו על דעת עצמם לפטור על דברים כאלה, אני חושב שכל העולם יגידו שהם פשוט משוגעים.
איש חסידות והלכה כתב:לא התכוונתי לגרמא אלא לפטור כלים בבור אש בטמון וכדו'. אבל חושבני שגרמא זו סברא, יש פסוק המלמד גרמא?. זה שהבית משפט היפני הוא עקום הז' מצוות אינו צריך להתחשב בעקמומיותם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 151 אורחים